אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 30855-12-10

החלטה בתיק תא"ק 30855-12-10

תאריך פרסום : 23/05/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
30855-12-10
26/09/2011
בפני השופט:
עינת רביד

- נגד -
התובע:
1. אהליאב 2002 בע"מ
2. הלל סילבר
3. יהודה זילבר

עו"ד יוסף ריכטר
הנתבע:
בנק מזרחי טפחות
עו"ד משה שפרון
החלטה

1.     זוהי תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב (להלן: " הבנק") כנגד המבקשים על סך של 866,469 ש"ח כדמי שכירות.

2.     במהלך שנת 2004 מתקשר הבנק בהסכם שכירות (להלן: " הסכם השכירות הראשית") עם חברת א.צ. ברנוביץ - נכסים והשכרה בע"מ (להלן: " בעלת הנכס") במסגרתו שכר הבנק מבעלת הנכס יחידת מקרקעין הכוללת קומת מרתף, קרקע וקומת ביניים בבית משותף ברחוב יפו 29 בירושלים (להלן: " המושכר"). על פי תנאי הסכם השכירות הראשית שכר הבנק את המושכר לתקופה של שנה עם אופציה להארכת התקופה ל-8 שנים נוספות. בהמשך, הבנק בחר לממש את האופציה שניתנה לו ולהאריך את תקופת השכירות. בהתאם לתנאי הסכם השכירות הראשית ניתנה לבנק האפשרות להשכיר את המושכר, כולו או חלקו בשכירות משנה בתנאים שנקבעו בהסכם.

3.     במהלך תקופת השכירות הבנק החליט להשכיר  את המושכר בשכירות משנה וביום 17.2.09 נחתם הסכם שכירות בין הבנק לבין המבקשת 1 (להלן: " החברה") (להלן: " ההסכם"). במסגרת ההסכם נקבע כי החברה תשכור את המושכר מן הבנק עד ליום 30.8.2014. על פי ההסכם התחייבה החברה לשלם לבנק דמי שכירות חודשיים בסך 95,000 ש"ח צמודים למדד בתוספת מע"מ (להלן: " דמי השכירות").

4.     המבקשים 2 ו - 3 ערבו במסגרת ההסכם לקיום כל התחייבויות החברה כלפי הבנק מכח ההסכם (להלן: " הערבים").

5.     על פי כתב התביעה ביום 16.8.09 נמסרה החזקה במושכר לחברה ובמהלך התקופה שממועד מסירת החזקה עד לחודש מאי 2010 שילמה החברה לבנק את דמי השכירות כסדרם. החל מחודש מאי 2010 החלה החברה להפר את ההסכם. בחודש מאי 2010 שילמה החברה סכום של 56,712 ש"ח בלבד שהיווה כמחצית מדמי השכירות ובגין יתרת החודשים לא שולם לבנק דבר. לטענת הבנק לכל אורך השתלשלות העניינים החברה המשיכה להחזיק במושכר ולא העלתה בפני הבנק כל טענה כנגד תוקפו של ההסכם.

6.     החברה והערבים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן ולתמיכתה הגישו תצהיר של המבקש 2 (להלן: " הערב"). הערב כתב בתצהירו כי אמנם החברה חתמה על ההסכם והערבים חתמו כערבים, אך בעלת הנכס סירבה בתוקף ומסרבת עד היום ליתן את הסכמתה להסכם. בתצהיר נכתב כי ביום 2.3.09 הודיעה בעלת הנכס כי השכרת הנכס בשכירות משנה כפופה לאישור מראש ובכתב שלה וכי אישור כזה לא ניתן וכי על מנת לשקול ליתן אישור דרשה בעלת הנכס מהערבים פרטים ומסמכים שונים. ביום 18.3.09 הודיע ב"כ הבנק לערבים ולחברה כי הוא הודיע לכונס הנכסים שהתנגדותו חסרת כל בסיס וכי הבנק ינהג בכל הקשור לקיום ההסכם על פי ייעוץ משפטי שיקבל.

7.     הערב ציין בתצהירו כי במשך 6 חודשים שבין פברואר 2009 לאוגוסט 2009 וגם לאחר מכן נפגשו הצדדים ביניהם ואף שוחחו עם נציג בעלת הנכס והכל ללא הועיל. בנסיבות אלה טוען הערב היות והיו מעוניינים מאוד בהסכם נמנעה החברה מלהודיע על ביטול ההסכם בשל אי קיום התנאי היסודי והפרתו על ידי הבנק. לכן אף לקחה החברה במועד הנזכר בהסכם את מפתחות הנכס ואף העבירה את רישום הנכס בעיריית ירושלים על שמה ושילמה לבנק דמי שכירות הכל מתוך רצון אמיתי לנסות ולהביא את ההסכם לידי שכלול כך שתוכל לקבל חזקה בנכס. עוד ציין הערב כי יש לערבים יחסים עסקיים ארוכי שנים בקשר למקרקעין אחרים של הבנק והיו בין הצדדים יחסי אמון מלאים. עוד הוא מציין כי מאז כריתת ההסכם עומד הנכס בשיממונו והחברה אינה עושה בו כל שימוש לאור התנגדות בעלת הנכס. עוד ציין הערב כי הבנק עצמו לא ביטל את ההסכם הן משום שהוא יודע שאין מקום לתלות בחברה את התוצאות המרות של הסיטואציה אליה נקלעה העסקה והן משום שהנכס רשום על שם החברה בעיריית ירושלים דבר החוסך לבנק תשלום שנתי של דמי ארנונה בסכום של כ - מיליון ש"ח וכן סכומים ניכרים נוספים של ביטוח ואחזקה.

טענות הבנק 

8.      הבנק טוען כי ההסכם מעולם לא בוטל על ידי החברה ולכן לא הייתה לחברה כל אפשרות משפטית להימנע מתשלום דמי השכירות מבלי לבטל את החוזה. לעניין זה מפנה הבנק לערעור אזרחי 1363/04 צאלים החזקות בע"מ נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ.

9.     הבנק טוען עוד כי העובדה שהחברה קיימה את התחייבויותיה על פי ההסכם למשך תקופה ארוכה מלמדת על כך שמבחינתה ההסכם לא היה מותנה שהרי קבלת החזקה במושכר ותשלום דמי השכירות הם חלקו האופרטיבי של ההסכם ולכן ההסכם כלל לא היה מותנה בהסכמת בעלת הנכס. ההתחייבות של הבנק לפעול להשגת הסכמת בעל הנכס היא תניה בחוזה ולא תנאי לתוקפו. לעניין זה מפנה הבנק לערעור אזרחי 7398/00 עו"ד גולדברג, כונס נכסים נ' ועד הנאמנים לנכסי ווקף המוסלמי בתל אביב, פ"ד נ"ז 6 730.

10.            לטענת הבנק לאחר כריתת ההסכם רק משלא הצליחה החברה להשכיר את המושכר לצדדים שלישיים עשתה דין לעצמה וחדלה מתשלום דמי השכירות לבנק מבלי שהתנתה זאת באי מתן הסכמת בעלת הנכס. לעניין זה מפנה הבנק למכתב שהוגש כת/5 ובו התייחס הערב לגורמים המעכבים חתימת חוזה מול שוכרים פוטנציאלים והתייחס לעיכוב בביצוע עבודות הרכבת הקלה ברחוב ותלה בכך את בקשתו להפסיק לשלם את דמי השכירות לזמן מה.

11.בנוסף טוען הבנק כי הסיבה לכך שבעל הנכס לא נתן את הסכמתו הייתה ניסיונות המבקשים להשכיר את המושכר לצדדים שלישיים דבר שבעלת הנכס התנגדה לו לפי מכתב שהעתקו צורף כנספח 1 לבקשת הרשות להתגונן. לעניין זה הבנק מציין כי במסגרת ההסכם התחייב לפעול לקבלת הסכמת בעלת הנכס להסכם עם החברה אך בשום אופן לא התחייב לפעול לקבלת הסכמת בעלת הנכס לכך שהחברה תוכל להשכיר בעצמה את המושכר לצדדים שלישיים.

טענות החברה והערבים

12.            לטענתם אין מחלוקת שבעלת הנכס סירבה בתוקף ומסרבת עד היום לתת את הסכמתה להסכם עם החברה. הם מזכירים כי סעיף 11 להסכם השכירות שבין הבנק לבין בעלת הנכס קובע כי תנאי להשכרת משנה של הנכס על ידי הבנק הוא קבלת הסכמת הבעלים שתינתן בכתב ומראש וגם בסעיף 4.5 להסכם הצהיר השוכר כי ידוע לו שיש לקבל את הסכמתו של בעל הנכס מראש ובכתב וכי בעל הנכס לא רשאי לסרב אלא מנימוקים סבירים. לכן עובדת סירובה המוחלט של בעלת הנכס מביאה לתוצאה לפיה אי אפשר לחייב את הנתבעים בדמי שכירות.

13.            החברה והערבים טוענים כי למעשה הבנק פעל להשכרת הנכס חרף סרובו של בעל הנכס להשכרת המשנה ולכן למעשה החברה לא קיבלה מעולם את הזכויות בנכס משום שלבנק לא קמה הזכות והכח להשכיר את הנכס בשכירות משנה. לעניין זה הם מזכירים את סעיף 27 (ב) לחוק החוזים.

14.            עוד הם טוענים כי התנהלות החברה ותשלום דמי השכירות אינו מעיד על כך שמדובר בהסכם ללא תנאי מתלה. לעניין זה מפנים לתיק אזרחי ירושלים 4175/02 אהרון ריבלין נ' גיאו בר 92 הנדסה אזרחית בע"מ וכן לע"א 4999/97 כהן נ' מדר.

15.            אשר לטענת הסיכול הרי שמדובר בהרחבת חזית כטענה חדשה של התובע שלא בא זכרה בכתב התביעה והערב לא יכול היה להתייחס לכך בתצהירו.

דיון והכרעה

16.            הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו ביסס בית המשפט העליון בפסיקות רבות כבע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם) וב ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41. אולם כלל הוא, כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן חייב להידרש לפרטי טענות ההגנה שלו ( ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ, פ"ד כ(3) 265). אין די בקיומה של מחלוקת עובדתית בין הצדדים, כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה אם נהיר, כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו והיא בבחינת "הגנת בדים" (ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ