אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תו"ב 14068-12-08

החלטה בתיק תו"ב 14068-12-08

תאריך פרסום : 17/10/2012 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט לענינים מקומיים קריית ביאליק
14068-12-08
01/03/2012
בפני השופט:
לובנה שלאעטה חלאילה

- נגד -
התובע:
טומא חורי עמאד
הנתבע:
ועדה מקומית לתכנון קריות
החלטה

1.      לפניי בקשה להארכת מועד ביצועו של צו איסור שימוש לתקופה של שנה.

2.      נגד המבקש - הנאשם (להלן " הנאשם"), הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש חורג במקרקעין בניגוד לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: " החוק"). עפ"י כתב האישום, הנאשם, רופא שיניים במקצועו, עשה שימוש בחלק מדירה המיועדת למגורים הנמצאת ברחוב גושן בקריית מוצקין, כמרפאת שיניים (להלן: " הנכס" או " הדירה").

3.      הנאשם הורשע בעבירה עפ"י הודאתו ובגזר הדין שניתן ביום 24.6.2009 נתן ביהמ"ש (כב' השופט דאוד) צו להפסקת השימוש במקרקעין בניגוד לייעודם , שמועד כניסתו לתוקף נדחה ל- 6 חודשים (עד  ליום 25.12.2009) אלא אם הנאשם יקבל היתר לשימוש חורג (להלן: " הצו").

4.      לאחר כניסת הצו לתוקף ומשלא קיבל הנאשם היתר לשימוש חורג ולא הפסיק את השימוש בנכס, הוגש נגדו ביום 31.1.2010 כתב אישום בגין אי קיום צו שיפוטי (38661-01-10). הנאשם הודה בעובודת כתב האישום, הורשע ובגזר הדין מיום 24.10.2010 הוטל עליו תשלום קנס כספי, מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה.

5.      המשיבה/המאשימה מתנגדת לבקשה.

6.      בבקשתו, טוען הנאשם כי ניסיונותיו לקבל היתר לשימוש חורג נתקלו בסירוב שרירותי פעם של דיירי הבניין ופעם של המאשימה, והכל בצורה שמפלה אותו לרעה בצורה קשה.

הנאשם הגיש בקשה להתיר לו שימוש חורג, שנדחתה ע"י הוועדה המאשימה ביום 26.8.2010. ערר שהגיש על החלטה זו נדחה ע"י ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה - חיפה (להלן: " וועדת הערר") בהחלטתה מיום 3.3.2011, ערר מס' 397/10.

הנאשם הגיש, בביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה, עתירה מינהלית בגדרה תקף את ההחלטה שלא להתיר לו שימוש חורג  (עת"מ 58625-03-11). העתירה נדונה ביום 26.12.2011.

בבקשה כאן ובעתירה שהוגשה הפנה הנאשם להחלטתה של וועדת הערר המחוזית מיום 3.3.2011 בענייננו (ערר מס' 397/10) לעומת החלטתה מיום 26.5.2011, ערר מס' 41/11 בעניין משרד רואה חשבון המשמש גם כאכסניה לטיפול פסיכולוגי (מדובר במשרד הנמצא בבניין אחר ברח' גושן). בהחלטה זו דחתה הוועדה ערר שהוגש על החלטה להתיר שימוש חורג למשרד רואה החשבון, אם כי הגבילה את תוקפו של ההיתר לשלוש שנים בלבד.

7.      הנאשם טוען כי נוכח השינוי בתפיסתה התכנונית של הוועדה, נוצר מצב שבו השתנה הבסיס המשפטי של העתירה שהוגשה, ומכאן הוסכם בביהמ"ש לעניינים מנהליים שיחזור בו מהעתירה כדי לפנות בבקשה חוזרת לוועדה המקומית לתו"ב ובמקביל לייזום הליך תכנוני להסדרת השימוש בנכס.

הנאשם פנה לוועדה המקומית ונענה כי אין בכוונת הוועדה לייזום הליך תכנוני בקרוב ולטענתו, הוא פועל כיום להגשת תכנית מפורטת נקודתית לשינוי ייעוד הנכס.

8.      המאשימה כאמור התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה אינה עונה על תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס"ט - 2008 (להלן : " התקנות") וכי הנאשם לא הראה נימוקים מיוחדים המצדיקים היעתרות לבקשה, כאשר בפועל טרם הוגש הליך תכנוני חדש לוועדה.

דיון

9.      אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה ועיינתי בתגובת המשיבה, שוכנעתי כי הבקשה אינה מצריכה קיום דיון במעמד הצדדים ומכאן ניתנת החלטתי על סמך הבקשה והתגובה. (ראה תקנה 4 (א) לתקנות).

10.  אף שהבקשה בפניי הוגשה באיחור, מצאתי לדון בה לגופה.

השתלשלות העניינים ממועד מתן צו ההפסקה ועד היום, מעידה כי הנאשם לא ישב בחיבוק ידיים אלא נקט בליכים מינהליים ומשפטיים העומדים לרשותו, כדי להביא לשינוי המצב התכנוני. כאמור, הנאשם פעל להגשת בקשה למתן אישור לשימוש חורג, הגיש ערר על החלטת הוועדה ובמהשך עתירה מנהלית.

אין ספק כי ראוי היה שהנאשם יפנה אל ביהמ"ש בבקשה מתאימה במקביל להליכים התכנוניים בהם נקט, יחד עם זאת נוכח פועלו לשינוי המצב התכנוני ובשים לב לכך שהבקשה הוגשה כשבוע לאחר הדיון בעתירה המנהלית מצאתי להיזקק לבקשה לגופה.

11.  כידוע, הבסיס המשפטי להגשת בקשה להארכת מועד לביצוע צו הפסקת שימוש (הניתן מוכח סעיף 205 לחוק ), הינו סעיף 207 לחוק הקובע כי "בית המשפט רשאי, בזמן מתן צו לפי סעיפים 205 או 206 ובכל עת לאחר מכן, לקבוע את המועד לביצועו ורשאי הוא להאריך מועד שקבע אם ראה טעם לעשות כן".

12.  הלכה היא כי על מבקש האורכה להצביע על 'טעם טוב' המצדיק מתן האורכה. טעם טוב כזה יכול להתקיים במקרה שבו קיים סיכוי כי המבנה יזכה בהכשר תוך זמן קצר, כאשר בבוא ביהמ"ש להפעיל את הסמכות בסע' 207 לחוק, רשאי לעשות "איזון שעה" בין טובת הכלל והאינטרס הציבורי של שמירת החוק והקפדה על דיני התכנון והבניה לבין טובת הפרט והאינטרס של המבקש והיחס בין הנזק שיגרם מהיענות לבקשת הארכת המועד, לעומת הנזק שייגרם כתוצאה מדחיתה של הבקשה(ראו ברע"פ 4357/01 סבן נ' הוועה המקומית לתכנון ובניה 'אונו' (פ"ד נו (3), 49) ורע"פ 5086/97 בן חור נ' עיריית תל- אביב יפו, פ"ד נא (4).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ