אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תו"ב 43909-11-11

החלטה בתיק תו"ב 43909-11-11

תאריך פרסום : 16/09/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום בבית שאן
43909-11-11
17/03/2013
בפני השופט:
אינעאם דחלה-שרקאוי

- נגד -
התובע:
סאמר פלאח
הנתבע:
ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי
החלטה

פתח דבר

1.       המאשימה מייחסת לנאשם עבירה של אי קיום צו בית משפט, אשר ניתן כנגדו ביום 02.03.10, במסגרת תיק תו"ב 4267-08-08 (להלן: "התיק הראשון"), בו ניתן כנגד הנאשם צו הריסה ללא הרשעה (להלן: "הצו"), לפיו נצטווה האחרון להרוס תוספת בניה בשטח של כ- 30 מ"ר, בפרק זמן של 18 חודשים ממתן הצו, במקרקעין הידועים 17477 חלקה 1, בכפר רומת הייב, ולא עשה כן.

2.       בטרם השיב לעובדות כתב האישום, העלה הנאשם טענת "הגנה מן הצדק", המצדיקה לשיטתו, ביטול כתב האישום, והעמיד אותה על שני אדנים. הראשון, כי על אף שהיה בידיו היתר כדין לכל המבנה נשוא האישום בתיק הראשון, אלא שבשל טעות של המאשימה, נאלץ להגיש בשנית בקשה להיתר, לצורך אישור תוספת בניה, בקשה שבסופו של יום לא אושרה, בשל סירוב בעלי המקרקעין, לחתום על בקשת ההיתר, דבר שהביא להגשת כתב האישום הנ"ל, ומתן הצו.

3.       השני, לטענת הנאשם, אין להעמידו לדין על עבירה של אי קיום צו בית משפט, על פי הוראות סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), בשל אי קיום צו הריסה ללא הרשעה, שניתן נגדו בהתאם להוראות סעיף 212 לחוק. טענתו זו נימק הנאשם, בין היתר, כי סעיף 210 לחוק גוזר מאסר וקנס על נשפט שאינו מקיים צו לפי סעיפים 205 או 206 לחוק, אך לא נאמר כי הוא חל על מי שאינו מקיים צו לפי סעיף 210. לפיכך, אין לראות באי קיום צו שניתן על פי סעיף 212 לחוק, כמצמיח עבירה על פי סעיף 210 לחוק.

4.       המאשימה מתנגדת לבקשה. לטענתה, בבקשה עסקינן, אין רלוונטיות לטענות המבקש בעניין דרישות הוועדה למתן ההיתר, לרבות חתימת בעלי המקרקעין.

5.       הוסיפה המאשימה וטענה כי, ההלכה שנפסקה ב רע"פ 260/91 אייל אברהם נגד מדינת ישראל, המאפשרת העמדה לדין בגין אי קיום צו בית משפט, גם נאשם שניתן נגדו צו לפי סעיף 212 לחוק, הינה הלכה שרירה וקיימת, כאשר בתי משפט נהגו ליישם אותה ולהרשיע נידונים בעבירה לפי סעיף 210 לחוק, בגין אי קיום צווים שניתנו ללא הרשעה, בהתאם לסעיף 12 לחוק. 

6.       לאחר שעיינתי בבקשת הנאשם ותגובת המאשימה, הגעתי למסקנה כי דין טענות הנאשם, להגנה מן הצדק להידחות.

דיון

טענת הגנה מן הצדק- המסגרת הנורמטיבית:

7.       סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] , התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ")  קובע כי, לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות ובהן:

"10. הגשת כתב האישום, או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

8.       טענת הגנה מן הצדק, טענה מקדמית היא במשפט הפלילי. הגנה זו אינה נטענת לעיתים קרובות, ומתקבלת היא לעיתים רחוקות ביותר, ועל כך מעידים דברי המלומדים שלגי-כהן, בספרם סדר הדין הפלילי, כך:

"עיקרה של תורה זו היא כדי לרסן את עוצמתה של הרשות כשהיא עושה שימוש פרוע, בלתי הוגן ובלתי חוקי בסמכויותיה, כגון, כאשר מי שמעמיד את הנאשם לדין, והוא שהביא לכלל מעשה העבירה".

9.       הדוקטרינה של הגנה מן הצדק הותוותה לראשונה ב ע"פ 2910/94 ארנסט יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 221 (להלן: " הלכת יפת"), בו הכיר בית המשפט בסמכותו הטבועה לבטל כתב אישום העומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. עיקר עניינה של דוקטרינה זו הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן.

10.   ב ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ ואח', פ"ד נט(6) 766 (להלן: " הלכת בורוביץ"), הורחבו הטעמים וההצדקות להפעלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק, ואין היא מוגבלת עוד לטעמיה המצמצמים בהלכת יפת, קרי "להתנהגות בלתי נסבלת של הרשות", שיש בה "לזעזע את המצפון". בהלכת בורוביץ נבחנו כלל הנסיבות מבחינה תכליתית - מהותית.

11.   בהלכת בורוביץ נפסק כי:

"עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. בעיקרון עשויה אפוא ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית-המשפט. מטרת החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים. ואולם לרוב (אם כי לא תמיד) תיוחס הפגיעה בצדקתו ובהגינותו של ההליך הפלילי להתנהגות נפסדת של הרשויות; ובמקרים כאלה אכן מוטל על בית-המשפט לבקר את מהלכיהן. ברם, לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק; בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה, כמדומה, המצב השכיח) מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות."

עוד נפסק בהלכת בורוביץ כי :

"ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר. בדרך כלל יידרש הנאשם להראות, שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו. עם זאת אין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס, לא להתנהגות שערורייתית של הרשויות, אלא, למשל, לרשלנותן, או אף לנסיבות שאינן תלויות ברשויות כל-עיקר אך המחייבות ומבססות בבירור את המסקנה, כי במקרה הנתון לא ניתן יהיה להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. אך נראה כי מצב-דברים כזה אינו צפוי להתרחש אלא במקרים חריגים ביותר".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ