אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תיק רשם הפטנטים 218060

החלטה בתיק תיק רשם הפטנטים 218060

תאריך פרסום : 12/07/2010 | גרסת הדפסה
תיק רשם הפטנטים
רשם הפטנטים וסימני מסחר
218060
07/03/2010
בפני השופט:
1. כב' סגן רשם הפטנטים
2. נח שלו שלומוביץ


- נגד -
התובע:
סייבר גיא יזמות ושיווק בע"מ
עו"ד רן פרנקל
הנתבע:
רשפ הפטנטים
החלטה

 

 

1.        בפני בקשה לרישום סימן מסחר רדיו ישראל. הסימן הוא מעוצב ונראה כך:

2.        הסימן סורב לרישום מהעילות המנויות בסעיפים: 11(3) משום שניתן להסיק ממנו שהוא נהנה מחסות או נותן שירותים לממשלה או למדינת ישראל; 11(10) בהיותו סימן המתאר את אופי השירות שהוא מסמן; 11(11) בהיותו סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית.

3.        סימן שהוא גיאוגרפי, ככל שהדברים אמורים בשירות או בטובין אשר מקורם באותו האיזור הגיאוגרפי, הוא סימן תיאורי, אלא שלא נדרש ממנו תיאור מלא של הסחורה ודי בציון איזור המקור שלה, כדי להפוך את הסימן לתיאורי.

4.        עיקר טענותיה של מבקשת הרישום בפני נסובו סביב אופי מבחין שלטענתה רכש הסימן. לצורך כך הביאה בפני ראיות על היקף פעילות התחת הסימן, חוזים עסקיים שהיו לה תחת הסימן, תקציבי פרסום שהשקיעה לטענתה בסימן, ולבסוף ראיות על שימוש נרחב בביטוי המרכיב את הסימן או בדומים לו, באופן הנטען על ידה כהפרות וכגזילת המוניטין שלה. זה שבו השקיעה את פרסומה.

5.        אומר כבר עתה, אין חולק, ואף המבקשת בהופיעה בפני לא חלקה על כך כי הסימן הוא סימן תיאורי. השירות או המוצר אותו מציעה המבקשת מתגלם בסרגל כלים אינטרנטי המשולב אל תוך דפדפן האינטרנט והכולל בתוכו קישורים באמצעותם ניתן להגיע למספר רב ומגוון של שידורי רדיו ישראליים. אמת, לצד קישורים אלה מאפשר הסרגל גם פעילויות וקישורים נוספים, בין של מפרסמים ובין של שירותי תוכן אחרים, אולם כפי שהוצהר בפני וכפי שלמדתי מחומר הראיות שהוגש לי, לב פעילותה של המבקשת במוצר זה הוא מתן גישה באינטרנט לשידורי רדיו מישראל.

6.        נפסק לא אחת (ראה פרשת תירוש) כי מידת התיאוריות של סימן יכולה להיות מסומנת על סרגל המכונה סרגל התיאוריות (ר' ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ) . מצידו האחד של הסימן מצויים הסימנים הדמיוניים לחלוטין אלו שאין קשר כלל בינם ובין השירות או המוצר המסומן בהם, לאחר מכן יבואו הסימנים המרמזים רמז רחוק המעורר אסוציאציה בלבד לגבי המוצר או השירות, במרכז הסרגל יבואו הסימנים המרמזים על המוצר או השירות, לאחריהם יסומנו הסימנים המתארים לדרגותיהם עד שבקצהו הרחוק ישכון לו הסימן הגנרי זה אשר זיקתו אל המוצר או אל השירות הם הישירים ביותר.

7.        כל הסימנים הנופלים בקטגוריות הדמיוניים והמרמזים כשרים הם לרישום מטיבם ומטבעם. הסימנים המתארים לעומתם, אלו שאין בהם אופי מבחין טבוע ומובנה מראש (אינהרנטי) זקוקים הם לרכישתו של אופי כזה באמצעות שימוש ורכישת מוניטין בציבור הרלבנטי. ככל שגבוה יותר מיקומו של סימן על גבי ציר התיאוריות האמור, כך תגדל מידת האופי המבחין אשר ידרש להכשירו לרישום, עד שבקצהו הגבוה ביותר, על גביו ישכנו הסימנים הגנריים, שוב לא תועיל לסימן גם המידה הרבה ביותר של אופי מבחין שירכוש, על שום שהמילה או הביטוי הגנריים הם כאלה אשר גם אם אינם עדיין מקובלים במסחר, הרי שמצווה הרשם לשומרם פתוחים למסחר.

8.        בשל דברים אלה גם סימן המתאר דרך משל מוצר אשר מוגן היה בפטנט משך עשרים שנים. בעל הפטנט ודאי שרכש לו מוניטין בשם המוצר הלא משך עשרים שנה שלט הוא לבדו בשוק המוצר, אולם מאליו יובן כי לא ניתן יהיה לרשום את סימן המסחר באופן שימנע מאחרים להשתמש בשם המוצר, ובאופן זה למנוע תחרות מהממציא גם לאחר שתמה תקופת הפטנט שלו.

-          ראה בעניין זה בספרו של א.ח. זליגסון "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם" , תשל"ג, בע' 35:

" ... אסור לבעל הפטנט להרחיב את הגנתו  מעבר לתקופה המירבית הקבועה  בחוק להגנת פטנט. הגנה זו יכול היה להשיג  אילו התירו לו לרשום את סימן המסחר, שכן גם לאחר  שפג תוקף הפטנט היה הסימן  מקנה לו זכות למנוע מתחרים מלכנות את סחורתם בשמו של המנגנון שהוא כשלעצמו חדל להיות מוגן בפוג תוקף הפטנט"

9.        דומים הם הדברים במקרים רבים בהם הראשון לפעול בשוק מסוים רוכש מוניטין בשמו המתאר של השוק או של הסחורה המאפיינת אותו, גם אז לא יעמדו לזכותו מוניטין אלה על מנת להימנע מהתחרות, ואף לו יאמר רשם סימני המסחר, ראוי היה שאת המוניטין שלך תזהה עם מותג או סימן שאינם צריכים להשאר פתוחים למסחר (ר' זליגסון, שם בעמ' 36).

10.    חשוב לזכור כי בין מטרותיהם של דיני סימני המסחר מצויה זו אשר תפקידה לשכלל ולשפר את התחרות בשוק על ידי זיהוי חד ערכי של מוצרים או שירותים עם מקורותיהם, שכלול זה נעשה על ידי לקיחת מילים שאינן מצויות או קשורות לענף המסחר הרלבנטי ומיתוג הסחורה באמצעותם. נטילת מילה או מושג המתארים ישירות את המוצר המסומן כמוהם כשלילת התחרות ההוגנת ומתן יתרון שאינו ראוי לאחד העוסקים על חשבון חבריו.

11.    על חשבון חבריו בשתי דרכים, האחת בשל מניעת המתחרים מלהשתמש במילים הראויות להשאר פתוחות למסחר, השניה על ידי ניתוב הלקוחות המחפשים את המוצר על פי תיאורו ולא על פי שיוכו, ואשר ימצאו את עצמם מובלים ישירות לאחד המתחרים בשוק מבלי שיבחרו בו בעצמם ומתוך שכלול של בחירה.

12.    חיזוק לעובדה שזה אופיו של הסימן המבוקש, ניתן למצוא אף בתצהירו של מיסד המבקשת מר גיא לוי, עת הוא עוסק בהשקעתו בפרסום. כראיה להשקעה זו מביא הוא דף המפרט את השקעתו בפרסום באתר החיפוש GOOGLE. גישתה העסקית של GOOGLE היא כזו המאפשרת לקישורים ממומנים להופיע לצד תוצאות החיפוש הממוחשבות וזאת בהתאם למילות חיפוש המוגדרות מראש על ידי המפרסם. דברים אלה מבוססים על הרצון לפרסום אפקטיבי, דהיינו על הצורך של המפרסם להגיע דווקא אל מחפש אשר יחפוץ בפרסום ואשר יש סיכוי כי ישעה לפרסום וימצא את דרכו אל האתר המפורסם.

13.    בדו"ח שהוגש לי נראה בפריסה על פני מספר שנים, כי רובם  המכריע (בשנים מסוימות כולם) של הביטויים אשר הוגדרו לפרסום המבקשת היו של הביטוי " רדיו ישראל"  או של נגזרות שלו. משמעותם של דברים היא כי גם המבקשת סבורה כי מי שיחפש מוצר מהסוג שאותו היא מספקת יחפש אותו תחת המילים הגנריות המתארות אותו- "רדיו ישראל". השקעה מעין זו אינה השקעה המלמדת על רכישת אופי מבחין אלא דווקא על כך שמראש "התבייתה" המבקשת על תיאור גנרי של מוצרה כדי למשוך אנשים המחפשים מוצר ואשר אינם מכירים דווקא אותה להגיע אליה.

14.    בחיפושים שנעשו ברשת האינטרנט, הן בדיון בפני והן במהלך הבחינה, נמצאו מספר לא מבוטל של עוסקים המשתמשים בביטוי " רדיו ישראל"  או בנגזרות דומות לו עד מאד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ