אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תיק צבאי 4132/12

החלטה בתיק תיק צבאי 4132/12

תאריך פרסום : 17/10/2012 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי יהודה
4132-12
23/09/2012
בפני השופט:
רס"ן מאיר ויגיסר

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד רס"מ דוד גבאי ריכטר
הנתבע:
מועתז שריף מחמד עלי ג'עברי
עו"ד מונדר אבו אחמד
החלטה

1.              כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת נשק וסחר בציוד מלחמתי לפי סעיפים 230(ב) ו-233(ב) לצו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009. בכתב האישום נטען, כי בשנת 2010 רכש הנאשם מאדם אחר רובה מאולתר ומחסנית עם כדורים. בחודש אפריל 2012 רכש כוונת טלסקופית. הנאשם החזיק באמצעי הלחימה בביתו שבחברון עד ליום מעצרו.

2.              התביעה הצבאית ביקשה, כי אורה על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו ואילו הסנגור התנגד לכך. המחלוקת נסבה סביב שאלת עוצמת עילת המעצר והאפשרות להסתפק בחלופת מעצר; התביעה טענה כי קיימת חזקת מסוכנות מובנית בעבירות המיוחסות לנאשם. התביעה הדגישה שהנאשם רכש כוונת לנשק, בחודש אפריל 2012, דבר שאינו מתיישב עם טענתו כי החזיק בנשק לשם הגנה עצמית בלבד.

3.              הסנגור התייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם: בן 52 שנים, עברו נקי והוא מרצה למחשבים באוניברסיטת חברון. הסנגור חזר והבהיר, כי הנאשם החזיק בנשק לצורך הגנה עצמית בלבד, לשם שמירה על קניינו, לאחר שסבל ממספר אירועים של פריצות וגניבות. הוא הבהיר כי הנאשם לא השתמש בנשק במשך קרוב לשלוש שנים שבהם היה ברשותו. עוד נטען, כי הנאשם שיתף פעולה בחקירתו, הפליל את מי שמכר לו את הנשק, ואילו המשטרה לא פעלה על מנת לעצור את מוכר הנשק. בהקשר זה, מסרה התביעה כי אין לה כל מידע בנוגע לפעולות שנעשו על מנת לעצור את מוכר הנשק. לאור כל האמור, ביקש הסנגור להורות על שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר.

דיון והכרעה

4.              עיינתי בחומר הראיות ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום. הנאשם שיתף פעולה בחקירה והודה בכל המיוחס לו. כלי הנשק, הכדורים, המחסנית והכוונת נתפסו מתחת למיטתו בביתו. הנאשם טען בעקביות, כי לאחר שפרצו לביתו מספר פעמים, רכש את הנשק מסוחר נשק ממשפחת דענא המתגורר בחברון. הנאשם ביקש לרכוש את הנשק הזול ביותר והסוחר הציע לו את הנשק מאולתר ומחסנית עם כדורים תואמים, תמורת 400 דינר (כ-2,000 ש"ח). עוד מסר הנאשם, כי בחודש אפריל 2012 רכש את הכוונת שנתפסה בבית עווא תמורת 5 ש"ח. לדבריו מדובר ב: "זבל, ברזל, עתיק". הנאשם הסתיר את הנשק מתחת למיטה בחדרו ולא עשה בו כל שימוש. קצין משטרה אישר בחוות דעתו כי הנשק המאולתר שנתפס עונה על ההגדרה של "נשק" הקבועה בחוק. חוות הדעת איננה מתייחסת לכוונת ואין כל אינדיקציה לכך שמדובר בכוונת טלסקופית שניתן להתקינה על הנשק או שניתן לעשות בה שימוש יעיל. הנאשם הוסיף ומסר כי לא ירה באמצעות הנשק, או עשה בו כל שימוש. כן הודה הנאשם, שכחודש לפני מעצרו ניקה את הנשק.

5.              כלל הוא בפסיקת בתי המשפט באזור ובישראל, שעבירות של החזקה וסחר בנשק מקימות חזקת מסוכנות, שלא בנקל ניתן יהיה לסתור אותה. הפסיקה קובעת, כי קיים חשש שמי שמחזיק נשק יעשה בו שימוש מסוכן בעתיד; כך הם פני הדברים גם אם לא הוכחה כוונה מוגדרת מצידו לעשות שימוש בנשק. בנוסף, אין כל דרך להבטיח שהנשק לא יתגלגל לידיים עוינות, כנגד רצונו של המחזיק (ראו ע"מ 1397/11 התביעה הצבאית נגד מרואן ג'אבר [פורסם בנבו; 28/03/11]; וע"פ 3300/06 סולטאן אבו סנינה נ' מ"י פדאור (לא פורסם) 06(18) 729). יחד עם זאת, כידוע, שאלת חלופת המעצר, צריכה להיבחן בכל תיק לגופו, על פי נסיבות המעשה ונסיבותיו של העושה.

6.              במקרה דנן, סברתי, כי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות, אולם בעוצמה פחותה יחסית. מכלול הנסיבות הייחודיות המאפיינות את התיק, הובילוני למסקנה כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר. ראשית, מדובר בנשק מאולתר, אשר יכולותיו האפקטיביות טרם נבחנו. לנשק צורפה מחסנית אחת ו-15 כדורים של 9 מ"מ ו-5.56 מ"מ. הנאשם לא ירה באמצעותו ואף משטרת ישראל לא בדקה האם הוא מסוגל לירות. שנית, הנאשם הסתיר את הנשק מתחת למיטתו, ולגרסתו רכש את הנשק הזול ביותר, בעלות של 400 דינר בלבד, מבלי שבדק אותו כלל. לכן, אין לשלול את טענתו, כי החזיק בנשק לצורך הגנה עצמית (וראו בהקשר זה את דבריו של כבוד השופט ג' בך בב"ש 625/82 חלמי אבו מוך נגד מדינת ישראל, פ"ד לז(3), 668, לפיהם ניתן לבחון חלופת מעצר במקרים של החזקת נשק לשם הגנה עצמית). שלישית, עברו הנקי של הנאשם - ובמיוחד בהתחשב בגילו המבוגר (52 שנים) ומקצועו (מרצה באוניברסיטה), מעידים עליו שהוא אדם נורמטיבי. רביעית, הנאשם שיתף פעולה בחקירתו והפליל את מי שמכר לו את הנשק. לא למותר לציין, כי רשויות אכיפת החוק טרם פעלו על מנת לעצור את האחרון.

7.              בעניינו של מרואן ג'אבר המאוזכר לעיל, החליט כבוד השופט סא"ל רונן עצמון לאשר החלטה המורה על שחרור נאשם, שהחזיק באקדח לשם הגנה עצמית, בקובעו את הדברים הבאים:

"ואכן, כפי שציין השופט קמא, וכפי שניתן לראות מן התקדימים שהציגו הצדדים, בתי המשפט הורו על שחרור נאשמים ממעצר, גם כשלא התקיימו נסיבות קיצוניות, כפי שצוין בע' 1310/10 האמור. (ראה גם ע' 2587/09 רפיק נזאל). מסיבה זו, קשה גם לקבוע כללים ברורים למקרים, שבהם יש לשחרר את הנאשם. כל שניתן לומר הוא, שעל השופט להשתכנע, כי הנאשם שבפניו לא יהווה עוד סיכון, או שניתן להתגבר על הסיכון על ידי חלופת מעצר.

במקרה שבפנינו, העורר החזיק אקדח, שהוא נשק בעל אופי "הגנתי". עברו הפלילי של העורר נקי, ואין חשש כי הנשק נועד לשרת מטרות פשע או טרור. לא נסתרה הטענה, כי מדובר באיש משפחה בעל עסקים לגיטימיים רחבי היקף. האקדח הוסגר על ידי העורר לידי המשטרה, ועל כן אין עוד חשש שישמש לפגיעה באחרים."

דברים אלו, יפים ושרירים ליישום גם בענייננו. ניתן להפנות גם לע"מ 2587/09 רפיק נזאל נגד התביעה הצבאית [פורסם בנבו; 08/07/09], שניתן על ידי כבוד השופט סא"ל צבי לקח; גם במקרה זה הוחלט לשחרר את העורר, שהיה כבן 54 שנים, נטול עבר פלילי והחזיק באקדח במשך שנים ארוכות מבלי לעשות בו כל שימוש.

סוף דבר

 הנאשם ישתחרר, אפוא, אם יעמוד בתנאים הבאים:

  1. הפקדת 10,000 ש"ח כתנאי לשחרור. מס' שובר: 0111431.
  2. חתימה על ערבות צד ג', על סך 10,000 ש"ח, של ערב בעל תעודת זהות ישראלית, שימסור מספר טלפון.
  3. הנאשם ימסור מספר טלפון אשר הוא מתחייב להיות זמין בו. מובהר לנאשם כי זימון לדיון באמצעות מספר הטלפון האמור, באמצעות מספר הטלפון של הערב או באמצעות בא כוחו יהווה זימון כדין.

דיון בדיקת ערבות נקבע ליום 27/09/12.                     

דיון הקראה בתיק נקבע ליום 31/10/12 בשעה 09:30, בפני כב' השופטת רס"ן אתי אדר. מועד דיון ההקראה הודע לנאשם.

ניתן והודע היום, 23/09/12, בפומבי ובמעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ