אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 44505-12-12

החלטה בתיק תא"ק 44505-12-12

תאריך פרסום : 15/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום עכו
44505-12-12
31/01/2013
בפני השופט:
דנה עופר רשמת

- נגד -
התובע:
ע.נ.כרמל גרופ בע"מ
הנתבע:
נייר הצפון (1997) בע"מ
החלטה

 1.        בפניי בקשה לביטול צווי עיקול זמניים, אשר הוטלו על פי החלטתי מיום 27.12.12.

            דיון בבקשה התקיים בפניי ביום 30.1.13. במעמד זה נחקרו המצהירים משני הצדדים, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

2.         בכתב התביעה נטען, כי הנתבעת מספר 1, היא המבקשת, נותרה חייבת סכום של 195,543 ש"ח, בגין סחורה שרכשה ממנה, בשנים 2011,2012. לטענת התובעת, היא המשיבה, המבקשת מסרה לידיה שיקים בסך כ- 100,000 ש"ח, ואלו חוללו בשל העדר כיסוי מספיק והגבלת החשבון. בידי המשיבה גם שיקים עתידיים בסכום של כ- 80,000 ש"ח, אשר טרם הגיע מועד פרעונם. נוסף לכך, לטענת המשיבה, ישנו חוב נוסף בגין סחורה שסופקה בסך כ- 90,000 ש"ח. סכום התביעה אינו כולל את השיקים העתידיים.

3.         בבקשה למתן צווי עיקול זמניים נטען, כי הנתבעת מבטיחה לפרוע את החוב מזה שנה, אך אינה עושה כן. על פי הנטען בתצהיר מנהל התובעת, מצבה הכספי של הנתבעת בכי רע, והוא חושש כי הנתבעת תפסיק את פעילותה ואף תבריח את נכסיה. העיקול הוטל על פי רשימת לקוחות של הנתבעת, וכן עוקלו המכונות שבמפעל הנתבעת.

4.         המבקשת טענה בבקשתה לביטול העיקול, כי בקשת העיקול נשענת על טענות כלליות בדבר חשש להכבדה. לטענתה, פעילותה העסקית בשנת 2012 ורכישות מהמשיבה במאות אלפי שקלים מסירה את החשש להכבדה, כאשר החוב נשוא התביעה מקורו בעסקאות משנת 2011, בעוד שסחורה שנרכשה ב- 2012 שולמה תמורתה. לחלופין, מבקשת המבקשת לצמצם את העיקול כך שהוא יחול על המכונות בלבד, אשר לטענתה, ערכן כ- 240,000 ש"ח, למעלה מסכום התביעה. לטענתה, העיקול על הכספים המגיעים לה מלקוחותיה משתק את העסק.

5.         מחקירת מנהל התובעת בפניי עלה, כי התנהל בין הצדדים משא ומתן לצורך שותפות עסקית. משא ומתן זה לא הצליח בסופו של דבר. לטענת המצהיר, כוונתו היתה להיכנס כשותף בעל שליטה בחברה הנתבעת על מנת להציל את החוב אשר חברה זו חבה לתובעת, בדרך של מתן אשראי באספקת חומר הגלם, ובאופן שיביא להתאוששות החברה ולשיפור תזרים המזומנים שלה. לטענת המצהיר, נודע לו על מצבה המדרדר של המבקשת הן מדו"ח לניתוח מצבה, שהתקבל במשרדו, והן משיחות רבות  שערך עם מנהלי המבקשת. המצהיר אישר, לשאלת ב"כ המבקשת, כי אמנם בוצעו עסקאות בהיקף גדול במהלך שנת 2012, ויתרת החוב בסוף 2012 היתה נמוכה בכ- 4,000 ש"ח מיתרת החוב בסוף שנת 2011. המצהיר אישר, כי היתה הסכמה בין הצדדים להמשך מתן אשראי, כאשר במקביל יפרע החוב הישן. עם זאת, לטענת המצהיר, לאחר שחלפו 9 או 10 חודשים, והחוב הישן לא נפרע למעשה, הבין כי המבקשת נקלעה לקשיים חמורים, ולמעשה אין ביכולתה לפרוע את החוב.

            המצהיר מטעם המבקשת, מנהל החברה, אישר בחקירתו הנגדית, כי החברה היתה בקשיים שבעטיים לא סולק החוב, נשוא התביעה. כן הוא אישר, כי על נכסי החברה רובץ שיעבוד לטובת בנק ערבי, וכי המחזור העסקי של המבקשת בירידה מאז 2011.

6.         בסיכומיה טענה המבקשת, כי עצם העובדה שהמשיבה הסכימה למכור לה סחורה בסכום של כחצי מיליון ש"ח במהלך 2012 למרות קיומו של חוב בשנת 2011, מבלי לדרוש ערבים נוספים, מלמדת כי, למעשה, המשיבה נתנה אמון במבקשת ויכולתה לפרוע את החוב, והתביעה הוגשה, וכך גם הבקשה למתן צווי עיקול זמניים, רק בשל כעסה של המשיבה על כך שלא הצליחה לממש את רצונה להיכנס לשותפות בחברה המבקשת. לטענת המבקשת, העובדה שהסיפור על משא ומתן לשותפות לא התבטא בתצהיר שצורף לבקשה למתן צו עיקול זמני מלמד את החוסר תום לב מצד המבקשת. עוד היא טענה, כי לא הוכח קיומו של חשש סביר להכבדה, לא הובאו ראיות להברחת נכסים או לכוונה כזאת, ולאור כל אלו דין העיקולים להתבטל.

            לטענת המשיבה, כי הצליחה להראות, מעבר לקיומה של עילת התביעה, כי מצבה הכספי של המבקשת קשה ועל נכסיה רובצים שיעבודים, כי המבקשת לא סילקה את החוב על אף קיומו של רווח לא מבוטל על פי חקירת המנהל, דבר המלמד על התחמקותה מסילוק החוב, וכי הבטוחה שהוצאה במקום העיקולים אינה נותנת מענה מספיק לתביעה, כאשר מתוך שני הערבים הקיימים אחד הינו חייב מוגבל באמצעים.

7.         כידוע, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות כמה דרישות, שרק בהתקיימן     יינתן צו עיקול זמני:

א.         הדרישה הקבועה בתקנה 362(א), וחלה על כלל הסעדים הזמניים, לכך שביהמ"ש ישתכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה.

ב.         הדרישה הקבועה בתקנה 374(ב), ונוגעת ספציפית לסעד העיקול הזמני, להתקיימות חשש סביר לכך שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצועו של פסק הדין.

ג.          הדרישה הקבועה בתקנה 362(ב)(1), לכך ש"מאזן הנוחות" יצדיק מתן הסעד הזמני, דהיינו - הנזק שייגרם אם לא יינתן הסעד הזמני יעלה על הנזק שייגרם במתן הסעד הזמני.

ד.         הדרישה הקבועה בתקנה 362(ב)(2) - דרישת תום הלב בבקשת הסעד הזמני, והיות הסעד המבוקש צודק וראוי בנסיבות העניין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה, כי דין העיקולים להישאר על כנם.

8.         אין מחלוקת של ממש באשר לעילת התובענה. אף אם היתה הסכמה לפרעון החוב במקביל לרכישת סחורה ב- 2012, הרי שאף לטענת המבקשת, הדבר לא נעשה בפועל. נראה כי החוב עצמו אינו שנוי במחלוקת ועל כל פנים, אף אם קיימת מחלוקת, הרי שהחוב נשוא התביעה נתמך בראיות מהימנות לכאורה, הם השיקים המחוללים שבידי המשיבה.

            נראה כי המשיבה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת חשש סביר לכך שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין. אין מחלוקת, כי מצבה הכספי של המבקשת אינו טוב, כי חשבונה בבנק הוגבל, הפעילות העסקית שלה קטנה יותר מבעבר, הנכסים שלה משועבדים, והיא אף נאלצה לפצות את הלקוחה הגדולה ביותר שלה בסכום  של כ- 100,000 ש"ח בשל טעות שעשתה בעבודה שסיפקה לה (כפי שעלה מחקירת מנהל המבקשת). התמונה המתקבלת היא, איפוא, של חברה אשר יכולת הפירעון שלה ביחס לחוב בלתי מבוטל אשר עומד על כ- 200,000 ש"ח מוטלת בספק. לצורך הוכחת החשש להכבדה אין צורך להוכיח כוונה להברחת נכסים דווקא, וניתן ללמוד על חשש כאמור גם מנסיבות אחרות, במיוחד כאשר מדובר בחברה, אשר קיומה ופעילותה בעתיד אינם ודאיים.

            אף בבחינת מאזן הנוחות סבורני כי הוא נוטה לטובת המשיבה, אשר סיפקה למבקשת סחורה ולא קיבלה תמורתה. הנזק שעלול להיגרם למשיבה כתוצאה מביטול צו העיקול עלול להיות אבדן כל אפשרות להיפרע את סכום החוב, כאשר אין בידיה בטוחות טובות, מלבד שני ערבים, אשר אחד מהם הינו חייב מוגבל באמצעים. הנזק שיגרם למבקשת כתוצאה מהעיקול אף הוא בלתי מבוטל, שכן יש בעיקולים כדי לפגוע בתזרים המזומנים של המבקשת, ועם זאת, סבורני כי הוא נופל מנזקה של המשיבה במקרה של ביטול העיקולים.

            באשר לשאלה אם הסעד המבוקש הינו צודק וראוי בנסיבות העניין, בשים לב להצעתה של המבקשת להותיר על כנו את עיקול המכונות בלבד, סבורני כי אין בהצעה זו כדי לבטל את הצורך בעיקולים בידי צדדים שלישיים. מהחקירה שהתקיימה בפניי עלה כי המכונות אינן חדישות, הן נרכשו כמשומשות וערכן נשחק עם הזמן, מה גם שמימוש עיקולים על מטלטלין כרוך בהוצאות בלתי מבוטלות, אשר יש בהן כדי לפגוע בערך המכונות כבטוחה לחוב באופן משמעותי. בהקשר זה אציין, כי לא מצאתי כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ