אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תנ"ג 52117-02-12

החלטה בתיק תנ"ג 52117-02-12

תאריך פרסום : 18/06/2013 | גרסת הדפסה
תנ"ג
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
52117-02-12
28/01/2013
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
1. דניאל בש
2. רבקה בש
3. ע"י ב"כ עוה"ד ממשרד הרצוג פוקס נאמן ושות'
4. מיגדרו ישראל בע"מ

עו"ד ר. שפירא ואח'
הנתבע:
1. סעד רסולי
2. ישרס חברה להשקעות בע"מ
3. שלמה אייזנברג
4. רשות ניירות ערך

עו"ד ישראלי וכהן
עו"ד מיתר ליקוורניק גבע לשם ברנדווין ושות'
עו"ד ליפא מאיר ושות'
עו"ד ויינבאום ואייל
החלטה

1.         המבקש מר רסולי (שיכונה להלן: " רסולי") הגיש נגד המשיבים בקשה לאישור תביעה נגזרת. רסולי טען כי התשלומים ששילמה המשיבה 1 (להלן: " החברה") למשיב 2 (להלן: " אייזנברג") בגין כהונתו בחברה בין השנים 2005 עד 2011, נעשו שלא כדין. לגישת רסולי, כאשר מר אייזנברג חדל בחודש יוני 2005 לכהן כיו"ר דירקטוריון החברה והמשיך לכהן רק כמנהל עסקים ראשי בה, היה על החברה להביא את תנאי ההעסקה שלו לאישור בהתאם להוראות ס' 275 בחוק החברות התשנ"ט - 1999 (להלן: " חוק החברות"; האישור על פי ס' 275 יכונה להלן גם: " האישור המשולש").

בפועל, תנאי ההעסקה של אייזנברג לא אושרו בהליך האישור המשולש. ההסכם של אייזנברג עם החברה בהתייחס לתקופה זו הוא לכן בטל, ועל אייזנברג להשיב לחברה את הסכומים שהיא שילמה לו מכוחו, בסך הכול כ-15 מיליון ש"ח. רסולי טען כי החברה לא כינסה אסיפה כללית לצורך דיון בתנאי ההעסקה של מר אייזנברג, חרף עמדתה של הרשות ניירות ערך בנדון.

2.         לאחר הגשת הבקשה ניהלו הצדדים משא ומתן ביניהם והגיעו להסכם פשרה, אותו הם בקשו שבית-המשפט יאשר. בטרם אישור ההסכם, בקשו שתי קבוצות של מבקשים -  ה"ה בש ומיגדרו (שיכונו להלן: " המבקשים") להצטרף להליך  ולהעלות את טענותיהם ביחס להסכם הפשרה. טענתם הראשונה של המבקשים היתה כי כאשר מדובר בהסכם פשרה המתייחס לתנאי העסקה של בעל שליטה בחברה, בית-המשפט אינו מוסמך לאשרו ללא שהסכם הפשרה הזה יובא קודם לכן ל"אישור משולש" בהתאם לכללים שנקבעו בהקשר זה בחוק החברות.

המבקשים טענו כי בית-המשפט אינו רשאי ואינו מוסמך לשים את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת של האסיפה הכללית של חברה ציבורית, ולאשר לבעל השליטה תנאי כהונה והעסקה במסגרת הסדר פשרה, תוך עקיפת ההסדר שנקבע בחוק החברות של האישור המשולש.

3.         החלטה זו מתייחסת לטענה זו, ולשאלה המקדמית האם רשאי בית-המשפט לדון בשאלת אישור הסכם הפשרה בטרם נבחנו התנאים נושא ההסכם במסגרת האישור המשולש - של דירקטוריון החברה, ועדת הביקורת שלה והאסיפה הכללית (ברוב מקרב בעלי המניות שאין להם ענין אישי בהחלטה).

טענות הצדדים

טענות בש

4.         בש טענו כי הסכם הפשרה הוא "עסקה" ביחס לתנאי כהונה של נושא משרה, שתנאי לתוקפה הוא אישורה על ידי האורגנים שנקבעו בחוק החברות. בלא אישורם של האורגנים האלה, אין תוקף לעסקה. 

לגישתם, על עסקה ביחס לתנאי כהונה והעסקה של בעל שליטה כנושא משרה בחברה ציבורית שבשליטתו, חלות הוראות מחמירות יותר מאשר ביחס לעסקאות אחרות בין בעל השליטה לבין החברה שבשליטתו. ביחס ל"עסקה" כזו נדרש תמיד "אישור משולש", ותנאי העסקה צריכים להיות מאושרים מחדש מדי 3 שנים. ס' 202 לחוק החברות הקובע את ההסדר ביחס לאישור הסדר פשרה בתביעה נגזרת, לא נועד להוות תחליף למסלול ה"אישור המשולש".

בש טוענים כי לו היה אייזנברג מגיע לאותו הסכם פשרה עצמו עם החברה, שלא במסגרת ההליך המשפטי, היה הסכם כזה טעון "אישור משולש" בהתאם להוראות חוק החברות. לא יתכן כי מצבו של בעל שליטה אשר הוגשה נגדו תביעה נגזרת יהיה טוב יותר ממצבו של בעל שליטה שלא הוגשה נגדו תביעה כזו. קבלת עמדת רסולי והמשיבים תיצור לכן תמריץ אצל בעלי שליטה שסרחו - ליזום הגשת תביעה נגזרת, שבמסגרתה הם יוכלו להתפשר עם התובע, ללא צורך באישור של רוב מקרב המיעוט באסיפה הכללית של החברה.

5.         בש מוסיפים וטוענים כי משמעות טענתם של רסולי ושל המשיבים היא העברת כוח ההכרעה מהאורגנים המוסמכים בחברה אל בית-המשפט. לגישת בש, הסדר פשרה בתביעה נגזרת טעון "הגנה כפולה", כך שרק אם ההסדר קבל "אישור משולש" מהאורגנים הרלוונטיים בחברה, מוסמך בית-המשפט לאחר מכן לבחון את הוגנותו ואת סבירותו. בית-המשפט רשאי לפסול את ההסדר אף אם הוא אושר במסגרת האישור המשולש. לגישתם של בש, בניגוד למצב החוקי הקיים למשל בס' 321 לחוק החברות בו נקבע כי בית-המשפט מוסמך לאשר מיזוג אף אם הצעת המיזוג לא אושרה ברוב הנדרש באסיפות הסוג, הרי ביחס לתנאי כהונה והעסקה של בעל שליטה, בית-המשפט אינו מוסמך לאשרם ללא אישור משולש בשום מקרה, לרבות מקרה של אישור הסכם פשרה בתביעה נגזרת.

6.         לגישתם של בש, קבלת עמדתם של רסולי ושל המשיבים תכביד על בעלי מניות מיעוט שיבקשו להתנגד להסכמי פשרה ויצטרכו לעשות זאת בבית-המשפט - אפשרות שהיא קשה יותר מהאפשרות הקלה והזולה להתנגד להסכם במסגרת אסיפה כללית.

עוד נטען כי שיקוליו של בית-המשפט ביחס לאישורו של הסכם פשרה הם שונים מהשיקולים אותם רשאי לשקול בעל מניות מיעוט במסגרת אסיפה כללית. לכן לא ניתן להמיר את שיקול הדעת של בעלי המניות בזה של בית-המשפט.

7.         בש טענו כי הבטלות של הסכם ההעסקה של אייזנברג היא בטלות מוחלטת ולא יחסית. עוד נטען כי נסיבותיו החמורות של המקרה מחייבות את בית-המשפט שלא לאשר את הסכם הפשרה, משום שהחברה ואייזנברג התחייבו כלפי רשות ניירות ערך וכלפי ציבור המשקיעים לאשרר באסיפה כללית את תנאי הכהונה וההעסקה של אייזנברג. למרות זאת, החברה השתהתה בכינוס האסיפה הכללית, דחתה אסיפות שזומנו, ולא גילתה לציבור כי הוא מנהלת משא ומתן לפשרה. מתן אפשרות לחברה לחזור בה מהתחייבותה לקבלת אישור האסיפה, מהווה שימוש לרעה בהליכי בית-המשפט. הדברים יפים ביתר שאת כאשר החברה ידעה כי לא יימצא רוב באסיפה הכללית לאישור הסכם הפשרה.

טענות מיגדרו

8.         מיגדרו העלתה מספר טיעונים נוספים כנגד עמדת המשיבים. גם לגישתה של מיגדרו, בית-המשפט אינו מוסמך לאשר את הסכם הפשרה בטרם יידונו ויאושרו תנאי ההעסקה המבוקשים של אייזנברג במסגרת האסיפה הכללית של החברה. מיגדרו הצביעה על הבדלים בין אישור ההסכם במסגרת האסיפה הכללית לבין אישורו בבית-המשפט. כך, במסגרת האסיפה הכללית יש כוח רב יותר לבעלי מניות מיעוט המחזיקים במספר גדול יותר יחסית של מניות. כוח כזה לא בא לידי ביטוי בהליך אישור בבית-המשפט - אף אם ניתנת לבעלי המניות אפשרות להתנגד להסכם.

9.         מיגדרו ציינה כי בחינת העסקה על ידי בית-המשפט היא יישום של "כלל אחריות", בעוד שמתן כוח למיעוט לאשר את העסקה היא יישום של "כלל קנין". לגישתה, קיימים מקרים בחוק החברות בהם ניתנת לבעלי המניות הגנה כפולה - הן אישור העסקה על ידי האסיפה הכללית והן אישור על ידי בית-המשפט. כלומר, כללי האחריות וכללי הקניין אינם מוציאים זה את זה בהכרח. במקרה בו מוענקת הגנה כפולה, יתכן מצב בו העסקה תאושר על ידי האסיפה, ובכול זאת בית-המשפט לא יאשר אותה, ויקבע כי היא מנוגדת לטובת החברה.

תפקידו של בית-המשפט במסגרת אישור הסכם פשרה הוא - לגישת מיגדרו - תפקיד המקנה הגנה שהיא אף פחותה יותר מזו הניתנת במסגרת "כלל האחריות", משום שבית-המשפט אינו מפעיל את שיקול דעתו ביחס לעסקה עצמה, אלא רק בוחן את שיקול דעתם של הצדדים לעסקה. מיגדרו הוסיפה כי לכלל קנין ישנם יתרונות רבים, בשלהם העדיף אותו המחוקק הישראלי. כלל קנין מבטיח למיעוט את התוצאה הטובה ביותר האפשרית, בעוד שכלל אחריות מבטיח רק תוצאה הוגנת.

10.        לגישת מיגדרו, זכותם של בעלי מניות המיעוט לממש את ההגנה הקניינית המוקנית להם, ולשקול  שיקולים רחבים הקשורים במכלול מערכת היחסים בחברה. החלפת כלל הקניין בכלל אחריות עלולה לכן לפגוע בבעלי מניות המיעוט, שכן יש בה כדי להכפיפם למערכת שיקולים שונה מזו שהם היו רשאים לשקול במסגרת האסיפה הכללית. במסגרת שיקוליו של בית-המשפט, הוא אינו לוקח בחשבון את מערכת היחסים הכוללת בחברה, ואת מכלול הציפיות הסבירות של בעלי המניות - אלא רק את תנאיה של העסקה הקונקרטית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ