אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"ת 16589-08-11

החלטה בתיק ת"ת 16589-08-11

תאריך פרסום : 27/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום חיפה
16589-08-11
23/05/2012
בפני השופט:
גילה ספרא - ברנע

- נגד -
התובע:
דינה חנניה
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעת המשיב נגד המבקשת, ערבה מוגנת לחובו של אחיה, מר בן עמי דניאל (להלן: " החייב העיקרי"), על סך 10,490 ש"ח נכון ליום 6/6/11.

המבקשת חתמה ביום 6/3/07 על כתב התחייבות וערבות להלוואה בסך 7,000 ש"ח, אשר ניתנה כהלוואת גישור למשך חודשיים, ואשר הייתה עתידה להיפרע בשני תשלומים ( נספח ג' לכתב התביעה). ההלוואה לא נפרעה ע"י החייב העיקרי, הוגשה נגדו תביעה ( נספח ה'), ניתן פסק דין ( נספח ז') וניתנה החלטת רשמת ההוצל"פ הנכבדה (כתוארה אז) על מיצוי הליכים נגד החייב העיקרי ומתן רשות למשיב להגיש את התביעה נגד המבקשת ( נספח ח'). עוד עולה מכתב התביעה על נספחיו כי המבקשת היתה מודעת להליכים, קיבלה מכתב הודעה על הגשת התביעה נגד החייב העיקרי ( נספחים ו' ו-ו'1) והגישה תגובה לבקשה למיצוי הליכים (ראה מלל ההחלטה, נספח ח').

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשות המבקשים בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיהם וזכויותיהם של המבקשים, אלא רק לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.

לעניין זה ראה ע"א 2418/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, ובספרו של כב' השופט אורי גורן " סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית), בעמוד 403: "בדיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירם של המבקשים נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו" ( ע"א 356/85 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז).

ועוד נפסק "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים (האינטרס של מתן הגנה לתובע שזכותו עפ"י התביעה שהגיש אינה מוטלת בספק ואינטרס ציבורי בקידום יעילותה של המערכת השיפוטית ביחס לתביעות שתוצאתן האופרטיבית מתבקשת מאליה), את ההכרה בזכותו להתגונן" (כב' השופטת א. פרוקצ'יה ב ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009, נבו)).

ואולם "יש להוסיף ולהדגיש כי באומרנו "בהנחה שהעובדות נכונות" אין הכוונה להנחה בעלמא. וכך למשל ייתכן שההנחה העובדתית שטוענים לה, תקרוס לחלוטין בעת החקירה הנגדית" ( ד. בר אופיר, " סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית, עמ' 198).

בהליך זה, המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן, נחקרה בפניי בדיון ביום 15/11/11, המבקשת בעצמה וב"כ המשיב סיכמו בעל פה בסוף הדיון.

טענות ההגנה של המבקשת

המבקשת מודה בחתימה על ההלוואה נשוא התביעה ביום 6/3/07, וטוענת לרשלנות וחוסר מידע מצד המשיב במספר מישורים:

המבקשת טוענת כי מלבד ההלוואה נשוא תביעה זו, אין היא חייבת כערבה לכל התחייבות אחרת של החייב העיקרי, וכמו כן טוענת כי בעת חתימתה על כתב הערבות, נציג המשיב כלל לא יידע אותה בדבר הלוואות נוספות בבנק, אשר לא נפרעו. כמו כן טוענת המבקשת שלמרות ידיעת המשיב כי החייב הינו "מוגבל מיוחד" בחשבונותיו, כי קיימים עיקולים על חשבונותיו ע"י גורמים שונים, וכי הכנסתו היחידה הינה מקצבת ביטוח לאומי, נאות לתת לו הלוואות.

עוד טוענת המבקשת לנקמנות אישית מצד סגנית המנהל, כאשר למרות שהמנהל אישר את איחוד ההלוואות, המתינה לעזיבת המנהל הנ"ל, ובאותו יום פרעה את ההלוואות ועיקלה את הרכב.

המבקשת ממשיכה וטוענת כי אחיה, החייב העיקרי, פרע את ההלוואות עד 24/7/07 ואפילו משך סכום של 1,400 ש"ח ביום 22/4/07, ולמרות זאת ביום 8/5/07 עיקל המשיב את הרכב ללא התראה.

דיון

במהלך הדיון הציג המשיב אסמכתאות בגין הלוואה מיום 25/9/05 בסך 40,000 ש"ח, עליה חתמה המבקשת כערבה ( מש/1). בניגוד לטענתה של המבקשת כאילו בעת חתימתה על הההלוואה נשוא התביעה הבנק לא יידע אותה בדבר הלוואות קודמות, התברר כי המבקשת יודעת היטב לפחות על ההלוואה בסך 40,000 ש"ח מיום 25/9/05 מאחר וחתמה עליה כערבה. לא זאת אף זאת, במהלך חקירתה הנגדית, גילתה המבקשת בקיאות רבה במצבו הכלכלי של החייב העיקרי, בקיום החוב לבנק והפיגורים בהלוואה הקודמת: "ש. את מציינת בתצהיר שלך הלוואה בסך 40,000 ש"ח? ת. תבעו אותי על סך 7,000 ש"ח כהלוואה מגשרת. היתה הלוואה של 40,000 ש"ח על חשבון האוטו שהוא קנה ועמד למכור אותו, האוטו היה משועבד לבנק. כדי למכור את האוטו ולחסל את החובות לבנק היה צריך למכור את הרכב ואז הציעו לי הלוואה גישור על סך 7,000 ש"ח ומסכום המכירה הוא יפרע גם את ההלוואה וגם את הלוואת הגישור. הוא התחיל לשלם את ההלוואה לרכישת הרכב ואז הוא רצה למכור את הרכב..." ( פרוטוקול, עמ' 2, שורות 15-20). כלומר שהמבקשת ידעה כי ניתנה לחייב העיקרי הלוואה בסך 40,000 ש"ח לרכישת רכב, ערבה לה, וידעה בשנת 2007 כי יש לחייב העיקרי חובות לבנק, גם בגין ההלוואה וכי הוא מבקש למכור את הרכב המשועבד. "ש. ל-36 חודש וקודם לכן את התחלת להסביר לנו שבעצם היתה בעיה שלכם אחיך היה צריך הלוואת גישור בשנת 2007 נכון כדי למכור בעצמו את הרכב הממושכן? ת. נכון. וכדי להחזיר את הכסף לבנק הם אמרו לי שאני אחתום על הלוואת גישור של 7,000 ש"ח לשבוע ימים ושאני אמכור את הכסף [צ"ל "הרכב", ג.ס.ב.] ויעביר את הכסף ולמחרת הם הוציאו את האוטו לכונס נכסים..." ( שם, עמ' 3 שורות 27-28, עמ' 4 שורה 1). כלומר שכל טענותיה בעניין אי ידיעת מצב החייב העיקרי נתבדו.

בת.א (שלום תל-אביב יפו) 045173/03 מרכנתיל נ' חלי לוי (7.6.2005, נבו) קבע בית המשפט: "אין חולק, כי מצבו הכלכלי של בעל החשבון הינו פרט מהותי שעל הבנק לגלות לערב מיוזמתו. חובת הגילוי הנאות מוטלת על הבנק, בהיותו בעל מידע רב יותר, והיא כוללת את החובה לגלות כל גורם סיכון המצוי בידיעתו של הבנק, ובכלל זה היות החשבון ביתרה שלילית. חובה זו היא חובה קוגנטית". ובהמשך אותו פסק דין נקבע: "על הטוען לקיומה של חובת גילוי מצד הבנק להוכיח שניים אלו: ראשית, כי החשבון היה מצוי ביתרת חוב או בסיכון כלכלי כלשהו; ושנית, כי לא היה ידועים לערב פרטים אודות מצב החשבון". שם נדחתה טענת המבקשת: "שכן מצב החשבון ורצונו של האח לקבל אשראי נוסף מהבנק היו ידועים לה".

כפי שעלה מהחקירה הנגדית וממסמכי התיק, טענת המבקשת לאי ידיעה הופרכה מדבריה בחקירה.

למבקשת היו ידועים כל הפרטים אודות החוב שנצבר ערב קבלת הלוואת הגישור, היא ידעה כי יתרת החוב בהלוואה משנת 2005 ( מש/1) הינה כ-23,000 ש"ח, כי על החייב העיקרי להפקיד 7,000 ש"ח ולפרוע את הלוואת הגישור בתשלום אחד תוך חודשיים, עד ליום 7/5/07 ( נספח ג' לכתב התביעה, ונימוקי אישור ההלוואה שצורפו לבקשת המבקשת). ויודגש, אין מדובר בקביעה המתבססת על שיקולי מהימנות, שאינה בסמכותי כעת, אלא בסתירות בעדותה של המבקשת מדבריה עצמה. מעבר לצורך יצויין כי בתשובותיה בעניין ההלוואה העידה בגוף ראשון "ואז הציעו לי הלוואת גישור", "ושאני אמכור את הרכב ויעביר את הסף ולמחרת הם הוציאו את האוטו לכונס נכסים, לא בגלל שהיו לי בעיות בבנק או משהו...", כלומר שהיתה שותפה להליך של ההלוואה נשוא התביעה והיתה מודעת לכל הנסיבות שבבסיס חתימתה. המבקשת סתרה את עצמה פעם אחר פעם גם בדיון עת טענה כי בידי אחיה החלטה המאשרת שהיא הופטרה מחבותה בהלוואה מיום 25/9/05, ולאחר שניתנה לה הזדמנות להציג את המסמך, הודה החייב העיקרי כי אין מסמך כזה ( פרוטוקול, עמ' 3, שורות 6-7, עמ' 4, שורות 24-26, עמ' 5, שורות 1-9).

גם טענת המבקשת כי הרכב המשועבד הועמד למכירה יום לאחר חתימת הסכם ההלוואה אינה נכונה ומתבדית מתצהירה שלה. בדיון אמרה המבקשת: "... ולמחרת הם הוציאו את האוטו לכונס נכסים... תוך יום הם הוציאו את האוטו למכירה" ( פרוטוקול, עמ' 3 למטה עמ' 4 למעלה). אין חולק כי הלוואת הגישור נחתמה ביום 6/3/07, היתה אמורה להיפרע בתשלום אחד תוך חודשיים, והרכב נתפס ביום 8/5/07 ( סעיף 3 לתצהיר המבקשת).

כל טענות המבקש, לעניין נקמנות אישית של סגנית המנהל, מתבדות מהעובדה שתפיסת הרכב נעשתה בדיוק לאחר המועד בו היה על החייב העיקרי להפקיד את סכום מכירת הרכב בבנק, ואין לראות בעמידה של המשיב על זכויותיו לפי הסכם הלוואת הגישור משום התנהגות שלא בתום לב. הרי אם המשיב היה משתהה במימוש הרכב היתה הערבה יכולה להעלות טענת רשלנות בגין אי מימוש הבטוחה במועד ( ע"א (מחוזי חיפה) 18118-01-09 בנק דיסקונט נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (29.11.2011, נבו)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ