אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תל"א 54359-01-12

החלטה בתיק תל"א 54359-01-12

תאריך פרסום : 04/09/2012 | גרסת הדפסה
תל"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
54359-01-12
25/07/2012
בפני השופט:
ר. יפה-כ"ץ ס. הנשיא

- נגד -
התובע:
אורלי מזרחי
הנתבע:
שלום חיון
החלטה
 

ה ח ל ט ה

1.         בתאריך 01/06/10 ביצע המשיב עבודות זיפות ואיטום בגג ביתה של המבקשת שבערד, ולאחר סיום העבודה מסר למבקשת תעודת אחריות לתקופה של 7 שנים. לטענת המבקשת, עם בוא הגשם הראשון, חדרו מים לביתה וגרמו נזקים, ומשהמשיב סירב לתקן את הנזילות, הגישה כנגדו תובענה לביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר-שבע (ת"ק 51378-05-11).

            בית המשפט (כב' השופטת וולפסון), לאחר ששמע את הצדדים ואת העד מטעם המבקשת (מר סורקיס), ועיין במסמכים שהוגשו לו, דחה את התביעה (בפסק דין מיום 04/11/11) וקבע, כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין עבודת המשיב לטפטוף המים. עוד נקבע, כי העד שהובא מטעם המבקשת " אינו מומחה, מהנדס, שהתמחותו לסיבות נזילת המים הנטענת מהגג" וכי היה על המבקשת להביא חו"ד של מהנדס, שתחום התמחותו ליקויי רטיבות. ביהמ"ש אף חייב את המבקשת בהוצאות המשיב בסך של 700 ש"ח.

            בתאריך 21/11/11 הגישה המבקשת, לבימ"ש זה, בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע על פסק הדין, בנימוק, כי ברצונה להשיג עד מומחה שיכין חוות דעת על מצב הגג, בהתאם להערת ביהמ"ש בפסק דינו. בו ביום נדחתה הבקשה והוסבר, כי ערכאת הערעור לא נועדה לשמוע ראיות שניתן היה להביאן בפני הערכאה הדיונית. בקשה נוספת, ברוח דומה, שהוגשה ביום 24/11/11, נדחתה אף היא.

            בתאריך 19/12/11 הגישה המבקשת תביעה חדשה לביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר-שבע, באותה עילה וכנגד אותו המשיב (ת"ק 32966-12-11), כשלתביעה זו צירפה חוו"ד מומחה לגגות ולנזילות. לאחר דיון, שנערך בתאריך 26/01/12 (כב' השופט י. טישלר), דחה בית המשפט את התביעה בהתבסס על כלל סופיות הדיון.

2.         בתאריך 29/01/12 הגישה המבקשת בקשה חדשה להארכת מועד להגשת בר"ע, בטענה, כי הוטעתה על ידי אחת הפקידות, כשנאמר לה, כי תוכל להגיש תביעה חדשה ולצרף הוכחות חדשות. לאור האמור, ביקשה המבקשת להחזיר את התיק, לדיון מחודש, לבית המשפט לתביעות קטנות, יחד עם חוות הדעת החדשות שהשיגה.

            המשיב התנגד לבקשה וביקש לדחותה, כשלשיטתו מדובר בתביעה קנטרנית.

            הצדדים הוזמנו לדיון בניסיון לסיים את הפרשייה בהסכמות, אלא שבדיון, שנערך ביום 05/06/12, חזרו הצדדים על טיעוניהם, ולא הגיעו לעמק השווה.

3.         המבקשת מבססת את הבר"ע על ראיות חדשות, אשר לא הובאו בפני בימ"ש קמא, וביניהן חו"ד מטעם שלומי סורקיס מיום 29/11/11, וכן חו"ד מטעם חברת הנדסה "הדס" מיום 23/11/11 (חו"ד זו צורפה לכתב התביעה "החדש" שהגישה בת"ק 32966-12-11).

הכלל בדבר הבאת ראיות חדשות בערעור קבוע בתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, וזו לשונה:

"457.  (א)  בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור, ואולם אם בית המשפט שבערכאה קודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן, או אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד, רשאי בית המשפט שלערעור להתיר הבאת הראיות הנוספות.

     (ב)  התיר בית המשפט שלערעור הבאת ראיות נוספות, ירשום את הטעמים לכך ויפרש את העניינים שבהם יש לצמצם את הראיות"

ההלכה קובעת, כי, ככלל, בית המשפט שלערעור לא ייעתר לבקשה להבאת ראיות חדשות, אם הייתה קיימת אפשרות להגיש את הראיות בפני הערכאה המבררת, למעט חריגים מעטים. כך נקבע, למשל, בע"א 801/89 כהן נ' שבאם (פ"ד מו(2) 136) עת דן בית המשפט בתנאים להגשת ראיות חדשות בשלב הערעור:

"בדרך כלל אין בית המשפט שלערעור גובה ראיות ואינו דן בראיות שלא היו לפני הערכאה הראשונה, אולם בהתאם לתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, מוסמך הוא להרשות לבעל דין, על-פי בקשתו, להגיש ראיות נוספות בערעור במספר מקרים... ... העילה השנייה לקבלת ראיות נוספות בערעור אינה ניתנת להגדרה מדויקת, אולם, הפסיקה הבחינה בין שני מקרים: ...הבאת ראיה נוספת להוכחת עובדה, שאירעה לפני מתן פסק הדין שמערערים עליו, ונטענה לפני הדרגה הראשונה... הבאת ראיה נוספת להוכחת עובדה חדשה שאירעה אחרי מתן פסק הדין ...

ברור הדבר, כי במקרה דנן מבקשים המערערים להוכיח עובדות שאירעו לפני מתן פסק הדין; על נסיבות כגון אלה נאמר, כי:

"לגבי הראיות, המתייחסות למה שקדם למתן פסק הדין, נהג בית המשפט להתירן, אם המבקש לא ידע על הראיה ולא יכול היה לגלותה בשקידה ראויה, וכן אם לא נהג המבקש בחוסר תום-לב... הגישה היא לא להתיר את הרצועה יתר על המידה ולא להביא להפקרות בסדרי הדין...".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ