אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תפ"ח 1068/05

החלטה בתיק תפ"ח 1068/05

תאריך פרסום : 14/02/2006 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1068-05
23/06/2005
בפני השופט:
1. ישעיהו שנלר
2. מרים סוקולוב
3. אופיר-תום אב"ד


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גולדמן
עו"ד בן ארי
עו"ד שרון
עו"ד נאור
הנתבע:
1. נאצר מריאן
2. אזולאי חנניה
3. נאצר שאדי
4. אלון אבי
5. סולטאן ראיד
6. יוסף חיים
7. עבדל חי ראדיד
8. פאדילה עימאד
9. אל הרוש איסמאעיל
10. נאצר מג'די
11. נאצר את אלון תכשיטים מע"מ
12. קבוצת א.ד.מ פרוייקטים בע"מ
13. חברת א. שחם תשתיות ופיתוח בע"מ

עו"ד פלדמן
עו"ד ג'לגולי
עו"ד חאסיקה
עו"ד ברזילי ירון
עו"ד עוד דנון
עו"ד נוסבוים
עו"ד מזור
החלטה

1.          שלושה-עשר נאשמים עומדים לדין בתיק זה שבפנינו היום - בתוכם, שלוש חברות בע"מ - כשכולם מואשמים בו, בשורה ארוכה של עבירות, בהן, עבירות על חוק המאבק בארגוני פשיעה התשס"ג-2003 (להלן - חוק ארגוני פשיעה); עבירות על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 (להלן - חוק ההלבנה); עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן - חוק מע"מ) ועבירות על חוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין). 

בטרם תשובה לכתב האישום - המחזיק שישה-עשר אישומים - ביקשו כל הנאשמים להשמיע בפנינו טענות מיקדמיות, החוסות כולן תחת הטענה הכוללת, לפיה, אין עובדותיו של כתב האישום מגלות אשמה כלפי הנאשמים, בכל הנוגע לחוק ארגוני הפשיעה. בענין זה, טען בפנינו תחילה עו"ד פלדמן, בא כוחם של הנאשמים 1, 3-5 ו-7-11, שעשה כן, בשם כל הנאשמים. בהמשך, השלימו כל יתר הסניגורים טיעוניו, כל אחד לעניינו.

2 .         בשלב זה, די שנזכיר, כי בבסיס טיעוניו בפנינו, הציב עו"ד פלדמן, שורה של נימוקים המצדיקים לדעתו "עיקורן" של כל העבירות הכרוכות בארגון פשיעה מאורגנת, מתוך כתב האישום דנן, והעברת התיק בעקבות כך לדיון בפני דן יחיד או לבית משפט השלום, בשל אופי העבירות הנותרות. 

בתוך כך, המשיך וטען, כי לא בדין קשרה התביעה את כל הנאשמים יחדיו, בכתב האישום דנן, כמעורבים בעבירת השתייכות לארגון פשיעה, ובבצוע כל יתר העבירות נשוא כתב האישום במסגרת השתייכותם זו לארגון, שעה שלשיטתו, אין בעובדות כתב האישום  כל אינדיקציה כלל, לקיומו של ארגון פשע, כהגדרתו בחוק.

טיעוניו אלה של הסניגור, כמו כל יתר טיעוניו, וטיעוני הסניגורים האחרים, יידונו לפי סידרם, בהמשך. ואולם, עד שנבוא לעשות כן, נביא תחילה, סקירה תמציתית ביותר של הפן הנורמטיבי הכרוך בהבנת החוק המרכזי נשוא הדיון בכתב אישום זה, הוא, חוק ארגוני פשיעה; כשלצידו חוק ההלבנה, הרלוונטי אף הוא לדיון דנא.

לאחר סקירה כללית של ההיבט הנורמטיבי הרלוונטי הצריך לדיון בטענות המיקדמיות הנ"ל, נביא את טענות הצדדים לגופן, אחת לאחת, ונביא גם התייחסותנו אליהן, אף כי בקצה המזלג, בשל הצורך להימנע מכניסה לעומקם של דברים בשלב דיוני, מיקדמי זה.

3.          יוזכר תחילה, כי ברקע חקיקתם של חוק ארגוני פשיעה וחוק הלבנת הון, עמדה התופעה החדשה לכאורה, שפשתה במקומותינו בשנים האחרונות, זו של הפשיעה המאורגנת השולחת גרורותיה אל עבר תחומי החיים השונים, כמו, התחום הפוליטי, התחום המדיני והתחום החברתי. תופעה זו, היא שחייבה הערכות מחודשת של רשויות האכיפה בארץ ובעולם, כולל, המחוקק עצמו, בבואם להתמודד אל מול האיום הממשי הנובע ממנה לשלום החברה ולבטחונה.

סביב התופעה עצמה וסביב דרכי ההתמודדות מולה, התנהלו הדיונים בכנסת, עובר להבאת הצעת חוק ארגוני פשיעה, לאישורה. עמד על כך, בין היתר, שר המשפטים, מאיר שיטרית, בעת הדיון בהצעת חוק זו,  בקריאה ראשונה, בהסבירו:

"הפשיעה המאורגנת היום הרבה יותר מתוחכמת, הרבה יותר עשירה ומשקיעה משאבים הרבה יותר גדולים... הפשיעה הזאת מכה בכל חלקי החברה הישראלית. מדובר בסמים בהיקפים גדולים, בזנות, בסחר בבני אדם - דהיינו סחר בנשים - ובתופעות נוספות של סחיטה באיומים ושל שוחד. לצערי, הפשיעה המאורגנת מסתייעת לעיתים באנשים מתוך המנגנונים עצמם" (ראו, דברי הכנסת החמש עשרה, מושב רביעי, מיום 16.7.2002, עמ' 8235).

אין צריך לומר, כי התופעה המתוארת, חייבה מענה משפטי הולם, שיאפשר התמודדות עימה ועם הדילמות הקשות שהצמיחה כאמור בכל תחומי החיים, הציבוריים והפרטיים כאחד. בין אלה, הדילמות הכרוכות באופייה הייחודי של סוג פשיעה זהו, הקושי במציאת כלים לזיהויו של ארגון הפשיעה, ככזה; הקושי בעמידה אל מול המבנה ההיררכי המאפיין ארגון פשיעה, בעולם ואצלנו, כולל, הנתק המובנה שעומד בין ראשי הארגון ובין רבדיו הנמוכים, המופקדים על ביצוע העבירות בשטח; והקושי בהתמודדות מול מנגנון משמעת נוקשה וסנקציות חמורות הניצבים בלב ליבה של פעילות הארגון (ראו, דברי ההסבר להצעות החוק, הצ"ח 3155, 3.7.02, עמ' 762).

כל אלה, שעמדו לנגד עיניו של המחוקק, בבואו לנסח את חוק ארגוני פשיעה, יעמדו גם ברקע דיון זה שנועד לבחון את טענת ההגנה, בענין העדר בסיס עובדתי לקשירת כל הנאשמים המעורבים בכתב האישום דנן, כולם יחדיו, או כל אחד לחוד, לארגון הפשיעה שהוצב במרכזו, ואשר בראשו עמדו, אליבא דתביעה, הנאשמים 1 ו-2. 

האם בארגון פשיעה כהגדרתו בחוק, עסקינן?

4.          השאלה בענין זה, היא, כפי שהציבה עו"ד פלדמן בפנינו, האם די בעובדות המובאות בכתב האישום, כדי להעמיד תמונה של  ארגון פשיעה, במשמעות המונח בסעיף 1 לחוק ארגוני פשיעה?

לשיטתו של עו"ד פלדמן, התשובה היא כאמור, בשלילה. רוצה לומר, לדעתו, אין לדבר על ארגון פשיעה בעניננו, כאשר אין העובדות שנפרשו בכתב האישום, מציגות מערכת הירארכית בעלת מאפיינים הצריכים להגדרת ארגון כאמור; וכאשר אין הנאשמים המעורבים במעשי העבירה, מהווים על פי העובדות האמורות, מי שעומדים בראש הארגון, או, המשמשים "חיילים" בו,  עושי דברם של הראשונים, הכל, כמתבקש מעצם ההגדרה.  

על מנת שיתמלאו התנאים לקיומו של ארגון פשיעה, כך עו"ד פלדמן, שומה היה על  התביעה להצביע על " משהו ייחודי ויוצא דופן", שאמור היה לקבל ביטויו בפעילות המתוארת בכתב האישום, כאשר סך כל העבירות בהן דן כתב האישום, מגבשת אישום שהוא מעבר לעבירות עצמן, קרי, אישום שהוא גדול מן השלם, ושפעילות הארגון משתמעת ממנו.

זאת ועוד, לשיטתו של הסניגור, אין כתב האישום קושר את כל הנאשמים לעשייה הפלילית הכרוכה בארגון הפשיעה, ולהיפך. כאשר מדבר כתב האישום על עבירות המקור, שהן בעיקר עבירות המע"מ נשוא האישומים 2-4, הריהו מייחס את ביצוען, לשלושה בלבד מתוך כלל הנאשמים; הם,  הנאשמים 1-3.  דא עקא, שאלה פעלו, לטענתו, לפי העולה מן העובדות,  לא בתור חברי הארגון, אלא כיחידים שהצטרפו זה אל זה ועשו את שעשו,  כ" מבצעים בצוותא", או כמסייעים. 

יוצא, כך הסניגור, שהבסיס להגדרתה של הפעילות המתוארת בכתב האישום, כפעילות של ארגון פשיעה במשמעות המונח בחוק, נשמט באחת, ולו, מכח העובדות המובאות באישומים המחזיקים את כתב האישום, או מהעדרן של עובדות שאמורות היו להעמיד בסיס עובדתי לקיומה של פשיעה מאורגנת.  

כן הדבר, לדעת עו"ד פלדמן, בהתייחס אל האישומים החמישי והששי,  שעניינם, עבירות על חוק ההלבנה אשר נעברו, אליבא דכתב האישום, על ידי הנאשמים 4  ו-7 בלבד. אלה, לשיטתו, אינם מצביעים כלל על פעילות ארגון פשיעה, אלא על פעילות יחידים שעשו את שעשו "בצוותא", כפי שקורה לדבריו, בתיקים אין ספור המובאים לשעריו של בית המשפט.

אשר לעבירות האלימות, נשוא האישומים 7-16, אלה מסתכמים, לדברי הסניגור, בסופו של יום, לכ-3 אירועים, לא יותר, שבוצעו לפי כתב האישום לאחר כניסת חוק ארגוני פשיעה לתוקף, כאשר כל האחרים המתוארים בכתב האישום, בוצעו על פי הנטען, לפני כניסת החוק לתוקפו, כך, שאין לדעתו בסיס לגיבושה של תבנית  פעילות של אלימות המאפיינת ארגון פשיעה, כהגדרתו בחוק. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ