אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"ת 31940-05-12

החלטה בתיק ת"ת 31940-05-12

תאריך פרסום : 02/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום טבריה
31940-05-12
02/04/2013
בפני השופט:
ברכה לכמן רשמת

- נגד -
התובע:
רשות השידור/ המשרד הראשי
הנתבע:
1. גרשון זלוטניק
2. שרון זלוטניק

החלטה

זוהי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בלשכת ההוצאה לפועל על סך 4,392.87 ש"ח.

כעולה מכתב התביעה, החזיקו הנתבעים מקלט טלוויזיה, החל משנת 2005 ועד לשנת 2011 ולא שילמו אגרה שנתית כמתחייב מחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") ותקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה) התשמ"א-1981 (להלן: "התקנות").

עוד אציין כי כתובת הנתבעים, כפי שנכתב בכתב התביעה, הינה ברחוב דגניה 6 קרית ביאליק.

כאמור, הנתבעים הגישו התנגדות נתמכת בתצהיר נתבע 1. המצהיר טען כי החוב בגין שנת 2005 התיישן והאגרה עבור מקלט טלוויזיה בנכס המצוי הרחוב דגניה 6 קרית ביאליק (להלן: "הנכס") משולם ע"י מר זלוטניק יהודה.

הנתבע הכחיש את טענת התובעת וטען כי האגרה בעד אחזקת מקלט טלוויזיה, משולמת עבור הנכס באופן סדיר החל משנת 1984 ואף ביקש להדגיש כי ברחוב דגניה 6 בקרית ביאליק, לא קיים נכס מגורים נוסף על שם משפחת זלוטניק.

נראה שאין חולק כי החוב עבור מחצית הראשונה של שנת 2005  התיישן. הנתבע טען להתיישנות בגין כל האגרה החייבת לשנת 2005, אך נוכח מועד הגשת התביעה יש לקבל את טענתו בנוגע למחצית הראשונה של שנת 2005 ולא לגבי האגרה החייבת במחצית השניה של שנת 2005.

המצהיר נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה:

מחקירתו הנגדית של המצהיר התבררו העובדות הבאות; כתובתו הרשומה של המצהיר במשרד הפנים רשומה ברחוב דגניה 6 קרית ביאליק. הנתבעים מתגוררים מזה  6 שנים בערך ברחוב חנה בחיפה. לפני כחצי שנה בערך רכשו הנתבעים מקלט טלוויזיה והם מחוברים לחברת הכבלים "הוט" או לחברת הלויין "יס".

ב"כ הנתבעים סיכם טענותיו וטען, שהכתובת שנרשמה במכתב הדרישה לתשלום האגרה מהווה גם את כתובת האחזקה של מקלט הטלוויזיה, ובכתובת זו יש הוכחה חד משמעית שהאגרה שולמה, על כן יש לקבל את ההתנגדות.

מנגד טען ב"כ התובעת בסיכומיו, שהצהיר שהוגש כתמיכה להתנגדות הינו לקוני ובלתי מפורט ומתייחס לנתבע 1 בלבד. לא צורף תיעוד לגבי כתובתה של נתבעת 2 ואין פירוט בתצהיר היכן הנתבעים מתגוררים רק נאמר שבכתובת הרשומה של נתבע 1 במשרד הפנים, משולמת האגרה. הנתבע לא פעל לעדכון כתובתו במרשם האוכלוסין. בחקירה הנגדית התברר שהנתבעים גרים במקום אחר מזה מספר שנים ומחזיקים במקלט שלא דווח עליו לתובעת והמחובר לאחד מספקי השירות "יס" או "הוט". עוד נטען בסיכומי התובעת, כי הנתבעים לא הציגו אסמכתא בנוגע לרכישת המקלט ובנוגע למועד החיבור למי מספקי השירות. ב"כ התובעת מבקש לדחות את ההתנגדות ולחייב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד.

בסיכומי תשובה טען ב"כ הנתבע, שרכישת מקלט הטלוויזיה בוצעה לפני חצי שנה ולא ניתן להסיק מכך שהם מחזיקים במקלט משנת 2006 ואילך. נטל הראיה מוטל על התובעת.  עוד נטען כי אין בסיס לטענה שעל הנתבעת להגיש תצהיר בנפרד שכן מדובר בבני זוג.

דיון והכרעה:

בהתאם לסעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תועבר התנגדות לביצוע תביעה לבית משפט ודינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

ההלכה הפסוקה היא, שיש לתת למבקש רשות להתגונן אם הראה כי יש לו הגנה אפשרית ולו קלושה. ההלכה לעניין רשות להתגונן,  סוכמה במספר פסקי דין ואני אפנה לע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק אגוד פ"ד מ(1)51:

"ההלכה היא, שבבחינת בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטעונת לגופן. הנתבע איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. השופט מצדו לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנות. אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר כשלעצמו בסיס לאי מתן הרשות. הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין (לא משפט, ואף לא קדם משפט).

הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה.

ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שלנתבע סיכוי טוב בהגנתו; מספיקה המסקנה, שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה - אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. לטובת התובע ניתן לפסוק רק, כאשר אין ספק בכך, שאין לנתבע הגנה כלשהי, ולא התעורר כל נקודה הגיונית, שאפשר לטעון לטובת הנתבע. כל זאת בסייג אחד: שהחומר שהובא לפני בית המשפט לצורך הדיון בבקשה איננו מפריך על פניו (ו/או לאחר החקירה הנגדית, כשמתקיימת) את טענות המבקש."

הנתבעים טוענים כי כתובת הדרישה לתשלום מהווה גם את כתובת האחזקה של מקלט הטלוויזיה.

לטענה זו אין יסוד בחקיקה. בסעיף 28 לחוק נקבע כדלקמן: 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ