אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 4353-12-11

החלטה בתיק תא"ק 4353-12-11

תאריך פרסום : 01/11/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
4353-12-11
18/03/2012
בפני השופט:
יגאל נמרודי

- נגד -
התובע:
1. דן לברנשטיין
2. דרור בנימין ברניצקי

הנתבע:
בנק אוצר החייל בע"מ
החלטה

להלן החלטתי בבקשת המבקשים להורות על ביטול צו העיקול:

1.   המשיב הגיש כנגד המבקשים תביעה כספית ע"ס 675,000 ש"ח, אשר נובעת מהעמדת יתרת חוב הלוואה לפירעון מיידי. חוב הפיגורים בגינו הועמדה ההלוואה לפירעון מיידי הסתכם בשיעור של כ - 67,000 ש"ח (בגין שני חודשי פיגור; במועד הגשת התביעה היה פיגור של 3 חודשים, ע"ס כ - 100,000 ש"ח). על יסוד האמור בבקשה למתן צו עיקול זמני ולאחר הגשת תצהיר משלים, בעקבות החלטה שהורתה למשיב ליתן הבהרה בדבר קיומה או העדרה של תכתובת הנוגעת להעמדת ההלוואה לפירעון מיידי וכן מתן פירוט נוסף באשר לחוב הפיגורים, ניתן ביום 15.1.2012 צו עיקול זמני (להלן - צו העיקול).

2.   המבקשים עתרו בבקשה לביטול צו העיקול, בין היתר, על יסוד הטענה בדבר היעדר זכות להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי ומחמת הימנעות המשיב מלפרוס בפני ביהמ"ש - במסגרת הבקשה למתן צו עיקול זמני - תשתית מלאה ומהימנה אודות העובדות הרלבנטיות.

3.   במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א) האם הניח המשיב תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה; (ב) האם הראה המשיב שאם לא יינתן הצו הוא יתקשה במימוש פסק הדין; (ג) האם מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב או המבקש; ו - (ד) האם עמד המשיב בדרישות תום הלב וניקיון הכפיים.

4.   קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לביסוס עילת תביעה: בשלב זה של ההליך נדרש המשיב לעמוד במבחן ההסתברות של קיום סיכוי של עילת תביעה ראויה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009), 522). המבקשים, מצידם, יוכלו להתנגד להטלת העיקול הזמני, אם יניחו תשתית עובדתית ומשפטית המעמידה את העילה הנטענת בכתב התביעה בספק ניכר (ר"ע 490/86 יונה יונה נ' דן מקמילן (פ"ד מ(4) 115).

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי, כי עלה בידי המבקשים להניח ספק ניכר בקיומה של עילת תביעה ובצדקת התביעה. אין מחלוקת, לפיה המבקשים לא עמדו בתנאי פירעון ההלוואה, כאשר נוצר חוב פיגורים (חוב פיגורים של 2 תשלומים, עד למועד העמדת ההלוואה לפירעון מיידי, וחוב פיגורים של חודש נוסף, עד למועד הגשת התביעה). עם זאת, המסכת העובדתית המתייחסת למערכת היחסים שבין המלווה, המשיב, ללווים, המבקשים, מורכבת יותר, והיא כוללת בקשה של המבקשים מהמשיב לאפשר פריסה מחודשת של ההלוואה, בתנאים נוחים יותר [סעיפים 19-23 לתצהירו של המבקש 2]. המשיב - אליו נעשתה הפנייה - אומנם אינו מחויב להתיר פריסה בתנאים אחרים מהתנאים עליהם הוסכם עת ניתנה ההלוואה, אולם תשובה עניינית לפנייה זכאים היו המבקשים לקבל, במיוחד כאשר הם פעלו במסגרת הסכמה מוקדמת אליה הגיעו עם המשיב והפקידו בחשבון כספים [גב' אורית גל, נציגת המשיב, נשאלה: "את מאשרת שהחברה סגרת את הפיגורים שהיו בסמוך לפניה אל מנהל הסניף?" והשיבה: "בסוף אוגוסט תחילת ספטמבר היה תשלום, ב-20.9 נוצר פיגור חדש", עמ' 3, ש' 17-18; נספח 2 לבקשה לביטול צו העיקול הזמני]. לעניין זה, אני מקבל את גרסת המבקשים, כפי שבאה לידי ביטוי בחקירתו הנגדית של המבקש 2, לפיה המשיב התחייב לפנות אל ההנהלה לצורך הגשת בקשה מתאימה לאפשר פריסה מחודשת של ההלוואה [עמ' 4, ש' 29-30]. אין מחלוקת, כי בסופו של יום נמנע המשיב ממתן תשובה עניינית לפנייתם כאמור של המבקשים לאפשר פריסה נוחה יותר של התשלומים.

מעבר לאמור, המבקשים העמידו בטוחה משמעותית להבטחת תשלום החוב, פיקדון בשיעור של 450,000 ש"ח. ההלוואה המקורית הייתה בשיעור של 1,800,000 ש"ח, כאשר במועד בו הועמדה ההלוואה לפירעון מיידי כבר שולמו משך כשנתיים תשלומי ההלוואה, באופן שיתרת החוב פחתה בשיעור משמעותי. המשיב נמנע מלהתייחס באופן מפורש לבטוחה האמורה בכתב התביעה ובבקשה להטלת צו עיקול זמני. לא מצאתי הסבר מניח את הדעת, מדוע לא ניתן היה להסתפק בפירעון חוב הפיגורים שנוצר באמצעות הבטוחה כאמור, ובהיעדר הסכמה לפריסה מחודשת של ההלוואה, להותיר את ההלוואה על כנה, ללא צורך בהעמדתה לפירעון מיידי (גם לאחר פירעון חוב הפיגורים צפויה הייתה הבטוחה להיוותר בשיעור משמעותי, במיוחד כאשר חוב פיגורים קודם נפרע באמצעות תשלום יזום על ידי המבקשים, שלא באמצעות מימוש הבטוחה).

5.   הוכחת חשש בדבר הכבדה על ביצוע פסק הדין: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי שאי מתן צו עיקול יכביד על ביצוע פסק-הדין, וזאת על אף שיעור החוב ועל אף האמור במכתב מיום 6.7.2011 [נספח 1 לבקשה לביטול צו העיקול הזמני] לפיו החברה נאבקת עם קשיי תזרים גדולים, שכן במועד המאוחר למועד שיגור מכתב זה בוצעה הפקדה בשיעור של 70,000 ש"ח לכיסוי חוב הפיגורים [נספח 2 לבקשה לביטול צו העיקול הזמני]. קביעה זו מבוססת על העובדה שהמבקשים היו ערים לחוב הפיגורים שנוצר והם אלו שיזמו פגישה עם נציג המשיב (אליה התייצבו לאחר פגישה מתאימה עם יועץ כלכלי מטעמם), לצורך הסדרת החוב; התנהלות כאמור אינה מעידה על חשש סביר שאין מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק-הדין. זאת ועוד, המבקשים מוסיפים לקיים פעילות עסקית. נימוק נוסף מבוסס על העובדה שחלק הארי מההלוואה מובטח בערבות מטעם המדינה (נתון שהמשיב בחר שלא לציין בכתב התביעה ובבקשה להטלת צו עיקול זמני).

6.   יסוד תום הלב: תובע המבקש שיינתן לזכותו צו עיקול זמני נדרש לפעול בתום לב. נפסק זה מכבר, כי בעל דין אשר פונה אל ביהמ"ש בבקשה למתן סעד זמני נדרש לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלבנטיות לבקשתו, כאשר במקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלבנטיות להחלטת בית המשפט ולא לקבוע בעצמו, תוך שיקול האינטרס הצר שלו, מהן העובדות שיש לחשוף בפני בית המשפט [רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, פ"ד נה(4) 433]. לאחר שבחנתי את נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה, לפיה דרישה מקדמית כאמור - אשר עמידה בה מהווה תנאי למתן צו עיקול זמני ולהותרת צו כאמור על כנו - לא נתמלאה בענייננו. ראשית -  יש לזקוף לחובת המשיב את הימנעותו מלציין - במסגרת הבקשה למתן צו עיקול זמני - כי חלק הארי מסכום ההלוואה מובטח בערבות המדינה (וזאת על אף החובה של המשיב למצות את ההליכים כנגד הלווים); שנית - המשיב נמנע מלציין ברחל בתך הקטנה, כי המבקשים העמידו לטובת פירעון ההלוואה בטוחה משמעותית - פיקדון בשיעור של רבע משיעור ההלוואה וכי פיקדון זה מומש (ולמעשה כיסה את מלוא שיעור חוב הפיגורים שעמד ערב העמדת ההלוואה לפירעון מיידי). אין די באמירה הכללית בסעיף 9 לבקשה להטלת צו עיקול זמני; שלישית - בבקשה אין כל התייחסות למערכת היחסים המלאה והאמיתית בין הצדדים, מערכת יחסים אשר כללה ניסיון כן ואמיתי להסדיר את תשלום חוב הפיגורים: אין התייחסות למכתבם מיום 6.7.2011 של המבקשים אל המשיב (יצוין, כי אני מקבל את גרסת המבקשים לפיה מכתב כאמור נשלח אל המשיב ודוחה את הטענה לפיה המכתב כאמור לא התקבל אצלו); אין התייחסות לפגישה שהתקיימה עם מנהל הסניף (פגישה אותה יזמו המבקשים); רביעית - המשיב נמנע מלתמוך את הבקשה בתרשומת שנערכה על ידי העדה, ממנה ניתן היה ללמוד לא רק על התחייבויות המבקשים להסדיר את תשלום חוב הפיגורים, אלא גם על אופי והיקף ההתחייבות מצד המשיב בכל הקשור לבקשת המבקשים להפנות את עניינם אל הוועדה המתאימה, על מנת לאפשר פריסה נוחה יותר של ההלוואה [עמ' 2, ש' 15-20]. המשיב, אפוא, נמנע מהבאת ראיה המצויה באמתחתו ועובדה זו נזקפת לחובתו [לעניין ההשלכות בדבר הימנעותו של בעל דין מהגשת ראיות המצויות בשליטתו ר' ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602]; חמישית - ככל שלא היה באפשרות המשיב להגיש תצהיר מטעמו של העד הרלבנטי - מנהל הסניף עמו התנהלה ההידברות במהלך התקופה הרלבנטית לעניין (במועד הרלבנטי שהתה העדה בחופשת לידה, ומנהל אחר - עמו התנהלה ההידברות - החליף אותה), היה על העדה להגיש תצהיר מטעמה רק לאחר עריכת בירור מקיף וממצה עם המנהל המחליף, ולציין בתצהיר את העובדות הרלבנטיות - במלואן. המשיב נמנע לפעול בהתאם לחובה זו; שישית - היה על המשיב להקפיד הקפדה יתירה על ציון העובדות הרלבנטיות, במיוחד בשים לב להחלטתי מיום 19.12.2011 (גם לנוכח החלטה זו היה מקום לפרט את ההידברות המלאה בין הצדדים).

7.   מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיב: במסגרת בחינת מאזן הנוחות, על בית המשפט לבחון נזקו של מי חמור יותר כתוצאה ממתן צו העיקול. המשיב לא השכיל להראות שנזקיו, אם יבוטל צו העיקול, גבוהים מהנזקים שייגרמו למבקשים, אם יוותר הצו על כנו. בסופו של יום, גם אם יימנעו המבקשים מלכבד את פסק-הדין - ככל שתוצאת פסק-הדין תהיה לחובתם - יהיה באפשרות המשיב להיפרע באמצעות צד ג', מדינת ישראל, אשר ערבה לפירעון החוב (בשיעור המכסה למעשה את מלוא החוב הנטען, לנוכח התשלומים ששולמו זה מכבר על ידי המבקשים ולנוכח הקטנת חוב ההלוואה בעקבות מימוש הפיקדון שהופקד על ידי המבקשים).

8.   כאמור לעיל, ובהיעדר תשתית עובדתית אחרת מצד המשיב, נחה דעתי, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים (רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ [פורסם בנבו].

9.   אשר על כן, הבקשה לביטול צו העיקול - מתקבלת. צו העיקול שניתן בתיק - מבוטל. המשיב יישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ המבקשים ע"ס 10,000 ש"ח. התשלום ייעשה בתוך 20 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מהחלטתי אל ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד  אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ