אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"מ 14770-03-12

החלטה בתיק תא"מ 14770-03-12

תאריך פרסום : 07/03/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חדרה
14770-03-12
07/03/2013
בפני השופט:
הדסה אסיף

- נגד -
התובע:
הראל חברה לביטוח בע"מ
הנתבע:
מאהר מואסי
החלטה

בפניי בקשת הנתבעת למחיקת התביעה מחמת התיישנות.

לטענתה, התביעה התיישנה, מאחר ואירוע הנזק נשוא תיק זה נגרם ביום 15.02.08 בעוד התביעה הוגשה ביום 08.03.12 - למעלה מארבע שנים מאז אירוע הנזק הנטען, ולאור סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 הקובע תקופת התיישנות בת 3 שנים מיום מקרה הביטוח, של תביעה לתגמולי ביטוח.

התובע הגיב בטענה כי מדובר בהתיישנות דיונית בלבד - ולכן העלאת הבקשה לדחייה על הסף מחמת התיישנות מהווה חוסר תום לב, וכי נטיית בתי המשפט להגמיש את כללי ההתיישנות לטובת תובעים, בעלי הזכות. לטענתו, רק אם ישוכנע בית המשפט כי אין סיכוי לתביעתו - ייעתר לדחיית התביעה על הסף, אך כאשר מכתבי הטענות של הצדדים עולה כי יש סיכוי אפילו קלוש כי התביעה תתקבל - אין לדחותה.

לטענת התובע, בסמוך לקרות מקרה הביטוח, ביום 21.02.08, הציע שמאי מטעם הנתבעת שיפוי בסך 3,000 ש"ח לתיקון הנזקים ולכן יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה.

לטענת התובע, יש להחיל במקרה זה את סעיף 9 לחוק ההתיישנות, לפיו תחל תקופת ההתיישנות ביום בו הודה הנתבע בקיום זכות התובע. לטענתו, הנתבעת הודתה בכתב ההגנה בקיומה של פוליסת ביטוח ברת תוקף בזמן האירוע ובקרות מקרה הביטוח, ולכן יש לקבוע כי תקופת ההתיישנות החלה רק עם הגשת כתב ההגנה.

לחילופין טוען התובע, כי יש להחיל את סעיף 8 לחוק ההתיישנות, לפיו תחל תקופת ההתיישנות ביום בו נודעו לתובע העובדות המהוות את עילת התובענה. לטענתו, בסמוך למקרה הביטוח הציע שמאי מטעם הנתבעת שיפוי בסך 3,000 ש"ח לתיקון הנזקים, אך בשל מצבו הכלכלי הקשה של התובע, הוא נמנע מלתקן את הנזקים שנגרמו, ורק לאחר שיפור מצבו הכלכלי תיקן בשנים 2010-2011 את הנזק, רק אז, טוען התובע, נודע לו סכום התביעה המיועד, כך שהעובדות המהוות את עילת התובענה נודעו לו רק בשנים 2010-2011 ומאז יש למנות את תקופת ההתיישנות.

התובע מפנה ל ע"א 1254/99 המאיר נ' הכשרת הישוב, שלטענתו, רוקן מתוכן את סעיף 89 לפקודת הנזיקין, אשר הטיל מגבלה נוספת לזו הקבועה בחוק ההתיישנות לפיה אם לא נתגלה הנזק ביום  שארע, תתיישן התובענה אם לא תוגש תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.

הנתבעת הגישה תשובה, ולפיה גם לו תתקבל הטענה, המוכחשת על ידה, כי שמאי מטעמה ביקר בבית התובע ביום 21.02.08 והציע לו שיפוי בסך 3,000 ש"ח, הרי שגם אם נחל למנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה - היא התיישנה.

דיון והכרעה

אני דוחה את טענת התובע לתחולת סעיף 8 לחוק ההתיישנות. העובדות המהוות את עילת התובענה נודעו לתובע כבר ביום האירוע ו/או עם קבלת עמדת הנתבעת, לכל המאוחר ביום 21.02.08. טענתו, כי רק בשנת 2010-2011 תיקן את הנזקים ולכן רק אז נודע לו סכום התביעה המיועד- אף אם היא נכונה - אינה מאריכה לו את תקופת ההתיישנות.

על מנת להאריך את תקופת ההתיישנות אין די בכך שהתובע לא ידע מהו גובה הנזק - ועליו להראות גם כי העובדות המהוות את עילת התובענה נעלמו ממנו בשל סיבות ש"לא היו תלויות בו ואף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן". (סעיף 8 לחוק ההתיישנות).

טענות התובע לקושי כלכלי במימון עבודות התיקון אינן נכנסות לגדר החריג הזה.

אני דוחה את טענת התובע לתחולת סעיף 9 לחוק ההתיישנות. לא ניתן להתייחס לטענות הנתבעת בכתב ההגנה כאל הודאה בקיום זכות של התובע. בעניין זה, גם לא מועילה לתובע טענתו כי ביום 21.02.08 ביקר אצלו שמאי הנתבעת והציע לו סכום כשיפוי, שכן גם אם תחל תקופת ההתיישנות ממועד זה - עברה תקופת ההתיישנות.

גם פסק הדין בעניין ע"א 1254/99 אליו הפנה התובע, לא מועיל לו, מאחר ונסיבות אותו מקרה כלל לא מתקיימות במקרה שבפניי. כפי שנקבע שם,  סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין לא מאריך את תקופת ההתיישנות הרגילה של 7 שנים, אלא קובע מחסום אחרון וסופי להתיישנות תביעות בהן מתגלה הנזק לאחר התרחשותו, כך שלא ניתן להגיש תובענה על עוולה שנזקה התגלה לאחר התרחשותה, לאחר 10 שנים מאירוע הנזק. התובע לא הוכיח התקיימות נסיבות אלה ומכתב התביעה ברור כי הנזק נתגלה כבר ביום 15/2/08.

לאור כל זאת, אני מורה על דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 3,000 ש"ח שישולמו תוך 30 יום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן החלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, ‏כ"ה אדר תשע"ג, ‏07 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ