אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 21612-07-12

החלטה בתיק תא"ק 21612-07-12

תאריך פרסום : 01/05/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
21612-07-12
15/01/2013
בפני השופט:
בן שלו רשם בכיר

- נגד -
התובע:
יוסף לינדנבאום
הנתבע:
ראובן שולמן
החלטה

1.      בפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעת פינוי בסדר דין מקוצר.

2.      כנגד הנתבע הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר, לפינויו מנכס שהושכר לו על ידי התובע ביום 30.6.11 למשך 48 חודשים, החל מיום 1.06.11 עד יום 30.06.15 ( להלן: " התביעה", " הנכס" ו" ההסכם", לפי העניין).  לטענת התובע בכתב התביעה, שולמו דמי השכירות בגין חודשיים באיחור העולה על 7 ימי עבודה. בנוסף, השיקים שנתן הנתבע להבטחת דמי השכירות, אשר עתידים היו להיפרע בחודשים פברואר עד יוני 2012 לא נפרעו. עוד, לא שולמה הארנונה, בניגוד למוסכם, כך שהחוב בגין הארנונה מגיע לכדי 80,000 ש"ח.  גם התשלומים לוועד הבית אינם נפרעים מאז חודש ינואר 2012. עוד טוען התובע, כי הנתבע לא מסר לו שיקים להבטחת פירעון דמי השכירות למשך שנת השכירות השניה, בניגוד למוסכם. עוד מוסיף התובע, כי לאחר שהודיע התובע לנתבע בכתב ביום 15.3.12 על ביטול הסכם השכירות, השכיר הנתבע בשכירות משנה את הנכס לתאגיד אחר, למטרות אחרות, וזאת בניגוד למטרות שהוסכמו בהסכם השכירות. בנסיבות אלה זכאי התובע, לשיטתו, לפנות הנתבע מן הנכס. עוד טוען התובע, כי שעה שהתברר, כי מאז 15.1.12 הוכרז הנתבע כמוגבל חמור, ברורה הסיבה לאי פירעון דמי השכירות, וכי כל תשלום שביצע תאגיד אחר על חשבון דמי שכירות אינו "משיב לחיים" הסכם שבוטל כדין (ראו פסק 3 לסיכומי התובע). זאת, במיוחד שעה שלא ניתן לנתבע כל היתר להסב את הפעילות, או את הזכויות, הקשורות עם הסכם זה, לתאגיד אחר, ואשר אין מחלוקת, כך נראה, כי לנתבע אין זיקה פורמלית להם.

3.      הנתבע טוען, בין היתר,  כי התובע הוא שהפר את ההסכם, עת לא גילה לו, כי חיובי הארנונה החודשיים עולים בכעשרים וחמישה אחוזים על דמי השכירות, כי שילם את מלוא דמי השכירות עד אשר הופר ההסכם על ידי התובע, או-אז החליט התובע שלא כדין לממש את הערבות הבנקאית שהמציא לו ולזקפה שלא כדין על חשבון הפיצוי המוסכם. בנסיבות אלה, טוען הנתבע כי הלכה למעשה שולמו מלוא דמי השכירות עד למועד הגשת התביעה במלואם. עוד טוען הנתבע, התובע הסתיר בכתב התביעה את דבר קיומו של הליך משפטי קודם בין הצדדים, הקשור עם עשיית דין עצמית נטענת הקשורה עם הנכס, ובמהלכו לפי הנטען הוסכם על ביצוע תשלומי שכירות, ששולמו (בהקשר זה יצויין, כי בסיכומיו לא הכחיש התובע כי אכן התקיים הליך שכזה). בנוסף, אליבא דהנתבע, התובע מחל לו על אי העמידה הראשונית במועדי התשלום, שחלקם נבעו מן ההשלכות, כדבריו, של פעולות התובע עצמו, וכי הוא מסדיר את תשלום דמי ועד הבית לשביעות רצון נציגות הבית. לבסוף טוען השוכר, כי הוא רשאי לעשות שימוש על פי הוראות ההסכם בנכס גם לצרכי משרד (כאשר ההגדרה לכך איננה קונקרטית בהסכם) וכי איננו משכיר את הנכס בשכירות משנה, הגם כי במקום ישנם שני תאגידים פעילים. עוד, ביקש המבקש להפקיד בקופת בית המשפט את כלל דמי השכירות השוטפים, על מנת שלא ייחשב כמי שמפר את הסכם השכירות. בסיכומיו, הבהיר הנתבע כי התשלומים בגין חודשים אוקטובר ונובמבר 2012 מצויים בחשבון הנאמנות של בא כוחו ומוכנים להעברה, אלא שהתובע מסרב לקבלם. מכלל אלה, ביקש הנתבע כי תינתן לו רשות להתגונן מפני התביעה.

4.      התקיים דיון בתביעה, במהלכו נחקר הנתבע בקצרה. ניתנה לצדדים, עובר לקיום הדיון וגם לאחריו, שהות להידבר על מנת לבחון אפשרות להגיע להבנות, אשר תשאנה את האינטרסים של הצדדים שניהם. אולם שעה שהמגעים בין הצדדים לא עלו יפה, יש להכריע בבקשה. הוגשו סיכומי הצדדים, במסגרתם ביקש התובע, בין היתר, להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת סכום הפיצויים המוסכמים, שעה שאין הנתבע מכחיש כי עבור השימוש בנכס עליו לשלם.

5.      משעיינתי בכלל כתבי הטענות, על צרופותיהם, לרבות סיכומי הצדדים, שוכנעתי כי יש לקבל את בקשת הרשות להתגונן, אולם זאת בכפוף להפקדת סכום כספי בקופת בית המשפט אשר ישמש להבטיח את תשלום דמי השכירות אשר גם אליבא דהנתבע טרם הועברו לידי התובע.

6.      ברי, כי בין הצדדים התגלעה מחלוקת עובדתית - ומשפטית - של ממש, אשר הצדדים שניהם לא עשו די כדי לפרשה ולהביאה בפני בית המשפט בגדרי תובענה זו (והכוונה, בין היתר, להליכים אחרים, שאין מחלוקת אשר נוהלו ביניהם בקשר עם הנכס).

7.       כידוע, הדיון בבקשה לרשות להתגונן איננו משפט ואף איננו קדם משפט ובית המשפט יעניק רשות להתגונן אם התצהיר, על פניו, יחד עם חקירת המצהיר, מגלים לכאורה עילה חוקית בעלת משמעות כלשהי, שאם תוכח במשפט תוכל לשמש הגנה מפני התביעה (השוו: ע"א 478/75 אנגלנדר נ' אשכנזי פ"ד ל (3) 437,443 ).

8.      בין היתר, השאלה מי אחראי להפרת ההסכם, או האם, כטענת הנתבע, אחראי התובע להתקשרות בהסכם תוך הסתרת מלוא המידע הנדרש, הינה שאלה אשר מצריכה בירור עובדתי של ממש, לרבות על דרך שמיעת גרסת התובע. שכן ככל שתתקבל טענתו של הנתבע בדבר אי גילוי מלוא הפרטים הצריכים לעניין בקשר עם הנכס עובר לכריתת ההסכם, יכול ותהא לכך השלכה של ממש לעניין טענות התובע באשר להפרה המאוחרת של ההסכם - ולו לעניין זכאותו לממש ערבות שהומצאה לו (ולזקיפתה על חשבון כספי פיצוי מוסכם) ולעניין זכאותו לטעון להפרת ההסכם בכל הקשור עם חיובי הארנונה. הוא הדבר באשר לטענה בעל פה בדבר מחילתו של התובע על פירעון כספים באיחור,  שכן דין הוא, שבשלב הרשות להתגונן אין למנוע מהמבקש את האפשרות להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית מטעמים הקשורים אך ורק באמצעי הוכחת טענתו (לעניין זה השוו: ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ' Warner Home Video (U.K) ltd.  פ"ד מו (2) 273, 278).

9.      בנוסף, השאלה מה בדיוק מעמדם של תאגיד או תאגידים, אשר כפי הנראה פועלים בנכס המושכר, ומה זיקתו הישירה של הנתבע לתאגידים אלה - הינה שאלה, שצריכה בירור עובדתי ומשפטי של ממש - לרבות לשאלת פרשנותו של סעיף 12 להסכם, לפיו התחייב הנתבע שלא להסב בכל דרך או להשכיר את הנכס בשכירות משנה בהיעדר הסכמה מראש ובכתב. בעניין זה אמנם דומה לכאורה, כי הנתבע מבקש לאחוז במקל בשני קצותיו, מקום בו מחד טען בחקירתו כי הוא מנהל עם התאגיד האחר ה"מצוי" בנכס עסקים משותפים אולם מאידך טען כי אינו בעל עניין בתאגיד, הואיל והוכרז כמוגבל חמור. יחד עם זאת, קביעה עובדתית של ממש בדבר השאלה האם הנתבע עצמו הוא שמחזיק - מכח שליטתו בתאגיד כזה או אחר - בנכס (או-אז יכול ולקביעה שכזו עלולה להיות נפקות של ממש ביחס לנתבע, אולם אין לה בהכרח השלכה על מערכת היחסים החוזית שבינו ובין התובע), או שמא הלכה למעשה הסב הנתבע את זכויותיו בנכס לתאגיד אחר (או-אז, על פי הוראות סעיף 12 להסכם, משלא נטען אף כי ניתנה לכך הסכמת התובע, עשוי להימצא מפר את ההסכם), הינה הכרעה שצריכה בירור עובדתי ומשפטי של ממש. שעה שבשלב זה אין, כאמור לעיל, נקבעים ממצאי עובדה ומהימנות, ובמיוחד בהתחשב בעמימות המסויימת ביחסי הצדדים שניהם, אשר ביכרו שניהם שלא לגלות את מלוא העובדות באשר למכלול ההליכים - לרבות המשפטיים- אשר התנהלו ביניהם, אין מקום למנוע מהנתבע להעלות טענתו ולהביאה לכדי בירור בבית המשפט.

10.  יחד עם זאת, הנתבע עצמו מודה, כי הוא מחזיק בנכס בהתאם להסכם, שעל פיו - התנאי היסודי שבהם הוא תשלום דמי השכירות, אשר מאז חודש אוקטובר 2012, כך נראה, טרם שולמו. בנוסף, כשם שהתובע ציין בין היתר בסיכומיו, טענות בדבר נזקים כספיים, ככל שנגרמו לנתבע, אין בהן כשלעצמן כדי להוביל כשלעצמן למתן רשות להתגונן בתביעת פינוי, וככל שהנתבע אינו פורע את דמי השכירות באופן שוטף, הרי שלכאורה יימצא חשוף לדרישות חדשות לפינוי עקב הפרות חדשות או נמשכות של ההסכם (או-אז דומה כי דיון של ממש בתובענה שלפני יכול ויהא תיאורטי גרידא). הנתבע עצמו אף ביקש להפקיד את דמי השכירות שטרם שולמו, אליבא דשיטתו, מאז חודש אוקטובר 2012, בקופת בית המשפט (ראו בקשה מיום 31.10.12 וכן פיסקות 33 - 34 לסיכומי הנתבע) על מנת שלא יימצא הוא עצמו, אף לשיטתו, מפר את ההסכם.  בנסיבות אלה, ובשים לב לעמדת הנתבע עצמו מן הראוי ליתן לנתבע רשות להתגונן, ככל שיפקיד בקופת בית המשפט תוך 30 יום את מלוא דמי השכירות שטרם שולמו מאז חודש אוקטובר 2012 ועד חודש פברואר 2013 (בשים לב למשך הזמן שנקצב לתובע ולמועדי התשלום המוסכמים), כמתחייב מהוראות פסקה 8.א להסכם, אשר קבע כי דמי השכירות החודשיים יעמדו על סך 3,615 ש"ח לחודש, בתוספת מע"מ, כשהם צמודים לממד המחירים לצרכן. זאת, כמובן, מבלי לגרוע משיקול דעתו של המותב השיפוטי שייקבע לדיון בתובענה ליתן כל הוראה נוספת, ככל שתבוצע ההפקדה. 

ככל שהנתבע יפקיד את דמי השכירות, כאמור לעיל, בקופת בית המשפט,   תינתן לו רשות להתגונן מפני התביעה, באופן שהתצהיר ישמש ככתב הגנה. היה ולא יופקדו הכספים, תידחה בקשת הרשות להתגונן.

בשים לב לתוצאה האופרטיבית אליה הגעתי, כל צד יישא בהוצאותיו.

לעיון רשם ביום 1.3.13.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ג, 15 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ