אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 47492-07-11

החלטה בתיק תא"ק 47492-07-11

תאריך פרסום : 07/11/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום רמלה
47492-07-11
22/03/2012
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
התובע:
1. ע.מ. רכב קסם למסחר 2007 בע"מ
2. עלי עמאר

הנתבע:
שחף - ליווי פיננסי יבוא יצוא 1990
עו"ד רמי קוגן
החלטה

בקשת רשות להתגונן.

1.                  המשיבה הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 125,000 ש"ח. בכתב התביעה נטען כי היא אוחזת כשורה בהמחאה שנמשכה על ידי המבקשת 1 והמבקש 2 ערב לפירעונה. המחאה זו, כעולה מכתב התביעה, נמסרה למשיבה על ידי אלכס גולדברג (להלן:" גולדברג")  במסגרת עסקת ניכיון במסגרתה שולם לגולדברג - שאף חתם כערב לפירעון ההמחאה - סך של 116,786 ש"ח.

2.                  המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן.  כטענה מקדמית נטען כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף בשל כך שזו לא הוגשה בהתאם להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג - 1993 (להלן:" החוק") לרבות סעיף 8 לחוק וזאת באשר כתב התביעה אינו מפרט פרטים מינימאליים הטעונים פירוט במסגרת תביעה שעילתה בהלוואה חוץ בנקאית. לגופם של דברים טען המבקש 2 כי חתימתו על ההמחאה זויפה. המבקשת 1 טענה כי גולדברג הציע לה לרכוש כלי רכב כנגד שקים דחויים. המבקשת 1 מסרה לגולדברג שקים אולם לא קיבלה אותם מעולם ולפיכך הורתה על ביטול ההמחאה וזאת לאחר שנודע דבר היעלמותו של גולדברג שהותיר אחריו שורה ארוכה של אנשים שרומו על ידו, על פי הנטען. המבקשת טוענת אפוא כי לא קיבלה כל תמורה עבור ההמחאה. עוד נאמר כי המשיבה אינה אוחזת כשורה בהמחאה שכן ההמחאה אינה ניתנת להסבה וכי ההמחאה אינה תקינה על פי מראיה שכן טרם לביצוע ההסבה למשיבה ניסה האוחז בהמחאה להסב אותה לטובת גורם אחר (חברה בשם "אימפולייט") והסב זה נמחק. מחיקה זו, נטען, אמורה הייתה לעורר חשדות בלב המשיבה בנוגע לתקינות השטר, לפחות על פי מראהו.

דיון והכרעה

3.                  לאחר ששמעתי את עדות המבקש 2 ונתתי דעתי לטענות שוכנעתי כי ראוי ליתן למבקשים רשות להתגונן. אלו טעמיי.

4.                   ראשית, טענת המבקש 2 כי חתימתו על גבי ההמחאה זויפה - לא נסתרה בחקירה נגדית. מדובר בטענת הגנה טובה.

5.                  טענת המבקשת 1 כי מסרה את ההמחאה בתמורה להתחייבות לקבלת רכב או כלי רכב מגולדברג לא נסתרה. כן לא נסתרה הטענה כי המבקשת 1 לא קיבלה דבר עבור ההמחאה ועל כן קמה לה לכאורה טענת הגנה מסוג "כישלון תמורה מלא". המשיבה טענה אמנם בכתב התביעה כי היא "אוחזת כשורה" בשטר אולם לא די בטענה בנוגע לאחיזה כשורה ויש להוכיחה. די אפוא בכך שהמבקשת 1 מעלה טענת הגנה הטובה כנגד צד קרוב בשטר על מנת שתינתן לה רשות להתגונן. הטענות בנוגע לשאלת האחיזה כשורה יתבררו ככל שיידרש בהמשך ההליכים בתיק.

6.                  המבקשים העלו טענת סף על כי כתב התביעה אינו ערוך בהתאם להוראות החוק. ספק אם ניתן לקבל את הטענה.  מדובר בעסקת ניכיון מכוחה אוחזת המשיבה בהמחאה. עסקת ניכיון היא עסקה עליה חלות הוראות החוק (ראו: ע"א (תל אביב) 4003/07 בס נ' אברהם (2009), בפסקה 37; ראו גם בר"ע (ירושלים) 860/09 סטורזי נ' ברקס (2009), בפיסקה 6 לפסק הדין)).   ואולם, סעיף 1 לחוק מוציא במפורש תאגיד מתחולת הגדרת "לווה". משמע, על המבקשת 2 לא חלות הוראות החוק. השאלה היא, האם הוראות אלה יכולות לחול על המבקש 2, הערב לחיוביה של המבקשת 1, מקום בו אלה אינן חלות, כאמור, על המבקשת 1.  לטעמי  התשובה לשאלה זו היא בשלילה. תכלית החוק היא להגן על "הלווה" כהגדרתו בחוק.  המבקשת 1 אינה "לווה" כהגדרתו בחוק משום שהיא תאגיד ואין חולק כי המבקש 2 - הערב לחיוב המבקשת 1 - אף הוא אינו בגדר "לווה" אלא בגדר ערב בלבד. כערב, יש באפשרות המבקש 2 לאמץ את טענות ההגנה של המבקשת 1 אולם מקום בו המבקשת 1 אינה יכולה להעלות טענות הגנה מתחום החוק, לא ברור כיצד ניתן לאפשר למבקש 2 לעשות זאת בפרט משעה שהוא אינו "לווה" כהגדרת מונח זה בחוק. סעיף 12 לחוק קובע אמנם כי "כל טענה העומדת ללווה לפי חוק זה, תעמוד גם לערב להלוואה". ואולם, אינני סבור כי ניתן להבין את המונח "לווה" או "לווה על פי חוק זה" (לפי אחת האפשרויות הפרשנויות) במנותק מסעיף 1 לחוק המוציא מתחולת ההגדרה תאגיד.

7.                  סוף דבר: ניתנת למבקשים רשות להתגונן כמפורט להלן. התצהיר התומך בבקשה ישמש כתב הגנה. התיק ינותב על ידי המנ"ת למסלול המתאים לו, לפי סכומו. הוצאות ההליך יקבעו בהתאם לתוצאות.

ניתנה היום,  כ"ח  אדר תשע"ב, 22 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ