אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 38317-04-11

החלטה בתיק תא"ק 38317-04-11

תאריך פרסום : 26/03/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום בירושלים
38317-04-11
28/01/2014
בפני השופט:
בן שלו רשם בכיר

- נגד -
התובע:
עיריית ירושלים
הנתבע:
1. יוסף ויורם חנויות הלבשה בע"מ
2. יורם נחמיאס
3. יוסף נחמיאס
4. יוסף נחמיאס ובניו בע"מ

החלטה

1.      בפני בקשות רשות להתגונן (ולצידן בקשות לסילוק על הסף ולמחיקת כותרת) בשתי תובענות כספיות בסדר דין מקוצר, שהוגשו כנגד המבקשים.

התביעה האחת (ת.א 21978/08), על סך נומינלי של 2,295,430 ש"ח הינה תובענה לתשלום חיובי ארנונה לשנים 2005 ו- 2006 בגין שני נכסים שונים ברחוב *********** (נכס שמספרו 30129-013-001-0024 ונכס שמספרו 30129-013-001-0016). התובענה הוגשה הן כנגד התאגידים שלטענת התובעת החזיקו במועדים שונים  בנכסים והן כנגד בעלי השליטה הנטענים של תאגידים אלה (נתבעים 3 ו -4 בנתבעת 1 ונתבע 3 בנתבעת 2), מכח הוראות סעיף 8(ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב) התשנ"ג - 1992, נוכח ייחוס הברחת נכסי נתבעת 1 לנתבעת 2, על מנת להשתמט מתשלום חוב ארנונה פסוק קודם (להלן: " חוק ההסדרים" ו" התביעה הראשונה", לפי העניין).

התביעה השניה (תא"ק 38317-04-11), על סך נומינלי של 259,284 ש"ח הינה תובענה לתשלום חיובי ארנונה למועדים שבין 1.5.04 עד יום 30.4.09, בגין נכס נוסף, שמספרו 30050-006-000-0030, ברחוב יפו 44 בירושלים. גם במקרה זה, הוגשה התובענה הן כנגד התאגידים (נתבעות 1 ו - 2) והן כנגד בעלי השליטה הנטענים בהן (נתבעים 3 -4 ) מכח העילה שנזכרה לעיל (להלן: " התביעה השניה"). 

יובהר, כי במסגרת התביעות לא נתבעה נתבעת 1 פעם נוספת בגין החיוב הפסוק הקודם, אולם יתר הנתבעים נתבעו גם בגינו, בהתאם לעילה הנקובה בחוק ההסדרים.

2.      בפי הנתבעים טענות דומות בעיקרן, ובהתאם אף ניתנה לצדדים שהות לבוא בדברים על מנת לנסות ולהגיע להבנות כוללות שתסדרנה את עיקרי המחלוקות ביניהם. משמגעים אלה לא צלחו, ביקשה התובעת לחקור את הנתבעים על תצהיריהם (חרף הצעת בית המשפט כי טענות הצדדים תוכרענה על יסוד הכתב) ובהתאם אף נידונו הבקשות בשתי התובענות בצוותא חדא.

3.      טענות הנתבעים, בין היתר ובתמצית, ממוקדות במספר מישורים. בכלל זה, כי יש למחוק את כותרת התובענות הואיל ותובענה להרמת מסך בעילה לפי חוק ההסדרים (העילה כנגד נתבעים 2 עד 4) איננה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר וממילא התובעת לא השכילה להצביע על התקיימותם של מכלול תנאי היסוד להגשת תובענה בעילה מסוג זה  - לשיטת הנתבעים בכל מקרה על התובעת חובת הראיה ונטל השכנוע במקרה זה, הגם שלטענת בעלי השליטה, הלכה למעשה לא התבצעה כל הברחת נכסים מנתבעת 1   ; כי אין זהות, הלכה למעשה, בין נתבעת 1 ו -2 שבעלי השליטה בהן שונים (עקב סכסוך שליטה בין נתבעים 3 ו -4), ולפיכך גם מטעם זה אין התובענה מתאימה להתברר בהתאם לכללים הקבועים בחוק ההסדרים; כי נמנע מנתבעים 2 - 4 להשיג על חיוביהם כדין ; כי אופן חישוב הארנונה שגוי (נוכח פסיקה קודמת של בית המשפט ביחס למחזיק קודם בנכס) וכי שיעור הריבית שהושת בגין הנכסים מופרז. ביחס לתביעה השניה אף טענו הנתבעים טענת התיישנות ולחילופין שיהוי והיעדר עילה כנגד נתבעת 1 שעה שלכאורה גם התובעת היתה מודעת להיעדר החזקה בפועל של הנכס נשוא התביעה השניה על ידי נתבעת זו. בנסיבות אלה אף טוען נתבע 4, שאיננו בעל שליטה בנתבעת 2, כי אין לייחס לו אף החזקה קונסטרוקטיבית בנכס. עוד נטען, ביחס לתביעה השניה, כי ביסוד החוב הנטען עומדים מחדלים של התובעת בניהול פרוייקט הרכבת הקלה, באופן אשר הוביל להתמוטטות נתבעת 1. משכך, פורקה נתבעת 1 אגב נסיון לפרוע את חובותיה באמצעות נתבעת 2 (כך שהלכה למעשה, לחזקה בדבר הברחת נכסים הקבועה בחוק ההסדרים אין, כנטען, נפקות) .

4.      התובעת מבהירה, כי התובענה הוגשה נגד נתבעת 1 היות והיא המחזיקה הרשומה בספריה (אשר כלל לא הודיעה על חדילה מהחזקה), כי נתבעת 2 החזיקה בפועל בנכסים וכי הנתבעים 3 ו -4 נתבעים מכח העילה הנקובה בחוק ההסדרים. אליבא דהתובעת, נתבעות 1 ו- 2 הן חברות קשורות בעלות אותה הפעילות בדיוק, ומכאן גם הזיקה לטענת ההחזקה. התובעת טוענת, כי טענות הנתבעים באשר לעצם החיובים והתעריפים הנקובים בשומות סתמיות, כי התביעה השניה לא התיישנה ;  כי ניתן להגיש תובענה בעילה מכח חוק ההסדרים בסדר דין מקוצר ; כי טענות באשר לסיווג הנכס ושטחו אין דינן להתברר כטענות הגנה בבית המשפט וכי התקיימו כלל היסודות המסדירים את חיובם של נתבעים 3 ו -4 לפי חוק ההסדרים, זאת בין היתר מאחר שעל הנתבעים מוטלת חובה להוכיח בתשתית עובדתית מפורטת כי התקבלה תמורה מלאה בגין הנכסים שהועברו. בנסיבות אלה עותרת התובעת לדחות את בקשות הנתבעים, או לחילופין, להתנות קבלתן בהפקדת ערובה בגובה מלוא סכום החוב.

5.      משהצדדים, כאמור, לא הגיעו לכלל הבנות והתובעת אף ביקשה שלא תינתן החלטה על יסוד הכתב אלא לאחר חקירת המצהירים, נחקר נתבע 3 (בהסכמה דיונית) על תצהירו. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל כתבי הטענות שוכנעתי, כי יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן מפני התביעות.

6.      כידוע, וככלל, תובענות לתשלום חיובי ארנונה מתאימות לבירור בסדר דין מקוצר. אף טרם הובעה עמדה מפורשת של בתי המשפט המנחים בשאלה האם תובענה בעילה לפי חוק ההסדרים כנגד בעל שליטה מתאימה להתברר כתובענה בסדר דין מקוצר. כשלעצמי, מסופקני אם כך הדבר. שכן על פי רוב יהא על התובע לעמוד בחובת ראיה ראשונית, ולו ברמה מינימלית של "ראשית ראיה" - לא רק להוכחת התאמתה של התביעה לדיון בסדר מקוצר כתביעה כספית לפי העילות הנקובות בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, כי אם גם לשאלה העובדתית בדבר קיומם של התנאים להרמת המסך שנקבעה בחוק ההסדרים (המפנה להוראות סעיף 119א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]). במובאות הספורות שאזכרה התובעת בשאלת התאמת תובענה שכזו לדיון בסדר דין מקוצר לא ראיתי התייחסות מפורשת לכך (לרבות בבש"א (ראשל"צ) 5493/05 מרחב אישי בע"מ נ' עיריית רעננה, שנזכר בתגובת התובעת לבקשה לסילוק על הסף). 

7.      יש לזכור, כי הלכה למעשה, מאפשר סעיף 8 לחוק ההסדרים להרים את מסך ההתאגדות ולייחס לבעלי השליטה של התאגיד הנתבע (בתנאים שנקובים בדין), את חוב הארנונה הסופי (ולהגדרתו של חוב "סופי", ראו בסעיף 8 הנ"ל). בהתאם, לתובענה שכזו נוסף תנאי מקדמי שאינו קיים עת בתביעה לתשלום חיובי ארנונה מנתבע "ישיר" עסקינן.  תנאי זה, לשיטתי, טעון אף הוא הצגת ראשית ראיה בדבר קיומם של היסודות הנוספים בתובענה. אם נסיק אחרת (קרי, נסתפק באסמכתאות בדבר קיומו של חוב בסכום קצוב כלפי התאגיד), יתכן והזהירות המתחייבת, כשבהרמת מסך עסקינן, תושם לאל. ודוק: תכליתו הלגיטימית של סעיף 8  לחוק ההסדרים (קרי האפשרות המעשית להתמודד, בין היתר, עם נסיונות להימנע מתשלום חיובי ארנונה ולאכפם) לא תיפגע בכל דרך בהטלת חובה מינימלית על הרשות התובעת, להצביע, ולו לכאורה, כי בענייננו מתקיימת החזקה הקבועה בדין - באחת מן החלופות הנקובות בסעיף 119א לפקודות מס הכנסה -  בדבר נסיון להבריח נכסים. זהו שלב, שאין ניתן, לשיטתי, להימנע ממנו וספק אם תוכל הרשות המקומית לעשות כן באופן שישיא גם את זכויותיה המהותיות בסדר דין מקוצר, שעה שסעיף 119 לפקודת מס הכנסה, המונה שלוש חלופות אפשריות להרמת מסך סטוטורית שכזו מציב רכיבים עובדתיים של ממש, שיהא על הרשות למנותם במפורש בכתב התביעה ולהצביע כיצד הם מתקיימים. המסקנה המתחייבת, אפוא, היא כי גם אם נניח שניתן לתבוע לפי עילה מכח סעיף 8 לחוק ההסדרים בסדר דין מקוצר, יהא על התובעת לעמוד בדרישה ראייתית מקדמית - ולא פשוטה כבר בשלב הטרומי -  נוספת לזו המוטלת בפניה ברגיל, לשם עמידה במכלול התנאים הנדרשים להגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

8.      מכל מקום, גם אם אמנם מתאימה תובענה בעילה מכח סעיף 8 לחוק ההסדרים להתברר בסדר דין מקוצר כנגד בעלי השליטה בתאגיד המתפרק, ככל שהוגשה בקשה מפורטת למתן רשות להתגונן מפניה, ספק אם יועיל לתובעת לעמוד על ניהולה בסדר דין שכזה. די לעיין בכתבי התביעה שהוגשו במקרה שלפנינו, למורכבות הנסיבות העובדתיות המתוארות בהם ולפיהם יוחסו לכל אחד מן הנתבעים השונים החיובים - השונים - בכדי להבין, שגם על התובעת יהא לעבור כברת דרך של ממש - עובדתית ומשפטית - על מנת להוכיח את מלוא העובדות המיוחסות לנתבעים [לעניין זה, ולתועלת היחסית השנויה במחלוקת של עמידה על ניהול דיון בסדר דין מקוצר במקרים אלה כמו גם לתועלת השנויה במחלוקת של עמידה על קיום דיון במעמד הצדדים בהקשר זה השוו, למשל: ע"ר (י-ם) 19656-04-12 אפוטה נ' כהן (מצוי במאגרים המשפטיים ; 15.5.12) ; ת"א (י-ם) 17240-07-12 לוי נ' בנאק (מצוי במאגרים המשפטיים ; 4.4.13)].

9.      הוא הדין בעניינו. גם אם נקבע, כי אין למחוק את כותרת התביעות, יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן מפניהן שעה שהשאלות בדבר ייחוס ההחזקה - בדין ובעובדה - בנכסים נשוא התובענות, טעונות בירור עובדתי של ממש. גם אם ניתן לסבור, כי לכל הפחות חלק מן הנתבעים יחוייב במלוא תשלום הארנונה בגין מועדי חיוב שטרם נפסק בעניינם בעבר, וגם אם ניתן לסבור, כי בסופו של הליך יכול ויתברר, כי נתבעים 3 ו -4 לא עמדו בחובה לשכנע, כי לא פעלו הלכה למעשה להבריח את נכסיהם בלא תמורה על מנת להתחמק מתשלום הארנונה, אין ניתן בשלב זה להטיל על הנתבעים חובת ראיה ונטל שכנוע מוגברים, העומדים בניגוד לכללי היסוד בדבר חובותיו של נתבע המבקש רשות להתגונן [בהקשר זה השוו, למשל, ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (מצוי במאגרים המשפטיים ; 15.6.09)].

10. למעשה, המחלוקת היסודית שיש לבררה עד תום בדרך של שמיעת הראיות נעוצה בשאלת ההחזקה - בפועל או בדין - בנכסים נשוא התביעות. לא ראיתי, כי חקירתו הנגדית של נתבע 3 על תצהירו הובילה למיטוט איזה מטענות הנתבעים (ולא ראיתי כי במהלך חקירתו הודה נתבע 3 כי העברת נכסי נתבעת 1 לנתבעת 2 נעשתה לצורך התחמקות של ממש מתשלום חיובים). בנסיבות אלה, ושעה שמכלול השאלות העובדתיות הקשורות עם שאלת ההחזקה בנכסים טעונה בירור ושמיעת ראיות מטעם הצדדים שניהם, אין מקום למנוע מהנתבעים רשות להתגונן. שעה שלא ראיתי כי תיגרם לתובעת הכבדה בלתי סבירה, ובשים לב למסקנתי זו, ישמשו תצהירי הנתבעים ככתבי הגנה והתובענות תנוהלנה בסדר דין רגיל (אולם אין בהחלטה זו כדי למנוע ממותב שיפוטי להכריע במסגרת ההליך בטענות בדבר סמכות ערכאה זו להידרש לטענות הגנה, שלפי דין המקום להידרש להן הוא בפני ערכאה מינהלית).

הוצאות ההליכים תישומנה עם תום ההליך.

תואיל המזכירות להמציא החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ד, 28 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ