אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תיק צבאי 66/12

החלטה בתיק תיק צבאי 66/12

תאריך פרסום : 23/10/2012 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי לערעורים
66-12
19/08/2012
בפני השופט:
תא"ל דורון פיילס - המשנה לנשיא

- נגד -
התובע:
טור' ג.צ.
עו"ד סרן גלי דקל
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סרן אילנה זיבנברג
עו"ד סגן לינוי ספקטור
החלטה

 

ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המרכז שניתנה בתיק מר(מעצרים) 434/12 (סא"ל אחסאן חלבי - שופט) בתאריך 13/08/12. הערעור נדחה.

ה ח ל ט ה

1.       כנגד המערער, טוראי ג.צ., הוגש כתב אישום שייחס לו מספר עבירות: שימוש בסם מסוכן, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. נטען כי עובר ליום 26.7.2012, הוא היום שבו ניטלה ממנו דגימת שתן בחקירת מצ"ח, עשה שימוש בקנאביס; החזקת סם מסוכן, לפי סעיפי החוק האמורים. נטען כי החל ממועד לא ידוע עד ליום 21.5.2012 במעצר ענתות ובמקומות נוספים החזיק  בתיקו שקית ובה שרידי סם מסוכן שהוא קנבינואיד סינטטי מסוג AM-2201 ; איומים על ממלא תפקיד, לפי סעיף 63 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. נטען כי ביום 26.7.2012, במהלך חקירתו קילל את חוקרי מצ"ח ובהמשך השמיע כלפיהם דברי איום:"אני אזיין אתכם", "אני אזיין את כל מצ"ח". לקצינת החקירות אמר "אני אהפוך את כל ירושלים בשביל למצוא אותך, את היעד שלי". בהמשך השליך לעברו של אחד החוקרים תיק ובו כלי רחצה; בריחה ממשמורת, לפי סעיף 121 לחוק השיפוט הצבאי. נטען, כי ביום האמור, בתום החקירה, כשלווה על ידי שני חוקרים למתקן המעצר, השתחרר מן האזיקים שעל ידיו וברח ממלוויו. לאחר כמאה מטרים נפל ונאזק.

2.      התביעה הצבאית עתרה בבית הדין המחוזי לעצור את המערער עד תום ההליכים, במעצר פתוח. להשקפתה מתקיימות כאן עילות מעצר לגבי כל סוגי העבירות אשר מיוחסות למערער: לגבי עבירות הסמים סבורה הייתה התביעה, כי המערער נכשל פעמיים בתוך כחודשיים בעבירות סמים. העובדה כי נחקר לגבי עבירות כאלה לא הרתיעה אותו מלחזור ולעסוק בסמים. אלה מלמדים להשקפתה על מסוכנותו; הבריחה ממשמורת מעוררת את החשש להימלטות מאימת הדין; האיומים מקימים, לגישת התביעה, את עילות המסוכנות והעילה הצבאית הייחודית.

3.      המערער התנגד בבית הדין קמא לבקשה. במישור הראייתי טען לחולשת ראיות בקשר למודעותו לכך שהחומר שצרך הוא סם מסוכן (להבדיל מחומר סינטטי שלא הוגדר כסם מסוכן). עיקר טענותיו היו בהיבט עילות המעצר. נטען, כי עברות הסמים, אינן מקימות עילת מעצר, לפי טיבן והיקפן.  הבריחה הייתה קצרת מועד ולאחריה הלך עם מלוויו. דברי האיום נאמרו בסערת רגשות. לגישתו אין נהוג להורות על מעצר או על חלופת מעצר גם במקרים חמורים יותר.

4.      בית הדין קמא מצא להיעתר לעתירת התביעה. לקביעת בית הדין המחוזי אין הצדקה לחלופת מעצר לגבי עבירות הסמים אשר מיוחסות למערער, שכן אין אינדיקציה לגבי משקל הסם שנתפס, שהוא סם שנקבע כי הוא סם מסוכן ואסור אך זמן קצר קודם. הבריחה מן המלווים מקימה עילת מעצר של החשש מהימלטות, במיוחד על רקע העובדה כי המערער לא מסר הסבר לכך, כשהתבקש.  עוד קובע בית הדין קמא

"לחשש להימלטות מאימת הדין מצטרף החשש לפגיעה חריפה במשמעת הצבא, נוכח איומיו החוזרים של הנאשם כלפי חוקרים שונים בהזדמנויות שונות...לטעמי, מתקיימת במידת מה העילה הייחודית לצבא במקרה דנן, ובהצטרפותה לעילה שעניינה חשש להימלטות מאימת הדין, נמצא כי מעצרו הפתוח של הנאשם מוצדק."

5.      המערער אינו משלים עם החלטה זו. להשקפתו  אין מתעורר החשש כי ינסה לברוח מאימת הדין- האירוע היה לאחר חקירה ארוכה ומאומצת ולאחריו הלך המערער לתא המעצר לבדו. הוא מקיים את תנאי המעצר הפתוח ומתייצב כנדרש לדיונים בעניינו. המערער מציין כי הדברים שאמר, כנטען, לחוקרים נאמרו בסערת רגשות, לאחר שנפל ונחבל ורובם הם "דברי קלס" ולא איומים. המערער מדגיש כי בית הדין המחוזי קבע כי עילת המעצר מתקיימת "במידת מה" ועל כך אין ניתן לבסס מעצר או חלופת מעצר. המערער סבור כי, מכל מקום, מעצר פתוח אינו חלופת הולמת לנסיבות המקרה. לו היה מדובר במי שאינו חייל יתכן כי ראוי היה להשית עליו ערבות כספית או חלופה דומה. במעצר פתוח יש הגבלת חירות מכבידה מדי, בנסיבות העניין. באת כוחו ציינה כי בכוונת המערער לכפור בחלק מן ההאשמות ולא יהיה מוצדק להחזיק את המערער במעצר פתוח לתקופה ממושכת, לאחר ששהה 12 ימים במעצר ממשי ותקופה נוספת במעצר פתוח.

6.      לאחר הדיון בבית המחוזי הגיע לידי התביעה (והועבר לעיוני) תיק חקירה נוסף שהתנהל כנגד המערער, קודם לחקירה דנן, בחודש מארס השנה. ממסמכי החוקרים שנערכו במסגרת אותה החקירה, שעסקה בחשדות לעבירות סמים, עולה כי המערער קילל  קללות נמרצות את החוקרים והפנה לעבר קצין החקירות איומים וביניהם "אני אדפוק אותך באזרחות, אני אהרוג אותך באזרחות...", ירק לעברו ונופף כלפיו בידיו, בצורה מאיימת.

7.      עוד הסתבר כי  למערער הסתבכויות קודמות,  גם בעבירת איומים.

8.      בפתח הדיון בערעור הודיעה התובעת כי חקירה נוספת כנגד המערער מצויה בראשיתה ועניינה התנהגותו בעת שהותו במעצר הפתוח. מטבע הדברים, לא היה בידי התובעת להרחיב בעניין. לעניין זה לא יהיה חלק בהכרעה בערעור.

9.      גם בפניי לא הייתה מחלוקת של ממש על קיומן של ראיות לכאורה לביסוס המיוחס למערער. הדיון התמקד בשאלת קיומה של עילת המעצר.

10.  שאלה היא האם עבירות הסמים המיוחסות למערער מקימות עילת מעצר. יש בעניינו שיקולים לכאן ולכאן. מחד גיסא, המערער שב והסתבך, לכאורה, בעבירות סמים, פעמיים בתוך פרק זמן קצר. השימוש לכאורה בסם נעשה טרם הסתיימו הליכי החקירה בשל החזקת הסם. עובדות אלה מעלות אכן חשש כי המערער עוסק בסמים באופן מתמשך ואינו חדל גם כשנתפס, לכאורה, בכף והוא מלמד במעשיו, כי ישנו סיכון כי ישוב, אולי ימשיך, ויעבור עבירות סמים. מאידך גיסא, אכן, כקביעת בית הדין קמא, כמות הסם שנתפסה ברשות המערער קטנה ("שרידי סם" כמוגדר בכתב האישום) ומדובר בחומר שהוגדר סם מסוכן זמן קצר קודם. לו היו הדברים עומדים לבדם, הייתי מתקשה, באיזון השיקולים, לקבוע כי יש הצדקה לחלופת מעצר של מעצר פתוח.

11.  לטעמי, התנהגותו של המערער במהלך החקירה היא אשר מצויה במוקד הדברים כאן והיא שמקימה עילת מעצר. המערער השמיע במהלך החקירה דברי איום קשים, חלקם מכוונים לכלל החוקרים וחלקם, בוטים ומפורשים, כוונו באופן קונקרטי לקצינת החקירות. המערער, יש לזכור, השליך חפץ לעבר החוקר. המערער ניסה להימלט כשהובל למעצר. עובדות אלה, לבדן, מעלות חשש קונקרטי כי ינסה להימלט מאימת הדין וכי הוא עשוי לנסות ולפגוע בממלאי תפקידים בחקירה. העובדה כי בחקירה קודמת, נהג המערער, לכאורה, באותו אופן (בהיבט האיומים), מלמדת על דפוס התנהגות נקוט אצל המערער ומגבירה את החשש האמור. הדברים, לפי היקפם ולנוכח העובדה כי המערער במעשיו לא פגע באופן פיסי, מצדיקים הסתפקות בחלופה (השוו לע"מ/6/10 התובע הצבאי הראשי  נ' טור' מלכה (2010)).

12.   אשר לטיבה של החלופה ומידת התאמתה לנסיבות- נוכח התנהגותו של המערער- אימפולסיבית, בוטה ומעוררת חשש כי תשנה- ראוי כי המערער יהיה נתון לפיקוח, במהלך ניהול ההליכים נגדו. פיקוח של מפקדיו, ביחידתו, הוא מטבעו פיקוח אפקטיבי. איני סבור כי יש בהותרתו של המערער במעצר פתוח הכבדה יתירה, בשים לב למידת המסוכנות הנשקפת ממנו ולכך כי גם ברגיל הוא משרת ביחידה סגורה (השוו לע"מ/63/11 טור' ונסובר נ' התובע הצבאי הראשי (2011)). 

13.  סיכומם של דברים- הערעור נדחה.

ניתנה היום, ‏א' באלול התשע"ב, 19 באוגוסט 2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ