אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 16684-08-12

החלטה בתיק תא"ק 16684-08-12

תאריך פרסום : 19/06/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום באר שבע
16684-08-12
21/07/2013
בפני השופט:
הרשם בכיר משה הולצמן

- נגד -
התובע:
1. שמואל אלפסי
2. ליזה אלפסי

עו"ד אברהם בר דוד
הנתבע:
רשות הפיתוח ע"י מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד יגאל מינדל
החלטה

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין לסילוק יד ממקרקעין, אשר ניתן במעמד צד אחד, ובהעדר הגנה מטעם המבקשים.

2.      במסגרת התביעה שהגישה המשיבה נטען, בתמצית, כי המבקשים המתגוררים ומחזיקים כדין בחלקה הסמוכה, פלשו אל החלקה הנדונה, תוך שסיפחו אותה לעצמם, והקימו מבנה בגודל של כחמישים מ"ר, ריצפו שטח נוסף, והקימו חומת בלוקים, ולפיכך התבקש ליתן צו לסילוק יד כנגד המבקשים מהחלקה אליה פלשו.

3.      בבקשה לביטול פסק הדין, טענו המבקשים, בתמצית, במסגרת תצהיר המבקש, כי הם מתגוררים בשכונה כשלושים שנה. בגב בתי מגורי התושבים בשכונה קיימת 'רצועת קרקע', אשר הגישה אליה הינה מחלקות התושבים, ואשר מהווה מקור למפגעים ומזיקים שונים, ולפיכך בצר להם נאלצו תושבים רבים " לפלוש אל רצועת הקרקע, ולהניח שם גדרות, כדי למנוע מהמפגעים להגיע לתחומם".

במצב דברים זה קמה בשנים האחרונות צעקה מטעם התושבים, ונעשו פניות רבות מטעם ועד השכונה אל עיריית אופקים, שהבטיחה כי תפעל עם המשיבה לרכישת רצועת הקרקע על ידי התושבים, וכי יתחיל תהליך שבסופו ירכוש כל תושב את החלק מרצועת הקרקע הגובל בחלקתו.

המבקשים סמכו על המצג שנעשה כלפיהם בעניין זה על ידי עיריית אופקים, וכך גם תושבים נוספים אשר הקימו תוספות בנייה ברצועת הקרקע הגובלת עם חלקותיהם.

בתוך רצועת הקרקע קיים חלק אשר שימש את התושבים כקו גבול, אשר נקרא על ידם "קו טלפון", לאור עמוד תקשורת הנמצא במקום, ובמשך כל השנים היו כל התושבים סמוכים ובטוחים כי חלק זה שייך להם, ובנו בקו זה גדר.

בסוף 2011 המבקשים בנו מבנה בחלק מרצועת הקרקע שעד ל"קו הטלפון", מתוך ידיעה כי חלק זה שייך אליהם, וכי ממילא גם השטח הסמוך אליו יעבור אליהם בקרוב. בסיום הבנייה נציג המשיבה הודיע להם כי פלשו למקרקעין שאינם שלהם, הציג דרישה להרוס את המבנה, והוצא צו מנהלי שבוטל לאחר מכן. 

בבקשה נטען עוד, בתמצית, כי בנסיבות העניין תביעת הפינוי אינה צודקת והוגנת. אכיפת פסק הדין הינה בבחינת אכיפה סלקטיבית, מהטעם שהמשיבה לא פעלה כנגד מבנים אחרים שנבנו ב'רצועת הקרקע', או כנגד תושבים שסימנו את השטח עד ל"קו הטלפון".

כן נטען כי התביעה התיישנה מכיוון שהמקרקעין לא היו בבחינת מקרקעין מוסדרים עד לשנת 2012, שאז החל תהליך הסדרת המקרקעין בלי ליידע את התושבים, ומכיוון שתקופת ההתיישנות במקרקעין שאינם מוסדרים הינה למשך 15 שנה, והמבקשים קיבלו את החלקה בשנות השמונים, הרי שחלה על התביעה התיישנות. כן נטען לשיהוי בהגשת התביעה.

עוד נטען כי ממכתב המשיבה לרשות המקומית, מיום 28.3.2012, ניתן ללמוד שהמשיבה  מסרה את עניין ניהל המקרקעין לידי הרשות המקומית, ולאור עמדתה לגבי המקרקעין הרי שהתובענה הוגשה בחוסר תום לב, או לאחר שהמשיבה ויתרה על זכיותיה כלפי המבקשים.  

4.      יש לציין כי הטענה שהמקרקעין עברו הליכי הסדרה בשנת 2012 מבלי ליידע את התושבים, לא מצאה ביטוי כלשהוא בתצהירים מטעם המבקשים, ולפיכך לא ראיתי לנכון להידרש אליה.

5.      בתגובה מטעמה טענה המשיבה, בתמצית, כי לא עומדת למבקשים עילת ביטול פסק הדין מחובת הצדק, ולגופו של עניין נטען כי המבקשים לא העלו טענות הגנה של ממש כנגד התביעה, ובכלל זה, המבקשים טענו בפה מלא כי פלשו למקרקעין, מתוך ציפייה כי בעתיד יוכלו לרכוש או לקבל את המקרקעין, והם מבקשים מבית המשפט להכשיר את ביצוע העוולה ולהחזיק בשטח אליו פלשו. הבנייה במקרקעין נעשתה ללא היתר בנייה, שהינה עבירה פלילית בפני עצמה, ולפיכך לא ניתן לומר כי הבנייה נעשתה על ידם בתום לב. הלכה פסוקה היא כי עוולת הסגת הגבול הינה עוולה נמשכת המעמידה עילת תביעה חדשה מידי יום, בכל סוג של מקרקעין, ואין מקום בנסיבות העניין לטענת האכיפה הסלקטיבית.

6.      אין מחלוקת כי טרם התגבש הסדר כלשהו בין התושבים במקום, באמצעות הרשות המקומית, לבין המשיבה, לגבי הסדרת זכויות המבקשים ב'רצועת הקרקע', ובמכתב מטעם הרשות המקומית, שהוצג בפני, צוין במפורש, כי בשלב זה לא ניתן לעשות שימוש במקרקעין אלה.

7.      בדיון שנערך בפני ביום 18.6.2013 נחקרו המבקש, ומצהירה נוספת מטעם המבקשים, הגב' עפרה אלפסי,  וניתנו סיכומים בעל פה על ידי באי כוח הצדדים.

8.      בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום להורות על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד (בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות), עליו לבחון האם עומדת למבקש 'הגנה מן הצדק', או במילים אחרות, האם נמסרה למבקש הודעה כדין לגבי קיומו של ההליך המשפטי, וכן לשקול את סיכויי טענות ההגנה שהעלה המבקש.

" בבקשה לביטול פסק- דין על- פי צד אחד שניתן בשל אי- התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת. אלא שכך או כך יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן."(ראו- אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית. סיגא- הוצאה לאור בע"מ. עמ' 372- 371).

על המבקש את ביטול פסק דין שניתן כנגדו במעמד צד אחד מונח הנטל להראות כי עומדת לו- ולו על פני הדברים- טענת הגנה טובה שאם תתברר לגופה יש בה כדי לשנות את תוצאת הדברים, וכי לא עשה שימוש לרעה בהליכי המשפט עובר למתן פסק הדין כנגדו, ובכלל זה לא התעלם מקיומו של ההליך המשפטי.

"... על מי שמבקש ביטול פסק- דין שניתן במעמד צד אחד, הנטל להראות כי יש לו אינטרס לבטל את הפסק וכי קיים סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה. עליו לשכנע עוד כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא התעלם במכוון מקיומו. בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל- דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי,  מוטל על מבקש הביטול נטל שכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי יש ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות..." (ראו- אורי גורן, שם, עמ' 372- 371).

הלכה פסוקה היא כי יש להעניק משקל רב יותר לטענות ההגנה כנגד התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ