אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 4096-09-12

החלטה בתיק תא"ק 4096-09-12

תאריך פרסום : 19/12/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
4096-09-12
29/10/2012
בפני השופט:
דורון יעקבי

- נגד -
התובע:
ציפורה כורש
הנתבע:
בנק מזרחי טפחות בעמ
החלטה

כללי

בפני בקשה להוספת פרטים בהתאם לתקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984.

ביום 02.09.12 הגישה המשיבה תביעה בפסים של סדר דין מקוצר כנגד המבקשת ע"ס 109,288 ש"ח בגין היותה ערבה על חשבונו של מר אברהם כורש, בעלה לשעבר ובעלים של חשבון מס' 187789 (להלן: " חשבון הבנק").

כתב התביעה מכיל פירוט ואסמכתאות המעידות על תנאי ניהולו של חשבון הבנק, הבקשה לפתיחת חשבון בנק, פירוט החוב של מר כורש בחשבון וכן מסמך המעיד כי המבקשת חתומה על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת לסכום החוב .

טענות הצדדים

המבקשת הגישה ביום 10.10.12 לתיק בית המשפט בקשה להוספת פרטים ולהארכת מועד בר"ל. המבקשים טוענים כי יש להמציא לידיהם פרטים מתוקף תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: " התקנות") היות וכתב התביעה מנוסח באופן כללי ואינו מפורט למעט העובדה כי נצבר חוב בסך 109,288 ש"ח.

בבקשה, מצהירה המבקשת כי חתמה על ערבות להלוואה ו/או למסגרת האשראי בחשבון בסכום של עד 25,000 ש"ח. לטענתה, לאחר גירושיהם פנה מר כורש להגדלת מסגרת האשראי מבלי שנשלחה ולו הודעה אחת לערבה. המבקשת גם מציינת כי לולא הייתה הערבות מוגבלת בסכום, היא לא הייתה חותמת עליה. כמו כן, נראה כי כאשר מר כורש פנה להליכי כינוס נכסים ופשיטת רגל (תיק פש"ר 17591/05/12 מבית המשפט המחוזי במחוז מרכז) הפנתה המשיבה לחציה כלפי הערבה, היא המבקשת.

לתיק הומצאה תגובת המשיבה ביום 24.10.12. בראשית תגובתה מציינת המשיבה כי המבקשת חתמה על ערבות ללא הגבלה בסכום, מסמך שצורף לכתב התביעה. כמו כן, טוענת כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להתנהלות המבקשת ומר כורש וכי קיימות מספר עובדות המעידות כי מר כורש מתגורר בביתה של המבקשת.

בתשובת המבקשת, שהוגשה ביום 28.10.12, המבקשת עומדת על כך שערבותה מוגבלת בסכום של כ-25,000 ש"ח, כי היא ומר כורש אכן מתגוררים תחת קורת גג אחת אך הדבר נעשה בצל נסיבות התדרדרותו של מר כורש וכן עומדת על חובת הדיווח של המשיבה כלפי המבקשת בפעולות הגדלת המסגרת האשראי. היא מבססת טענה זו על פסק דינו של השופט הנכבד בן חיים בת.א 37316/08 בנק דיסקונט נ' א.ע.נ גל בע"מ שם הוא קבע כי על הבנק מוטלת חובה עצמאית לוודא כי החותם (הערב - תוספת שלי ד.י) מודע למשמעות כתב הערבות וכי הפנים את הסיכונים הגלומים בחתימתו.

דיון והכרעה

נשאלת השאלה האם מבחינה פרוצדוראלית יש או נכון להפריד בין הגשת בקשת הרשות להתגונן לבין בקשות שונות כגון בקשת המבקשת להוספת פרטים בהתאם לתקנה 65 לתקנות. לחילופין האם בקשה להוספת פרטים מאריכה אוטומטית את המועד להגשת בר"ל עד להכרעה בבקשה זו.

ככלל, התשובה על כך היא לא. יפים דבריו של הנשיא גרוניס לעניין זה ברע"א בובליל נ' אינדיג ואח': "נתאר לעצמנו שמוגשת תובענה בסדר דין מקוצר. הנתבע אינו מגיש בקשת רשות להתגונן אלא מגיש בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". מהלך כזה אין בו די מבחינת הנתבע. אם תידחה הבקשה למחיקת כותרת עלול הנתבע למצוא עצמו וידיו על ראשו, שכן לא הגיש במועד בקשת רשות להתגונן (ראו למשל, ע"א 465/66 גלבר נ' טורנר, פ"ד כ(4) 772). כדי למנוע זאת מלווה הבקשה למחיקת כותרת בבקשה אחרת - להאריך את המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן עד לאחר הכרעה בבקשת המחיקה. מהלך כאמור הינו מובן מאליו, כאשר בוחנים אותו מנקודת מבטו של הנתבע. אם יצליח בבקשה למחיקת כותרת יהפוך ההליך מתביעה בסדר דין מקוצר לתביעה בסדר דין רגיל. אין צורך לומר שאפשרות זו עדיפה היא מבחינת הנתבע (ראו, א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, 2005) עמ' 374-373). או אז יוכל הוא להגיש כתב הגנה, בלא שחייב הוא לתמוך טענותיו בתצהיר. היה ותידחה בקשתו למחיקת כותרת יוכל הוא לעתור, לאחר הדחייה, לקבלת רשות להתגונן. אם נבחן אפשרות זו מנקודת מבט של יעילות דיונית כוללת, היינו מזווית הראייה של כלל המתדיינים המתדפקים על דלתות בית המשפט, ברי כי האפשרות האמורה אינה יעילה".

"לשון אחר, ניתן יהיה לנצל ביתר יעילות את הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של מערכת המשפט, אם ניתן יהיה לטפל בעת ובעונה אחת בשתי הבקשות, זו למחיקת כותרת וזו למתן רשות להתגונן. אלמלא ניתנה הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן, היה הנתבע נאלץ להגיש הן את הבקשה למחיקת כותרת והן את בקשת הרשות להתגונן בעת ובעונה אחת (אין זה משנה אם הבקשות היו מוגשות כשתי בקשות נפרדות בכתב או בגדרה של בקשה אחת שבה סעדים חלופיים). דיון אחד בשתי הבקשות היה חוסך זמן שיפוטי. ניתן היה לדון ולהכריע בבקשה למחיקת כותרת תחילה. דחיית הבקשה על אתר הייתה מאפשרת לדון בו במעמד בבקשת הרשות להתגונן. כאשר שתי הבקשות נמצאות בפני בית המשפט (או בפני הרשם) בדיון אחד, ניתן אף להציע הצעות שונות ורעיונות יצירתיים לבעלי הדין. כך יכול בית המשפט לנסות ולקדם פשרה כוללת. למצער יכול הוא להציע, במקרה מתאים, שהנתבע יחזור בו מבקשת המחיקה ואילו התובע יסכים למתן רשות להתגונן. דבר אחד ברור, מבחינה ניהולית - דיונית כוללת עדיף הוא ששתי הבקשות תמצאנה בפני בית המשפט באותה עת ובאותו דיון".

"יחד עם זאת, יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית". (פס' 6 ו-9 לפסק דינו של הנשיא גרוניס, רע"א 10277/06, בובליל נ' אינדיג, פדאור 07 (4) 57).

מאחר ולא הועלה טעם מיוחד לסטייה מהלכה זו ולא עמד המבקש בתנאים המצטברים האמורים בהלכה להפרדת הדיונים בבקשותיו, אני מוצא לנכון שכלל טענות המבקש בעניין הוספת הפרטים, ככל שנדרשים וחיוניים להמשך ניהול התביעה, ידונו במסגרת הדיון בבקשתו לרשות להתגונן כנגד תביעת המשיבה.

נוסף על כך, כפי שקבעתי בהחלטה זו, כתב התביעה עומד בקנה אחד עם תקנה 71(א) לתקנות ולא מצאתי סטייה מהוראות תקנה זו על ידי המשיבה. המשיבה צרפה את האסמכתאות הרלוונטיות לתביעתה ולא מצאתי ממש בטענת המבקשת כי כתב התביעה הינו כללי ואינו מפורט.

אני מוצא כי טענות המבקשת בדבר היותה ערבה יחידה שהיא בת זוג ומתוקף היותה כזאת אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות חוק הערבות וזכאית להגנה מתוקף ס' 21(ב) לחוק זה וכן את טענותיה בדבר הגבלתה בסכום הערבות לסכום של 25,000 ש"ח ראויות להתברר במסגרת בקשת הרשות להתגונן ולא קודם לכך.

יצויין כי הגבלת סכום הערבות עד לסך 25,000 ש"ח וכפועל יוצא מכך החשיבות מבחינת המבקשת לפירוט הגדלות מסגרת האשראי של הנתבע הנוסף הינן טענות מטעם המבקשת שאינן מתיישבות עם טענות ומסמכי המשיבה בכתב תביעתה, ועל כן, טענות אילו הינן חלק מטענות שיש להעלות במסגרת הבר"ל ולא במתן פרטים נוספים ע"י המשיבה טרם הגשת הבר"ל.

אין לעניות דעתי מקום לחייב את המשיבה להמציא פירוט ומסמכים שאינם באים לידי ביטוי בעילת התביעה, בפרטים ובמסמכי כתב התביעה בטרם הוגשה בקשת הרשות להגן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ