אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 51304-06-11

החלטה בתיק תא"ק 51304-06-11

תאריך פרסום : 26/03/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
51304-06-11
01/01/2013
בפני השופט:
עינת רביד

- נגד -
התובע:
חנן שטיינר עו"ד
עו"ד גרוס
הנתבע:
גלית פרדיס
עו"ד פנדריך
החלטה

1.     בתיק זה הגיש עורך דין חנן שטיינר (להלן: "התובע") תביעה כנגד הנתבעת על סך של 58,150 ש"ח בגין שכר טרחה. התובע ייצג את הנתבעת בעניין התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה של אמה. הנתבעת התחייבה בכתב בהתחייבות מיום 21.6.2010 לשכר טרחה (להלן: "ההסכם"). על פי סעיף 3.1 להסכם התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 50,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק וכן 10% מכל תקבול שיתקבל בתוספת מע"מ. בסעיף 3.7 להסכם נקבע כי סכום זה ישולם "גם אם יופסק הטיפול המשפטי על ידי הלקוח או בשל אי שיתוף פעולה". אין מחלוקת כי הנתבעת שילמה לתובע סך של 50,000 ש"ח בתוספת מע"מ. הצדדים חלוקים על יתרת שכר הטרחה בגין " 10% מכל תקבול שיתקבל בתוספת מע"מ".

2.     לטענת התובע, במהלך חודש פברואר 2011 מסר לנתבעת, כי היא צפויה לקבל לפחות סך של 500,000 ש"ח בגין חלקה בעיזבון אמה. לטענתו, מאותו מועד ביקשה הנתבעת להתחמק מתשלום יתרת שכר הטרחה והחלה להאשים אותו בהאשמות חמורות וחסרות שחר, אשר מהוות לשון הרע. עוד הוא טוען בכתב התביעה, כי התובעת לא שיתפה איתו פעולה, סיכלה כל אפשרות להתקדם בתיק, וכך הוא זכאי למלוא שכר הטרחה גם בהתאם לאמור בסעיף 3.7 להסכם.

3.     עוד הוא טוען, כי ביום 18.5.2011 החליטה התובעת להפסיק את הייצוג המשפטי של התובע ולכן גם בשל כך הוא זכאי לשכר הטרחה על פי סעיף 3.7 להסכם. עוד טוען התובע כי הנתבעת לא שילמה לו הוצאות בסך 150 ש"ח בגין הוצאת חומר רפואי במסגרת ההתנגדות.

4.     הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן וטענה כי לא קיבלה מאום מהעיזבון וכל התביעה של התובע סומכת את ידה על הצהרה של פרקליטת המשיבים בצו קיום הצוואה, כי בחשבון בבנק הפועלים יש סכום כסף על סך 1,500,000 ש"ח, כאשר חלקה הוא 500,000 ש"ח, סכום אשר טרם התגבש ואין שום אסמכתא לכך שקיבלה אותו. עוד היא מציינת כי פיטרה את התובע מהייצוג מאחר והתגלעו ביניהם חילוקי דעות רבים ונוצר ביניהם משבר אמון. בנוסף היא טוענת, כי התובע ניצל את מצוקתה הנפשית לאחר שהתחננה בפניו שייקח את הטיפול לידיו וכן בהתחשב במצבה הנפשי לאחר מות אמה, וכך הוא החתים אותה על ההסכם לפי תנאים שקבע ומבלי שהסביר לה על מה התחייבה, פרט לתשלום שכר הטרחה על סך 50,000 ש"ח. לפיכך היא טוענת לעושק וניצול המצוקה שבה הייתה שרויה. הנתבעת טענה להתנהלות של התובע, שהייתה, לטענתה, לא מקצועית ולא ראויה ואף הסתיר ממנה פרטים. עוד היא טענה, כי לאחר שפיטרה את התובע, למרות שהייתה  מעדיפה להישאר עמו על מנת לטפל ולסיים את הטיפול בצורה טובה, הרי שנאלצה לפנות לעורך דין אחר, אשר שכר טרחתו הוא יותר מ-30 אלף ש"ח פלוס מע"מ.

5.     לאחר הגשת בקשת הרשות להתגונן נקבע התיק לדיון בפני כב' השופט אהוד שוורץ. התיק נשמע בפניו ובמסגרתו נשמעה חקירת הנתבעת. לאחר שמיעת הדיון העביר השופט שוורץ את התיק לגישור. בתאריך 10.1.2012 הודיע המגשר שהנתבעת לא התייצבה לדיון ורק בא כוחה התייצב באיחור, ובסופו של דבר הוסכם שאי אפשר לקיים דיון ללא נוכחות אחד הצדדים ולפיכך התיק הוחזר לבית המשפט.

6.     בהמשך הגיש התובע סיכומים בבקשת הרשות להתגונן וביקש לדחות את הבקשה. כב' השופט שוורץ ביום 16.1.2012 ביקש את תגובת הנתבעת ואת סיכומיה בבר"ל בתוך 20 יום. הנתבעת לא הגישה סיכומים או תגובה כנדרש בהחלטה, וכב' השופט שוורץ קבע בהחלטתו ביום 20.2.2012, כי הוא מוחק את הבר"ל, שהוגש בתיק, וכי התובע זכאי לפסק דין על פי התביעה. בהמשך ביום 25.3.2012 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין. לאחר קבלת תגובה ותשובה קבע כב' השופט שוורץ, כי אינו מבטל את פסק הדין. ערעור שהוגש על החלטה זו התקבל ובית המשפט המחוזי (כב' השופטת צ'רניאק ברע"א 34878-05-12) קבע כי היה מקום לבטל את פסק הדין, כאשר על המחדלים הדיוניים ניתן לפצות בהוצאות הולמות ולפיכך נקבע שהדיון יוחזר לערכאה הדיונית, כדי שתאפשר למבקשת להגיש סיכומים בבקשת הרשות להתגונן וכי הנושא ידון. עוד נקבע בפסק הדין כי המבקשת תשלם הוצאות על מחדליה וזאת ללא קשר לתוצאות הדיון וסכום ההוצאות ומועד התשלום יקבעו על ידי ערכאה דיונית. כאשר חזר התיק לכב' השופט שוורץ, הוא קבע, כי הוא פוסל את עצמו, מאחר וקבע בהחלטתו הקודמת כי למבקשת אין הגנה בבר"ל לגופו (ראו החלטה מיום 12.7.2012). בהמשך נקבע הדיון בפניי. ביום 5.9.2012 הגישה הנתבעת בקשה למחיקת התביעה על הסף ואילו התובע הגיש בקשה לפסיקת הוצאות וקביעת מועד להגשת סיכומים. בהחלטתי מיום 10.10.2012 חייבתי את הנתבעת בהוצאות בסך של 1,000 ש"ח בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי וכן קבעתי הגשת סיכומים בבר"ל. הנתבעת שילמה את ההוצאות ולאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים.

דיון והכרעה

מחיקת התביעה על הסף

7.     הנתבעת טענה בסיכומיה, כי יש למחוק את התביעה על הסף, משום שמשפט הירושה טרם הסתיים והנתבעת טרם קיבלה את חלקה בעיזבון. לטענתה, זו הפרשנות הנכונה של האמור בהסכם ואף של הגיון הדברים. לטענתה, אין מקום לחייבה בשכר טרחה בטרם חולק העיזבון לאחר תשלום חובותיו, ובטרם קיבלה הנתבעת את הסכום לידיה.

8.     לעניין זה השיב התובע כי מדובר במקרה של הפרה צפויה על פי סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: " החוק") ולכן משהנתבעת גילתה דעתה כי אין בכוונתה לקיים את החוזה לא נותרה ברירה לתובע אלא להגיש את תביעתו.

9.     המקרה שבפני מעורר "שאלה מעניינת" כפי שמגדירים זאת המלומדים שלו ואדר בספרם, דיני חוזים (התרופות), לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, דין, תשס"ט, בעמ' 145-146 (להלן: " המלומדים"): " שאלה מעניינת מתעוררת במצב שבו ההפרה הצפויה מתרחשת בחוזה על תנאי. האם - וכיצד - מושפעת זכותו של הנפגע לתרופות מכך שהחיוב שהפרתו צפויה מותנה בתנאי (מתלה או מפסיק)?".

10.            הסכם שכר הטרחה בכל הנוגע לתשלום היתרה הוא חוזה המותנה בתנאי מתלה (ראו סעיף 27 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970), כאשר התנאי לקבלת שכר הטרחה הוא שיהיה תקבול שיתקבל בידי הנתבעת על פי העיזבון. על פי העובדות המוצגות בתיק טרם קיבלה הנתבעת כל תקבול על פי העיזבון. לפיכך התנאי המתלה לא התקיים עדיין. מכאן עולה השאלה מה דינה של הפרה צפויה במקרה של חוזה המותנה בתנאי מתלה. לדעת המלומדים הוראות סעיף 17 לעניין הפרה צפויה חלות גם על חוזה המותנה בתנאי מתלה (עמ' 147), אולם לדעתם אין מקום לפסוק לנפגע תרופה של אכיפה או פיצויים, כאשר קיים ספק ממשי בשאלה אם החיוב המותנה יגיע לידי השתכללות ויהפוך לחיוב אופרטיבי. יחד עם זאת, כאשר הספק שקינן בלב הצדדים לחוזה בעת כריתתו, באשר להתקיימות התנאי המתלה, הוסר כבר במידה ניכרת, הרי שניתן לראות צד לחוזה המגלה שאין ברצונו לקיים את החוזה כמי שמפר אותו הפרה צפויה. במקרה כזה ניתן לתבוע אכיפה או פיצויים בגין ההפרה הצפויה.

11.            לפיכך, למרות שעדיין לא חולק העיזבון, הרי על פי האמור בכתב התביעה הצהירה הנתבעת, כי אינה מתכוונת לשלם את יתרת שכר הטרחה והתקיימות התנאי המתלה קרובה, ולכן מדובר בהפרה צפויה בחוזה על תנאי מתלה, ומשכך קיימת לתובע עילה על פי כתב התביעה ואין מקום למחוק את התביעה.

לגופה של בקשת הרשות להגן

12.            הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו ביסס בית המשפט העליון בפסיקות רבות כבע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם) ובע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41. אולם כלל הוא, כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן חייב להידרש לפרטי טענות ההגנה שלו (ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ, פ"ד כ(3) 265). אין די בקיומה של מחלוקת עובדתית בין הצדדים, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה אם נהיר, כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו והיא בבחינת "הגנת בדים" (ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם).

13.            טענת התובע נסמכת על הסכם שכר הטרחה.

14.            טענות הנתבעת נסמכות על טענות בדבר ליקויים והתנהלות רשלנית של התובע המפורטים בבקשת הרשות להגן, שמשמען הפרת הסכם מצד התובע לייצוג נאמן ומקצועי. יש לציין כי לא פורט ולא הוצג כיצד הרשלנות הנטענת של עורך הדין גרמה נזק כלשהו לנתבעת. טענות הנתבעת יכולות להתברר לכל היותר כטענות המכוונות להפרת הסכם ואז לכאורה יכולה הייתה הנתבעת לבטל את ההסכם באמצעות פיטורי עורך הדין.  יחד עם זאת, נראה לכאורה, כי לנוכח השלב שבו פוטר עורך הדין מדובר בהגנה דחוקה שלא בהכרח מאפשרת לנתבעת שלא לשלם את הקבוע בהסכם שכר הטרחה או לפחות חלקו. 

15.            עוד יש לציין כי כיום, לפי הידוע מן התיק שבפני, עדיין לא הוברר סופית מהו הסכום שיגיע לנתבעת בסופה של ההתדיינות על העיזבון, ולכן אין מקום בשלב זה לתת פסק דין על מלוא הסכום, כפי שתובע התובע, ויש מקום לבחון ולהוכיח את סוגיית הפיצויים או האכיפה במקרה של הפרה צפויה (היה ומצב הדברים העובדתי יישאר כך) בנסיבות מקרה זה.

16.            לפיכך אני קובעת כי יש מקום לתת לתובעת רשות להגן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ