אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"מ 37830-04-10

החלטה בתיק תא"מ 37830-04-10

תאריך פרסום : 24/02/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
37830-04-10
06/05/2012
בפני השופט:
יעל אילני

- נגד -
התובע:
שמעון חיים
הנתבע:
דקלה חברה לביטוח בע"מ
החלטה

1.         לפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה.

2.         התובע בוטח אצל הנתבעת בפוליסה לביטוח בריאות, במסגרתה כיסוי ל מוות ונכות עקב תאונה, וכן כיסוי ל אובדן כושר עבודה עקב תאונה (להלן: הפוליסה) .

3.         התובע הגיש תביעה זו לתגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, בעקבות תאונה מיום 15.5.07.

4.         כעת מבקש התובע לתקן את כתב התביעה ולהוסיף תביעה לתגמולי ביטוח בגין נכות צמיתה שנותרה לו, לטענתו, בעקבות אותה תאונה. לטענתו, רק לאחרונה, כשהגיש תביעת נזיקין בגין אירוע התאונה ומומחה מטעמו קבע כי נותרה לו נכות צמיתה (בשיעור של 5%), נודע לו, לראשונה, כי נותרה לו נכות צמיתה ועל כן זכאי הוא לתגמולי ביטוח בגינה מכוח הכיסוי למקרה נכות עקב תאונה שבפוליסה.

5.         הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בחלוף למעלה משלוש שנים מתאריך התאונה.

6.         הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, התביעה לתגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה התיישנה, לאור הלכת אמיתי (ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אמיתי דוד ז"ל). על כן, ולאור ההלכה הקובעת כי בית המשפט לא יעתר לתיקון התביעה מקום בו מבוקש להוסיף עילה שאילו הוגשה כתביעה, במועד הגשת בקשת התיקון, היתה עומדת לצד שכנגד טענת התיישנות בגינה.

            עוד נטען כי התובע לא הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה, וכי לא סיפק הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשת הבקשה, וגם מסיבה זו דין הבקשה להידחות.

7.         בתשובה לתגובת הנתבעת העלה התובע, בין היתר, טענות בדבר הארכת תקופת ההתיישנות מכוח סעיפים 8 ו- 9 לחוק ההתיישנות. גם לתשובה זו לא צורף תצהיר.

8.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי להעתר לבקשה.

9.         ראשית אתיחס לטענה כי התובע איחר בהגשת הבקשה ללא הסבר מניח את הדעת.

לאור השלב המוקדם יחסית של ההליך, והמו"מ שהתנהל בין הצדדים - לא ראיתי לדחות את הבקשה עקב כך.

10.        לגופו של עניין. הגישה הנוהגת בכל הקשור לתיקון כתב התביעה היא גישה ליברלית, ובמסגרתה פורש המונח "עילת התובענה" פרשנות רחבה לצורך מתן הרשות לתקן: "העסקה או המעשה המובא לדיון". 

נקבע כי " כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם נשתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע- אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות" (ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160. ר' גם רע"א 2607/12 אל על נתיבי אויר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 29.4.12).

במקרה דנן, מרכיבי היסוד של עילת התביעה - פוליסת הביטוח והתאונה בגינה נפגע התובע ונגרמה לו נכות - נשתמרו.

            מקרה דומה (אם לא זהה) לענייננו, עמד בפני בית המשפט המחוזי בבר"ע (ב"ש) 694/02 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' יחזקאל נתנאל (לא פורסם, ניתן ביום 21.3.03). בפסק הדין בו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבטחת על החלטת בית משפט השלום שהתיר את תיקון התביעה קבע כב' השופט הנדל:

"נטיית בית משפט הינה להכריע לגופו בסכסוך בין צדדים. נגזרים מכך שני כללים. האחד, כי בית משפט ינהג בגישה ליברלית בכל הקשור לתיקון כתב תביעה. (ראה: תקנה 92 לתקנות סד"א). האחר, כי בית משפט יצמצם היקף תחולתה של טענת התיישנות. (ראה: למשל, ע"א 1254/99 המאירי נגד הכשרת הישוב, פ"ד נד 535). 

יפים לעניינו דברי כבוד השופט א. גורן: "מתעוררת שאלה בדבר פרשנות המושג "עילת תביעה" לעניין הבקשה לתיקון כתב- תביעה. המושג "עילת תביעה" מקבל משמעויות שונות בהקשרים שונים. המונח "עילה" לעניין תיקון  מקבל את המשמעות הרחבה: "מגדירים את 'עילת התובענה' הגדרה רחבה, הכוללת את העיסקה או המעשה המובא לדיון".  וכן "אין מניעה להיעתר לבקשת התיקון והוא - כשהתיקון אינו חורג מגדר עילת התובענה כהגדרתה הרחבה". כאשר הבקשה לתיקון אינה חורגת מהעילה המקורית, היסודית, גישת בית המשפט לבקשת התיקון היא ליברלית." (סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 122, וערעור אזרחי 728/79 קירור אג"ש נגד זייד פ"ד לד (4) 126, 131).ב

העיסקה או המעשה המובא לדיון בכתב התביעה הינו קרות התאונה וחיוב עפ"י הפוליסה שהונפקה על ידי המבקשת עבור המשיב. נכון כי בכתב התביעה המקורי אין התייחסות לנושא פיצוי נכות, אך כאמור עסקינן בגישה ליברלית והגדרה רחבה של עילת התובענה. מנקודת מבט זו יש לראות בבקשת המשיב כבקשה להוסיף סעד ולא עילה. מכאן שטענת ההתיישנות אינה קמה. (ההדגשה לא במקור -י.א.)

מהאמור עולה, כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא. יש לראות בחיוב את  גישת בית משפט קמא לדון לגוף המחלוקת שבין הצדדים".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ