אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תו"ב 22131-05-11

החלטה בתיק תו"ב 22131-05-11

תאריך פרסום : 28/07/2013 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט השלום עכו
22131-05-11
03/02/2013
בפני השופט:
וויליאם חאמד

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה שפלת הגליל
הנתבע:
רמדאן חליל
החלטה

בקשה לחייב את המאשימה לשלם לנאשם הוצאות הגנה, לפי סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

לנאשם יוחסו עבירות של ביצוע עבודות בנייה ושימוש ללא היתר, לפי סעיף 204 (א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965, בכך שביום 13/12/10 או בסמוך לכך, במקרקעין נשוא כתב האישום המתוקן, ביצע הנאשם בנייה ללא היתר של קירוי מרפסת בשטח של כ - 16 מ"ר, בקומה שלישית של מבנה קיים, מעל שתי תוספות קיימות שהוקמו על ידי הנאשם קודם לכן, תוך חדירה לתוואי דרך מאושרת לפי תכנית מתאר. 

בתום שמיעת פרשת התביעה דחיתי את טענתו של הנאשם לזכותו בטענה של "אין להשיב לאשמה",  אם כי זיכיתי אותו, בהכרעת הדין שניתנה בהמשך, מהעבירות הנ"ל, זאת, מחמת הספק הסביר.

ב"כ הנאשם ביקש לחייב את המאשימה בהוצאות הגנה, לפי סעיף 80 לחוק העונשין, הן בהסתמך על העילה על העדר אשמה והן בטענה כי התקיימו נסיבות מצדיקות לפיצוי הנאשם כאמור, נוכח התנהלות המאשימה בחוסר תום לב, שעה שדחתה את הדיון הקודם בטענה כי מתכוונת היא לבקשת תיקון כתב האישום, ושעה שהוברר כי לא עמדו לנגד עיניה ראיות קבילות שהצדיקו הגשת כתב האישום, וכי תובע סביר לא היה, בנסיבות אלה, מגיש את כתב האישום, כלל.

ב"כ המאשימה עתר לדחיית הבקשה בטענה כי העילות שבסעיף 80 הנ"ל לא מאפשרות פסיקת הוצאות הגנה שעה שהנאשם זוכה מחמת הספק הסביר.

זיכוי נאשם מאשמה אינו הרכיב היחיד והבלעדי לחייב את המאשימה בהוצאות הגנה לטובת הנאשם, מכוח סעיף 80 לחוק העונשין, אלא שיש להסתמך, לעניין זה, על אחת משתי העילות המוסדרות בהוראה הנ"ל: האחת, כי לא היה יסוד לאשמה, והשנייה, נסיבות אחרות המצדיקות חיוב המאשימה בהוצאות.

התובע, שעה שהגיש כתב האישום, הסתמך על דו"ח גילוי עבירה, שסומן ת/1, בו ציין עד התביעה כי הנאשם הוא הבעלים של המבנה, מי שביצע את עבודות הבנייה והשימוש, ותמונה, ת/2, המתעדת את הבנייה נשוא כתב האישום, כאשר על גבי תמונה זו צוינו פרטיו של הנאשם. אכן, נכון היה כי המאשימה תבקש, בטרם החלטה לעניין הגשת כתב האישום, השלמת חקירה, על מנת לברר את התשתית עליה נסמך הפקח שעה שרשם את פרטי הנאשם על גבי המסמכים הנ"ל והבסיס עליו הסתמך עת ציין, בדו"ח הנ"ל, כי הנאשם הוא הבעלים של הנכס והמשתמש בו. יחד עם זאת, אין לומר כי הגשת כתב האישום על סמך הראיות הנ"ל הייתה החלטה בלתי סבירה לחלוטין, וכי לא היה יסוד כלל להגשת כתב האישום, שהרי, הנאשם זוכה מחמת הספק הסביר, לאחר שבחקירה נגדית של עד התביעה הוברר כי האמור בשני המסמכים הנ"ל, באשר לזיקתו של הנאשם לנכס, לא נתמך בראיה קבילה אחרת, אלא שנותר בבחינת עדות שמיעה. כאמור, הנאשם בחר לא להעיד, והדבר מחזק, לפי הדין את ראיות התביעה הנ"ל, אף שלא היה במכלול הראיות והממצאים להוכיח, למעלה מכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו ואת זיקתו למבנה. לאור כלל האמור, לא מצאתי כי מתקיימת העילה של העדר יסוד לאשמה, להצדיק פסיקת הוצאות הגנה לטובת הנאשם, לפי סעיף 80 הנ"ל.

הוראת סעיף 80 לא כוללת רשימה של הנסיבות המצדיקות פסיקת הוצאות לטובת הנאשם שזוכה, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, במקרה המסוים. אכן, זיכוי נאשם מחמת הספק הסביר אינו שולל את סמכותו של בית המשפט לפסוק הוצאות הגנה לטובת הנאשם, מכוח העילה הנ"ל, יחד עם זאת, לא מצאתי, בעניינו של הנאשם שבפניי, נסיבות המצדיקות להורות כאמור. שכן, לא נטען כי הנאשם מסר הודעה בפני הרשות החוקרת, בטרם הגשת כתב האישום, ובה טען, בשלב מקדמי כאמור ובטרם הועמד לדין, כי אין לו כל זיקה לאישום, אלא שהטענה עלתה במהלך ההליך שבפניי, לאחר הגשת כתב האישום, ואף נמנע מלהעיד לעניין זה, להגנתו, או להעיד עדי הגנה אחרים, ללמד על קיומן של נסיבות המצדיקות לפצות אותו בהוצאות הגנה, עקב העמדתו לדין ואופן ניהול ההליכים כאן. כמו כן, אין לומר כי המאשימה אשמה בהימשכות הליכים בתיק זה, או שדבק מחדל של ממש בהתנהלותו בתיק זה, זאת, בשונה לנסיבות שפורטו בהחלטה מיום 30/10/11, בתיק מספר 20073/08 ( שהוגשה מטעם הסנגור לתמיכה בבקשתו כאן ), שכן, בית המשפט ציין שם מחדלים שונים וחמורים שדבקו באופן ניהול ההליך ע"י המאשימה, ואלה הם: מספר המגרש נשוא כתב האישום לא היה זהה למספר המגרש שתועד בראיות שהוגשה מטעם המאשימה, לרבות בבקשה להיתר בנייה ובהיתר הבנייה עצמו, ושעה שהמאשימה לא ביקשה, באף שלב של ההליך, לתקן את כתב האישום לעניין זה, וכי המאשימה העמידה לדין את שני הנאשמים שם, בהיותם הבעלים במקרקעין, שעה שלפי נסח הטאבו, הבעלות במקרקעין הייתה של 75 אנשים, כאשר יתר הבעלים, מלבד הנאשמים, לא נחקרו ולא הועמדו לדין.

על כן, אני דוחה את הבקשה לחייב את המאשימה בהוצאות הגנה, לפי סעיף 80 לחוק העונשין.   

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ג, 03 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ