אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 13802-11-12

החלטה בתיק תא"ק 13802-11-12

תאריך פרסום : 12/08/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
13802-11-12
11/12/2012
בפני השופט:
יואב פרידמן

- נגד -
התובע:
י. כהן - ליסינג בע"מ
הנתבע:
אלמור חשמל התקנות ושירותים (1986) בע"מ
החלטה

1. בקשה להעביר התובענה לבית משפט שלום  במחוז הדרום מטעמה של חוסר סמכות מקומית. דין הבקשה לדחיה. הוגשה תגובה. אין להיזקק לתשובה נוספת, שכן אם תינתן רשות להתגונן מדובר בתיק שעל פי סכומו ידון בסדר דין מהיר. כל עוד לא ניתנה החלטה המורה על העברתו לסדר דין רגיל יש אפוא להיזקק לתק' 214יג לתקנות סדר הדין האזרחי, וניתן היה למעשה אף לדחות הבקשה על אתר ככזו שאינה מצריכה תגובה, מכוח תק' 214יג(ב)(1).

2.  אין אמנם ממש בטענת התובעת בתגובתה כי קודם יש לדון בבקשת הרשות להתגונן ורק אז לדון בטענת הסמכות המקומית: גם כתב תביעה בסדר דין מקוצר צריך להתכבד ולפרט העובדות המקימות סמכותה המקומית של הערכאה לה הוגשה התביעה (כמצוות תק' 9(6) לתקנות סדר הדין האזרחי).

הסמכות המקומית נלמדת (או נשללת) מכתב התביעה. לכן, במקרה של מחלוקת עובדתית האם מתקיימת חלופה בתקנות סדר הדין האזרחית המקימה את הסמכות המקומית לערכאה לו הוגשה התביעה,  אין לקיים משפט זוטא בנושא הסמכות המקומית; ויש ללמוד על העובדות הרלבנטיות מכתב התביעה. מאידך, אם לא מדובר במחלוקת אלא בחוסר פירוט נדרש של עובדות רלבנטיות לשם ביסוסה של חלופה רלבנטית המקימה הסמכות המקומית, הרי במקרה של מחלוקת אין למנסח התביעה אלא להלין על עצמו.

3.  ולענייננו: אין טענה למי מן הצדדים לקיומה של תנית מקום שיפוט ייחודי. המחלוקת נטושה בשאלה האם עולה מכתב התביעה שמתקיימת אחת מחלופות תק' 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי ביחס לבית משפט זה. אין חולק שדי בהתקיימות אחת מהחלופות.

4. התובעת היא חברה שעיסוקה בסחר ברכב משומש. כעולה מכותרת התביעה ואף מנספחים א' עד ד', מקום עסקה של התובעת ברח' המוסכים בחיפה. בכתב התביעה נטען שהתובעת קנתה רכב מן הנתבעת, שמקום מושבה באשקלון. כתב התביעה ונספח ב' שלו מלמדים שהתובעת הרוכשת שלמה לנתבעת ב 26.10.10 סך של 31,000 ש"ח בהעברה בנקאית, מחשבון התובעת שבסניף חלוצי התעשיה (אף הוא בתחום שיפוטו של בית משפט זה) לחשבון הנתבעת בסניף בנק באשדוד.

להסרת ספק - נספח ב' מלמד על סכום גבוה יותר שהועבר, והתביעה מפרטת שרק חלק ממנו, 31,000 ש"ח כאמור, נגע לעסקה הספציפית; והיתרה לעסקה אחרת.

5. ממשיכה התביעה כי הרכב היה אמור להיות מועבר לחצרי התובעת בחיפה על ידי נהג מטעם הנתבעת (הצדדים חלוקים בענין אחרון זה, אך אין לדבר חשיבות לצורך הכרעה, ומכל מקום במקרה של מחלוקת נלמדת כאמור הסמכות מטענות עובדתיות ככל שפורטו בתביעה, שם נטען שהרכב היה אמור להימסר בחיפה; כמובן שאם מתברר אחרת בהמשך יכול והדבר יקרין לעניינים אחרים כגון מהימנות גרסה אך איננו מצויים בשלב זה). לגרסת כתב התביעה,  עת עשה הרכב דרכו לחצרי התובעת על ידי נהג מטעם הנתבעת, אירעה תאונה והרכב הוכרז אובדן גמור. ממילא לא נמסר לתובעת, ולא הועברה הבעלות בו לתובעת, כך הילוכה של התביעה. 

6. סע' 11 לתביעה מציין כי בעקבות נסיבות המקרה באו שני הצדדים לכלל הסכמה שזו תוכנה:

הנתבעת תשיב לתובעת את דמי התמורה ששלמה בגין הרכב, היינו 31,000 ש"ח. התובעת מצידה ויתרה על הפיצוי המוסכם האמור בסע' 10 להסכם המכר החתום שבין הצדדים. צורפו גם מכתבי התובעת אל הנתבעת לאחר אותו סיכום נטען.

7. כתב התביעה הנו על אותו סכום כספי נטען של  31000 ש"ח , כאשר צוין שהנתבעת הפרה התחייבותה ולא השיבה דמי התמורה הנ"ל בטענה שהיא ממתינה לתגמולים בגין תביעתה לחברת הביטוח. משעה שהופרה ההתחייבות הנטענת , תבעה התובעת בנוסף גם את הפיצוי המוסכם.

8. המחלוקת בשאלת הסמכות המקומית מתמקדת הלכה למעשה בחלופה של  תק' 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי שעניינה במקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות. הנתבעת טענה שחלופה זו הנה באשקלון שם נמסר הרכב בחצרי הנתבעת. כאמור עובדה זו שנויה במחלוקת ובמקרה של מחלוקת נלמדות העובדות לענין הסמכות המקומית מכתב התביעה , בו נטען שהרכב עבר תאונה בדרכו לחצרי התובעת בחיפה, ששם היה אמור להימסר.  ממילא ככל שמדובר היה בענין רלבנטי לסוגית הסמכות המקומית, ידה של התובעת על העליונה.

מכל מקום, לצורך חלופת המקום שנועד או היה מכוון לקיום ההתחייבות  אין כלל חשיבות למקום שהיה מיועד למסירת הרכב. הנתבעת נתפסה לכלל טעות בענין זה. ההתחייבות בה מדובר ואותה יש לבחון היא ההתחייבות שנטען בכתב התביעה שהופרה (כמובן שאין כלל צורך שהצדדים יסכימו על העובדות. אנו דנים בשאלת הסמכות המקומית בלבד).  כתב התביעה בסע' 11 שלו, מדבר בהפרת ההתחייבות נשוא ההסכמה המאוחרת  שבין הצדדים , להשבת דמי התמורה, בלא פיצוי מוסכם. זו ההתחייבות שיש לבחון המקום שנועד לקיומה. אין ממש בטענת הנתבעת כי היות ומדובר בהעברה בנקאית הרי המקום שנועד לקיום ההתחייבות הנו סניף הבנק של הנתבעת באשדוד. שוב - הנתבעת מתייחסת בשגגה לעסקת היסוד במסגרתה שלמה התובעת לנתבעת. יכול ויש לה טענות טובות לגופן שמקורן בעסקת היסוד או טענות אחרות, ואיני מחווה כל עמדה  (ממילא אין בפני בקשת רשות להתגונן, והנתבעת היא שבחרה להקדים בקשה זו לבקשת רשות להתגונן - שלא לצורך; הרי ממילא אם מתקבלת הבקשה להעברת התיק, מועבר התיק על בקשת הרשות להתגונן שבו,  ואם נדחית היא ממילא לא היה טעם לבקש שבקשת הרשות תוגש רק לאחר הכרעה בבקשה. יש להבדיל בין מועד הדיון בבקשה להעברת התיק ביחס להכרעה בבקשת רשות להתגונן, לבין השאלה אם נכון לעכב הגשת בקשת רשות להתגונן).

לצורך סוגית הסמכות המקומית יש כאמור להתייחס לשאלה איזוהי ההתחייבות שלהפרתה נטען בתביעה, והתשובה היא שמדובר בהתחייבות נשוא ההסכמה המאוחרת הנטענת בתביעה, היינו ההסכמות  שלאחר התאונה, שהן יסוד התביעה.

בשאלה היכן הוא המקום שנועד לקיום ההתחייבות יש להיזקק ברגיל לדין המהותי , והוא קבוע בענייננו בסע' 44(א) לחוק החוזים (חלק כללי) הקובע שחיוב שלא הוסכם על מקום קיומו יש לקיים במקום עסקו של הנושה (התובעת), ואם אין לו מקום עסק, במקום מגוריו הקבוע.

משעה שההתחייבות שלהפרתה נטען בתביעה הנה ההתחייבות להשבת דמי התמורה ששולמו לנתבעת, הרי התובעת היא הנושה, את החיוב (התשלום) יש לקיים במקום מושבה שבחיפה, ולכל היותר בהעברה בנקאית לחשבונה, אם כך סוכם. לפי נספח ב' לתביעה מתנהל החשבון כאמור אף הוא בסניף שמקום מושבו בתחום שיפוטה של ערכאה זו. מכל מקום אין טענה בבקשה שלתובעת סניף בנק במחוז הדרום, ולשם היו אמורים להיות הכספים מושבים.

למעלה מן הצורך, התוצאה לא תשתנה אף אם אזקק לעסקת היסוד, שכן אז הילוכה של התביעה הנו להפרת ההתחייבות למסירת הרכב, שאז קמה ממילא חובת השבה בעקבות ביטול , והתובעת טוענת גם לפיצוי המוסכם. גם בחלופה זו החיוב שאת המקום שנועד להתקיימותו יש לבחון הנו החיוב להשיב דמי התמורה ולשלם הפיצוי המוסכם. באין הסכמה על מקום קיומו, יחול הוא במקום עסקו של הנושה - היינו מקום עסקה של התובעת.

9. אני דוחה הבקשה להעברת התובענה לבית משפט השלום באשקלון.  את הבקשה לרשות להתגונן יש להגיש בתוך 20 יום והיא תדון בפני רשם.

10. הנתבעת תישא  בהוצאות התובעת בבקשה להעברת התובענה בסך כולל של 3000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג, 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ