אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 5252-02-10

החלטה בתיק תא"ק 5252-02-10

תאריך פרסום : 17/05/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
5252-02-10
21/09/2011
בפני השופט:
ניר זיתוני

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע " מ
הנתבע:
י צחק שפר
החלטה

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.         ביום 2/2/10 הגיש התובע כנגד חברת אור גידור בע"מ (להלן: "החברה"), כנגד בעלי החברה רונן שפר (להלן: "רונן"), כנגד יצחק אלעזר (להלן: "אלעזר") וכנגד הנתבע 4 (להלן: "יצחק") תביעה כספית בסדר דין מקוצר בגין חוב בחשבונה של החברה. התביעה כנגד יצחק מבוססת על כתב ערבות מתמדת מוגבל בסכום של 300 אלף ש"ח עליו חתם יצחק ביום 30/1/08.

2.         בסעיף 3 לכתב התביעה נטען כי יתרת החובה של החברה לתובע הינה 3,255,180 ש"ח. הוסבר כי התביעה מוגשת רק על יתרת ההלוואות בפיגור בסך של 1,607,000 ש"ח בשל בטחונות הקיימים בחשבון. לתביעה צורף אובליגו מפורט ממנו עולה כי מרכיב ההלוואות בפיגור מתוך החוב הכולל הינו 1,607,426 ש"ח. כמו-כן צורף לכתב התביעה עמוד ראשון ואחרון של כתב ערבות מיום 30/1/08 הנחזה להיות חתום על ידי יצחק בפני פקיד הבנק אבישי. נוסח שלם של כתב הערבות צורף לתצהירו של יצחק מיום 13/6/11 , המהווה למעשה את בקשת הרשות להתגונן מטעמו והוגש לתיק מיום 14/6/11. יצחק מודה כי חתם על העמוד הראשון והשני של כתב הערבות אך מכחיש מכל וכל את חתימתו על העמוד האחרון של כתב הערבות . זאת חרף אישורו של אבישי כי יצחק חתם על כתב הערבות בפניו לאחר שזוהה על ידו. 

3.         החברה , רונן ויצחק הגישו ביום 20/5/10 בקשה לגילוי מסמכים ולחילופין בקשת רשות להתגונן וזאת באמצעות עו"ד ניר שפר. יצחק טוען כי חתם על יפוי הכח ועל התצהיר הבג"צי אשר צורפו לבקשה הנ"ל אולם עשה כן מבלי לדעת על מה הוא חותם, כאשר הוא סבור בטעות כי מדובר במסמכים שנועדו להסדיר טיפול ברכב מסוג פאסט שבבעלותו לאחר שנאמר לו כי רכב זה ערב לרכב של החברה (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 26-27).

4.         בעקבות הבקשה הנ"ל ולאחר קבלת עמדת התובע ניתנה החלטה מפורטת ביום 8/11/10 אשר הורתה לתובע להמציא לב"כ הנתבעים 15 סוגי מסמכים מתוך 25 שנתבקש גילויים במסגרת הבקשה. אין מחלוקת כי מסמכים אלו אכן הומצאו על ידי ב"כ התובע ועמדו לרשותו של יצחק כאשר הכין את התצהיר המשלים , המהווה את בקשת הרשות להתגונן מטעמו.

5.         למען הסר ספק יובהר כי יצחק כבר שילם 2,000 ש"ח בגין חלקו במחדל הדיוני הכרוך בהגשת בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהיר בג"צי . לכן אין בכוונתי ליתן כל משקל לעובדה שמרבית הטענות שבבסיס בקשת הרשות להתגונן שבפניי נטענו לראשונה בתצהיר המשלים של יצחק מיום 13/6/11.

6.         החברה ורונן לא התייצבו לדיון שהתקיים היום בבקשת הרשות להתגונן ובהחלטה שניתנה על ידי במהלך הדיון דחיתי את בקשת הרשות להתגונן שהוגשה על ידם בשל העדר התייצבות. אלעזר הגיש בקשת רשות להתגונן שנמחקה בהסכמה בעקבות הסדר כולל בינו לבין ב"כ התובע.

7.         הטענה הראשונה של המבקש הינה כי חתם על כתב הערבות ביום 30/1/08 בנסיבות שלא איפשרו לו  לעיין בו ולהבין באופן מושכל את משמעותו. המבקש מודה כי חתם על הערבות בעקבות לחץ שאישתו הפעילה עליו בעקבות פניות שנעשו אליה על ידי פקידי התובע , במסגרתן איימו כי אם לא יחתום על הערבות, החברה שבבעלות בנם רונן תיסגר. עוד מציין יצחק כי החתימה היתה ביום בו טס עם אישתו לחו"ל , כאשר סניף הבנק נפתח במיוחד לכבודו על ידי פקיד התובע אבישי. יצחק מוסיף וטוען כי לא ידע מה מצב החשבון של החברה במועד החתימה על הערבות אולם ככל שהבין החברה היתה גבולית . יצחק טוען כי נאמר לו כי אם לא יחתום על הערבות לא תתאפשר המשך הפעילות העסקית של החברה עד לאיזונה על ידי יועץ עסקי , אליו הופנו רונן ואלעזר על ידי המשיב. יצחק מוסיף וטוען כי לא קיבל הסבר כנדרש לגבי מהות חתימתו, תהליך החתימה היה על רגל אחת ולא נמסר לו העתק מהמסמכים עליהם חתם. עוד נטען כי החתימה בעמוד האחרון של כתב הערבות, אינה חתימתו של יצחק וככל הנראה הוספה על ידי פקיד הבנק אבישי לאחר מכן.

8.         גרסה מפורטת זו מעוררת מס' תמיהות עליהן הצביע ב"כ התובע בסיכומיו. כך למשל לא ברור מה האינטרס של אבישי לזייף את חתימתו של יצחק על גבי העמוד האחרון של כתב הערבות לאחר שיצחק כבר חתם על העמוד הראשון והשני של המסמך, ונתן את הסכמתו לחתום על הערבות. קשה להאמין שפקיד הבנק יהיה מוכן לסכן את עתידו ואת מקום עבודתו בזיוף חתימה של ערב על מסמך בנסיבות שכאלו. אם זו היתה הטענה העובדתית היחידה שבבסיס טענותיו של יצחק כנגד התהליך שקדם לחתימה על כתב הערבות, היה מקום לשקול דחייתה כהגנת בדים או לפחות להתנות מתן הרשות להתגונן בהפקדה משמעותית. יחד עם זאת כיוון שטענה זו היא רק עם מרכיב אחד בטיעון הכולל ואין תכליתה לבסס התנערות מוחלטת של יצחק מתוכנו של המסמך, לא מצאתי לנכון לדחות את הטענה כבר בשלב הזה או לחייב בהפקדה בגין קלישותה. יוזכר כי בית המשפט העליון הורה להתחשב במקרי גבול בשאלה אם מתן הרשות להתגונן בטענה גבולית יאריך באופן משמעותי את ההתדיינות בהליך העיקרי. במקרה שלפנינו מדובר במחלוקת נקודתית שלא יהא בה כדי להאריך את הדיון בהליך העיקרי.

9.         תמיהה נוספת שהעלה ב"כ התובע עניינה נתוניו של יצחק כערב, אשר אינם מתיישבים עם טענתו לפיה לא קיבל הסבר כנדרש על כתב הערבות עליו חתם. אין מחלוקת כי במועד החתימה על כתב הערבות היה יצחק אביו של בעלי החברה ומי שהיתה לו מעורבות משמעותית בפעילות החברה כעובד שכיר. ההערה של יצחק במהלך סיכומי הטענות של התובע לפיה לא היה עובד שכיר בחברה, אינה מתיישבת בשום פנים ואופן עם האמור בסעיף 5 לתצהירו. על כן לצורך ההליך שבפניי אני מקבל את הגרסה המקורית בתצהיר לפיה במועד החתימה על הערבות היה יצחק גם עובד שכיר של החברה, אשר לדבריו בדיון עסק בהבאת עבודה לחברה. זאת על רקע הקשרים שצבר יצחק במקום עבודתו הקודם בחברת יהודה רשתות, העוסקת באותו תחום של חברת אור גידור. עיון בתצהירו של יצחק כמכלול מלמד שיצחק ידע מהי המהות הבסיסית של כתב הערבות עליו חתם. יחד עם זאת לא נסתרה טענתו של יצחק לפיה לא ידע מהו היקף החובות המדויק של החברה במועד חתימתו על כתב הערבות. אין מחלוקת כי מידע מהותי זה לא צוין בהודעה לערב , נספח ג' לתצהירו של יצחק. על כן יש ליתן ליצחק רשות להתגונן בטענה לפיה לא נמסר לו מידע מהותי בהתאם לדרישת חוק הערבות.

10.        בכל הנוגע לחובת הגילוי, לא נסתרה טענתו המפורטת של יצחק לפיה בנסיבות המיוחדות בהן נחתם כתב הערבות, תהליך החתימה בוצע בחופזה מבלי שנמסרו ליצחק כל ההסברים המתחייבים. עצם העובדה כי יצחק היה במועד החתימה אדם מבוגר בן 61 בעל ניסיון עשיר בשוק העבודה ושימש כשכיר בתפקיד מפתח בחברה לחובותיה ערב, אין משמעותה בהכרח שחרור מלא של הבנק מחובת מסירת ההסבר לערב כפי שנקבעה בדין. הבנק עצמו לא סבר כי אין צורך במתן הסבר כנדרש לגבי ערב במקרה רגיל , כפי שעולה מתוכן ההודעה לערב נספח ג' לתצהירו של יצחק .

11.        ב"כ התובע טען כי העובדה שיצחק צירף לתצהירו מסמכים שלא צורפו לכתב התביעה, דוגמת נספח ג' והנוסח השלם של כתב הערבות, מלמדת כי יש לדחות את טענתו של יצחק לפיה לא קיבל מסמכים אלו במעמד החתימה על כתב הערבות. בנסיבותיו של תיק זה, על רקע ההחלטה שניתנה בעניין גילוי המסמכים, על רקע אי הבהירות בכל הנוגע למערכת היחסים שבין יצחק לבין עו"ד שפר, לא אוכל לקבל את טענת ב"כ התובע בשלב הזה. במסגרת מגבלות ההליך שבפניי, עליי לקבוע כי לא נסתרה טענת ב"כ המבקש לפיה מסמכים אלו הועברו אליו לאחר שקיבל את הייצוג של המבקש ולכן מקורם במסמכים אותם גילה ב"כ התובע בעקבות החלטה שניתנה על ידי בעניין גילוי המסמכים.

12.        טענתו השנייה של יצחק הינה כי ביטל את ערבותו באמצעות הודעה ששלח לסניף המבקש ולהנהלת המרחב ביום 26/2/08. טענה זו נתמכה בנספחים ב-ב/1 של התצהיר מהם עולה כי מסמכים אלו שוגרו ממשרד עורכי דין (המבקש טוען כי מדובר במשרד של חברו, עו"ד אבישי קון), אל סניף המבקש והנהלת המרחב באמצעות הפקס ושיגורם הושלם בהצלחה . למרות שהמבקש לא השכיל להראות כי משלוח ההודעות התקבל אצל הנמנעים  באמצעות אישור טלפוני כמקובל, לא ניתן לדחות את האפשרות כי הודעת הביטול הגיעה ליעדה.

13.        על בסיס הודעת הביטול הנ"ל ועל בסיס האמור בסעיף 3 לכתב התביעה, טוען יצחק כי כל ההלואות בגינן הוגשה התביעה, נלקחו לאחר כניסתה לתוקף של הודעת הביטול, 30 יום לאחר משלוחה  ולכן ערבותו אינה בתוקף. דפי החשבון שצורפו לתצהירו של יצחק, אינם מאפשרים לשלול התכנות גרסה זו. גרסה זו הינה אפשרית גם בשל העובדה כי בכתב התביעה או במסמכים האחרים שהוגשו בשלב הזה, אין כל מסמך ממנו ניתן ללמוד מתי נלקחו ההלוואות נשוא התביעה ומה היתה יתרת החוב של החברה במועד ביטולה הנטען של הערבות, ביום 26/3/08.

14.        אשר על כן, יש ליתן ליצחק רשות להתגונן גם בטענה שכותרתה ביטול הערבות.

15.       יצחק טוען כי הסכם הפשרה בין אלעזר לבין התובע פטור את אלעזר מערבותו תמורת מיליון ש"ח , כאשר התובע ויתר על בטוחה בדמות דירת המגורים של אלעזר בישוב תמרת ששוויה

             מעל 3 מיליון ש"ח. כל זאת על בסיס העיון של ב"כ של יצחק בהסכם הפשרה בדיון מיום 8.5.11 . לא ניתן כל מענה לטענה זו במסגרת סיכומי ב"כ התובע . יצחק לא נחקר כלל בענין זה בחקירתו הנגדית , אשר הופסקה ע"י בית המשפט בנסיבות שתוארו בפרוטוקול . 

             באופן עקרוני , עריכת הסדר עם ערב לחוב כולו , הכולל ויתור על בטוחה שיש בה כדי להביא

             לסילוק מלוא החוב , מקים טענת הגנה אפשרית ליצחק , שערב רק לחלק קטן מהחוב , לאור הוראת ס' 6(ב) לחוק הערבות .  על כן , יש ליתן ליצחק רשות להתגונן גם בטענה זו .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ