אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 1568-08-10

החלטה בתיק תא"ק 1568-08-10

תאריך פרסום : 23/05/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ראשון לציון
1568-08-10
26/04/2011
בפני השופט:
רבקה ארד

- נגד -
התובע:
1. מאיר כהן
2. גבריאלה כהן

הנתבע:
1. צהל לוי
2. רונית לוי

החלטה

1.         לפני בקשת רשות להתגונן שהגישו המבקשים מפני תביעה שהגישו המשיבים כנגד המבקשים בסדר דין מקוצר על סך 130,972 ש"ח.

  התביעה

2.        ביום 16/1/95 נכרת בין הצדדים הסכם לפיו המשיבים רכשו את זכויות המבקשים בנכס מקרקעין בישוב עשרת שבתחום המועצה האזורית גדרות. בסעיף 3(ד) להסכם נקבע כי על המבקשים "לשלם עד ליום מסירת החזקה את כל המיסים, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה העירוניים והממשלתיים אשר יוטלו על הדירה עד ליום המסירה...". יום המסירה נקבע בסעיף 3 (ד) להסכם כיום 15/7/95. עוד נטען כי עם תשלום מלוא התמורה על פי ההסכם על ידי המשיבים, הבהיר עו"ד נעם לאונר, מטעם המבקשים, כי המבקשים השלימו המוטל עליהם על פי ההסכם, המציאו את אישור המועצה האזורית גדרות ואת אישור רשויות מס השבח להעברת הזכויות, והזכויות בנכס הועברו על שם המשיבים במנהל מקרקעי ישראל.

3.         המשיבים טוענים בכתב התביעה כי לאחרונה, עת פנו לוועדה לתכנון ובניה שורקות לצורך קבלת אישור העדר חיובים בגין היטל השבחה לצורך רישום זכויותיהם בלשכת רישום המקרקעין, נודע להם כי על הנכס רובץ חוב היטל השבחה מיום 4/6/82, חוב העומד נכון ליום 2/2/10 על סך 53,092 ש"ח. המשיבים טוענים כי על פי סעיף 3 (ד) להסכם, עסקינן בחוב הרובץ לפתחם של המבקשים שכן עסקינן בחוב שהוטל בשנת 1982, הרבה לפני מועד כריתת ההסכם בין הצדדים.

4.         לפיכך, עותרים המשיבים בכתב התביעה לחייב את המבקשים בתשלום 53,092 ש"ח. כמו כן, טוענים המשיבים כי אי התשלום האמור מהווה הפרה יסודית של ההסכם ומחייב את המבקשים לשלם למשיבים פיצוי מוסכם של 20,000$ (77,880 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה).  יוער כי המשיבים שילמו את ההיטל לועדה המקומית ולפיכך התביעה היא לתשלום הסכום למשיבים ולתשלום הפיצוי המוסכם.

עיקר טענות המבקשים

5.         המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן, נתמכת בתצהירו של המבקש. בבקשה טענו המבקשים טענה מקדמית לפיה יש לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות. טענה זו אינה בסמכות רשם. אשר על כן, ניתנת למבקשים רשות להתגונן בטענה זו על מנת שתתברר בפני שופט המוסמך לדון בה.

6.         טענה נוספת שבפי המבקשים היא כי בחוזה אין כל התייחסות להיטל השבחה ולפיכך, מעולם לא התחייבו לשלם היטל השבחה. בהקשר זה טוענים המבקשים כי ככל וקיימת מחלוקת ביחס לפרשנות החוזה הרי שיש לפרשו לטובתם כיוון שהמשיבה 2 הינה עו"ד ותיקה המתמחה במקרקעין והחוזה נוסח במשרדה.

7.         המבקשים מתארים בבקשה את הנסיבות האישיות שהובילו אותם למכירת הנכס וטענו כי סמכו על המשיבה 2 אשר לא רק ערכה את ההסכם אלא גם דאגה לרישום הזכויות במקרקעין על שם המשיבים בספרי מנהל מקרקעי ישראל ולתשלום דמי ההסכמה המבוקשים מפקדון בסך 10,000$ שהותירו בידיה המבקשים על פי סעיף 4 (א)(7) להסכם.

8.         המבקשים טוענים כי בעת הרלוונטית, הבעלות על נכסים כפריים נרשמה רק בספרי מנהל מקרקעי ישראל ורישום זה לא היה מותנה בתשלום היטל השבחה. כמו כן, בהסכם דובר רק על רישום הנכס בספרי המנהל (המבקשים מפנים בהקשר זה ל"הואיל" השלישי במבוא להסכם, ס' 3(ח) להסכם וס' 3(ט) להסכם). בהתחשב באמור ובכך שבהסכם אין כל התחייבות מפורשת של המבקשים לשלם היטל השבחה, טוענים המבקשים כי על פי ההסכם לא חלה עליהם חובה לשלם את היטל ההשבחה. עוד טוענים המבקשים בהקשר זה כי בסעיף 3(ד) להסכם נקבע באופן כללי כי על המוכרים לשלם עד ליום המסירה את כל המיסים, האגרות, ההיטלים והתשלומים. אולם, בהמשך הסעיף מפורט כי המוכר התחייב לשלם מס שבח, דמי הסכמה, דמי היוון, אם יחולו כשהצדדים קובעים כי אם המוכר ידרש לשלם למנהל דמי הסכמה, הוא יהיה פטור מתשלום תוספת דמי היוון, אם גם זו תדרש, והכל כדי לרשום את הזכויות בספרי המנהל בלבד. כמו כן, בסעיף 3(ד) להסכם פורטו אישורי התשלומים שהמבקשים התחייבו לשלם, כאשר אישור בגין תשלום היטל השבחה לא נכלל.

9.         לחילופין, טוענים המבקשים כי אם תדחה טענתם באשר לחובתם לשלם היטל השבחה, אין להטיל עליהם לשלם הפרשי הצמדה ותוספות אחרות מעבר לתשלום גובה היטל ההשבחה נכון למועד חתימת החוזה, במיוחד לאור העובדה כי המבקשים הותירו בידי המשיבה 2 10,000$ כפקדון והמשיבה 2 מעולם לא מסרה למבקשים דיווח מה עלה בגורלו של הפקדון האמור.

10.        המבקש נחקר על תצהירו. בחקירתו אישר המבקש כי הוא ורעייתו פנו אל עו"ד לאונר "שיבדוק את החוזה" (ע' 1 ש' 23-21) וכן : "ביקשתי ממנו שיבדוק ויצג אותו שלא יהיה טעות... אם כתבו שהוא יצג אותי אז הוא יצג אותי וקיבל יפוי כח" (ע' 2 ש' 4-2).

11.        הצדדים סיכמו טיעוניהם. המבקשים טענו כי אם חל חוב, הרי שהוא חל על הנכס ויגבה כאשר תהיה העברת בעלות בלשכת רישום המקרקעין - בטאבו, בעוד שהמבקשים לא התחייבו שהנכס יהיה רשום בטאבו. עוד נטען כי בהסכם סיכמו הצדדים על התמורה בהתחשב בהוצאות שיחולו על הנכס בגין הרישום במנהל ולא בגין הרישום בטאבו. עוד נטען כלפי המשיבה 2, אשר ערכה את החוזה, כי היה עליה לדעת שעשויה לחול חובת תשלום היטל השבחה ויש להחיל הכלל "יזהר הקונה". כמו כן, נטען כי היה על עו"ד לוי לעשות שימוש בפקדון בסך 10,000 $ לצורך ביצוע התשלום ולא להניח לו להגיע למימדיו היום. המשיבים טענו בסיכומיהם כי אף אם יוכחו כל טענות המבקשים כאמת לאמיתה, יהיה עליהם לשלם את מלוא סכום התביעה. ב"כ המשיבים הפנה בסיכומיו לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה לפיה החובה לשלם היטל השבחה חלה על הבעלים של המקרקעין במועד היווצרותו - מועד אישור התוכנית. כיוון שבענייננו התוכנית בגינה חל ההיטל אושרה עת המבקשים היו בעלי הנכס, הרי שחלה עליהם חובת תשלום היטל ההשבחה. ב"כ המשיבים מפנה בסיכומיו לסעיפים ד(ג) ו-3(ד) להסכם לפיהם הנכס יועבר למשיבים נקי מכל חוב, זאת בנוסף לחבות החוקית לשלם את כל ההיטלים החלים עד למועד המסירה. לפיכך, החוב חל על המבקשים, בין אם מכח ההסכם ובין אם מכח החוק. אשר ל-10,000$ שהוחזקו בנאמנות, הפנה ב"כ המשיבים לס' 4(א)(7) להסכם המתיחס לסכום זה וקובע מה יעשה בו. הדבר אכן נעשה. השלמת הטיעון בכתב ע"י ב"כ המבקשים נעשתה שלא באישור בימ"ש ומלבד ההודעה כי המבקשים אינם מסכימים להצעת ביהמ"ש שניתנה בתום הדיון, לא ינתן משקל לנטען בהודעה.

דיון

12.        במסגרת בקשת רשות להתגונן, המבקש אינו נדרש להוכיח את הגנתו ואת גרסתו העובדתית. די כי יצביע על הגנה אפשרית מפני התביעה. בשלב זה ביהמ"ש אינו בודק את מהימנות המבקש ואינו בוחן את הראיות לגופן אלא על פניהן (ע"א 316/64 ארגון הפועלים ע"ש בן עמי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, פ"ד יח(4) 356, ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ , פ"ד לח(1) 613, ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(1) 66, ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל , פ"ד נט (3) 41 ). על מבקש רשות להתגונן לאמת הגנתו בתצהיר בו עליו להכבד ולהכנס לפרטי הגנתו. המבקש אינו יכול להסתפק בטענות כלליות (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' הבנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172, ע"א 217/87 מרכז פרץ לרשתות (1971) בע"מ נ' בנק צפון אמריקה בע"מ, פ"ד מג(4) 613, ע"א 594/85 איתן זהבי נ' מגרית בע"מ ואח', פ"ד מב(1) 721). מקום בו טענות ההגנה אותן מציג המבקש דחוקות ומצויות על קו הגבול, יעשה ביהמ"ש חסד עימו ויתנה את הרשות להתגונן בתנאים (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41).

13.         בסעיף 196 א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965, נקבע: "ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה". בסעיף זה ובתוספת השלישית הוסמכה הועדה המקומית לתכנון ובניה לגבות היטל השבחה מבעל הזכויות במקרקעין בסך 50% מסך השבחת המקרקעין, מקום בו הושבחו המקרקעין בעקבות אישורה של תוכנית (סעיף 2 לתוספת השלישית). בפסיקה נקבע כי הבסיס הרעיוני להטלת החבות בהיטל מבוסס על השתתפות האזרח, הנהנה מהשבחת המקרקעין, בהוצאות התכנון והפיתוח הכלכליות של רשויות התכנון. כמו כן, בעל המקרקעין נתפס כמי שמתעשר מהשבחת המקרקעין, התעשרות שראוי שחלקה ימומן ע"י הנהנה מההשבחה. עוד נקבע כי מקום בו התוכנית המשביחה אושרה טרם כריתתו של החוזה, יחוייב מוכר המקרקעין בהיטל ההשבחה בגינה, בעוד שתוכנית שאושרה לאחר כריתת החוזה, יחוייב הרוכש בתשלום היטל ההשבחה בגינה. יודגש כי מועד התשלום, להבדיל ממועד החיוב, אינו קבוע ומותנה בהתקיימותו של אירוע "מימוש זכויות" כהגדרתו בסעיף 1(א) לתוספת השלישית. בעוד שמועד החיוב בא לעולם עם השבחת המקרקעין (מועד אישור התוכנית), בעל המקרקעין מחוייב בתשלום רק במועד המימוש, מועד בו נתפס בעל הזכויות כמי שניצל את ההשבחה במקרקעין והפיק ממנה תועלת. דחיית מועד התשלום למועד המימוש נובעת בעיקרה מהקושי העשוי לעמוד בפני בעל הזכויות במקרקעין שהושבחו בהגשת מקורות מימון לשם תשלום ההיטל, וזאת טרם הספיק "לתרגם" את השבחת המקרקעין להטבה כספית מוחשית. ראו בענין זה עע"מ 1164/04 עירית הרצליה נ' דניאל יצחקי , פורסם בנבו, וההפניות שם. כמו כן, לענין מועד החיוב לעומת מועד המימוש ראו ע"א 1321/02 נוה בנין ופיתוח בע"מ ואח' נ' הועדה לבניה למגורים ולתעשיה, מחוז המרכז, פ"ד נז(4) 119) וכן ע"א 6126/98 חברת חלקה 510 בגוש 6043 בע"מ (בפירוק מרצון) ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה, חולון , פ"ד נה (4) , 769.

14.         בענייננו, נטען בכתב התביעה, ולא הוכחש ע"י המבקשים, כי על הנכס רובץ חוב היטל השבחה מיום 4.6.82. לכתב התביעה צורף העתק דרישת החיוב בגין היטל ההשבחה לפיה התאריך הקובע לעניין היטל ההשבחה הינו 4.6.82 (נספח ב'1). גם מהעתק שומת ההשבחה (נספח ב'2) עולה כי התאריך הקובע הינו 4.6.82 "מועד תחילתה של תכנית בר 38/353", היא התוכנית המשביחה.  משנטען ע"י המשיבים ולא נסתר ע"י המבקשים, כי התוכנית המשביחה אושרה עוד בשנת 1982, שנים רבות טרם שנכרת הסכם המכר בין הצדדים (16.1.95), הרי שהחיוב בהיטל ההשבחה חל על בעלי הזכויות במקרקעין בעת אישור התוכנית, הם המוכרים - המבקשים.

15.         בסעיף 3 להסכם, שעניינו התחייבות המוכרים, נקבע בס"ק (ד): "לשלם עד ליום מסירת החזקה את כל המיסים, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה העירוניים והממשלתיים אשר יוטלו על הדירה עד ליום המסירה...". הנה כי כן, בהסכם נקבע במפורש כי המוכרים ישלמו את כל המיסים לרבות ההיטלים אשר יוטלו על הנכס עד ליום מסירת החזקה. משהוכח כי היטל ההשבחה הוטל עוד הרבה קודם לכן, החובה החוזית לשלמו חלה על המבקשים.

16.         אשר לטענתם החלופית של המבקשים לפיה אין לחייבם בהפרשי הריבית וההצמדה שחלו על סכום ההיטל מיום השומה ועד ליום הגשת התביעה ו/או מיום עריכת ההסכם ועד ליום הגשת התביעה, גם בעניין זה לא הוצגה טענת הגנה הראויה להישמע והמצדיקה חלוקה זו בסכום ההיטל. כבר נפסק כי מועד תשלום היטל ההשבחה, הוא מועד מימוש הזכויות במקרקעין, חל, כאמור, במועד החתימה על חוזה ההתקשרות ולא במועד העברת הזכויות במקרקעין. כאמור, אירוע המס המקים את החבות בתשלום ההיטל הוא מעשה ההשבחה, המתרחש עם אישור התכנית המשביחה ואשר העלתה את שווי המקרקעין. ייחודו של היטל ההשבחה הוא בכך שמועד התשלום אינו חל בו זמנית עם מועד החבות, והוא חל רק בעת מימוש הזכויות במקרקעין, אך דחיה זו אין בה כדי לבטל את עצם החיוב. רק השומה ומועד הפרעון נדחים. נקודת המימוש נבחנת באספלקריה של הנהנה ולא באספקלריה של הקונה או מקבל הזכויות. לפיכך, מועד המימוש הוא מועד ההתקשרות בעסקה (ראו בעניין זה ע"א 1321/02 נוה בנין ופיתוח בע"מ נ' הועדה לבניה למגורים ולתעישה, מחוז המרכז , פ"ד נז(4)119).  משבענייננו, מועד אירוע המס המקים את החבות בתשלום ההיטל, הוא מועד כריתת החוזה - 16.1.95, אין מקום לפצל החיוב באופן מלאכותי, כפי שמבקשים המבקשים לעשות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ