אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 53769-10-12

החלטה בתיק תא"ק 53769-10-12

תאריך פרסום : 13/01/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
53769-10-12
21/12/2012
בפני השופט:
סיגל אלבו

- נגד -
התובע:
1. אמיר דאדו
2. אמירה דאדו

הנתבע:
1. בנק המזרחי טפחות בע"מ
2. חיים ויעקב דאדו בע"מ
3. עזבון המנוח חיים דאדו (המנוח)
4. יעקב דאדו

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן.

1.         המשיב 1 (להלן: התובע") הגיש כנגד המבקשים וכנגד המשיבים 4-2, תביעה לתשלום יתרת החוב בחשבונה של המשיבה 2, חברת חיים ויעקב דאדו בע"מ (להלן: "החברה"), המתנהל אצל המשיב. המבקשים נתבעו מכוח חתימתם על כתבי ערבות להבטחת חיובי החברה בחשבון.

2.         טענת ההגנה אותה מעלים המבקשים בתצהיריהם הינה בעיקרה כי לא הוסבר להם על ידי נציגי התובע כי הם חותמים על ערבות אישית לחובות החברה ואף לא הוסברו להם המשמעויות מרחיקות הלכת והסיכון הכרוכים בחתימה על כתב ערבות זה.

3.         בתצהיריהם מתארים המבקשים את הרקע שהביא לחתימתם על כתבי הערבות. כך, המבקשת 2 (להלן: "המבקשת") הינה אלמנתו של חיים דאדו ז"ל (להלן: "המנוח")  אשר נפטר ביום 20.11.08 המבקש 1 (להלן: "המבקש") הוא בנם המאומץ. המנוח והמשיב 4 הקימו את החברה, כאשר המבקשים לא היו מעורים כלל בענייניה ולא ידעו על מצבם הכספי. בעקבות הליכים משפטיים שהתנהלו לאחר פטירתו של המנוח בין עזבון המנוח לבין החברה  והמשיב 4, ניתן ביום 18.7.12 פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בו נקבע כי אין מקום לחייב את יורשי המנוח במחצית מחובות החברה, אשר נצברו מיום פטירת המנוח. עוד נקבע, כי מאחר ובעת פטירת המנוח היה תלוי ועומד לטובת החברה חוב בבנק, הרי שעל העיזבון לשאת בו עד מחצית החוב כפי שנצבר לחובת החברה עד ליום פטירת המנוח 20.11.08. לטענת המבקשים עמד סכום החוב של החברה לתובע ביום פטירת המנוח על סך של 116,000 ש"ח ועל כן עליהם לשאת במחצית החוב בסכום של 58,500 ש"ח.

4.         המבקשים מוסיפים וטוענים כי המנוח הותיר צוואה, אשר בהתאם להוראותיה זכאית המבקשת לתשלום חודשי בסך של 10,000 ש"ח והמבקש  זכאי לתשלום חודשי של 5,000 ש"ח. לאחר פטירת המנוח החליטו המשיב 4 ובני משפחתו שלא לשלם את הסכומים הנ"ל בהתאם לצוואה, ובהמשך התנו את התשלום בחתימת המבקשת על מסמכים שונים בבנק, הקשורים ל"מסגרת" שהבנק מעמיד לחברה. המשיב 4 ובני משפחתו הבהירו למבקשת כי ללא חתימה על מסמכים אלה, לא תוכל החברה להמשיך ופעול ולא יהיה לה ממה לשלם. בשל כך ונוכח הלחץ שהופעל עליה, הגיעה המבקשת לבנק על מנת לחתום על המסמכים. כאמור, המבקשת טוענת כי אף אחד מנציגי התובע לא הבהיר לה כי היא חותמת על ערבות אישית ואת משמעויות החתימה. נאמר למבקשת כי הואיל והיא אמורה להירשם כדירקטורית בחברה במקום בעלה במנוח, היא נדרשת לחתום על מסמכים אלה. לטענתה, התובע מעל באמונה משלא הבהיר לה את המשמעות החוקית של חתימתה על מסמכי הערבות. יתר על כן, נאמר למבקשת כי חתימתה אינה מספיקה ויש צורך גם בחתימתו של בנה, המבקש. לפיכך, שכנעה המבקשת את בנה כי יחתום גם הוא על המסמכים. המבקשים טוענים כי בעת החתימה על כתבי הערבות, לא הסביר להם מי מנציגי התובע את מצבה הכספי של החברה והסיכונים הכרוכים בחתימה על כתבי הערבות.

המבקשים מוסיפים ומציינים כי אין להם מידע באשר לנכונות החוב הנתבע בתביעה זו ועל כן הם מבקשים להסתמך על הטענות שיועלו בעניין זה על ידי יתר הנתבעים.

5.         התובע מתנגד לבקשה. התובע טוען כי הנתבעים אינם כופרים בחוב. טענתם כי חתמו על מסמכי הערבות מבלי שידעו את תוכנם, היא טענה המתקבלת רק בנסיבות חריגות וקיצוניות, כגון כפייה, שינוי מהותי בין אמונתו של החותם לבין תוכנו של המסמך והעדר התרשלות מצדו של החותם. המבקשים לא טענו לקיומן של נסיבות כאלה, ומעיון בתצהיריהם עולה כי התייצבו לפחות לפגישה אחת עם עו"ד מנחם מור, אשר ייצג אותם אז וכי נפגשו עם רואה החשבון של החברה בקשר עם החתימה על מסמכי הערבות. המבקשים לא פירטו מה סברו באשר לתוכן המסמכים והם דוברי עברית אשר יודעים קרוא וכתוב.

אשר לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, טוען התובע, כי פסק דין זה אינו מחייב את התובע, אשר היה לא היה צד לאותו הליך.

6.         אכן צודקת המשיבה כי הטענה שחותם על המסמך לא היה מודע לתוכנו, היא טענה המתקבלת אך בנסיבות חריגות וכי הנטל להוכחת טענה זו הוא נטל כבד.

יחד עם זאת, הכלל הוא כי בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, הנטל המוטל על הנתבע הוא מצומצם ואין הוא חייב להראות כיצד יוכיח את הגנתו ואת הגרסה העובדתית המועלית בבקשה. אין בוחנים בשלב זה את סיכויי הגנתו של הנתבע ואת טיב ראיותיו, ואין למנוע ממנו להעלות טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד (ראו: א' גורן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט עמ' 402 - 403). 

7.         במקרה זה פירטו המבקשים באריכות את טענתם כי לא הבינו את מהות המסמך עליו הם חותמים ואת משמעות חתימתם על המסמך. לטענתם, סברו כי החתימה נועדה לצורך רישום המבקשת כדירקטורית בחברה במקום בעלה המנוח. טענה זו, אם וכאשר תוכח בסופו של יום,  עשויה להוות טענת הגנה בפני התביעה.

8.         לפיכך, אני מורה על קבלת בקשת הרשות להתגונן. התצהיר התומך בבקשה ישמש כתב הגנה.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ג, 21 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ