אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 15000-12-10

החלטה בתיק תא"ק 15000-12-10

תאריך פרסום : 29/08/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
15000-12-10
29/07/2012
בפני השופט:
גילה ספרא - ברנע

- נגד -
התובע:
אלכסנדר טבק
עו"ד א. כהן
הנתבע:
בנק דיסקונט חיפה סניף נוה שאנן 11074
עו"ד י. ברינט
החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעת המשיב על סך 53,761 ש"ח.

ביום 4/9/1996 פתח המבקש חשבון עו"ש אצל המשיב ( נספח ב' לכתב התביעה), וביום 24/12/2008 הועמדה לזכותו הלוואה בסך 50,000 ש"ח ( נספח א' לבקשה).

במהלך שנת 2010 או בסמוך לכך, נתגלעה בין הצדדים מחלוקת באשר לגובה העמלות בהן חויב המבקש בחשבון העו"ש. לדבריו של המבקש, בעקבות פגישה עם מנהל הסניף מר יונה נתיב, בה סירב מר נתיב לשמוע את טענותיו של המבקש ואף השפיל אותו, פנה האחרון ביום 26/10/10 למחלקה לפיקוח על הבנקים בבקשה לברר את התנהלות הבנק ומנהלו. בעקבות פנייה זו נסגר חשבונו בבנק, תוך כדי העמדת יתרת ההלוואה לפירעון מיידי, והגשת תביעה זו.

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשת המבקש בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא רק לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.

לעניין זה ראה ע"א 2418/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, ובספרו של כב' השופט אורי גורן " סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית), בעמוד 403: "בדיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של המבקש נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותם" ע"א 356/85 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז. ביהמ"ש חייב לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית.

על טענות המבקש להיות מפורטות, למסור מסכת עובדתית מלאה, ולעמוד במבחן החקירה הנגדית.

ביום 25/9/2011 התקיים דיון בפניי, המבקש נחקר בפניי, וב"כ הצדדים סיכמו בכתב. אני מתנצלת על העיכוב במתן ההחלטה.

טענות הגנה

  1. המבקש טוען כי ניהל את חשבונו בסניף נווה שאנן ולא בסניף מרכז הכרמל, כפי שנטען בכתב התביעה.
  2. המבקש טוען כי המשיב לא שלח מעולם כל התראה או בקשה לסילוק חובותיו.
  3. הלוואה בסך 50,000 ש"ח הועמדה לזכותו ביום 24/12/2008 ולא ביום 10/7/2009, כנטען בכתב התביעה.
  4. מסגרת האשראי שהועמדה לזכותו באותה עת הייתה בסך 15,000 ש"ח ולא 5,000 ש"ח כנטען בכתב התביעה, על כן, לא ברור מדוע החזיר המשיב הוראות קבע ושיקים כאשר יתרת החשבון עמדה במסגרת האשראי.
  5. ביום 1/1/12 נמשך מהחשבון הסך 30,000 ש"ח לטובת פקדון, שלא בהוראת המבקש וללא הגיון כלכלי.
  6. המבקש טוען כי נגבו ממנו ריביות ועמלות ביתר, וכי בפגישה אשר התקיימה בינו לבין מנהל סניף מר יונה נתיב בה ביקש המבקש לברר עניין זה, סרב האחרון לשמוע את טענותיו, השפיל אותו, ואף סרב למסור לידיו את פירוט דפי החשבון. לאור התנהלות זו של הבנק, פנה המבקש בבקשה לבנק ישראל לברר התנהלות זו של הבנק ומנהלו, בעקבות תלונה זו, נסגר חשבונו ללא הודעה מוקדמת, נחסמה כל גישה לחשבון, וההלוואה מיום 24/12/2008 הועמדה לפירעון מיידי.

דיון

עיון במסמכים, שהגישו שני הצדדים, מגלה כי יש אמת בטענותיו של המבקש בסעיפים 1, 3, 4 ו-5 מטענות ההגנה, שפרטו לעיל. כל נספחי כתב התביעה מלמדים כי חשבון הבנק של המבקש אכן נפתח בסניף נווה שאנן חיפה ברח' חניתה 64, ולא בסניף מרכז הכרמל כפי שצוין בסעיף 3א' לכתב התביעה.  כמו כן, במש/1, דפי חשבון שהוגשו ע"י המשיב בדיון, נחזה להראות בבירור כי הלוואה בסך 50,000 ש"ח אכן הועמדה לזכותו ביום 24/12/2008 ( נספח א' לבקשה) ולא ביום 10/7/2009 כנטען בסעיף 4 לכתב התביעה. יצויין כי לכתב התביעה לא צורף הסכם ההלוואה. ב"כ המשיב אף אישר עובדה זו בחקירה הנגדית ( פרוטוקול, עמ' 2, שורות 16-20). כמו כן לכתב התביעה צורף עותק הסכם הקצאת אשראי, המעיד על הסכם אשראי ע"ס 5,000 ש"ח, שהיה בתוקף בין יום 29/1/07 עד ליום 1/4/07, ( נספח ג' לכתב התביעה), שאינו רלוונטי לתביעה, שהוגשה ביום 9/12/10. ב מש/1 נראה בבירור כי מסגרת האשראי עלתה בשנת 2008 ל-10,000 ש"ח ומינואר 2009 ועד הגשת התביעה עמדה על 15,000 ש"ח ( נספח ב' לבקשה). המשיב גם לא סתר את טענת המבקש לפיה העברת 30,000 ש"ח לפקדון ביום 1/1/12 נעשתה שלא בהוראתו, ואין במענה שנתן המשיב בסיכומיו ( סעיף 22א') כדי לסתור את הטענה כי הדבר נעשה ללא בקשה של המבקש. המבקש לא כימת את שווייה וטען בדיון כי "עכשיו היא פחות רלוונטית" ( פרוטוקול, עמ' 2, שורה 15).

אני דוחה את טענת המבקש, לפיה מעולם לא קיבל התראה מהבנק. כעולה מדפי החשבון, אשר המבקש עקב אחריהם באדיקות, ודאג כל העת להפקיד סכומים, שישאירו את חשבונו במסגרת האשראי של 15,000 ש"ח, נשלחו למבקש מספר התראות, והוא אף חוייב בגינם בעמלות. הטענה אינה עולה בקנה אחד עם רשימת העמלות להן מתנגד המבקש, כאמור בסעיף 16 לתצהירו, שלפחות שש מהן הן עמלות על התראות. זאת ועוד המבקש טען בסעיף 7 לתצהירו: "אני הוזמנתי לפגישה ע"י מנהל הסניף...". המבקש לא ציין מתי היתה פגישה זו, אך ברור שהוזמן ע"י מנהל הסניף מיוזמת המשיב ולא לבקשתו, וגם בכך יש לשלול את הטענה לפיה לא קיבל התראה או דרישה. בדיון השלים המבקש את הנתון בדבר מועד הפגישה ואמר כי היה זה בסביבות יום 15/4/10 ( פרוטוקול, עמ' 3 שורה 1).

טענת המבקש בעניין העמלות, אף היא אין לה על מה שתסמוך. המבקש בעצמו ציין כי התנהל ויכוח וכי הוא פנה למנהל בעניין ניהול החשבון "רציתי לדבר על זה עם מנהל הסניף ולקבל החזר מלא או חלקי. נעניתי בשלילה וחוצפה ודיון זה מתמשך עד ספטמבר אוקטובר" ( שם, שורות 5-6). גם מתשובת בנק ישראל עולה כי מובהר למבקש כי המשיב רשאי לגבות עמלות, בתנאי שיהיה גילוי נאות ופרסום התעריף ( נספח ד' לבקשה). לעניין זכותו של המשיב לגבות עמלות, הדבר מעוגן בסעיף 8 לכתב התנאים בחשבון העו"ש ( נספח ב' לכתב התביעה). המבקש לא הצליח להעלות טענה מבוררת בעניין, הפנה לחוות דעת יועציו המשפטיים, אך גם בבקשה לא מצאתי את הבסיס המשפטי לטענה. המבקש לא הביא ולא ביקש לעיין בתעריף העמלות של הבנק. כך גם הדבר בעניין טענת הריבית. כעולה מדפי החשבון מש/1 למבקש היתה מסגרת אשראי, ובכל מדרגה חיוב שיעור ריבית שונה. כמו כן היתה הריבית שחלה על ההלוואה. מובן כי כל סכום החורג מהמסגרת מחוייב ריבית חריגה ומיום הגשת התביעה, מבוטלת המסגרת, וכל סכום התביעה נושא ריבית חריגה ( סעיף 6 לכתב התנאים בחשבון העו"ש, נספח ב' לכתב התביעה). "בנושא הריבית למשל היה עליו לפרט בתצהירו מה בדיוק סוכם בינו לבין פקידי הבנק לגבי שיעור הריבית, הן במסגרת האשראי והן לגבי משיכות היתר ובמה חוייב ומה ההפרש שביניהם וזאת הוא לא עשה" ( ע"א (מחוזי חיפה) 88/96 מוחמד שפיק אגבריה נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ, תקדין-מחוזי 969(4), עמ' 431).

לפני שאסכם את ההחלטה, העלה המבקש טענה כי לא קיבל מהמשיב דפי חשבון ברצף, וחסרים דפי חשבון, המפרטים את הפעולות מיום 29/5/08 ועד 30/11/08 ( סעיף 11 לתצהיר). המשיב התעלם מכך, ואף בדיון הגיש לי את מש/1, דפי חשבון מיום 30/4/08 עד 8/5/11, ואכן התקופה המצויינת ע"י המבקש חסרה (דף החשבון המשקף את דצמבר 2008 עד תחילת ינואר 2009 מוגש פעמיים). לא הצלחתי להבין את התנהלות המשיב בעניין, אך לאור העובדה כי מועדים אלו אינם בלב המחלוקת, וכפי שהוברר מהבקשות והתגובות בעניין גילוי המסמכים נועדו ללמוד מה היו העמלות, שחוייבו, ולאור קביעתי כי הטענה אינה מקימה למבקש הגנה, איני קובעת דבר בעניין. בוודאי שאין בחוסר זה לבדו כדי להצדיק מתן רשות להתגונן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ