אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 656-08-11

החלטה בתיק תא"ק 656-08-11

תאריך פרסום : 25/02/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
656-08-11
17/05/2012
בפני השופט:
ניר זיתוני

- נגד -
התובע:
משה אמסלם
הנתבע:
בנק מזרחי טפחות בעמ
החלטה

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.         ביום 1/8/11 הגיש התובע כנגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") וכנגד אחותו של הנתבע, גב' סימה גלייכר (להלן: "סימה") תביעה בסדר דין מקוצר על סך 187,104 ש"ח. התביעה הוגשה בגין יתרת חוב בשתי הלוואות. הלוואה ראשונה מיום 1/10/90 הינה הלוואה על סך 77,250 ש"ח שניתנה לנתבע ולאשתו דאז, עליזה אמסלם (להלן: "עליזה"). הלוואה שנייה מיום 19/8/98 הינה הלוואה על סך 300 אלף ש"ח אשר ניתנה לנתבע , לסימה ולעליזה. להבטחת התחייבויותיהם של הנתבעים על פי הסכמי ההלוואה מישכנו הנתבע ועליזה נכס המצוי ברח' הר יונה 112/2 בנצרת עלית. במהלך הדיון התברר שאין מחלוקת שהכתובת העדכנית של נכס זה הינה רח' קורנית 28/2 בשכונת הר יונה בנצרת עלית (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 11-17, עמ' 4 לפרוטוקול שורות 1-4). נכס זה החליף ביום 10/9/96 נכס ממושכן קודם המצוי ברח' סביון 17/2 בנצרת עלית. במהלך הדיון התברר כי הנתבע טוען שהבית ברח' סביון לא נרשם על שמו כאשר שועבד לטובת התובע ולכן הוחלף כנכס משועבד בבית ברח' קורנית.

2.         על פי כתב התביעה ועל פי דו"ח הכונס ת/5, הבית ברח' קורנית נמכר בהליכי כינוס נכסים במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 02-04451-01-5 בשנת 2007 תמורת 431,270 ש"ח, מהם הועברו 412,365 ש"ח לתובע לסילוק יתרת החוב של הלווים לתובע. התביעה הינה בגין יתרת החוב שנותר בספרי התובע בשתי ההלווואות לאחר מכירת הנכס הממושכן.

3.         לכתב התביעה צורפו הסכם ההלוואה מיום 1/10/90, תיקון הסכם הלוואה בדבר החלפת הנכס הממושכן מיום 10/9/96, הסכם הלוואה מיום 19/8/98 ושאילתא לסילוק מוקדם לגבי שתי ההלוואות.

4.         הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן במסגרתה העלה מס' טענות אשר ידונו לפי סדרן, בזיקה לעדותו של הנתבע בדיון שהתקיים אתמול, תוך התייחסות לטענות באי כוח הצדדים.

5.         טענה ראשונה הינה כי טרם הגשת הבקשה פנה הנתבע בבקשה לקבלת מסמכים מהתובע אולם פנייתו נדחתה ולכן יש ליתן לו רשות להתגונן מטעם זה בלבד. במהלך החקירה הנגדית התברר כי הפנייה היחידה שעשה הנתבע היא פנייה בעל פה לפקידה בסניף של התובע בעיר התחתית בחיפה שנעשתה בחודש אפריל 2011 או בסמוך לכך. הנתבע אישר כי לא ידוע לו על פנייה כלשהי לקבלת מסמכים שלו או של בא כוחו ממועד קבלת כתב התביעה ואילך. על פי הפסיקה נתבע המבקש רשות להתגונן וזקוק למסמכים כדי לפרט את טענות הגנתו, נדרש לפנות לב"כ התובע ולבקש את המסמכים להם הוא זקוק. אם ב"כ התובע לא מסכים להמציא את המסמכים המבוקשים, כולם או חלקם, על הנתבע לפנות לבית המשפט ולבקש מבית המשפט להורות לתובע להמציא את המסמכים. אם בית המשפט מורה לתובע להמציא את המסמכים והתובע לא עושה כן, הדבר מהווה עילה עצמאית למתן רשות להתגונן. במקרה שלפנינו , כיוון שמדובר בנתבע מיוצג שלא פנה לב"כ התובע לקבלת מסמכים בדרך המקובלת, יש לדחות את טענתו בעניין זה.

6.         הטענה השנייה שהעלה הנתבע הינה כי תנאי לקבלת ההלוואות היה מתן ערבויות אשר התובע שיחרר ללא אישור הנתבע ודי בכך כדי להביא לדחיית התביעה נגדו. מדובר בטענה סתמית וכללית שאין בה די כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. על פי המסמכים שצורפו לכתב התביעה הערבויות הקיימות הן הדירה הממושכנת ברח' קורנית שנמכרה כדין בהליכי כינוס וכן ערבים נוספים ששמם מופיע בהסכמי ההלוואה. לא בכדי הנתבע לא ידע לומר אלו ערבויות שוחררו על ידי התובע.

7.         הטענה השלישית הינה כי היה על התובע ליתן לנתבע זכות ראשונים לרכוש את הדירה הממושכנת. גם טענה זו לא פורטה כנדרש. עיון בדו"ח הכונס ת/5 וכן במכתבים של עו"ד בן ציון מלכה ת/2 ו - ת/3 מלמד כי הנתבע היה אחד החייבים בתיק הכינוס בהוצאה לפועל. במצב דברים זה כל המסמכים מתיק הכינוס אמורים להיות נגישים לנתבע מבלי להיזקק לחסדיו של הכונס. חרף האמור לעיל, לא מצאתי בבקשה או בטענות ב"כ הנתבע בדיון כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא נעשה ניסיון לבסס את הטענות שהעלה הנתבע בנוגע להליכי הכינוס על מסמכים רלבנטיים מתיק הכינוס. הנתבע לא הסביר מדוע לא פנה למזכירות לשכת ההוצל"פ לשם קבלת כל מסמך הדרוש לו מתיק הכינוס לאחר שהכונס דחה את בקשתו לקבלת מסמכים . הנתבע לא ידע לפרט מדוע לא הציע בזמן אמת לפדות את הנכס ממושכן כפי שהוא זכאי לעשות על פי דין. הנתבע אף לא טרח לפרט מהם המקורות הכספיים בעזרתם יכול היה לממן את פידיון הנכס הממושכן. על כן אני סבור כי טענה זו היא טענה כללית וסתמית במידה המצדיקה דחייתה כבר בשלב זה.

8.         הטענה הרביעית הינה כי התובע ידע שהדירה אינה רשומה על שמו ולמרות זאת המשיך בהליכים למכירתה ולפינוי הנתבע מהדירה. טענה זו התבררה כחסרת ממשות במסגרת הדיון לאחר שהנתבע הבהיר כי כוונתו לדירה ברח' סביון (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 30-31). עיון במסמך שכותרתו תיקון הסכם הלוואה, אשר צורף לכתב התביעה, מלמד בבירור כי הבית ברח' סביון הוחלף בבית ברח' קורנית (הר יונה) עוד בשנת 1996. לא ברור כיצד טענה לגבי אי התאמת הבית ברח' סביון לשמש כנכס ממושכן בהסכם משנת 1990 יכולה להקים לנתבע הגנה בתביעת היתרה שהוגשה נגדו בתיק זה בשנת 2011. לשלמות התמונה אציין כי ככל שלא ירדתי לסוף דעתו של הנתבע והנתבע התכוון לבית ברח' קורנית, התוצאה אינה משתנה , שכן הליכי מכירת הבית ברח' קורנית נבחנו ונבדקו על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל. ככל שהיו לנתבע טענות בעניין זה היה עליו להעלותן בפני ראש ההוצאה לפועל שטיפל בתיק הכינוס.

9.         טענה חמישית הינה כי התובע פעל באופן חד צדדי כאשר מכר את הדירה במחיר הפסד משמעותי. טענה זו , שמלכתחילה נטענה באופן סתמי וכללי, התבררה בחקירה הנגדית כחסרת כל ממשות. כאשר התבקש הנתבע להסביר איך הגיע למסקנה לפיה הדירה נמכרה בהפסד משמעותי, הסביר הנתבע כי טענתו מבוססת על כך שלאחר מכירת הבית הוא עדיין חייב 50% מסכומי ההלוואות. כאשר נשאל הנתבע האם הוא יכול להראות מה היתה השמאות במועד מכירת הנכס לעומת הסכום בו נמכר הנכס בפועל , השיב הנתבע כי הוא אינו יודע ולא קיבל את הפרטים שביקש לעניין זה מהכונס עו"ד יאיר לביא. כאמור לעיל, לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לכך שהנתבע לא ביסס את טענותיו על מסמכים מתיק הכינוס. עיון בדו"ח הכונס ת/5 מלמד כי המכר אושר ביום 14/1/07 בסך של 431,270 ש"ח. סכום זה הינו גבוה מהסכום הכולל של ההלוואות שנתן התובע לנתבע לסימה ולעליזה (377,250 ש"ח). הנתבע טען כי בזמנים הרלבנטיים היה סכסוך בינו לבין עליזה, לא היתה ביניהם כל תקשורת ולכן לא ידע על קיומם של הליכי הכינוס. טענה זו התערערה לאחר שהוצגו המכתבים ת/2 ו - ת/3 מהם עולה כי כבר בשנת 2001 פנה עו"ד בן ציון מלכה בשמם של הנתבע ועליזה גם יחד במכתב אחד ובשמו של הנתבע לבדו במכתב אחר, כדי להסדיר את החוב . עוד יש לציין כי כיוון שהמכר אושר על ידי ראש ההוצאה לפועל, ישנה חזקה לפיה הליכי המכירה התנהלו כדין. אין די בטענה סתמית לפיה הנכס נמכר בהפסד משמעותי כדי לסתור חזקה זו. אשר על כן, אני קובע כי גם הטענה לפיה הנכס הממושכן נמכר בהפסד משמעותי, אינה עומדת במידת הפירוט הנדרשת לצורך מתן רשות להתגונן.

10.        הטענה השישית הינה כי במועד החתימה על הסכם ההלוואה איש מטעם הבנק התובע לא טרח לגלות לנתבע איזה מהפרטים והנתונים שיש לגלות קודם חתימתו במצב של פירוד או גירושין. גם טענה זו  נטענה באופן סתמי וכללי. הנתבע כשידע להפנות במסגרת הבקשה לשורה ארוכה של הוראות בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים) התשנ"ב - 1992 (להלן: "כללי הבנקאות"), לא ידע לפרט מה היה על התובע לגלות לו בכל הנוגע לסיטואציה עתידית של הליכי פירוד וגירושין. הנתבע לא טרח להסביר מה מנע ממנו לפנות לתובע ובהמשך לכונס הנכסים כדי לקבל כל מידע הנחוץ לו לגבי הליכי הכינוס. כמו-כן התברר בחקירה הנגדית כי הנתבע התגורר בנכס הממושכן ברח' קורנית בשנים 2006 עד 2008. כל שהיה על הנתבע לעשות הוא לעדכן את כתובתו במשרד הפנים ואצל התובע כדי לקבל את כל המסמכים הנדרשים בזמן אמת. הנתבע לא מסר פירוט נדרש בעניין זה והסתפק בטענה לפיה לא קיבל מכתבי התראה מהבנק (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 31-32). הנתבע לא הצליח להסביר כיצד טענתו לפיה מעולם לא קיבל מכתבים מהבנק , מתיישבת עם המכתב ת/3 במסגרתו התנגד הנתבע למינוי כונס והציע להסדיר את החוב בגינו נפתח תיק המימוש בהוצאה לפועל. על כן לא מצאתי הצדקה ליתן רשות להתגונן גם בטענה זו.

11.        הטענה השביעית הינה כי התובע הפר את הוראות ניהול בנקאי תקין מס' 453 של המפקח על הבנקים וכן שורה של הוראות בכללי הבנקאות. במענה לטענה זו, טענה ב"כ התובע  כי ההוראות אליהן הפנה הנתבע אינן חלות כלל על ההלוואות נשוא התביעה בתיק זה. כדי לבחון את טענותיו של התובע אין מנוס אלא לעיין בכל סעיף אליו הפנה בנפרד כפי שאעשה להלן.

12.        ההוראה הראשונה אליה הפנה הנתבע היא סעיף 30 לכללי הבנקאות. סעיף 30 מחייב תאגיד בנקאי לשלוח אחת לששה חודשים לפחות לכל לקוחותיו פירוט תנועות בכל חשבון שלהם. סעיף זה כלול בפרק שעניינו הוראות וסמכויות שונות. לא מצאתי בלשון הסעיף כל תימוכין לטענת התובע לפיה הסעיף אינו חל על הלוואות נשוא התביעה בתיק זה. יחד עם זאת , לא ברור כיצד טענה זו תוכל לבסס טענת הגנה אפשרית , כאשר הנתבע אינו מפרט כיצד ידיעתו על גובה החוב ועל התנועות בחשבונות ההלוואה יכולה היתה לסייע בידו למנוע את המצב אליו נקלע עובר להגשת תביעת היתרה  . על כן , לא מצאתי ליתן רשות להתגונן בטענה זו .

13.        הסעיף השני אליו הפנה הנתבע הוא סעיף 3 לכללי הבנקאות. סעיף 3 ביחד עם סעיף 4 מפרט אלו מסמכים יש לערוך בכתב. במקרה שלפנינו אין מחלוקת כי הסכמי ההלוואה נערכו בכתב. הנתבע לא טען כלל כי הסכמי ההלוואה או כל הסכם אחר שנערך בכתב לא נשלח אליו . לכן לא מצאתי כל זיקה בין ההפנייה לסעיף 3 לכללי הבנקאות לבין קיומה של טענת הגנה אפשרית בתיק זה.

14.        הסעיף השלישי אליו הפנה הנתבע הוא סעיף 7 לכללי הבנקאות. סעיף 7 מצוי בפרק שכותרתו "גילוי נאות בפקדונות ובחשבונות עובר ושב בזכות". סעיף 7 מפרט את הפרטים שיש לכלול בהסכם להפקדת כספים. לא ברור מה הקשר בין הסכם להפקדת כספים ובין התביעה בתיק זה שעניינה תביעת יתרה בגין הלוואות שניתנו לשם רכישת דירה. על כן איני נותן רשות להתגונן בטענה זו.

15.        הסעיף הרביעי אליו הפנה הנתבע הוא סעיף 17א לכללי הבנקאות. סעיף 17א מצוי בפרק שכותרתו גילוי נאות באשראי ובהחכרה מימונית. סעיף 17א קובע כי אם הלקוח ביקש הלוואה צמודה לתקופה העולה על שנה הנפרעת בתשלומים תקופתיים ביום פרעון אחיד ומועד ביצוע ההלוואה אינו חל באותו יום פרעון של החודש ועקב כך סכום התשלום הראשון שונה מהסכומים שנקבעו לתשלומים התקופתיים, יודיע הבנק על הרכב התשלום הראשון וכן יודיע ללקוח על ההשלכות הכספיות של הפער בין המועד לביצוע ההלוואה לבין יום הפרעון של התשלומים התקופתיים. לא ברור מה הקשר בין הוראה זו לבין טענות ההגנה של הנתבע בתיק זה. לפיכך איני נותן רשות להתגונן בטענה זו.

16.        הסעיף החמישי אליו הפנה הנתבע הוא סעיף 18 לכללי הבנקאות שכותרתו הסכם למתן אשראי בחשבון עובר ושב. על פני הדברים אין כל קשר בין סעיף זה לבין התביעה דנן.

17.        בכל הנוגע להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 453, טען הנתבע כי היה על הבנק להפנות את תשומת ליבו למצב ההלוואה ולמסור לו הודעה בכתב בה יצוין סכום החבות הידוע באותה עת. טענה זו קרסה במסגרת  החקירה הנגדית במהלכה התברר כי הנתבע ידע ליצור קשר עם התובע סמוך לפתיחת תיק הכינוס באמצעות עורך דין. עוד התברר כי הנתבע קיבל את כתב התביעה מאחותו סימה. הנתבע לא טען כי אחותו סימה לא קיבלה הודעות במועד. יש לציין לעניין זה כי סימה הגישה בקשה לתיק אך הבקשה לא נדונה לגופה שכן הושג הסדר כולל בין סימה לבין התובע. על כן, יש לקבוע כי לא עלה בידי הנתבע לבסס טענה אפשרית בדבר אי המצאת מסמכים שפורטה במידה המצדיקה מתן הרשות להתגונן .

18.        הטענה השמינית שהעלה הנתבע היתה כי הפרות הוראות המפקח על הבנקים וכללי הבנקאות גרמו לו נזק שניתן לקיזוז כנגד תביעת הבנק. כיוון שמדובר בצדדים קרובים ניתן להעלות טענת קיזוז גם כאשר לא מדובר בחיוב קצוב. יחד עם זאת, אין הדבר פוטר את הנתבע מהחובה לפרט את טענת הקיזוז במידת הפירוט הנדרשת בכתב תביעה לצורך קבלת רשות להתגונן. במקרה שלפנינו לא ניתן לומר כי הנתבע עמד בחובת הפירוט כאשר מרבית הסעיפים אליהם הפנה התבררו כלא רלבנטיים וכאשר לא עלה בידי הנתבע להסביר ולפרט כנדרש מהו הנזק שנגרם לו ומהו גובה הנזק אותו מבוקש לקזז. על כן איני נותן לנתבע רשות להתגונן בטענת הקיזוז.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ