אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 8998-10-10

החלטה בתיק תא"ק 8998-10-10

תאריך פרסום : 04/09/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
8998-10-10
30/08/2011
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
התובע:
ש. י. גיל פרויקטים בע"מ
עו"ד עופר רון
הנתבע:
סטיל רולינג קורפוריישן טיקו בע"מ
עו"ד ליאת גינדי בר
החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן.

התביעה, בסך 40,585 ש"ח, הוגשה בגין חוב של המבקשת עבור סחורה, שסיפקה לה המשיבה, בפרוייקט "סנו-עמק חפר". לפי כתב התביעה הסחורה הוזמנה ביום 27/1/10 (נספח א'), סופקה ביום 3/2/10 (תעודת משלוח חתומה, נספח ב'), וחשבונית בסך 39,803 ש"ח הוצאה ביום 15/2/10 (נספח ג'), והיא נשוא התביעה בסדר דין מקוצר.

המבקשת העלתה טענת קיזוז בגין נזקים שנגרמו לה עקב אי אספקת סחורה ע"י המשיבה בפרוייקטים אחרים. כעולה מהתצהיר, בשנת 2010 התקשרו הצדדים בהזמנות למספר פרוייקטים: סנו-עמק חפר, נשוא התביעה, טויוטה ראשל"צ (הזמנה מיום 11/2/10), לוינשטיין-חיפה ופיאט (שתי הזמנות מיום 7/3/10).

המבקשת מודה בקבלת הסחורה בפרוייקט נשוא התביעה, סנו-עמק חפר: "למצער, סטיל רולינג סיפקה פאנלים אך ורק לפרויקט סנו, בעוד בגין יתר הפרויקטים דלעיל, החליטה באופן חד צדדי להפר התחייבויותיה..." (סעיף 5 לתצהיר מר יגאל גיל, מטעם המבקשת), וטענת כי נגרמו לה נזקים עקב אי עמידת המשיבה בהתחייבותה לספק את הסחורה לפרויקטים האחרים, כאשר הנזק רק בפרוייקט אחד, טויוטה-ראשל"צ, מגיע לכ-145,000 ש"ח.

המדובר בטענת קיזוז, אותה יש לבחון מהפן המהותי ומהפן הדיוני.

טענת הקיזוז - פן מהותי

טענת הקיזוז, ככל טענת הגנה אחרת, צריכה להיות מוכרת בדין המהותי. לעניין זה ראה: ע"א 285/88 העמותה מוסדות קליוולנד נ' ש.י.ל.ן אחים נחום חברה לבנין, פ"ד מד(4) 413, 420.

בעניין זה יש לבדוק את זכות הקיזוז על-פי סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), אשר קובע כדלקמן:

"53. קיזוז

(א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים" [ההדגשות לא במקור, ג.ס.ב.]."ב

בענייננו, אין המדובר ב"עסקה אחת", כפי שהוגדרה ב ע"א 725/87 חברת ביר-סל מזול בע"מ נ' חברת אוליבקס בע"מ, פ"ד מד(1), 177

"...לפירושה של "עיסקה אחת". זו תהא, על­ כן, עיסקה מסחרית העומדת בפני עצמה, הניתנת לניתוק מסחרי מעיסקה אחרת שבין אותם צדדים, גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר ביניהם.

בעניין דנא קיים "הסכם מסגרת" כללי בין הצדדים על היות המערערת סוכנת לשיווק מוצריה של המשיבה. במסגרת זו סיפקה מדי פעם המשיבה למערערת מתוצרתה. כל משלוח סחורה אשר כזה הינו עיסקת מכר עצמאית בין הצדדים, הניתנת לניתוק, מן הבחינה העסקית, מהסכם הסוכנות, ואין המדובר "בעיסקה, שפוצלה למשלוחי סחורה שונים".

בעניין שלפנינו אפילו לא נטען כי היה הסכם מסגרת, ואין חולק כי העיסקה נשוא התביעה והעסקאות נשוא טענת הקיזוז אינן "עיסקה אחת".

לעניין הודעת הקיזוז, הרי שהמבקש כלל בתצהיר, התומך בבקשת הרשות להתגונן, את טענת הקיזוז ובכך התמלאה דרישת ההודעה אשר קבועה בסעיף 53 לעיל.בלעניין זה ראה א. גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית-תשס"ט), בעמ'  415, שם נאמר כדלקמן:

"הודעת קיזוז, כמשמעותה בחוק המהותי, יכולה להיעשות באמצעות הגשת הבקשה לרשות להתגונן ובה טענת הקיזוז...".ו

טענת הקיזוז - פן  דיוני

גם אם עמד הנתבע במבחנים המהותיים, קיים מחסום נוסף והוא דרך העלאתה של טענת הקיזוז בפני תביעה בסדר דין מקוצר.

בנושא זה קובעת ההלכה הפסוקה כדלקמן:

"...מול תביעה בסדר דין מקוצר ניתן להעלות טענת קיזוז, אולם במה דברים אמורים: טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב-תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז, המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן." [ההדגשה לא במקור, ג.ס.ב.] (ראה: ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד מ(2) 765, 767ז). כן ראה בספרו של כבוד השופט א. גורן, שם בעמ' 417:

"הנתבע, המבקש רשות להתגונן, צריך להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו. אין די להעלות טענת קיזוז באופן סתמי ולטעון באופן מעורפל על אודות חובות התובע או נזקים שגרם, אלא יש לפרט את טענת הקיזוז כדרך שמפרטים חוב או נזק בעת ניסוח כתב-תביעה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ