אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 23589-03-12

החלטה בתיק תא"ק 23589-03-12

תאריך פרסום : 05/11/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום הרצליה
23589-03-12
29/04/2013
בפני השופט:
לימור ביבי-ממן

- נגד -
התובע:
סטיבן אילון טרביס
הנתבע:
אילת גייטפורט נגה (1982) בע"מ
החלטה

בפני בקשה למתן רשות להגן אשר הוגשה על ידי המבקש- אשר שימש כמנהל ובעל מניות בחברת אורדן בע"מ (להלן:" החברה") ואשר חתם, לטובת התובעת (המשיבה), על שטר ערבות אישית לחובותיה של החברה  - בפני  תביעה אשר מבוססת על ערבותו זו ואשר הוגשה  בסדר דין מקוצר.

1.                  במסגרת התביעה נטען על ידי המשיבה כי  חובה של החברה בצירוף ריבית עומד, נכון ליום הגשת התביעה, על סך של 128,142 ש"ח . כי החברה לא כפרה בחוב אלא ההיפך - בגין החוב האמור נמשכו על ידי החברה 6 שיקים בסך של 108,000 ש"ח אשר חוללו מסיבות ביטול ויתרה מכך, כי החברה שבה והודתה בחוב והתחייבה לפורעו בתשלומים ברם גם התחייבותה זו הפרה. התביעה בפני כאמור נסבה על ערבותו של המבקש לחובה הנטען של החברה.

2.                  המבקש אינו כופר בכך שהינו ערב לחובותיה של החברה ברם לטענתו יש להטיל ספק במהימנות כרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה . בהקשר זה , לטענת המבקש ראשית - ניתן לראות כי בכרטסת יש חיוב כפול בסך של 21,000 ש"ח ובנוסף, בשלוש הזדמנויות טענה המשיבה לחוב בסכום אחר - כך, בכרטסת בתחילה  לא היתה יתרת חוב, במכתב הדרישה שהוצא על ידי עורכי הדין של המשיבה נטען לחוב בסך של 36,000 ש"ח ואילו בכרטסת נשוא נספח ד' לכתב התביעה נטען לחוב בסך של 80,936 ש"ח. לטענת המבקש, הואיל ועלה חשד לאי סדרים נדרשו הסברי המשיבה ואולם, הואיל ולא ניתנו תשובות מספקות על ידי מנהל החשבונות של החברה - בוטלו השיקים אשר נמשכו על ידה בגין החוב הנטען. באשר לשיקים , נטען על ידי המבקש כי אינם בבחינת "הודאה" בחוב באשר נמשכו על ידי עובד החברה אשר אינו מצוי בקשר עם המבקש ואשר לא ברור מדוע משכם לטובת המשיבה.

בנסיבות אלו, לטענת המבקש יש ליתן לו רשות להגן. על האמור הוסיף ב"כ המבקש וטען כי - ככל שיסבור בית המשפט כי יש להתנות את מתן הרשות להגן בערובה, הרי שיש לקבוע ערובה בשים לב למצבו הכלכלי הקשה של המבקש.

3.                  בדיון בבקשת רשות להתגונן , אשר התקיים בפני נחקרו המבקש וכן, רעייתו הגב' מיכל טרביס. 

4.                  לאחר שבחנתי את טענותיהם ההדדיות של הצדדים , בשים לב להלכות המשפטיות החלות בשלב זה של הדיון- דהיינו, בשלב הדיון בבקשה למתן רשות להגן, הנני סבורה , כפי שיפורט להלן, כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן ואולם, זאת תוך התנאת מתן רשות כאמור בהפקדת ערובה כספית בסך של 32,000 ש"ח.

5.                  ראשית - באשר למסגרת הדיונית - דהיינו, הדין החל באשר לנסיבות בהן תינתן רשות להגן. נקבע במסגרת הפסיקה כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו וכי הגנתו הינה בגדר "הגנת בדים" [ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב(1) 390, 400 (1999); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) (להלן- זוסמן)].

6.                  יחד עם זאת, מקום בו בית המשפט מתרשם כי הגנת הנתבעים הינה קלושה, כמעט בבחינת "הגנת בדים", כי אז יש מקום לעשות שימוש בסמכות הקבועה בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד - 1984 , המסמיכה את בית המשפט להתנות בתנאים את מתן הרשות להתגונן (ראה ע"א 48/84 גרטנר נ' בוסטין , פ"ד ב' 296, בעמ' 301, ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד , פ"ד מה(3) 757, רע"א 2075/05 שחר נ' הבנק הבינלאומי הראשון (2005) וכן, אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי,(מהדורה עשירית , תשס"ט)  עמ' 412-414).

יפים בהקשר זה,  דברי בית המשפט העליון (מפי כב' השופט י' טירקל) בע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, בעמ' 47-48:

"אכן, ברוב המקרים שבהם מבקש נתבע רשות להתגונן נגד תביעה בסדר דין מקוצר, מצויה הגנתו באחד מצידיו של קו הגבול; לאמור, האם יש בפיו הגנה אפשרית, אם לאו. אולם, יש מקרים המצויים על קו הגבול, באזור שבין ה"לבן" לבין ה"שחור", אזור הדמדומים של הספק. אלה הם המקרים ש"בהם היה 'כמעט' בטוח, שהנתבע לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט" (זוסמן בעמ' 689). אלה הם המקרים הדחוקים שבהם עושה בית המשפט חסד עם הנתבע ונותן לו את הרשות בתנאים; דהיינו, "כאשר 'כמעט' רשאי היה לסרב לנתבע, ותחת הסירוב נתן לו רשות מותנית בתנאי" (זוסמן שם), כאמור בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות")".

באשר להשפעת מצבו הכלכלי של המבקש על קביעת גובה הערבון הכספי קבע ברע"א 2075/05 שחר יוסף נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (5/6/2005), כבוד השופט רובינשטיין , בעמוד 7 להחלטה כי :

"הלכה היא כי בית המשפט יתנה מתן רשות להתגונן בתנאים או בערבות כאשר תצהיר ההגנה של הנתבע 'כמעט' ואינו מגלה הגנה, וזאת כחסד אשר נעשה עם הנתבע שבכל זאת ניתנה לו הרשות להתגונן (עניין בן צבי , שם; עניין חונן , שם; עניין אלפי , בו דיבר השופט טירקל על "מקרים המצויים על קו הגבול, באזור, שבין ה'לבן' לבין ה'שחור', איזור הדמדומים של הספק"). בנסיבות אלה, ראוי ליתן לבית המשפט סמכות נרחבת לקביעת התנאים למתן הרשות להתגונן, על מנת להתאימם לסיכויי ההגנה, אשר עולים לדעת בית המשפט מחומרי התביעה. רשאי בית המשפט במקרים כאלה לקבוע מהי מידת החסד, בלשון הפסיקה הנזכרת, אותה ראוי לנקוט עם הנתבע; ואף רשאי הוא להביע יחסו לתובע, אשר לפי שורת הדין במלואה אולי צריך היה בית המשפט להכריע את הדין לטובתו, באמצעות התניית תנאים אשר יחזקו את יכולתו של התובע לממש את תביעתו, אם יזכה בה."

7.                  מן הכלל אל הפרט :

ראשית, הנני סבורה כי המקרה בפני נמנה על אותם מקרים בהם , כבר בשלב זה, מתברר כי הגנת המבקש הינה קלושה ודחוקה ומצוייה , לכל היותר, "באיזור הדימדומים של הספק" .  כך, אין חולק כי החברה משכה שיקים בגין החוב הנטען בסך כולל העומד על 108,000 ש"ח ובהקשר זה , המבקש אינו טוען כי המושך לא היה מורשה למשוך את השיקים, אלא שכל טענתו נסבה על כך שלטענתו, לא ברור מדוע משך את השיקים.

זאת ועוד, בפני בית המשפט הוצג, במסגרת חקירתו הנגדית של המבקש, מסמך אשר נשלח על ידי החברה במסגרתו מודה החברה מפורשות בחוב קרן בסך של 96,400 ש"ח אותו היא מבקשת לפרוע בתשלומים.

מעתה אמור- לא זו בלבד שהודאת החברה בחוב מצאה ביטוייה בשיקים אשרנמשכו על ידי מורשה החברה, אלא שהוסיפה החברה והודתה בחוב כאמור במסגרת פנייתה מיום 27/4/11.

לא זו אף זו- טענת המבקש ולפיה קיימים אי סדרים בכרטסת של החברה, אף בה לכאורה אין ממש באשר עיון בכרטסת מעלה כי "איפוס" הכרטסת נבע ממשיכת אותם שיקים המוזכרים לעיל ואשר סכומיהם זוכו במסגרת כרטסת החברה ואולם, משאין חולק כי השיקים חוללו ולא נפרעו (ולענין זה ראה עדות רעייתו של המבקש בעמוד 1-2 לפרוטוקול) שבה וחוייבה הכרטסת בסכום השיקים. דהיינו - גם הטענה בדבר אי סדרים בכרטסת לא נתמכה ברובה .

8.         לאור האמור, הנני סבורה כי הגנת המבקש הינה כמעט בבחינת הגנת בדים מוחלטת. יחד עם זאת, באיזון בין נטיית בית המשפט ליתן רשות להתגונן ולא לחסום דלתות בית המשפט בפני המבקש מחד ומאידך, בשים לב לבעייתיות בהגנת המבקש הנני סבורה כי יש ליתן למבקש רשות להגן כנגד הפקדת ערובה.

באשר לסכום הערובה- בנסיבות בהן החברה הודתה לכל הפחות בחוב בסך של 96,400 ש"ח, בהן המבקש אינו ערב זר לחברה אלא שימש כמנהלה וכבעליה של החברה ותוך שהנני מתחשבת במצבו הכלכלי הנטען של המבקש, הגם שהטענה האמורה-  שהיא טענה עובדתית הנדרשת הוכחה- נטענה בעלמא על ידי ב"כ המבקש וזאת, לראשונה במסגרת סיכומיו - הנני קובעת את סכום הערובה על סך של 32,000 ש"ח המהווה שליש מסכום החוב בו הודתה כאמור החברה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ