אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 9990-98

החלטה בתיק תא"ק 9990-98

תאריך פרסום : 27/09/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
9990-98
13/02/2012
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
התובע:
רוית סלע
עו"ד א. ירקוני
הנתבע:
מיתרים בע"מ
עו"ד ע. ברנט
החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה ביום 22/11/00 ע"י כב' הרשמת (כתוארה אז) ר. יצחקי.

תיק בית המשפט בוער, על כן כל המסמכים, עליהם אסתמך בהחלטה, הוגשו ע"י הצדדים.

פסק הדין ניתן נגד המבקשת, יחד עם נתבעים אחרים, בהסתמך על אישור מסירה, שבוצע ע"י דואר ישראל ביום 18/6/98 ( נספח ב' לתגובה). עילת התביעה היתה עסקת נכיון צ'קים שביצעו החברות,  הנתבעות מס' 1-3, בה מסרו לתובעת צ'קים של לקוחות, ביניהם המבקשת ( כתב התביעה, נספח ג' לתגובת המשיבה). כנגד המבקשת נטען כי הנתבעת מס' 2, פרינציפ אופנה בע"מ, מסרה לתובעת ארבה צ'קים בסך כולל 8,007 ש"ח, משוכים ע"י המבקשת, לזמני פרעון בספטמבר ובדצמבר 1997, שחוללו בהוראת ביטול. נטען כי החברות, הנתבעות מס' 1 עד 3 נכנסו לחדלות פרעון, ולא פרעו את הצ'קים, וכך גם לא מושכי הצ'קים, ביניהם המבקשת. לתגובה צורף תדפיס תיק ההוצל"פ מספר 08-15345-01-5, שנפתח נגד המבקשת, בו צויין כי ביום 13/11/2002 נכשלה מסירת אזהרה, בנימוק "לא נדרש", כך גם ביום 13/4/2008 וביום 21/9/2008 נמסרה האזהרה למבקשת במען השל"ה 8/9, תל אביב, וזו סרבה לחתום (תדפיס תיק הוצל"פ ואישור מסירה של האזהרה, נספחים ד' ו-ו' לתגובה). עוד צורפו לתגובה צילומי הצ'קים.

בבקשה טענה המבקשת כי נודע לה אודות התיק רק ביום 17/11/10, עת קיבל אביה מכתב התראה מב"כ המשיבה, עו"ד ברנט. המבקשת טענה כי לא קיבלה את כתב התביעה, וכי פניותיה לב"כ המשיבה לקבלת פרטים אודות התיק לא נענו.

המשיבה הגישה תגובה קצרה, בה נטען כי הבקשה מוגשת באיחור מאחר ואזהרה בתיק ההוצל"פ נמסרה למבקשת כבר ביום 13/4/08 ושוב ביום 21/9/10. לאימות הטענה צורפו רק תדפיס תיק הוצל"פ ואישור מסירה אחד, שביום 13/5/08 הוחזר ע"י רשות הדואר בציון "לא נדרש" וביום 21/9/10 כתב עליו השליח מען אחר וציין כי המבקשת "סירבה לחתום".

בתגובה לתגובה הכחישה המבקשת את קבלת כתב התביעה, וציינה כי נפלו באישורי המסירה פגמים מהותיים וחסרים בו פרטים רלוונטיים בעניין מועד המסירה וזהות המקבל. כן התייחסה המבקשת לצ'קים נשוא התביעה וטענה כי אכן ניהלה את חנות האפנה "פגנקה", אותה סגרה בשנת 1997, החזירה לספידי תעשיות אופנה בע"מ סחורה, שהיתה אמורה לקבל בגינה זיכוי. עוד נטען כי הנתבעת מס' 1 אינה פעילה עוד ואף עובר למסירת הצ'קים היתה בקשיים כלכליים, ועל כן היה על המשיבה לפנות לנתבעת מס' 1, וכן עליה להוכיח את זכותה בצ'קים.

ביום 11/10/11 התקיים לפניי דיון בבקשה, ויצויין כי ב"כ המשיבה לא הציג לעיוני הצ'קים המקוריים, אף שזהו תנאי למתן פסק דין: "בתובענה שעילתה מסמך סחיר שמקורו קיים או שמסמך סחיר כאמור משמש בה ראייה לא יינתן פסק דין אלא לאחר שהוגש המסמך המקורי לבית המשפט" ( תקנה 197 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).

עוד יצויין כי ב"כ המשיבה הינו לפחות עורך הדין הרביעי המטפל בתיק, לאחר שהתביעה הוגשה ע"י עו"ד באסם דקוואר, הבקשה למתן פסק דין הוגשה ע"י עו"ד כרמית ברנע-גוב יותר משנתיים לאחר ביצוע המסירה, וכעת מיוצגת המשיבה ע"י עו"ד ברנט. בחקירת גב' אילנה הרינג נאמר כי התיק הועבר גם לעו"ד גרי ברטקוב, ואכן חותמתו מופיעה על גבי פסק הדין.

בעניין מועד הגשת הבקשה, אני קובעת כי מדובר באיחור קצר ומוסבר, לאור טענת המבקשת כי לא קיבלה את כתב התביעה והאזהרה, וקיבלה לראשונה מאביה מכתב של ב"כ המשיבה ביום 17/11/10, וביום 21/11/10 צילמה את החומר מתיק ההוצל"פ. הבקשה הוגשה ביום 20/12/10 לאחר שב"כ המבקשת לא קיבל פרטים מב"כ המשיבה, אף שהובטח לה כי התיק יאותר, ואני רואה בכך טעם מספיק לאיחור בהגשת הבקשה.

בעניין מסירת כתב התביעה, בחלוף הזמן לא ניתן לקבל נתונים מאתר דואר ישראל, אך אישור המסירה נהנה מחזקת תקינות, כאשר על אף שמצויינות בו שתי כתובות, ברור כי לא ניתן היה למסור את הכתב במען החנות, שנסגרה כבר בשנת 1997. עולה מאישור המסירה בבירור כי הוא נמסר לבן משפחה "סלע חיים" ביום 19/8/98. שמענו מפי המבקש כי זה שמו של אביה, כי מענו מאז ועד היום רח' בר גיורא 19, חיפה. תשובות המבקשת בעניין המסירה היו מתחמקות: היא לא שאלה את אביה אודות המסירה, היא התגוררה במען ברח' בר גיורא לסירוגין, ולא הגישה תדפיס משרד הפנים בעניין רישום כתובותיה ( פרוטוקול, עמ' 2, שורות 2-18). כעובדה המבקשת קיבלה מכתב שמוען אליה למען רח' ארנבת 2, אילת בשנת 2010, וטענה כי קיבלה את המכתב מהוריה, שקיבלו אותו לביתם ברח' בר גיורא. המבקשת גם אישרה את המען ברח' השל"ה 8, תל אביב משנת 2007, ואת המען רח' ארנבת 2, אילת לפני כן.

אף שהמבקשת שמרה על ערפול מכוון, לא הגישה אסמכתא ברורה לכתובותיה בכל הזמנים הרלוונטיים, והתחמקה מבדיקת עניין המסירה לאביה, לא ימנע הדבר דיון בנימוקי הגנתה, שכן לא ניתן הסבר לשנים הרבות בהן ישבה התובעת ללא מעש בתיק. כך הוגשה התביעה בשנת 1998, המסירה של כתב התביעה בוצעה לכאורה ביום 19/6/98, אך הבקשה למתן פסק דין הוגשה רק בשנת 2000. תיק ההוצל"פ נפתח ביום 12/11/01, נסיון מסירת אזהרה ביום 13/11/01 נכשל מהסיבה "לא נדרש", ולאחר מכן המסירה של האזהרה בוצעה רק ביום 13/4/08. יצויין כי מסירה זו מוטלת בספק ניכר ומראית פני אישור המסירה של האזהרה מעלה יותר תמיהות מאשר מעיד על מסירה. המסירה הנוספת מיום 21/9/10 לא הוגשה ללשכת ההוצל"פ כעולה מדו"ח מצב התיק נכון ליום 3/2/11). צירוף ההשתהות הממושכת בנקיטת הליכים נגד המבקשת, החלפת עורכי הדין של המשיבה, ואי הצגת הצ'קים המקוריים בדיון, מצדיקים בירור העניין, בצירוף לטענת המבקשת כי המשיבה כלל אינה חברה פעילה, אשר נתנה תצהיר ( נספח ח' לתגובה) בשנת 2011 של מי שעבדה בחברה רק עד שנת 2000, הגב' הרינג ( פרוטוקול, עמ' 5, שורות 4-7).

לגוף התביעה, טענת המבקשת לפיה סגרה את העסק, שהיה בבעלותה "פגנקה אופנה", החזירה לנתבעת מס' 1 סחורה, והיתה אמורה לקבל את הצ'קים בחזרה, לא נסתרה. להיפך, קריאת כתב התביעה כולו (ומאחר והתיק בוער איני יודעת מה נטען ע"י הנתבעים האחרים), מעידה כי שלוש הנתבעות הראשונות העבירו למשיבה ערב קריסתן הכלכלית צ'קים של מספר לקוחות לניכיון, כאשר כל הצ'קים חוללו, רובם בהוראת ביטול, החברות הנתבעות 1-3 והערבים הנתבעים 4-5 לא פרעו אותם, עקב הפיכתם לחדלי פרעון, והנתבעים, מושכי הצ'קים, נתבעו. המשיבה לא טענה דבר בעניין ובבקשה לביטול פסק דין אין המבקשת צריכה להראות יותר מהגנה סבירה ( ע"א 32/83, בר"ע 301/81 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3), 431 (1983)). יצויין כי המצהירה מטעם המשיבה בתגובתה לא הצהירה דבר לעניין זכות התביעה של המשיבה, אף בכתב התביעה אין ראיות למתן הלוואות או תשלום בגין ניכיון צ'קים, אשר מטבע הדברים הינו נמוך משווי הצ'קים, ובהינתן כי עילת התביעה נגד המבקשת הינה שטרית, על המשיבה להוכיח את זכות אחיזתה לפרטיה. אין להלין על המבקשת כי לא הביאה ראיות, גם בהתחשב בזמן הרב שחלף מאז האירועים ועד הגשת הבקשה, כאשר במשך 10 שנים לא הוכחה בצורה משכנעת ידיעתה.

הסיכום הינו כי אני מקבלת את הבקשה לביטול פסק דין, ונותנת למבקשת רשות להתגונן באותן טענות ( תקנה 214(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). לאחר שהמבקשת נחקרה ארוכות לעניין נימוקי ההגנה, איני מוצאת מקום לחייבה בהגשת בקשת רשות להתגונן ולקבוע דיון נוסף בבקשה זו.

בנסיבות העניין, ולאחר שעניין מסירת כתב התביעה לא הוכרע פוזיטיבית, וגם בעניין האיחור המועד הוארך עקב אי בהירות במסמכים ולא עקב קביעה כי המבקשת לא ידעה על ההליכים, איני מוצאת מקום לעשות צו להוצאות הבקשה לביטול פסק דין לבדה, אלא ההוצאות תקבענה בפסק הדין הסופי, ולפי תוצאותיו.

התיק מועבר לסדר דין מהיר.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ב, 13 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ