אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"מ 21544-03-11

החלטה בתיק תא"מ 21544-03-11

תאריך פרסום : 05/09/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נצרת
21544-03-11
16/01/2012
בפני השופט:
רגד זועבי

- נגד -
התובע:
מוחמד מסאלחה
הנתבע:
רשות השידור/ המשרד הראשי
החלטה

הבקשה

  1. בפני בקשת הנתבע למחיקת התביעה שהוגשה נגדו על ידי רשות השידור.
  1. הנתבע מבסס את בקשתו על שני נימוקים. הראשון, עניינו במחדלה של התובעת לקיים את הוראות תקנה 214ב1, 214 ג ו-214 ח' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), בכך שהיא הגישה את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה בסדר דין מהיר באיחור ומבלי שהוגשה מטעמה כל בקשה להארכת המועד. הנתבע אף משליך את יהבו על תקנה 109ז(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם - 1979 (להלן : "תקנות ההוצאה לפועל") וטוען כי משלא פעלה התובעת בהתאם לתקנה הנ"ל יש להורות על מחיקת תביעתה. הנימוק השני עליו נסמכת הבקשה עניינו בחוסר סמכות של התובעת לגבות את האגרה בדרך של הגשת תביעה אזרחית, אם כי על פי פקודת המיסים (גביה) בלבד וזאת  בהתאם לסעיף 29(ב) לחוק רשות השידור, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק רשות השידור").
  1. בתגובתה לבקשה, הנתבעת מבקשת לדחות את הבקשה תוך שהיא טוענת כי האיחור בהגשת המסמכים נבע מתקופת החגים שחלה לאחר תום התקופה שנקבעה להגשת המסמכים. בתום תקופה זו, נערך ביקור בביתו של הנתבע ממנו עולה כי הנתבע "מודה בחובו". התובעת השלימה את איסוף המסמכים ואלה הוגשו לבית המשפט ולאחר מכן הגישה את המסמכים לתיק. לעניין טענתו החלופית של הנתבע להעדר סמכות של התובעת לנקיטה בהליך אזרחי לגביית חובותיה, התובעת טוענת כי מעבר לכך שאין פסק דין של בית משפט שלום מהווה תקדים מחייב, הרי שפסק הדין שניתן בת"א 701138/04 מגן דוד אדום נ' עזרא ניר (פורסם בנבו) ושעליו מסתמך הנתבע דן בחוק מד"א, אשר תוקן בסוף שנת 2002 לעניין גביית האגרה ושהינו שונה במהותו מחוק רשות השידור שעוסק מיום חקיקתו בעניין גביית האגרה. התובעת אף מסתמכת על דברים שנאמרו על ידי בית המשפט העליון בבג"צ 4562/92 ח"כ אליעזר זנדברג נ' רשות השידור , פ"ד נ(2) 816, שם צויין כי "ניתן לגבות את האגרה על פי פקודת המיסים (גביה)" עוד טוענת התובעת כי נקיטה בדרך של הגשת תביעה אזרחית משרתת דווקא את האינטרס של האזרח ועולה בקנה אחד עם העקרונות המוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
  1. הנתבע הגיש תשובה לתגובה במסגרתה חזר על טענות הבקשה והתייחס, בין היתר, לפסיקה שעליה נסמכה התובעת בבקשתה.

דיון והכרעה

  1. לעניין הבקשה למחיקת התביעה עקב מחדלה של התובעת- אמנם התובעת לא הגישה את המסמכים במועד שנקבע בהחלטתי מיום 12.9.12 ואף נטלה לעצמה את הזכות להגישם באיחור מבלי להגיש בקשה מתאימה להארכת המועד, יחד עם זאת, לא מצאתי בנימוק זה לבדו הצדקה לשימוש בסעד הדרסטי של מחיקת התביעה.
  1. המגמה הרווחת בפסיקת בתי המשפט כיום מבכרת הכרעה בתביעות לגופן על פני סילוקן מטעמים פרוצדוראליים גרידא. במקרה דנן, מחדלה של התובעת כבר תוקן ולא נראה כי נגרם לנתבע נזק כלשהו בעקבות מחדל זה.
  1. טענת הנתבע לעניין אי מתן הודעה בהתאם לתקנה 109ז(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, בטעות יסודה. במקרה דנן, התביעה הועברה לבית המשפט מכח הגשת התנגדות לביצוע תביעה בהתאם לתקנה 109ח לתקנות ההוצאה לפועל ולא בהתאם לתקנה 109ז, כפי שמנסה הנתבע לטעון. חובת התובע להודיע כי ברצונו להמשיך בבירור התביעה בבית המשפט (בהתאם לתקנה 109ז(ב) לתקנות ההוצאה לפועל), קמה אך ורק במקרה של העברת התביעה לבית המשפט עקב אי קיום תנאים, בהתאם לסעיף 81א1(ו) לחוק ההוצאה לפועל. משהועברה התביעה לבית המשפט עקב הגשת התנגדות לביצוע תביעה, לא חלה בענייננו תקנה 109ז(ב) ואין חובה על התובעת להודיע כי ברצונה להמשיך בבירור התביעה.  
  1. מכל האמור לעיל, אני קובעת כי דין הבקשה למחיקת התביעה עקב מחדלי התובעת, להידחות.
  1.  אשר לטענה שעניינה חוסר סמכות של התובעת לנקוט בהליך אזרחי, נחה דעתי כי אף טענה זו דינה להידחות, ואלה נימוקי-
  1. ראשית, סעיף 5 לחוק רשות השידור קובע כי "הרשות היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית". מכאן, התובעת זכאית לתבוע ולהיתבע כתאגיד ואין צורך בהוראת חוק מפורשת המסמיכה אותה לעשות כן.
  1. שנית, סעיף 29(ב) לחוק רשות השידור, עליו משליך הנתבע את יהבו, אינו שולל אפשרות לנקיטה בהליך אזרחי. סעיף זה קובע דרך לגביית החוב על פי פקודת המסים (גביה), אך אין בו כל שלילה או איסור לנקיטה בהליך אזרחי לגביית החוב. מכאן, שהפרשנות אותה מנסה הנתבע להעניק לסעיף הנ"ל אינה עולה מלשון החוק. חיזוק למסקנה זו ניתן לראות בדברי בית המשפט העליון שנאמרו עוד בבג"צ 4562/92 ח"כ אליעזר זנדברג נ' רשות השידור , פ"ד נ(2), 816, שם נאמר כי "ניתן לגבות את האגרה על פי פקודת המסים (גביה)".
  1. שלישית, פקודת המיסים (גביה) הינה שריד חקיקה מנדטורי שנועד לספק מסלול מינהלי מקביל למסלול השיפוטי עבור רשויות ציבוריות במדינה. משכך, יש לפרשה על רקע עקרונות היסוד הקבועים בחוקי היסוד (בג"צ 5688/92 ש ויכסלבאום נ' שר הבטחון , פ"ד מו(2) 812). סמכות הגביה המינהלית מכח הפקודה מותירה בידי הרשות את הכח לפעול לגביית החוב ללא צורך בפנייה מוקדמת לערכאות ואף מעניקה לה את הסמכות להחליט באלו הליכי גביה לנקוט. אין ספק כי מדובר בסמכות שלטונית המגבילה את זכויות היסוד ולפיכך, יש לפרשה בצמצום. בחירת הרשות  בדרך של נקיטה בהליך אזרחי, כאשר עומדת לזכותה הדרך לנקיטה בהליכי גביה מינהליים, מיטיבה עם האזרח ומצמצמת את הפגיעה בנכסיו ובקניינו. מעבר לעובדה, שהרשות מכפיפה את פעולותיה להחלטות שיפוטית של ערכאות מוסמכות, הרי שהרשות נושאת בנטל ההוכחה בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ואף בתשלום האגרה הכרוכה בהגשת התביעה. לעומת זאת, נקיטה בהליך גביה מינהלי, תאלץ את האזרח לנקוט בהליכים כנגד הרשות, על כל המשתמע מכך, הן מבחינת הנשיאה בתשלום האגרה והן מבחינת הנשיאה בנטל ההוכחה. במקרה דנן, קיימת מחלוקת בין הצדדים בעניין חובת תשלום האגרה. לפיכך, הדרך העדיפה (דווקא לנתבע) היא הדרך של תביעה אזרחית בה נקטה הרשות. קבלת בקשתו של הנתבע לסילוק התביעה, תוביל לנקיטה בהליכי גביה מינהליים ותאלץ את הנתבע ליזום הליך של צו מניעה הכרוך בתשלום אגרה לא מבוטלת ובעמידה בנטל כבד של הוכחה. הכבדה זו יש בה כדי להטות את הכף לכיוון של דחיית הבקשה.
  1. רביעית, הפסיקה עליה סומך הנתבע את בקשתו ניתנה בהקשר של חוק מגן דוד אדום, השונה בתכלית מחוק רשות השידור. חוק זה תוקן בשנת 2002 לעניין תשלום האגרה. לעומת זאת, חוק רשות השידור, לרבות סעיף 29(ב), עוסק מאז חקיקתו בעניין תשלום האגרה. סכומי האגרה בשני החוקים שונים ולפיכך, השיקולים המנחים בעניין הליכי הגביה אף הם שונים. לא זו אף זו, מדובר בפסיקה של בתי משפט שלום, כאשר בתי המשפט בערכאות הגבוהות טרם אמרו את דברם בעניין סוגיה זו.
  1. מכל המקובץ לעיל, אני קובעת כי בדין נקטה התובעת בהליך האזרחי עסקינן ולא מצאתי כל הצדקה למחיקת התביעה.
  1. בנסיבות העניין, בשים לב למחדל התובעת, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ב, 16 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ