אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תע"א 4438-10

החלטה בתיק תע"א 4438-10

תאריך פרסום : 29/08/2011 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
4438-10
05/06/2011
בפני השופט:
מיכאל שפיצר

- נגד -
התובע:
מאפיית מרגלית בע"מ
עו"ד יוסי דוידוביץ
הנתבע:
תופר יאיר
עו"ד יובל אזני
החלטה

1.         בבית הדין האזורי לעבודה בת"א (תיק נב/3-2258; להלן גם: " המשפט הראשון") נדון עניינה של התובעת (להלן גם: " המעביד" או " המאפייה"), לבין הנתבע (להלן גם: " העובד" או " המחלק"), בקשר ליחסי עובד ומעביד ששררו ביניהם בעבר.

2.         העובד עבד במאפייה כמחלק לחם, ושיטת ההתחשבנות בין הצדדים היתה כזו שהמחלק קיבל סחורה מהמאפייה לחלוקה אצל לקוחות, ואת תמורתה העביר מאוחר יותר למעביד.

3.         במשפט הראשון טענה המאפייה, כי המחלק השאיר אצלו סכומים נכבדים מתמורת הסחורה שסיפק ללקוחות. בסופו של יום, הסתיים הסכסוך המשפטי שבין הצדדים, בכך שהמחלק חזר לעבודתו במאפייה תוך שהוא מוסר למעבידו שורה של המחאות ע"ס 10,000ש"ח כל אחת (להלן גם: " ההמחאות" או " ההמחאות שחוללו"). לדברי העובד, ההמחאות נועדו להבטיח כי הסכום הנקוב בהם ישולם בסופו של יום למעביד, בין באמצעות קיזוז ממשכורות עתידיות של המחלק, ובין בדרך של פירעונן. העובד סבור כי מאחר וממילא הכספים שההמחאות נועדו להבטיח קוזזו משכרו השוטף, אין הוא מחויב בפירעונן. המאפייה לעומת זאת, טענה, שהעובד טרם פרע את חובו אליה, זה הנקוב בהמחאות שחוללו, וממילא אין הוא רשאי שלא לכבד את תמורת ההמחאות.

4.         משלא כובדו ההמחאות, הגישה המאפייה בקשה ללשכת ההוצאה לפועל בראשל"צ, לביצוע ההמחאות ולמימושן, תוך חיוב המחלק בתמורתן.

5.         המחלק מצידו התנגד לביצוע ההמחאות בטענה כי פרע את תמורת ההמחאות, באמצעות קיזוז משכר עבודתו.

6.         הסוגיה הונחה לפיתחה של לשכת ההוצל"פ בראשל"צ, וכב' הרשמת איריס ארבל - אסל בהחלטה מיום 8/3/10 החליטה בהסכמת הצדדים להעביר את הדיון בהתנגדות לביצוע שטרות להכרעת בי"ד זה, בשל " קיומם של יחסי עובד ומעביד".

            ביום 5/7/10 ניתנה החלטתה של כב' השופטת רות וקסמן אשר דחתה את ההתנגדות לביצוע שטר וכן את הבקשה לארכת המועד להגשת התנגדות ולעיכוב הליכים, אלא שהחלטה זו ניתנה לאחר שהתיק הועבר לבית דין זה, ומכאן שלטעמי ניתנה בחוסר סמכות.

7.         הצדדים חלוקים כעת בשאלה, איזה הליך ינקוט ביה"ד לעבודה, שעה שהועבר אליו הליך של " ביצוע שטר". שכן, הליך כזה מנוהל בביהמ"ש האזרחי בסדר מקוצר ומיוחד לו.

8.         השאלה לא היתה מונחת לפתחנו, אילו מלכתחילה הייתה מיושמת ההלכה הברורה הנובעת מפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה ולפיה יש להפרידה בין " עילה שטרית" ל" עילה חוזית".

9.          בעוד שעילת תביעה ע"פ שטר מצויה בסמכותו המהותית של בית המשפט האזרחי, הרי שעילה חוזית (פרי "חוזה עבודה") הנובעת מיחסי עובד ומעביד, מצויה בסמכותו המהותית של  בית הדין לעבודה.

10.        הדברים סוכמו בספרו של ד"ר י. לובוצקי, " סדר הדין במשפט העבודה" (מהדורת 2011), לאמור:

"בחיי המעשה, אנו נתקלים במקרים שבהם זכאי התובע לתבוע בשתי עילות נפרדות ... לעתים פנייה בתביעה לפי אחת העילות תמנע תביעה מקבילה לפי העילה האחרת. כך לדוגמה, עובד הזכאי לפיצויי פיטורים וקיבלם בהמחאה ממעבידו. אם לא כובדה ההמחאה, רשאי העובד לממשה מכוח דיני השטרות, ולחלופין, רשאי הוא להגיש תביעה עצמאית לפיצויי פיטורים, מכוח חוק פיצויי פיטורים. התובע יבחר אפוא באחת הדרכים, ולא יכול לממש את שתיהן בעת ובעונה אחת ..." (יצחק לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", מהד' 2011, הוצ' "ניצן", פרק 5, עמ' 8; ובעקבות פסיקת ביה"ד הארצי ב- דב"ע מט/3-41 הודות כפר הנוער בע"מ נ' שלמה אנקורי, פד"ע כא' 66, 68; דב"ע נד/3-117 ברוך זונטג נ' דוד צור, סע' 8 לפס"ד מיום 28.5.96; ההדגשות לא במקור).

11.        שעה שהתובע בחר לו מלכתחילה את העילה המהותית של " שטר", הוא אינו יכול להסתמך על " חוזה העבודה", וההיפך.

התוצאה היא שעילה שטרית היא דרך נפרדת שאינה עולה מיחסי עובד ומעביד, גם אם מדובר בסכסוך שבין עובד (או עובד לשעבר) לבין מעביד (או מעביד לשעבר).

מעמדם של הצדדים (עובד ומעביד) אינה מספקת כדי להקנות סמכות מהותית לבית הדין לעבודה, שעה שאין לגיטימיות של העילה. שהרי, התובע על פי אחיזה בשטר מסתמך על השטר שבידו  כעילת התביעה ולא על חוזה העבודה.

12.        הדברים חדים וברורים, ועולים גם מסעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה תשנ"ט - 1969, המקנה סמכות מהותית לבית הדין לעבודה רק בעניינים " שעילתן ביחסי עובד ומעביד" ( ור' פרשנות מצמצמת בבג"ץ 578/80 גנאים נ' מאסי ואח', פ"ד לה' (2) 29, 44; בג"ץ 123/81 אלקטרה ישראל בע"מ נ' ביה"ד הארצי ואח', פ"ד לו' (1) 423).

13.        גישה דומה, המזהה ומגדירה את גבולות העילה, מצאנו גם בספרו של ד"ר י. זוסמן " סדרי הדין האזרחי" ( מהדורה שביעית בעריכת ד"ר שלמה לוין), שקובע (בעמ' 138), לאמור:

" שיק שחולל משמש, הוא עצמו, עילה לתביעה; העילה עומדת בפני עצמה ללא כל זיקה לעיסקת היסוד שבעקבותיה ניתן השיק" (ההדגשה לא במקור, ור' גם: בר"ע (מחוזי ת"א) 3373/04 בטחון שירותים בע"מ נ' לוי אורן, מיום 4.1.06, מפי כב' השופטת שרה דותן).

14.        יתר על כן, במקרה דנן, ההמחאות נמסרו לאחר הליך של תביעה בבית הדין לעבודה, וכחלק מהסדר בעקבות תביעה, ולא במהלכם הרגיל של יחסי העבודה, אלא כחוב אזרחי בעקבות פסק דין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ