אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תו"ח 7542-02-10

החלטה בתיק תו"ח 7542-02-10

תאריך פרסום : 04/08/2011 | גרסת הדפסה
תו"ח
בית משפט השלום באר שבע
7542-02-10
19/05/2011
בפני השופט:
שרה חביב

- נגד -
התובע:
1. נואף אלזיאדנה - המבקש בתו"ח 7542-02-10
2. חארב אלזיאדנה - המבקש בתו"ח 7525-02-10

עו"ד בעז אמיר
הנתבע:
ועדה לתכנון ובנייה באר שבע מחוז דרום
עו"ד שגב פלץ
החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע צווי הריסה מנהליים, לפי סעיף 238א(ט) לחוק התכנון והבנייה  התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). על פי הבקשה מתבקש ביהמ"ש להורות על עיכוב של 3 חודשים בביצוע צו ההריסה בעניין בתי המבקשים, וזאת תוך תקווה, כי תוך פרק הזמן האמור, יבוטלו צווי ההריסה המנהליים בעניינם של המבקשים.

העובדות הצריכות לבקשה זו

1.         עניינם של המבקשים נדון מזה מספר שנים, החל משנת 2009 בפני ביהמ"ש, בבקשות שונות לביטול צווי ההריסה המנהליים הרלוונטיים. בהחלטה קודמת שיצאה מלפני כב' השופט א. אקסלרד נקבע, כי הבניה הנידונה הינה בניה "טרייה", ביחס למועד בו יצא צו ההריסה המנהלי, כי המבקש בתו"ח 7525-02-10 פנה בידיים לא נקיות לביהמ"ש, ותוך חתימת תצהיר שקרי, לפיו מדובר בבניה אשר קיימת כ- 15 שנים טרם מועד הוצאת הצו. החלטה נוספת קודמת שיצאה מלפני כב' השופטת חדד בעניינם של המבקשים, מצביעה כי המבקשים טענו להסדר המתגבש בעניינם כבר בשנת 2009, והתחייבו לבצע צו ההריסה בעצמם, היה ולא התגבש הסדר. כב' השופטת חדד קבעה, כי המבקשים קיבלו יומם בכל הנוגע לאפשרות תקיפתם של הצווים הרלוונטיים, ודחתה הבקשה. גם ערעור שהוגש על הצווים שהוצאו ועל החלטות של בית משפט השלום בגינן - נדחה.

            ביום 23.11.10 התקיים דיון בפניי בבקשה להארכת מועד לפי סעיף 238 א (ט) לחוק, מטעם המשיבה, אשר הגישה בקשה מן הטעם, כי לא הצליחה להיערך לביצוע צווי ההריסה, מפאת קשיים לוגיסטיים של משטרת ישראל, אשר אמורה לסייע בביצוע הצווים. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה הוארך תוקפם של צווי ההריסה הרלוונטיים, ניתן עיכוב ביצוע צווי ההריסה עד ליום 23.12.10, ונקבע, כי המשיבה תוכל לבצע צווי ההריסה עד ליום 22.2.11.

2.         ביום 21.12.10 הוגשה בקשה בהולה מאת המבקשים למתן ארכה למועד ביצוע צווי ההריסה המנהליים, בעקבות שביתת הפרקליטים, לא התקבלה תגובת המשיבה, ועל כן הוריתי על עיכוב ביצוע הצווים האמורים ב-30 ימים נוספים, החל מיום 23.12.10.

            ביום 17.2.11 הוגשה הבקשה שבפניי, הפעם מאת המבשים, ולפיה מתבקש ביהמ"ש כאמור, להורות על הארכת עיכוב הביצוע של צווי ההריסה המנהליים הנידונים, לתקופה נוספת בת 3 חודשים. המבקשים טוענים בבקשתם, כי לאחרונה מתגבש הסדר אל מול הרשות להתיישבות הבדואים בנגב (להלן: "הרשות"), לפיו המבקשים ובני שבטם ייעקרו מן הקרקעות עליהן הם יושבים היום, לקרקע אשר הוקצתה לשם הקמת ישוב קבע לטובתם. המבקשים, בני המשפחות ובני השבט, הגיעו להסכמות עם הרשות, ביחס לקרקעות החלופיות ומיקום הישוב הקבוע, אך הסכם חתום טרם התגבש.

3.         ב"כ המבקשים טען בדיון בפניי, כי הריסת הבתים הרלוונטיים תדחה את ההסדרה של ישוב הקבע, הסביר כי המבקשים מנהיגים מאחוריהם כ-50 משפחות, וטען, כי להערכתו, לאחר חתימת ההסכם, כל הגורמים הרלוונטיים יסכימו לביטול הצו. בנסיבות אלה, ביקש להיעתר לבקשה, תוך שהמבקשים התחייבו שניהם, לפרוטוקול ביהמ"ש, היה ולא יבוטל הצו ביטול מנהלי בתוך 3 חודשים, ולאחר החתימה על ההסכם, יהרסו הם את הבתים במו ידיהם, ולא יהיה צורך בפעולה של הרשויות בגיבוי משטרת ישראל לענין זה.

4.         ב"כ המשיבה מצידו, תוקף את הבקשה מהותית ופרוצדוראלית. לטענתו, הבקשה הוגשה שלא ע"פ סדרי הדין. לא הוגשו יחד עם הבקשה תצהיר, הבקשה איננה מפרטת את כל ההליכים המנהליים והמשפטיים בכל הערכאות בעניין הבניה אליה מתייחס הצו, לא צורפו לבקשה כל הצווים וההחלטות הרלוונטיים, והבקשה הוגשה באיחור ניכר - כ-30 ימים לאחר תום עיכוב הביצוע. גם מהותית מתנגדת המשיבה לבקשה, וטען, כי ביהמ"ש איננו מתערב בשיקול הדעת המנהלי ביחס לצווי ההריסה, אלא באופן מוגבל, וכי בעניינם של המבקשים מדובר בצווים חלוטים, לאחר שכל טענותיהם נדחו, ובין היתר לאחר שנמצא, כי הגישו תצהירים שקריים לביהמ"ש.

            ב"כ המשיבה תוקף אף את הטעם המפורט בבסיס הבקשה. לטענתו, הליכי המו"מ הנידונים מתנהלים לכאורה במשך למעלה מ-5 שנים, הליכים אלה אינם עילה לעיכוב ביצועם של צווים כגון דא, אינו גם עילה להתערבות ביהמ"ש בהחלטת המשיבה לבצעם, ומקל וחומר, כאשר עמדת כל הגורמים הנוגעים בדבר פרט למבקשים הינה, כי אין לקשור בין הצווים הנידונים לבין המו"מ המתנהל. זאת ועוד, המדובר בתהליך אשר מצוי בתחילת דרכו, לא ניתן להעריך את סיכויי התממשותו, וגם אם יצלח, מדובר בתהליך ארוך אשר צפוי להימשך שנים. ב"כ המשיבה הפנה לפסיקה, אשר תומכת בטענותיו אלה. הפנה לפסיקה ביחס לטענה, כי עיכוב ביצוע צווי ההריסה יפגע בתכלית של סעיף 238 א לחוק, וכאמור התנגד נחרצות לבקשה.

5.         בדיון שבפניי הוזמן מר אסיף מטעם הרשות, אשר הבהיר חד משמעית, כי ע"פ החלטת ממשלה, להקים ישוב בחלק הצפוני של העיר רהט, לטובת המבקשים, בני משפחותיהם ובני שבטם, הוקצתה קרקע, התקבל תקציב לצורך העבודות כחודשיים טרם מועד הדיון (הדיון התקיים ביום 23.3.11). מר אסיף הסביר, כי לא ניתן להעריך טווח זמן להעברת המבקשים ובני משפחותיהם לישוב הקבע, כי אין לו מושג מתי יחלו העבודות על הקרקע, גם משום שהסכם הפשרה טרם נחתם, וגם משום שאין עדיין תוכניות. מר אסיף הבהיר, שמדובר במספר שנים. עוד הבהיר מר אסיף, כי הרשות איננה מטפלת בצווי הריסה, איננה נותנת דחיות של ביצוע צווי הריסה, ועוסקת אך ורק בנושא ההסדרה של הקרקעות.

דיון והכרעה

6.         צודק ב"כ המשיבה בטענתו, כי הבקשה הוגשה שלא ע"פ סדרי הדין, ובעיקר נכון הוא, כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר. מטעם זה בלבד יש מקום לדחות את הבקשה.

            אני דוחה גם את הטענה המהותית שהעלו המבקשים, לפיה עם חתימת הסכם הפשרה בנוגע לקרקעות, ובהתייחס אל ישוב הקבע אליהם צפויים המבקשים לעקור, יבטלו הגורמים המנהליים את צווי ההריסה שניתנו בעניינם של המבקשים. לא אוכל לקבל טענה זו נכון להיום. טענה זו נטענת כאמור החל משנת 2009, ונדחתה כבר בהחלטה של כב' השופטת חדד באותה שנה. ב"כ המשיבה מייצג את הגורמים המנהליים בדיונים שהתנהלו, והוא מביע עמדה נחרצת וחד משמעית, לפיה לא יבוטלו צווי ההריסה הרלוונטיים, בשל שיקולי מדיניות. בנסיבות אלו, לא ברור על מה נסמכת טענת ב"כ המבקשים, פרט לתקווה.

7.         אף אם שקלתי להורות על עיכוב ביצוע הצווים, בשל הליכי התכנון המתגבשים, והמעבר הצפוי לישוב קבע, הרי שנמצאנו למדים, כי המעבר הצפוי איננו צפוי בטווח הנראה לעין, והינו עניין של שנים. יידרשו שנים עובר לחתימה על ההסכמים הרלוונטיים עם המבקשים, בני משפחותיהם ובני השבט. שנים אלה יידרשו למיצוי הליכי התכנון, ולביצוע עבודות בקרקע ע"פ אותם הליכים. ההלכה הברורה היא, כי בנסיבות כאלה, אין מקום לעכב ביצועם של צווי ההריסה המנהליים, מה עוד, שהליכי התכנון לא צפויים להכשיר את הבניה הנידונה, אלא, להעביר את המבקשים יחד עם בני משפחותיהם ובני השבט, לישוב קבע על קרקע אחרת.

8.         שיקול משמעותי נוסף בהחלטתי לדחות את הבקשה הוא, כי כפי שעולה מהחלטות קודמות ומראיות שהובאו בפני ביהמ"ש בעבר, המדובר כאמור בהחלטתו של כב' השופט אקסלרד, בבניה "טריה", נכון למועד החלטתו של כב' השופט אקסלרד  (23.6.09).

            המבקשים לא יכולים היו לסמוך על התמשכות ההליכים בפני ביהמ"ש, כי יתארכו, ו/או כי יכשירו את אותה בניה "טריה".

זאת ועוד, מהחלטתו של כב' השופט אקסלרד עולה, כי המשיבים התייצבו בידיים שאינן נקיות בפני בית המשפט, וכשמדובר בהליך מנהלי, הרי שיש ליתן לשיקול זה מקום נכבד בין שיקולי בית המשפט.

לאור כלל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. על יסוד הסכמת הצדדים בדיון שהתקיים בפניי, מאריכה המועד לביצוע צווי ההריסה ב-60 יום מהיום.

המזכירות תעביר העתק החלטתי בדחיפות לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ