אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תיק צבאי 106/12

החלטה בתיק תיק צבאי 106/12

תאריך פרסום : 21/03/2013 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי לערעורים
106-12
13/02/2013
בפני השופט:
אלוף שי יניב - נשיא

- נגד -
התובע:
רב"ט ל.ד.
עו"ד רס"ן גלי שטיינר-גולדגרבר
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סגן יעל פפר
החלטה

 

 

1. המבקשת הורשעה, על פי הודאתה, בעבירה שמהותה התנהגות מבישה, לפי סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, בפני בית הדין המחוזי זרוע היבשה, ביום 9.5.2010. הרשעתה נסבה על שימוש שעשתה בסם מסוכן מסוג קנאביס בשתי הזדמנויות בחוף הים. בית הדין המחוזי כיבד הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים והשית עליה, בין היתר, 21 ימי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודה צבאית. מסתבר, שהמבקשת החלה לרצות את עונשה, אך לא השלימה את מלוא מניין ימי העבודה הצבאית, שהוטלו עליה. בשלב מסוים נדרש בית הדין המחוזי לכך והורה למבקשת להשלים את ריצוי העונש "קרי, 11 ימים לאלתר", אך היא לא עשתה כן.

2. כחלוף למעלה משנתיים מתום ההליך לפני הערכאה הדיונית, ביום 29.10.2012, הגישה המבקשת לבית דין זה " בקשת ערעור", המופנית כלפי עונש המאסר שהושת עליה. בבקשתה מציינת המבקשת כי בזמן שחלף מיום מתן גזר הדין היא נישאה, נולדו לה שני ילדים וכיום היא בהריון. על רקע זה עותרת המבקשת ל"מחילתכם ... הבנתכם והתחשבותכם", שכן "אין באפשרותי לבצע כיום את עבודות השירות".  התביעה הצבאית התנגדה לבקשה וטענה שדינה להידחות. נטען, כי משחלפה התקופה להגשת ערעור היה על המבקשת לפנות בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור. יתר על כן, לטענת התביעה, אף לו הייתה מוגשת בקשה כאמור  לא הייתה הצדקה לקבלתה, כאשר ברקע הדברים מצויה דרך פעולת המבקשת "המראה במעשיה זלזול חוזר ונשנה בהוראות החוק ובהחלטותיו של בית הדין קמא".  בהתאם להחלטת בית דין זה, ניתנה למבקשת האפשרות להתייחס לעמדת התביעה, "בין על-ידה, בין על-ידי באי-כוחה", אך היא לא עשתה כן. על רקע האמור ביקשה התביעה, כי אורה על דחיית "בקשת הערעור".  הסנגוריה הצבאית הגיבה על כך במסמך, שכותרתו "עדכון", ובמסגרתו עתירתה היא "כי בשלב זה ההליכים הנוגעים לבקשת הערעור שהגישה המבקשת יושהו, עד לקבלת החלטת כבוד נשיא המדינה בבקשת החנינה", שהוגשה על-ידי המבקשת.  

3. ייאמר מיד, כי לפי שהתקופה להגשת ערעור חלפה לפני למעלה מ שנתיים, היה על המבקשת לפנות בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, לפי סעיף 427 לחוק השיפוט הצבאי. בשלב זה, אין אפוא כל הליך כדין לפני בית דין זה, ואין, אפוא, הליך שניתן להשהותו.

כללו של דבר, דין "בקשת הערעור" להימחק.

בידי המבקשת לפנות בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, שתיבחן על-פי מכלול נסיבות העניין, שתוצגנה על-ידי הצדדים.

4. יחד עם זאת, לא אוכל להימנע מלהעיר, כי "עדכון" ההגנה, שלפיו הוגשה לנשיא המדינה בקשת חנינה, וכי "אם בקשת החנינה תידחה" אפשר שתוגש "בקשה מנומקת להארכת מועד להגשת ערעור" מעוררת קושי מובנה. התזה המגולמת בה משנה סדרי בראשית. סמכות החנינה וההקלה בעונש הנתונה בידי נשיא המדינה נושאת אופי ייחודי. באחת הפרשות עמד על כך השופט (כתארו אז) אלון:

"כשופטים מצווים אנו להחליט מהו העונש על פי מידת הדין - ומידה זו יכול שתהא מהולה במידה מסוימת של מידת הרחמים המותרת לנו - שמן הצדק ומן הראוי לגזור על מי שהורשע בדין, ... השימוש במידת החסד הפקיד המחוקק בידיה של הרשות המחוננת, ואין בידינו לערב שיקוליה של זו בשיקולינו שלנו" (ע"פ 156/80 בנימין נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 744, 747 (1981)).

דרך המלך היא למצות תחילה את כל ההליכים הנתונים על-פי דין, ורק לאחר מכן מגיעה שעת בקשת החנינה (אודות החריג ראו בג"ץ 429/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל, פד מו(3) 505 (1986)).  נזכור ונזכיר, נשיא המדינה "עומד מעל לכל שלוש הרשויות ... הוא מגלם באישיותו את המדינה ...", כלשונו הקולעת של השופט (כתארו אז) ח' כהן (ד"נ 13/60 היועץ המשפטי לממשלה נ' מתאנה פ"ד טז 430, 465 (1962)).  כפי שציינה הנשיאה (דאז) ביניש:

"הנשיא אכן מסמל את המדינה, ובכל הנוגע לחנינה, הוא בעל הסמכות הרחבה ויוצאת הדופן לבטל או לשנות ממעשיהן והחלטותיהן של הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת." (דנג"צ 219/09 שר המשפטים נ' זוהר (טרם פורסם, 29.11.2010)).

לפיכך, לענייננו, לאחר שנשיא המדינה יאמר את דברו בשאלת החנינה, אשר מקומה המובהק הוא לאחר ש תמו ההליכים ו נשלמו (כדברי הנשיא (דאז) שמגר: "החנינה, בדרך כלל, איננה חוליה טבעית נוספת במהלכן של הפעולות השיפוטיות, אלא מן הנכון שתשמש אך ורק לנסיבות יוצאות דופן, בהן נתחדש, מאז תום ההליכים המשפטיים, דבר מהותי, שיש בו כדי להצדיק את שינויה של ההכרעה השיפוטית" - עניין ברזילי הנ"ל, בעמ' 553 [ההדגשות אינן במקור - ש.י.]) - אין זה נהיר לי כיצד, בנסיבות דנן, בדעת הסנגוריה הצבאית לשקול לבקש לשוב ולפתוח את שערי המשפט.

העתק ההחלטה יועבר אל הסנגור הצבאי הראשי.

ניתנה היום, ג' באדר התשע"ג, 13 בפברואר 2013, בלשכה, ותובא לידיעת המבקשת, סגנית הסצ"ר - רס"ן שטיינר והתביעה הצבאית על-ידי קצינת בית הדין לערעורים.

שי יניב,                                                                   אלוף
נשיא בית הדין הצבאי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ