אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"ת 868-04-13

החלטה בתיק ת"ת 868-04-13

תאריך פרסום : 10/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום באר שבע
868-04-13
27/06/2013
בפני השופט:
הרשם בכיר משה הולצמן

- נגד -
התובע:
אירנה מטטוב
עו"ד אלכסנדר צירלין
הנתבע:
רוני חנוכוב
עו"ד ציונה אבשלומוב ואח'
החלטה

1.      בפני בקשה מטעמה של המבקשת (הנתבעת) להאריך לה את המועד להגשת בקשה למתן רשות להגן, וכן הוגשה בקשה למתן רשות להגן, לתביעה בסדר דין מקוצר, בסך של 15,000 ש"ח (כך במועד הגשתה), שהוגשה במקור ללשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, כתביעה על סכום קצוב.

2.      המבקשת טענה כי האזהרה שהוצאה על ידי לשכת ההוצאה לפועל לא הומצאה לה, וכי החתימה על אישור המסירה של האזהרה, מיום 26.11.2012, אינה חתימתה. כן טענה כי לראשונה נודע לה על נקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגדה, ביום 17.1.2013, לאחר שקיבלה הודעה באמצעות הדואר על הטלת עיקול על רכב, ובסמוך לאחר מכן הגישה התנגדות ללשכת ההוצאה לפועל.

3.      בהתנגדות מטעמה טענה המבקשת כי מסרה למשיב שיק פיקדון לצורך הבטחת פירעון הלוואה בסך של 2,500 ש"ח, אשר נפרעה על ידה בתשלומים מצטברים בסכום כולל של 6,000 ש"ח, ובמקום להחזיר את שיק הפיקדון, המשיב רשם עליו את הסכום של 15,000 ש"ח והגישו לפירעון בבנק, וכן נטען כי החתימה המופיעה על השיק אינה חתימתה. 

4.      ביום 27.6.2013 נערך דיון שבו נחקרה המבקשת וכן השליח שלפי הטענה המציא את האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל למבקשת.

5.      מכיוון שהמועד להגשת התנגדות לתביעה על סכום קצוב נקבע בחיקוק, ובמקרה דנן- סעיף 81א1.(ה)(1) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, הרי שלצורך הארכתו יש להעלות טעם מיוחד, וזאת לפי קביעת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

באשר לטעם המיוחד הנדרש לצורך הארכת מועד שנקבע בחיקוק נקבע- " הלכה היא כי "טעם מיוחד" אשר מצדיק את הארכת המועד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996))" (ראו- רע"א  10436/07 הראל ציון נ' בנק הפועלים בע"מ; 28.4.2008; פורסם במאגרים משפטיים).

6.      יחד עם זאת במשך הזמן חל ריכוך מסוים בעמדת ההלכה הפסוקה באשר למבחנים שעל בית המשפט לבחון לצורך הכרה בטעם מיוחד כדי להאריך מועד שנקבע בחיקוק.

כך למשל, בעניין שנדון ב- ע"א 9073/01 יהודית פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (פסק דין מיום 29.1.2002; פורסם במאגרים משפטיים), נקבע כי-

" אכן, בעבר נהג הכלל כי טעות שבחוק של עורך דין אינה משמשת, בדרך כלל, צידוק לאיחור המועד (ראו: בר"ע 45/76 מדינת ישראל נ' פלורנס, פ"ד ל(2) 617; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין, בעמ' 891). כך גם עצם היותו של האיחור קטן אין בו בלבד כדי להצדיק הארכת המועד (ראו: י' זוסמן, בספרו הנ"ל , בעמ' 897). לאחרונה חל ריכוך של ההלכה הנוקשה שנהגה עד כה בסוגיית הארכת המועד מחמת טעות. כך נפסק, כי אין לשלול בכל מקרה בקשה למתן ארכה בשל טעות שבדין, וכי מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות בעל הדין האחר היא פחותה, ניתן יהיה להכיר בטעות זו כטעם מיוחד להארכת מועד. כך יהיה, למשל, מקום בו נתן בעל הדין הודעה לבעל הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש ערעור או עתירה לדיון נוסף. לעתים, חשיבות האינטרס של בעל הדין הטועה תכתיב את התוצאה (ראו: בש"א 6708/00 יוסף אהרן נ' אהרן אמנון, פ"ד נד(4) 702); כל מקרה ונסיבותיו.

לא שוכנעתי בנסיבות המיוחדות של המקרה כי ראוי שאתערב בבחירתו של בית המשפט להאריך את המועד להגשת הערעור, הן נוכח משכו הקצר של האיחור והן מהטעם שככל הנראה ידעה המבקשת על כוונת המשיבה להגיש ערעור על ההחלטה, לאור החלטת ועדת העררים אשר הורתה על עיכוב ביצוע החלטתה נוכח כוונת המשיבה לשקול הגשת ערעור על ההחלטה. בנסיבות אלה ניתן לומר, כי קטן משקלה של עוצמת הפגיעה בציפיות המבקשת ביחס לסופיות ההליכים. טעם זה כשהוא מצטרף לחשיבות העניין העומד יש בו כדי צידוק להימנע מהתערבות בהחלטה להארכת המועד להגשת הערעור, זאת - מבלי לקבוע מסמרות בסוגיה - כאמור כל מקרה לגופו".

בעניין שנדון  ב- בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן (פסק דין מיום 23.8.2006; פורסם במאגרים משפטיים),  נקבע, בין היתר, כדלקמן:-

"תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו. התקנה האמורה מאזנת בין שתי מגמות: מחד גיסא, הכלל הינו כי על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור. מאידך גיסא, קיימות נסיבות חריגות בהן מוצדק לאפשר את הגשת ההליך באיחור, באופן המונע תוצאה שרירותית ונוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין. בהתאם לכך, מאפשרת תקנה 528 הארכת מועד להגשת הליך באיחור, בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו".

אין חולק כי במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס בית-המשפט משקל למידת האיחור בהגשת ההליך. ככל שמתארך משך האיחור, כך תהא נטייתו של בית-המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד; ומנגד, ככל שמשך האיחור קצר יותר, יתייחס בית-המשפט לבקשה ביתר חיוב. יחד עם זאת, אף כאשר מדובר באיחור קל בן ימים ספורים בלבד, לא תינתן הארכת המועד כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך. (ראו: דבריו של השופט ש' לוין בע"א 796/79 מועלם נ' מטא ואח', פ"ד לה(1) 376, 377).

טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו.

יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין. 

בנסיבות המקרה דנן, הבקשה להארכת מועד הוגשה יומיים לאחר המועד הקבוע בדין להגשת הבקשה לרשות ערעור. המשיב לא הצביע על טעם מניח את הדעת לאיחור זה. כאמור, טענתו בדבר מצבו הרפואי לא נתמכה בתצהיר ומכל מקום, ספק אם היה בטענה זו - אף לו הוכחה כראוי - כדי להועיל למשיב, בהתחשב בייצוגו על-ידי עורך-דין. לכך יש להוסיף כי על-פני הדברים ולצורך ההליך שבפניי, סיכוייה של בקשת רשות הערעור לגופה קלושים. בית-המשפט המחוזי ציין כי פסק-דינו של בית-משפט השלום אשר דחה את תביעתו הנזיקית של המשיב, הינו פסק-דין המבוסס בעיקרו על ממצאי מהימנות ועל קביעת עובדות. פסק-הדין אינו מעורר שאלה משפטית - ודאי לא שאלה עקרונית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הפרטני של המשיב ומצדיקה ערעור בגלגול שלישי.

בהתחשב בכך שהמשיב לא הצביע על טעם משכנע לאיחור בהגשת הבקשה לרשות ערעור, ובשים לב לכך שסיכוייו הלכאוריים של ההליך אפסיים, מתבקשת המסקנה כי בנסיבות העניין לא הוכחו טעמים מיוחדים ליתן למשיב אורכה, אף בהתחשב במשכו הקצר של האיחור. העובדה כי המערער לא הראה כי הסתמך על האיחור בהגשת ההליך, אף בה אין כדי לשנות מהמסקנה האמורה. כפי שצוין לעיל, החובה לקיים את המועדים הקבועים בדין לא נועדה להגן אך על אינטרס הצפיות וההסתמכות של בעל הדין שכנגד, אלא גם על האינטרס הציבורי הכללי לסופיות הדיון ולוודאות משפטית בהפעלתם של סדרי הדין. בנסיבות העניין, ובמיוחד בשים לב לסיכוייו המועטים של ההליך לגופו, אין הצדקה למתן אורכה כמבוקש.

בסיום הדברים יוער כי יש הרואים בפסק-דינו של השופט ריבלין ברע"א 9073/01 פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם), אסמכתא לריכוך ההלכה בנוגע להארכת מועדים בכלל, ובנסיבות של איחור הנובע מטעות שבדין בפרט. בלא להביע עמדה בעניין זה, אציין כי באותו מקרה חשיבות העניין - ובכלל זה סיכויו הלכאוריים של ההליך נשוא הבקשה - שימשו טעם מצטבר לטעמים נוספים שצידדו במתן אורכה כמבוקש. כאמור, בנסיבות המקרה שבפניי, סיכוייו הלכאוריים של ההליך תומכים בתוצאה ההפוכה, אף בהתחשב במשכו הקצר של האיחור.

אשר על כן, הערעור מתקבל ובקשתו של המשיב להארכת מועד נדחית. החלטתה של הרשמת מיום 29.6.06 מבוטלת".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ