אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 7050-07-12

החלטה בתיק תא"ק 7050-07-12

תאריך פרסום : 03/02/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום בחיפה
7050-07-12
08/12/2013
בפני השופט:
עמית רוזינס

- נגד -
התובע:
שמואל פולינר
הנתבע:
ישראל כהן
החלטה

בבקשה לסילוק התביעה על הסף

1.                   המשיב תבע את המבקש לתשלום סך של 50,000$ ארה"ב, בהתבסס על זיכרון דברים אשר נחתם בין הצדדים ביום 28/11/2001, למכירת מניותיו של המשיב בחברת "שלג כביסה ואשפרה (1993) בע"מ", אשר היתה בעלת 100% מהמניות של חברת "מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ" (להלן: "החברות"). על פי זיכרון הדברים, הנתבע היה אמור לרכוש את מניותיו של התובע בסכום של 31.2% מגובה הערכת השווי של החברות, ולהוסיף על כך תשלום של 50,000$.

2.                   מטעם המבקש הוגשה בקשה להורות על סילוקה של התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין, התיישנות, והעדר עילה.

השתלשלות העניינים

1.                     בטרם אפנה לטענות הצדדים בבקשה זו, מן הראוי לציין בקצרה את השתלשלות העניינים ביניהם בטרם הגשת תביעה ובקשה זו. המחלוקות בין הצדדים מתבררות בערכאות שונות מזה כ-14 שנים. הצדדים היו בעלי מניות בחברת "שלג כביסה ואשפרה (1993) בע"מ" וניהלו את החברות במשותף. בשנת 2000 נתגלע סכסוך בין התובע מצד אחד לבין הנתבע, אביו, יצחק פולינר, והחברות מצד שני, אשר התברר בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני כבוד השופט גדעון גינת (ה"פ 362/00). הצדדים הסכימו כי התביעה תברר בפני הבורר "שידון ויכריע בכל הסכסוכים והמחלוקות שבין בעלי הדין". בפסק דין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, הועברה התביעה מבית המשפט המחוזי לבוררות, בפני הבורר עו"ד יהודה זהבי.  לאחר תחילת הבוררות הגיעו הצדדים, ללא מעורבות הבורר, לכדי הסכם מיום 17/12/01, אשר ביצועו אמור היה להביא לכדי סיום של כל המחלוקות ביניהם (להלן: "ההסכם"). בהסכם הוסכם, בין היתר, על מינוי מומחה שיעריך את שווי מניותיו של התובע בחברות, אשר לפי קביעתו הסופית ירכשו הנתבעים או מי מהם את מניות התובע לפי ערכן.

ביום 25/6/02 הגיש המשיב בקשה בכתב לבורר שעניינה אכיפת ביצוע ההסכם על ידי הצדדים.

בהתבסס על הוראות ההסכם ויישומו, המשיך הבורר בהליכי הבוררות. ביום 15/4/04 הגיש המשיב בקשה לבית המשפט המחוזי, בה עתר להעביר את הבורר מתפקידו  (ת"א 438/04). לאחר שבית המשפט דחה בקשת ביניים להורות על עיכוב הליכי הבוררות הם נמשכו, ובטרם נדונה הבקשה להעברת הבורר מתפקידו ניתן פסק הבורר (ביום 13/9/04). לאחריו הוגשה בקשה לביטול פסק הבורר (ת"א 929/04). שתי הבקשות (להעברת הבורר מתפקידו ולביטול פסק הבורר) נדונו במאוחד בפני כבוד השופט עודד גרשון, אשר בפסק דינו (מיום 10/8/06) ביטל את פסק הבורר .

במסגרת ערעור שהוגש על פסק הדין (רע"א 8026/06) נתן בית המשפט העליון פסק דין בהסכמת הצדדים, לפיו הדיון נשוא המחלוקת יוחזר לבורר, על מנת שישמעו כלל הראיות שטרם נשמעו בפניו.

הצדדים חזרו להתדיין בפני הבורר אשר החל בשמיעת הראיות. המשיב ביקש מהבורר לפסול עצמו ומשנדחתה הבקשה, פנה המשיב לבית המשפט המחוזי בבקשה שניה להעביר את הבורר מתפקידו (הפ"ב 49414-07-10) . בית המשפט דחה את הבקשה בהחלטה מנומקת (מיום 21/11/10). הבוררות נמשכה עד שניתן פסק בורר סופי ביום 18/1/11, במסגרתו נדחו כל טענות המשיב.

אז הגיש המשיב בקשה שניה לביטול פסק הבורר ובקשה שלישית להעברת הבורר מתפקידו (הפ"ב 38481-02-11). בקשות אלו נדחו בפסק דין מיום 26/2/12, תוך אישור פסק הבוררות כפי שתוקן בהחלטת הבורר מיום 14.10.04.

המשיב הגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק הדין, (רע"א 2468/12) , אשר נדחתה על ידי כבוד השופט י' דנציגר בהחלטה מנומקת, מבלי להיזקק לתשובת המשיבים שם.  

בכך לא תמו ההליכים שבין הצדדים. ביום 7/10/10, הגישו המבקש והחברות תביעה בבית משפט השלום בחדרה (תא"ק 14764-10-10), להשבת סכומים ששולמו למשיב ביתר עקב החלטות בייניים במהלך הבוררות. המשיב לא קיבל רשות להתגונן בפני התביעה, ערעור שהגיש המשיב (ע"א 27261-10-11) התקבל חלקית ביחס לסכום של 16,000$ בלבד מתוך התביעה שם, שהמשיב לא הודה בקבלתו, והתיק הוחזר לבירור בבית משפט השלום בנקודה זאת בלבד. בית משפט השלום בחדרה נתן פסק דין חלקי על יתרת סכום התביעה שלא ניתנה רשות להתגונן לגביה. המשיב הגיש ערעור על פסק הדין החלקי (ע"א 36892-04-13) אשר נדחה ברובו הגדול. ונכון להיום תלוי ועומד התיק בחדרה בעניין הסכום של 16,000$ הנ"ל.

ביום 3/7/12 הוגשה התביעה דנן, כאמור, בהתבסס על זיכרון דברים, אשר נחתם בין הצדדים 19 יום לפני חתימת ההסכם, אשר בעניינו התנהלו כל ההליכים הנ"ל.

טענות הבקשה

2.                     התיישנות - המשיב מתבסס על זיכרון דברים מיום 28/11/01, אז נולדה עילת תביעתו,  כאשר עד למועד הגשת התביעה דנן ביום 3/7/12, חלפה תקופה העולה על תקופת ההתיישנות בת 7 השנים, הקבועה בסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות").

העדר עילה - זיכרון הדברים עליו נסמך המשיב חסר מעמד כשלעצמו, כאשר לאחריו נחתם ההסכם אשר ביטל את זיכרון הדברים והביא לכדי סיום את כל המחלוקות בין הצדדים.

הנתבע עמד בכל התחייבויותיו על פי ההסכם ואף שילם לתובע ביתר, והתובע מנוע לדרוש זכויות עליהן ויתר מכוח זיכרון דברים שבוטל.

מעשה בית דין - עילת התביעה דנן והפלוגתא המוצגת בה זהה לעילת התביעה והפלוגתאות שנידונו והוכרעו בפסק הבורר שאושר, אשר השלים את הדיון בכל המחלוקות הכספיות בין הצדדים.

תגובת המשיב

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ