אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 7338-01-11

החלטה בתיק תא"ק 7338-01-11

תאריך פרסום : 27/01/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב יפו
7338-01-11
30/12/2012
בפני השופט:
עינת רביד

- נגד -
התובע:
1. רפאל אהרון קלמנוביץ
2. ערן קלמנוביץ

עו"ד פכר
הנתבע:
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
עו"ד דר-לולו
עו"ד אנידג'ר
החלטה
 

1.     התובעת (להלן: "המשיבה") הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים (להלן: "המבקשים") על סך של 1,785,130 ש"ח. המשיבה היא תאגיד ביטוח מורשה כדין והמבקשים הם אב ובנו, אשר נטלו ממנה 4 הלוואות. אין מחלוקת כי הלוואות אלו לא נפרעו על ידם. ההלוואות ניתנו כנגד שיעבוד פוליסות ביטוח חיים והמחאות מעותדות לתשלום פרמיות ביטוח חיים. בהסכמי ההלוואה נקבע כי כל עוד המבקשים ישלמו את פרמיות הביטוח כסדרן פרעון ההלוואות ידחה (כל פעם בשנה). בתנאים הכלליים של הפוליסות, שההלוואות כפופות להן נקבע, כי במקרה של אי תשלום פרמיות ביטוח, הפוליסות יסולקו, ויבוטלו כל הכיסויים הביטוחיים. עוד נקבע כי מצב זה יהווה הפרה של הסכם ההלוואה, והלוואות יקראו לפירעון מיידי. לפיכך כאשר בחודש נובמבר 2008 חדלו המבקשים לשלם פרמיית הביטוח, נושא שאינו שנוי במחלוקת, בוטלו הפוליסות וההלוואות הועמדו לפירעון מיידי.

2.     המבקש 1 (להלן: " המבקש") אישר כי הפסיק לשלם את פרמיות הביטוח עקב מצבו הרפואי (ראו עמ' 2 לפרוטוקול שורות 5 ו-8). בתצהירו טען, כי הסתבך כלכלית וסוכן הביטוח מיקי גרובר (להלן: "גרובר"), הסוכן אתו עבד משך שנים, הציע לו לקבל הלוואה מחברת הביטוח היא התובעת. בסעיף 19 לתצהירו כותב: "בדיעבד התברר לי כי אותו גרובר ניצל בצורה צינית את מצבי הכלכלי הקשה, הציג לי מצגי שווא, על מנת לפתות אותי לקחת כספי הלוואה מהמשיבה, כל זאת בחוסר תום לב במטרה לגרוף לכיסו רווחים נאים". עוד ציין המבקש, כי ההלוואות ניתנו לו לאחר שאולץ לפתוח פוליסות של ביטוח חיים במעמד קבלת ההלוואה. המבקש ציין, כי תשלום הפרמיה עבור פוליסות הביטוח, אותן חויבו הלווים לרכוש במעמד קבלת ההלוואה, הם שלעצמן היוו את החזר ההלוואה. כלומר, המשיבה באמצעות גרובר מכרה פוליסות ביטוח וכנגד שיעבוד הפוליסה נתנה הלוואות, כאשר תשלום פרמיית פוליסת הביטוח היוותה את החזר ההלוואה. לטענת המבקש, גרובר קיבל מענקים יפים כתוצאה מהפוליסות שמכר.

3.     המבקש טוען, כי גרובר הסביר לו בעל פה, כי אם ייווצר מצב בו לא יוכל לשלם את הפרמיות יוכל לבקש " להקפיא" את הפוליסות, ואז יוכל לחדש אותן כשמצבו הכלכלי ישתפר. כך הבטיח לו גרובר, כי בשום מקרה לא יווצר מצב בו תועמד לפרעון כל יתרת ההלוואה ולכל היותר תוכל המשיבה לתבוע ממנו רק את הפרמייה שבפיגור (סעיפים 28-29 לתצהיר). הוא מציין כי סכום הפרמייה שהיה אמור לשלם עבור הפוליסות הלך וגדל עם כל פוליסה שרכש.

4.     עוד טוען המבקש, כי יש למחוק את בנו, משום שבנו הסכים לרכוש פוליסה על שמו בעצת גרובר רק כאיש קש, על מנת להערים על המחשב של המשיבה וזאת כאשר המשיבה יודעת על כך.

5.     טענתה העיקרית של המשיבה היא, כי טענת המבקש עומדת בניגוד גמור לכתוב בפוליסות ומתבססת על מצגים שניתנו בעל פה על ידי סוכן הביטוח אשר אין להם כל עיגון בכתב, ולכן מהווה הגנת בדים. עוד היא טענה, כי טענה זו לא הועלתה מעולם על ידי המבקשים קודם לבקשת הרשות להתגונן, וזאת למרות שנשלחו למבקשים שבעה מכתבי התראה וב"כ אף השיב למכתב ביום 9.12.09 ולא הזכיר טענה זו כלל.

6.     טענה נוספת של המשיבה היא, כי לא הייתה צד למצגים הנטענים ולא הייתה מעורבת בהם ולכן הם אינם מחייבים אותה. עוד היא טוענת כי הטענה עצמה מופרכת, בלתי הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם ההגיון העסקי. לטענתה, המבקש חתם על ההלוואות במועדים שונים ובכל פעם חתם על אותם תנאים, לרבות, כי אי תשלום הפרמיות יגרור ביטול הפוליסות והעמדת ההלוואות לפירעון מיידי.

דיון והכרעה

7.     הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו ביסס בית המשפט העליון בפסיקות רבות כבע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם) ובע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41. אולם כלל הוא, כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן חייב להידרש לפרטי טענות ההגנה שלו (ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ, פ"ד כ(3) 265). אין די בקיומה של מחלוקת עובדתית בין הצדדים, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה אם נהיר, כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו והיא בבחינת "הגנת בדים" (ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם).

8.     אין מחלוקת כי המבקשים חתמו על הפוליסות ועל מסמכי ההלוואה וקיבלו את הסכומים המצוינים במסמכי ההלוואה. אין גם מחלוקת כי חדלו לשלם את סכומי הפרמיה ובעקבות כך בוטלו פוליסות ביטוח החיים וההלוואות שנטלו הועמדו לפרעון מיידי.

9.     טענתם העיקרית של המבקשים נסמכת על הסדר, שלטענתם נקבע בעל פה בינם לבין סוכן הביטוח, ולפיו היה ויקלעו למצוקה, כי אז יוכלו להקפיא את התשלומים לזמן מה עד אשר יוכלו לחדשם. אומר מייד, מדובר בטענה, אשר קשה לקבלה, באשר היא מהווה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. יתר על כן קשה להלום כי גוף מסחרי יסכים להסדר ולפיו סכומים יוקפאו עד המועד בו ישוב המבקש לעבודה מלאה.

10.יחד עם זאת, כידוע, אין בית המשפט נמנע מלתת רשות להתגונן גם כאשר מדובר בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב (ראו גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 385-389). ואוסיף ואומר כי בהתחשב בנסיבות הכלליות המתוארות לגבי התנהלות מכירת פוליסות אלה וההלוואות באותה תקופה, וכן בהתחשב בחקירתו הנגדית של הנתבע אני סבורה כי למרות שההגנה אינה חזקה כלל ועיקר היא אינה מגיעה כדי הגנת בדים.

11.עוד אציין, כי הצדדים נחלקו לגבי מסמך שצורף לסיכומי התשובה של המבקשים (סעיף 3 לסיכומי התשובה). לעניין זה אדגיש כי החלטתי בדבר מתן רשות להתגונן אינה נסמכת על מסמך זה. מעבר לאמור אציין, כי מדובר במסמך, שהיה ידוע למשיבה והיא הגישה אותו בדיון בעיקול הזמני, ולכן רשאים היו המבקשים להסתמך עליו, אם כי מן הראוי היה שיעשו זאת בסיכומיהם הראשונים, על מנת לאפשר למשיבה את זכות התגובה.

12.לפיכך בנסיבות אלה אני מוצאת כי יש לתת למבקשים רשות להתגונן.

13.בשל העובדה כי טענות המבקשים הן בעיקרן טענות הנסמכות על אמירה בעל פה כנגד מסמך בכתב, מן הראוי לפעול על פי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולחייב את המבקשים בהפקדת ערובה. הואיל ולזכות המשיבה סכום של כ- 80,000 ש"ח, אשר נתפס בעיקול (ראו הודעה בתיק מיום 30.1.12), הרי שאני פוסקת, כי כתנאי למתן הרשות להגן יופקד סכום נוסף של 100,000 ש"ח וזאת עד ליום 1.2.13.

14.לא יופקד הסכום האמור עד למועד שנקבע רשאית המשיבה לקבל פסק דין לטובתה.

15.תז"פ ליום 10.2.13.

ניתנה היום,  י"ז טבת תשע"ג, 30 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ