אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"מ 35009-02-12

החלטה בתיק תא"מ 35009-02-12

תאריך פרסום : 26/02/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום צפת
35009-02-12
07/01/2013
בפני השופט:
רבקה איזנברג

- נגד -
התובע:
1. גיורא עפגין
2. ירון קוצר
3. קרול קוצר

הנתבע:
מתיישבי אמנון ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ
החלטה

1.         בפניי בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, חוסר סמכות עניינית, וכן לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד.

2.         המדובר בתביעה להשבת דמי חבר ששילמו התובעים לנתבעת - אגודה שיתופית בע"מ (להלן גם: "האגודה"), וזאת החל מהמועדים שלטענתם הופסקה חברותם אצלה.

הצדדים הרחיבו בטיעוניהם והעלו גם טענות לגופם של דברים, כגון ביחס לזכות לפרוש מחברות באגודה, המועד הנטען ע"י התובעים לפרישה מחברות בהליך זה ושנטען בהליכים אחרים וכיו"ב. משמדובר בבקשה מקדמית, בית המשפט אינו בוחן את הטענות לגופן, אלא רק האם יש מקום לסלק או לעכב תביעה זו בטרם דיון בה. לפיכך, אינני מוצאת מקום לחזור על טענות הצדדים, או לדון בהם לגופם של דברים, אלא רק כאמור ביחס למה שנוגע לבקשה המקדמית.

3.         לטענת הנתבעת - המדובר בתביעה להשבת כספים שהתובעים שילמו ע"פ פסק בוררות חלוט מיום 5.4.11 (להלן: "פסק הבוררות"), שניתן בתביעה שהגישה הנתבעת כנגדם בשנת 2010. הנתבעת טענה כי בהתאם לפסק הבוררות חויבו התובעים בתשלום הסכומים לגביהם נתבעת עתה השבה וגם בסיום הליכי ההשגות שהגישו התובעים על אותו פסק, לא שונה חיובם ופסק הבוררות אושר. לפיכך נטען, כי פסק הבוררות מהווה מעשה בית דין ובית המשפט נעדר סמכות עניינית לשנות, או להתערב, בפסק בורר חלוט. בעניין זה הפנתה הנתבעת גם לסעיף 3 בפסק הבוררות, בו נקבע כי התובעים הינם חברים באגודה וכאמור חויבו בתשלום הסכומים.

בנוסף נטען כי ביום 2.1.12 הגישה הנתבעת תביעה נוספת לבוררות כנגד התובעים, כשמהותה תביעה לחיוב התובעים במיסי האגודה החל מיום 1.1.10 עקב היותם חברים בה, וגם לאחר פרישה מחברות בה (להלן: "תביעת הבוררות השנייה"). לטענת הנתבעת העילות והטענות בתביעה שבפניי זהות לאלו שבתביעת הבוררות השנייה, ומתייחסות לסוגיית חברותם של התובעים באגודה, ואף לחובתם לשלם את מיסי האגודה, גם אם אינם חברים באגודה. התובעים הגישו עתירה לבג"ץ לביטול הבוררות השנייה, וזאת בטענה לחוסר סמכות עניינית של רשם האגודות השיתופיות לדון בסוגיה.

לטענת הנתבעת, בכל מקרה יש לעכב את ההליכים בתביעה דנן, עד לאחר הכרעה בתביעת הבוררות השנייה, ולחילופין ,לכל הפחות ,לעכבה עד להכרעה בעתירת התובעים לבג"ץ.

4.         התובעים התנגדו לבקשה. לטענתם, המחלוקת כיום הינה בשאלת סמכותה של הנתבעת לחייב את התובעים ולגבות מהם כספים אף על פי שאינם חברים בה. לטענת התובעים, פסק הבוררות לא דן בסוגיה, ואף עוזר רשם האגודות השיתופיות (להלן: "עוזר הרשם") בהחלטתו מיום 14.2.12 (החלטה בהשגה השנייה שהגישו התובעים על פסק הבוררות), קבע כי התובעים רשאים לפנות לבית משפט ולתבוע השבה. התובעים הפנו גם להחלטת עוזר הרשם מיום 27.9.11, אשר קבע כי השאלה העקרונית של חיוב תושב בהרחבה קהילתית להיות חבר כל עוד הינו מחזיק בנכס בתחום האגודה, הינה שאלה חוקתית הראויה להתברר בבית משפט. התובעים העלו בתגובתם טענות נגד פסק הבוררות ונגד החלטת עוזר הרשם שלא לדחות את מתן פסק הבוררות עד שבית המשפט המוסמך יכריע בשאלת מועד הפסקת חברותם בנתבעת. התובעים הוסיפו כי בהתאם לסכום ההשבה הנתבע, המדובר בתביעה בסמכות עניינית של  בית המשפט, וכי גם אם בית המשפט נעדר סמכות לדון במועד הפסקת החברות, הרי הוא רשאי לדון בעניין מכוח סמכותו הנגררת לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט.

דיון :

5.         לאחר שעיינתי במסמכים הרבים שצרפו הצדדים ושקלתי את טענותיהם, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות מחמת מעשה בית דין. גם אם לא הייתי מגיעה למסקנה זו, היה מקום לעכב את ההליכים בתביעה עד להכרעת בג"ץ בעתירה שהגישו התובעים על קיום תביעת הבוררות השנייה ובמידה והעתירה תידחה, עד להכרעה בתביעת הבוררות השנייה.

6.         אין חולק כי הכספים שהתובעים מבקשים השבתם בתביעה דנן, הם אותם כספים ששולמו ע"פ פסק הבוררות ולאחר שהבורר דחה את טענותיהם לעניין חיובם בסכומים אלו.

הכלל בדבר מעשה בית דין קובע כי: "משנתן בית משפט מוסמך פסק דין סופי בהתדיינות כלשהיא, מקים פסק הדין מחסום דיוני בפני בעלי הדין המונע כל התדיינות נוספת בינהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק הדין" (ראה עמ' 3-4 בספרה של ד"ר נינה זלצמן "מעשה בית דין בהליך אזרחי").

            המדובר בתשלומים אותם חויבו התובעים לשלם בהתאם לפסק בוררות שאושר כדין בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות. את השבת הכספים שחויבו התובעים לשלם במסגרת פסק הבוררות, הם תובעים עתה בתביעה דנן. משקיים פסק בוררות חלוט שאושר ולא בוטל, הרי המדובר במעשה בית דין ולא ניתן לדון מחדש בחיובים כספיים שכבר נפסקו לחובת התובעים.

7.         אמנם בהשגה השנייה על פסק הבורר, שהגישו התובעים לעוזר הרשם, ביקשו התובעים גם לעכב את אישור פסק הבורר עד שיתברר ויקבע מועד הפסקת חברותם אצל הנתבעת. בקשה זו הוגשה לאור פסקי הדין שניתנו בה"פ 22222-07-10 ותא"מ 18105-11-10, אשר קבעו כי אין תוקף לכפיית חברות באגודה שיתופית בדרך של הצבת תנאי של ויתור או מכירת הזכויות במקרקעין, לצורך פרישה מחברות באגודה.

            יחד עם זאת, עוזר הרשם לא קיבל הבקשה וקבע כי אין לעכב אישור פסק הבוררות. הרשם קבע כי : "ההכרעה בסכסוך כאן הנה תולדה של הפלוגתאות בתיק זה. הראיות שהומצאו כאן ושקלולם ביחד עם המצב המשפטי נכון ליום ההכרעה. אדרבא, ככל שיש רלוונטיות לעיתוי הפסקת החברות יש להמתין עד לסיום ההליכים כאן כדי שייתבע הסעד הראוי על מנת להביא לביטול החיוב מיום ההתנתקות. הנקודה של פקיעת החברות במשיבה לא הייתה נקודה שדרשה הכרעה ולא הובאו ראיות בקשר אליה. הכרעה בה מצריכה שמיעת ראיות של זמן ההתנתקות וצורתה: האם צריכה להיות בכתב? האם די בהודעה בעל פה? (ויש טענות כי הועברה בקשה כאמור בעל פה (ראה המצב לגבי המשיגים 4-5 סעיף 8 לבקשת עו"ד עפגין). האם חרף ההודעה בעל פה לא המשיכו הצדדים דהפקטו לראות במשיגים חברים לכל דבר? מובן כי סביר להניח כי ההכרעה תעגן גם הסתמכות על שיקולי מהימנות. הכיצד אחליט מראש על עיכוב לפני שהוכרע הזמן המדוייק של הפסקת החברות על ידי בית משפט או ערכאה אחרת? מכל אלה אני מחליט כי אין מקום לקבל את הבקשה לעיכוב האישור של הפסק בהשגה."

            כלומר, הרשם קבע כי הסוגיה של פקיעת חברות לא הייתה כלל נושא להכרעה בבוררות ולכן אין לעכב האישור עד שיוכרע מועד פקיעת החברות.

            אמנם עוזר הרשם ציין שהכרעה בזמן המדויק של הפסקת החברות צריכה להיעשות ע"י הערכאה המוסמכת. אולם, מכיוון שלא נידונה באותו הליך ולא הובאו כל ראיות כי במועד ההכרעה - מועד מתן פסק הבוררות, לא היו התובעים חברים באגודה, לא מצא לעכב את אישור פסק הבורר.

            החלטה זו של הרשם אשר אישר את פסק הבוררות ולא הסכים להמתין לקביעת מועד פקיעת החברות בהליך חדש אשר ציין כי התובעים רשאים לפתוח בו, הינה החלטה חלוטה כקבוע בסעיף 52(5) לפקודת האגודות השיתופיות הקובע: "לכל החלטה הניתנת על ידי הרשם עפ"י סעיף-קטן (2)(אא) לכל החלטה של הבורר או הבוררים עפ"י סעיף-קטן (2)(בב) שהרשם אישרה עפ"י סעיף-הקטן הקודם, יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל בדומה לכך".

הנה כי כן, מעת שפסק הבוררות אושר, המדובר בפסק דין שלא ניתן עוד לערעור.

לפיכך, הדרך היחידה שעמדה בפני התובעים לשנות החלטה זו הייתה בדרך של הגשת עתירה לבג"ץ על מנת שיבטל את החלטת עוזר הרשם שלא לעכב את מתן פסק הבוררות. אלא שהתובעים לא עשו כך ובמקום זאת הגישו תביעה זו, אשר ככל שתתקבל, המשמעות תהיה ביטול פסק חלוט שכבר קבע חיובם באותם סכומים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ