אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תנ"ג 42409-02-12

החלטה בתיק תנ"ג 42409-02-12

תאריך פרסום : 06/12/2012 | גרסת הדפסה
תנ"ג
בית המשפט המחוזי חיפה
42409-02-12
13/11/2012
בפני השופט:
א' קיסרי

- נגד -
התובע:
לורנס דינר
הנתבע:
1. שלום כפר נופש צפון ג.ע. 2006 בע"מ
2. רגינה דרויאן
3. מקסים רון מלכה
4. אביה בן ארי עו"ד

החלטה

בקשה לפי סעיף 198(א) לחוק החברות תשנ"ט-1999 (" חוק החברות") לאישור הגשת תביעה נגזרת.

המבקש הוא בעל מניות בחברה, שהיא המשיבה מס' 1 (" החברה"). לטענתו, המשיבים 2 ו-3 היו, בזמנים הרלוונטיים לבקשה, בעלי מניות ונושאי משרה בחברה. המשיבה 4 היא כונסת נכסים שמונתה בגדר הליכי מימוש משכנתה על נכס המקרקעין שיוזכר להלן, אולם ייאמר כבר עתה כי מעבר להיותה צד נחוץ בהליך ביניים שהוגש בגדר הליך זה, אין היא צד נכון להליך והבקשה הנוכחית אינה נוגעת לה.

עיקר טענת המבקש בבקשה זו הוא שהמשיבים 2 ו-3 השתמשו בכספי החברה על מנת לרכוש בית מגורים לשימושם הפרטי, ומכאן שקמה לחברה הזכות לתבוע את המשיבים 2 ו-3 להשבת הסכומים שנטלו ממנה לשימושם הפרטי.

מתשובות המשיבים 2 ו-3 עולה כי בעיקרו של דבר אין הם חולקים על טענתו של המבקש בנוגע לעילת התובענה האפשרית של החברה כלפיהם, אלא שבעוד שהמשיב 3 אינו חולק על ההצדקה שיש באישור הגשתה של התביעה הנגזרת, כופרת בכך המשיבה 2 מכול וכול.

טענת המשיב 3 היא שנוכח ההחלטה מיום 2.4.12, שבה מונה בא כוח המבקש כמנהל מיוחד של החברה, יש לראותו כמי שבא בנעליו של הדירקטוריון וכי לכן חובה הייתה על המבקש לפעול לפי הוראות ס"ק (ב) ו-(ג) של סעיף 194 לחוק, ומשלא עשה כן אין לשעות לבקשתו לאשר את הגשתה של תביעה נגזרת.

בטענה זו אין כלום ואני דוחה אותה.

מינויו של בא כוח המבקש כמנהל מיוחד נעשה על רקע הצורך להגן על ענייניה של החברה נוכח תביעות שהופנו אליה מצדם של נושים שונים, ונוכח אזלת ידם של המשיבים 2 ו-3 לפעול לטובת החברה, ככל הנראה כפועל יוצא של הסכסוך שהתגלע ביניהם, המתברר בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. הגיונה של הדרישה הקבועה בסעיף 194(ב)  לחוק החברות הוא הצורך במיצוי הליכים קודם הפנייה לבית משפט, אולם מס"ק (ד) של סעיף 194  לחוק החברות ברור כי דרישת מיצוי ההליכים אינה מוחלטת, ובמקום שברור שאין כל תוחלת בפנייה לדירקטוריון, יכול המבקש לפנות לבית משפט אף מבלי למלא אחר דרישה זו.

בנסיבות הקיימות, כפי שאלה התבררו במהלך הדיון, ברור כי הן למשיבה 2 והן למשיב 3 עניין אישי בטענות המועלות כנגדם על ידי המבקש וממילא מתקיימות, כטענת המבקש, הנסיבות הקבועות בסעיף 194(ד)(1), המייתרות את הצורך בפנייה לדירקטוריון כתנאי להגשת בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת.

תשובת המשיבה 2 מתבססת על העיקרון שלפיו אין בית משפט מתערב בהחלטותיו של דירקטוריון החברה, והיא טוענת בקשר לכך שבניגוד לנטען על ידי המבקש, ההחלטה לרכוש את נכס המקרקעין הייתה החלטה שיש עמה היגיון כלכלי והיא הביאה להעשרת קופתה של החברה. המשיבה 2 מוסיפה וטוענת כי הגשת תביעה נגזרת תאושר במקום שבו הפעולה שנעשתה היא בלתי חוקית, איננה ניתנת לאשרור באסיפה הכללית, או במקום שבו הופרה חובת האמון על ידי הדירקטורים, ולטענתה בנסיבות העניין מדובר לכל היותר בהפרת חובת זהירות, אשר כשלעצמה אינה מקימה עילת תביעה מצד החברה כלפי נושאי המשרה בה.

לטענתה זו של המשיבה 2 אין בסיס מספיק, ודומני כי היא מתעלמת מן המדיניות שנקט המחוקק כאשר קבע את ההוראות הנוגעות לתביעה נגזרת בסימן א' לפרק השלישי של החוק.

סעיף 198(א)  לחוק החברות קובע שבית המשפט יאשר תביעה נגזרת " אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב". בעניין זה נאמר בע"א 9014/03 גרינפלד נ' לסר (טרם פורסם, 14.12.06) כי:

"מסלול התביעה הנגזרת - שהיה בעבר חלק מהמשפט המקובל הישראלי ... וכיום קבוע בהוראות סימן א' בפרק השלישי ל חוק החברות - מגלם בתוכו איזון בין שיקולים סותרים. זהו איזון בין האינטרס החברתי בהרתעת מזיקים פוטנציאליים לחברה מחד גיסא, ובין שיקולי המדיניות העומדים ביסוד שלילת אפשרותו של בעל מניות להיפרע בגין נזק שנגרם לחברה ( firm ) מאידך גיסא (השוו גם: א' חביב-סגל, דיני חברות - כרך א' 555 (1999)). הוראות חוק החברות באות לקיים את האיזון האופטימאלי בין שיקולים אלו (השוו: א' פרוקצ'יה, דיני חברות חדשים לישראל 397-414 (1989)).  חוק החברות קובע את המסלול בו יש לילך על מנת לאפשר לחברה לתבוע בתביעה נגזרת את שעוולו כלפיה (סעיפים 194-198 ל חוק החברות ). כחלק מאיזון זה, מקנה החוק שיקול דעת לבית משפט באישור תביעה נגזרת. שיקול דעת זה מותנה בתום לבו של התובע תביעה נגזרת (סעיף 198(א) לחוק). מעורבותו של בית המשפט ניכרת גם בהיבטים אחרים, כגון, הוצאות, אגרות, ותשלום גמול מיוחד לתובע. יחד עם זאת, הוראות חוק החברות הקובעות את המסגרת להגשת תביעה נגזרת אינן ממצות את אפשרויות התביעה של בעל המניות. בין היתר, קיימים אותם מקרים חריגים..., בהם עשויה להתאפשר תביעה אישית של בעל המניות נגד מי שגרם נזק לחברה (ובעקיפין לבעל המניות עצמו)".

על רקע הדברים האלה נראה כי לא ניתן לקבל את טענותיה של המשיבה 2 ואם, ומובן שאיני קובע כל מסקנה בעניין זה, אכן נעשה שימוש בכספי החברה, בין כדי לרכוש נכס מקרקעין שהוא בית מגורים ששימש את המשיבים 2 ו-3, ובין לשימוש אחר של המשיבים 2 ו-3, כי אז לכאורה קיימת עילת תביעה של החברה כלפיהם, שכן שימוש זה אינו עולה בקנה אחד עם ייעודה העסקי של החברה. בעניין זה נטען - ולא הוכחש - שייעודה של החברה הוא ייזום והקמה של כפר נופש באזור קריית שמונה.

טענה אחרת של המשיבה 2 שאני רואה לדחות היא שהשקעתו של המבקש בחברה נעשתה על בסיס הסכם בינו לבין המשיב 3, וכי למעשה הכספים שהוא השקיע בחברה היו השקעה בפרויקט כפר הנופש, ולא בחברה עצמה. המשיבה 2 טענה כי הכספים ששימשו לרכישת נכס המקרקעין אינם כספי השקעתו של המבקש, ועל כן אין לו זכות עמידה או עילת תביעה.

שקלתי את הטענה אולם לא אוכל לקבלה. עילת בקשתו של המבקש היא שימוש שעשו המשיבים 2 ו-3 בכספי החברה. משנטען - ולא הוכחש - כי המבקש הוא בעל מניות בחברה, מתקיים בו התנאי הקבוע בסעיף 194(א)  לחוק החברות המאפשר לכל בעל מניה להגיש תביעה נגזרת אם ניתן לכך אישור לפי סעיף 198(א) לחוק.

לא מצאתי ממש בטענות המשיבים 2 ו-3 לעניין חוסר תום לבו של המבקש.

טרם סיום אוסיף עוד הערה לעניין התביעה הנגזרת שהאישור להגשתו התבקש בתביעה זו.

נטען על ידי המבקש כי במועד הגשת הבקשה אין בידו את מלוא המידע והמסמכים הנוגעים לשימוש שעשו המשיבים 2 ו-3 בכספי החברה לתועלתם האישית והוא ביקש, על כן, כי יותר לו לתבוע מהם את הסכומים שאותם נטלו מן החברה בין אם לרכישת הבית ובין אם לצורך אחר שהוא שימוש אישי שלהם. טענה זו מתקבלת על דעתי ובהינתן העובדה שבכל מועד רלוונטי היו ענייני החברה, ובכלל זה גם ספרי חשבונותיה, נתונים לשליטתם הבלעדית של המשיבים 2 ו-3 ניתן להעלות על הדעת שבנוסף לרכישת הבית עשו המשיבים 2 או 3 שימוש נוסף בכספי החברה לצרכיהם האישיים. משום כך, ככל שיהיה בידי המבקש להצביע על סכומים שנטלו המשיבים 2 או 3 לשימושם האישי, הוא יוכל לכלול אותם בתביעה הנגזרת.

הערה נוספת נוגעת לתובענה כנגד המשיבה 4. בסעיף 41 לכתב התביעה שהאישור להגשתו התבקש, מציין המבקש כי אין בכוונתו לתבוע את ביטול מכירת הבית בגדר הליכי המימוש ואף לא את מניעת פירעון ההלוואה שנלקחה על ידי המשיבים 2 ו-3 בקשר לכך. משכך אני מתקשה לראות מדוע יהיה צורך להותיר את המשיבה 4, שהיא בעלת תפקיד בהליכי מימוש המשכנתא, כנתבעת בכתב התביעה ואני סבור שהמבקש יוכל לנקוט בצעדים דיוניים אחרים על מנת להבטיח את עניינה של החברה בכל הנוגע ליתרת כספי המכר שתיוותר בידי המשיבה 4.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ