אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"מ 55917-01-11

החלטה בתיק תא"מ 55917-01-11

תאריך פרסום : 12/09/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
55917-01-11
05/02/2012
בפני השופט:
עינת אבמן-מולר

- נגד -
התובע:
אלון שיטרית
הנתבע:
המועצה האזורית שומרון
החלטה
  1. שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתובענה הנוגעת למכרז לרכישת רכבים, היא השאלה שעל הפרק.
  1. התובע הגיש תביעה בסדר דין מהיר להשבת סך של 31,362 ש"ח, ששולם על ידו במסגרת הליכי מכרז לרכישת רכבים מאת הנתבעת. בתביעתו טען התובע, כי הנתבעת פרסמה במהלך חודש מאי או יוני 2004 הזמנה להציע הצעות לרכישתם של רכבים שונים, בה נקבע כי הצעות יש להגיש בכתב ובצירוף שיק בנקאי בסכום השווה ל-10% מגובה ההצעה עד ליום 20.6.04 בשעה 12:00. התובע טען כי במועד שנקבע לכך הגיע למגרש החניה בו היו אמורים להימצא הרכבים שהוצעו למכירה, אך מרביתם לא היו בנמצא והגיעו לחניון טיפין טיפין מבלי שלתובע ולשאר המציעים ניתנה אפשרות אמיתית לבחון אותם ואת רשיונות הרכב שלהם. לטענת התובע, מאחר ונאלץ להמתין להגעתם של הרכבים, הגיש את השיק הבנקאי לאחר המועד האחרון שנקבע להגשת ההצעות ולאחר סגירתו של המכרז. התובע הוסיף וטען, כי כשבועיים לאחר מכן הודיעה לו הנתבעת כי הצעתו לרכישת הרכבים נבחרה כהצעה הזוכה. לדבריו, בהתאם לסיכום עם מר מנקדי, אשר טיפל במכירת הרכבים מטעמה של הנתבעת, היה עליו לשלם תוך 3 ימים את הסכום שהוצע על ידו בעבור 3 רכבים ואת יתר הסכומים סוכם כי ישלם תוך שבועיים, אלא שזמן קצר לאחר סיכום זה הודיע לו מר מנקדי כי סיכום זה מבוטל ודרש כי התובע ישלם את מלוא הסכומים. באותה עת, כך טען התובע, נודע לו לראשונה כי הנתבעת הסתירה עובדה מהותית ולפיה כל הרכבים שהוצעו למכירה היו בעבר בבעלות חברה להשכרת רכב, דבר שלא הובא לידיעת המציעים, זאת בניגוד לחובתה של הנתבעת כרשות ציבורית שחובת תום הלב חלה עליה בצורה מוגברת. בנסיבות אלה, הודיע התובע לנתבעת כי אין בכוונתו לרכוש את הרכבים ודרש השבתו של השיק הבנקאי. התובע טען, כי הנתבעת הודיעה לו שאם תבוטל העסקה וייערך מכרז חדש, כי אז ייתבע התובע בגין כל נזק שנגרם עקב כך, ולאור זאת החליט התובע לנסות להקטין את נזקיו ולהודיע כי ישלים את ביצועה של העסקה מיד לאחר תשעה באב. לאחר מועד זה, כאשר הודיע התובע למר מנקדי על רצונו לשלם תמורת הרכבים ולאסוף אותם הודיע לו מר מנקדי כי הנתבעת מכרה את הרכבים לצד שלישי.

התובע טען בתביעתו, כי נוכח העובדות שתוארו על ידו, לא זו בלבד שהנתבעת היתה חייבת להשיב לו את השיק הבנקאי עם דרישתו אלא שכלל לא היתה רשאית לקבל את הצעתו, כל שכן להכריז עליה כהצעה הזוכה, באשר זו הוגשה לאחר המועד האחרון שהיה קבוע להגשת ההצעות ולפיכך היתה חייבת לפסול את הצעתו ולהשיב לו את השיק הבנקאי מיידית. כן נטען, כי אפילו ייקבע כי אין בהגשת ההצעה באיחור כדי לפסלה, הרי שעדיין לא היתה רשאית הנתבעת לחלט את השיק הבנקאי, מקום שהנתבעת עצמה לא קבעה זכות כזו בתנאי המכרז. התובע טען גם, כי בכל מקרה רשאי היה הוא לחזור בו מהצעתו לאור העובדה שהנתבעת לא גילתה עובדות מהותיות הנוגעות לטיב הממכר שהוצע על ידה וכן נטען כי הנתבעת הפרה הסכמים עמו לעניין אופן ומועד התשלום עבור הרכבים.

נוכח טענות אלה, עתר התובע להשיב לו את סכומו של השיק הבנקאי ששולם על ידו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 20.6.04, ובקיזוז סכום מסויים שהושב לו ביום 5.6.08.

  1. בפתח כתב הגנתה טענה הנתבעת, כי הסמכות העניינית לדון בתביעה שבנדון נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים שהוקם על פי תקנון המועצות המקומיות, מכוחו פועלת הנתבעת. לטענת הנתבעת, על פי סעיף 126 לתקנון המועצות המקומית מוסמך בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בכל עניין שבתקנון ובנספחים לו, בהם מוצאים התייחסות מפורשת לסוגיית המכרזים. במקרה זה, כך נטען, בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל. לטענת הנתבעת, מאחר ובית המשפט לעניינים מקומיים אינו בית משפט ישראלי ואף לא הוקם על פי חוק בתי המשפט, תשמ"א-1981, לא ניתן להעביר אליו תביעות אשר הוגשו לבתי משפט בישראל, ולפיכך דין תביעה זו להידחות ולחילופין להימחק.

לגופו של עניין טענה הנתבעת, כי על פי דיני המכרזים פשיטא הוא שהפקדה של ערבון בסך 10% מהסכום המוצע תשמש כערבון להתחייבויות המציע במכרז ובמקרה בו לא יעמוד המציע בהתחייבויות ניתן יהיה לחלט את הערבון, כפי שאמנם נעשה במקרה זה. לטענת הנתבעת, מנהל מחלקת הרכב של הנתבעת, מר אלי מנקדי, מסר את מלוא האינפורמציה על כל הרכבים והתובע בדק את מצבם הפיזי של הרכבים ואת רישיונותיהם ואין שחר לטענתו כי לא ידע שהרכבים היו בבעלות חברת השכרה. הנתבעת, כך לטענתה, נתנה אורכה לכל המציעים להגשת מסמכי המכרז ובכך עמדה בכל דיני המכרזים, לרבות זכות השוויון. הנתבעת טענה עוד, כי לא היה כל סיכום בין התובע לבין נציג הנתבעת, מר מנקדי, וכי התובע הוא שביקש לשנות את תנאי התשלום בשל מצוקה כלכלית ואילו מר מנקדי הבהיר לתובע שהוא אינו מוסמך לדון עמו בעניין הסדרת התשלום והפנה אותו לגזבר המועצה. לטענת הנתבעת, התובע דחה כל הזמן את ביצוע התשלום בתירוצים שונים ומשונים ורק לאחר שלא שילם את יתרת התשלום על פי הצעתו במכרז, נאלצה הנתבעת לפנות לזוכה השני במכרז ולמכור לו את הרכבים.

  1. נוכח טענת הנתבעת בעניין הסמכות העניינית לדון בעניין הגישו הצדדים התייחסותם לשאלה זו, כאשר התובע טען כי הסמכות נתונה לבית משפט זה שכן התובענה דנן אינה עוסקת בענייני מכרזים כי אם בשני הסכמים נטענים שנכרתו מכוח המכרז והופרו על ידי הנתבעת וכן מן הטעם שהסעד המבוקש הינו סעד כספי של השבה המתחייב מתוך הפרות הנתבעת את ההסכמים. מנגד טענה הנתבעת, כי עניינה של התובענה הוא ביטול ההליכים שהתנהלו סביב המכרז נשוא התובענה וכסעד משני בלבד מבקש התובע השבת כספים בגין חילוט הערבות לאחר שלא עמד בתנאי המכרז.
  1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, דעתי היא כי דין הבקשה להתקבל והסמכות לדון במקרה זה נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים באזור.

כאמור, הנתבעת טענה כי הינה פועלת מכוח צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון)(מס' 783), תשל"ט-1979. בהתאם לצו חוקק תקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1981 הקובע את הכללים לניהולן של המועצות המקומיות באזור. בהתאם לצו ולתקנון הוקם בית המשפט לעניינים מקומיים, שתחומי סמכותו נקבעו בסעיף 126 לתקנון (ר' לעניין זה גם רע"א 7665/06 לנציאנו נ' עירית אריאל (פורסם במאגרים)). מכוח התקנון, כך נטען, מסורה הסמכות לדון במכרזים באופן בלעדי לבית המשפט לעניינים מקומיים באזור. התובע לא חלק על עניין זה, אך טען כי התובענה דנן אינה נופלת בגדר ענייני מכרזים, אלא עסקינן ב"תביעה אזרחית רגילה שבאה בגדר סמכותו של בית משפט זה".  אין בידי לקבל את טענת התובע. בכתב תביעתו פרש התובע בהרחבה את טענותיו כנגד המכרז, תקינותו וכשרותו. התובע ביקש לטעון כי התביעה עוסקת בהסכמים שנכרתו מכוח המכרז והופרו על ידי הנתבעת, אלא שהנתבעת טוענת כי לא היו סיכומים כלשהם וכי התובע לא עמד בתנאי המכרז ולפיכך חולט הערבון. ההחלטה על חילוט הערבון היא החלטה מינהלית של רשות ציבורית כחלק מהליכי המכרז עצמם. השאלה האם עמד התובע בתנאי המכרז והאם רשאית היתה הנתבעת לחלט את הערבון ולפנות להצעה השניה בטיבה, קשורה בטבורה לדיני המכרזים ולפיכך יש לראות את העניין ככזה הנופל בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים באזור.

אציין עוד, כי ביחס לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים נאמר כי חוק זה מצטרף למגמה כללית של שינוי בנושא חלוקת הסמכות העניינית, שעניינה קביעת הסמכות העניינית של בתי המשפט השונים על פי מודל העניין במקום מודל הסעד (ר' לעניין זה מאמרה של ש' וסרקרוג, "סמכותם העניינית של בתי המשפט לדון בעניינים מינהליים לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים", משפט וממשל ז (תשס"ד), 381). כך גם בענייננו, יש לבחון את הסמכות העניינית על פי מהות הנושא ומיהות בעלי הדין ומבחן הסעד אינו המבחן העיקרי או הבלעדי.

כאמור, בענייננו טען התובע כנגד המכרז, תקינותו ותוצאותיו, כמו גם כנגד חילוט הערבון ופניית הנתבעת להצעה השניה בטיבה. תביעתו של התובע הינה להשבת הערבון, שחולט לטענתו שלא כדין. המדובר בעניינים הנוגעים ללב לבו של המכרז ובהתאם לכך יש לקבוע את הסמכות העניינית.

  1. נוכח כל האמור, בית המשפט המוסמך לדון בתובענה זו הוא בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל. אשר על כן, ועל מנת לאפשר לתובע לפנות לבית המשפט המוסמך, אני מורה על מחיקת התביעה שבנדון.

בנסיבות העניין, ומאחר וטענה לעניין הסמכות העניינית לא הועלתה בתביעה קודמת שהגיש התובע (תביעה שנמחקה מחמת חוסר מעש מצידו), איני עושה צו להוצאות בהליך זה.

ניתנה היום, י"ב בשבט תשע"ב, 05 בפברואר 2012, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ