אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 32447-05-11

החלטה בתיק תא"ק 32447-05-11

תאריך פרסום : 17/10/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום רמלה
32447-05-11
01/03/2012
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
התובע:
ויטוריו נימני
עו"ד ענת שניידר - שוסטק
הנתבע:
מושב שילת - מושב להתיישבות עובדים של העובד הציוני להתיישבות תעשייתית וחקלאית שיתופית בע"מ
עו"ד בועז רווה
החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

התובע הגיש נגד הנתבע תביעה כספית ותביעה לסילוק יד בסדר דין מקוצר. לטענת התובע, במסגרת ההסכם שבין הצדדים נקבע כי הנתבע יפנה את המקרקעין אותם הוא מחזיק אם יידרש לעשות כן על ידי מנהל מקרקעי ישראל או רשות אחרת וכי לתובע זכות לקצר את תקופת ההרשאה שניתנה לנתבע להחזיק במקרקעין מכל סיבה. עוד נאמר בהסכם, כי בגין איחור בפינוי ישלם הנתבע סכום מוסכם הקבוע בהסכם. התובע טוען כי דרש מן הנתבע לפנות את המקרקעין אך הנתבע לא עשה כן ומשכך קמה זכות התובע לדרוש הן את סילוק יד הנתבע מן המקרקעין והן פיצוי כספי כקבוע בהסכם בגין איחור בפינוי.

הנתבע לא הגיש בקשת רשות להתגונן והתובע ביקש לקבל נגד הנתבע פסק דין בהיעדר הגנה.  לבקשה למתן פסק דין לא צורף אישור על מסירת כתב התביעה לנתבע. חלף זאת צורף תצהירו של מר קופרשטיין וכן מסמך המכונה "הסכם פשרה". מר קופרשטיין ציין בתצהירו כי כתב התביעה הומצא לנתבע וכי בין הנתבע לתובע התקיימו מספר פגישות בניסיון להגיע לפשרה. פגישות אלה לא נשאו, בסופו של יום, פרי. ההסכם המכונה "הסכם פשרה" חתום על ידי הנתבע ומצוין בו מספר תיק בית המשפט מבלי לציין כי מדובר במספר תיק ומבלי לציין מה משמעות צירוף הספרות הנזכר בהסכם. בהסכם עצמו נאמר כי הצדדים יפגשו על מנת לנסות ולהגיע להסכמות. על בסיס האמור ניתן נגד הנתבע פסק דין שביטולו מבוקש כעת.

הנתבע טוען בין היתר כי יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק הואיל וכתב התביעה כלל לא הומצא לו. עוד הוסיפה ב"כ הנתבע כי אין בנסיבות העניין תחולה ל"כלל הידיעה" על קיומו של כתב התביעה כתחליף להמצאה פורמאלית שלו.

התובע, בתגובה,  טוען כי כתב התביעה הומצא גם הומצא לנתבע וזאת בהסתמך על גרסתו של עו"ד טל מתוק, ממשרד ב"כ התובע, אשר טוען כי שוחח עם הנתבע והלה ציין באוזניו כי אינו מוצא את כתב התביעה וביקש מעו"ד מתוק לשוב ולשגר אליו את כתב התביעה והדבר אכן נעשה. עוד נאמר כי הנתבע חתם על טיוטת הסכם פשרה  (להלן: הטיוטה) -שלא הוגשה לבית המשפט - מיום 28.6.11 המכילה את פרטיה המהותיים של התביעה ולפיכך אינו יכול להישמע בטענה כי לא ידע על כתב התביעה. ואחרון: טוען התובע כי סיכויי ההגנה של התובע קלושים עד אפסיים.

במועד הדיון נחקר הנתבע על תצהירו. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

דיון וההכרעה

גדר המחלוקת בין הצדדים הוא, בין היתר, בשאלה אם יש לבטל את פסק הדין ואם כן האם יעשה הדבר מתוך חובת הצדק או שמא ניתן לראות בידיעת הנתבע את הפרטים המופיעים בטיוטה כתחליף להמצאה פורמאלית של כתב התביעה.

אי הוכחת המצאה כדין

אין חולק כי במסגרת הליך זה לא הורם הנטל על ידי התובע להראות כי בוצעה המצאה חוקית וכשרה של כתב התביעה לנתבע. מר קופרשטיין מטעם התובע ציין בעדותו כי קיבל את כתב התביעה ממשרד ב"כ התובע והעבירו באמצעות יחידת הביטחון במושב למסירה לנתבע. הלכה למעשה לא צורף לבקשה למתן פסק דין אישור מסירה המראה כי כתב התביעה אכן הומצא לנתבע.  גם לא הובאה גרסה מפיו של הגורם שביצע את ההמצאה בנוגע לנסיבות ביצוע המסירה כך שניתן יהיה ללמוד על חוקיותה. לטעמי, העובדה כי התובע הסתמך לצורך בקשתו למתן פסק דין לא על אישור מסירה כי על מסמכים אחרים לצורך ביסוס הטענה בדבר ביצוע המצאה, היא הנותנת כי אין בידי התובע ראיה משכנעת ממנה ניתן ללמוד על חוקיות המצאת כתב התביעה לנתבע שכן חזקה היא כי התובע לא היה מונע מבית המשפט הצגת ראיה הפועלת לטובתו. משכך, יש לקבוע כי לא הוכח כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבע.

עד כה, עולה קביעה זו בקנה אחד עם עמדת הנתבע בהליך זה.  כעת נבחן האם יש תחולה בענייננו ל"כלל הידיעה".

"כלל הידיעה" ו"כלל ההמצאה"

הכלל לפיו מרוץ המועדים לביצוע פעולה מסוימת אינו מתחיל אלא ממועד ביצועה של המצאה פורמאלית (" כלל ההמצאה") רוכך עם השנים. נקבע, כי הכלל הוא אמנם כלל "ההמצאה" הפורמאלית לבעל הדין אולם בנסיבות מיוחדות ידיעת בעל הדין תוכל להיחשב כקובעת לצורך תחילת מניין הימים בנסיבות של השתק ובמיוחד כאשר בעל הדין לא רק  ידע על פסק הדין אלא גם פעל על פיו ולאחר מכן טען כי זה לא הומצא לו (ראו בש"א 1890/00 מנורה איזו אהרון בע"מ נ' אוליצקי כריה בע"מ, פ"ד נד (2) 840, 843-844 (2000); רע"א 5007/92 לוין נ' ארנסט, פ"ד מח(1) 653, 659 (1994)).  בהמשך חל ריכוך נוסף בכלל ונקבע כי " הדין הוא שיש להעדיף את מועד ה"ידיעה" על פני מועד ה"המצאה" (רע"א 1113/97 אסמעיל נ' סלימאן (לא פורסם, 6.4.97)).

עם זאת, דורש יישום "כלל הידיעה" כי "הידיעה" בה עסקינן תהיה  ידיעה בפועל ולא ידיעה בכוח; ידיעה של מלוא הפרטים ולא ידיעה חלקית ומקוטעת; ידיעה שאינה שנויה במחלוקת וידיעה ממשית ורלוונטית ( רע"א 11286/05 אריק זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע''מ (לא פורסם, 8.7.2007).

בענייננו הוכח כי הנתבע חתם על הטיוטה שצורפה לתגובת התובע לבקשה לביטול פסק דין. הוכח כי בטיוטה זו נאמר במפורש כי "התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי השטח כהגדרתו בכתב התביעה ובהסכם ההרשאה מיום . . .וכן תביעה כספית על סך 350,500 ש"ח..". בכותרת ההסכם נרשם שם בית המשפט בו הוגש ההליך ומספר ההליך.   אין חולק כי חתימת הנתבע על הטיוטה הבהירה, או הייתה אמורה להבהיר, כי התובע הגיש נגדו תביעה המתנהלת בבית משפט זה. היא גם הבהירה לו את הסעדים המבוקשים נגדו בכתב התביעה. ואולם, כאמור, לצורך החלת כלל הידיעה אין די בידיעה חלקית או מקוטעת אלא נדרשת ידיעה מלאה וממשית של הפרטים. במקרה הנדון, ידע אמנם הנתבע - או יש להעמידו בחזקה כי ידע - על הסעדים המבוקשים נגדו ועל בית המשפט וההליך המשפטי במסגרתו התבקשו סעדים אלה. ואולם, לא ניתן לדעת מעיון בטיוטה מכוח מהי התשתית לטענת התובע לפיה הוא סבור כי הינו זכאי לסעדים המפורטים בכתב התביעה ובטיוטה. במלים אחרות, אילו היה הנתבע אמור להתגונן כנגד התביעה רק בהתבסס על הפרטים המצוינים בטיוטה,  ספק גדול אם היה בידו לעשות כן באופן ראוי. בנסיבות אלה, ועל אף שמחדלו של הנתבע מלברר עד תום את פרטי ההליך המשפטי שננקט נגדו עולה ללא ספק כדי עצימת עיניים ממש, ספק אם ניתן לראות בידיעת הפרטים בטיוטה משום ידיעה השקולה להמצאה פורמאלית של כתב התביעה.

אשר על כן, דומה כי אין מנוס מלקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין.

פסק הדין מבוטל בזה. בקשת רשות להתגונן תוגש תוך 30 יום שאם לא כן יהיה התובע זכאי לשוב וליטול פסק דין על יסוד כתב התביעה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ז'  אדר תשע"ב, 01 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ