אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"צ 9523-04-1

החלטה בתיק ת"צ 9523-04-1

תאריך פרסום : 25/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
9523-04-1
25/07/2013
בפני השופט:
איתן אורנשטיין

- נגד -
התובע:
אבי דוידוב
עו"ד ערן דוידוב
הנתבע:
הראל אחזקות - מועדון הכדורגל הפועל תל-אביב בע"מ
עו"ד יוחאי הורוביץ

נשוא ההחלטה שלפניי הינה סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתביעה ייצוגית.

לפניי תביעה ייצוגית, שהגיש בעל מנוי למשחקי הכדורגל של קבוצת הפועל תל אביב (להלן: " הקבוצה"), בעונת המשחקים 2011-2012. את המנוי רכש התובע מבעל מנוי אחר, והוא מקנה כניסה ל- 22 משחקי בית של הקבוצה בעונה האמורה (להלן: " המנוי"). הנתבעת, היא חברה בבעלות אליעזר טביב, באמצעות חברת אלי טביב אחזקות (2010) בע"מ, לה שייכת הקבוצה.

הקבוצה מוכרת מדי שנה מנויים המאפשרים כניסה למשחקי כדורגל, במגרש הביתי של הקבוצה, באצטדיון בלומפילד בתל אביב יפו (להלן: " האצטדיון").

ביום שני, 5.3.12, נערך משחק כדורגל של ליגת העל, במחזור 28, בין הקבוצה לבין קבוצת מכבי תל אביב (להלן: " המשחק"). במהלך המשחק הייתה התפרעות של אוהדי הקבוצה, ומשכך הועמדה הקבוצה לדין משמעתי, לפני בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל. בית הדין המשמעתי הרשיע את הקבוצה, וגזר עליה עונש של הפחתת 3 נקודות, קנס כספי וכן נקבע כי שלושת משחקי הבית הבאים של הקבוצה, יערכו ללא קהל וייסגרו יציעים 4-5 באצטדיון (להלן: " ההרשעה"). הקבוצה הגישה ערעור על ההרשעה לבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל, אך ערעורה נדחה.

שלושת המשחקים ללא קהל, היו משחקי הבית, במחזור ה- 30 נגד קבוצת עירוני קריית שמונה שהתקיים ביום 18.3.12; במחזור ה-31 נגד קבוצת מכבי תל אביב שהתקיים ביום 24.3.12; במחזור ה-33 נגד קבוצת בני יהודה תל אביב שהתקיים ביום 14.4.12 (שלושת אלה יכונו להלן: " המשחקים").

התובע טוען כי נוכח ההרשעה לא התאפשר לו וליתר בעלי המנויים להיכנס למשחקים, וכי על הנתבעת היה להשיב לבעלי המנויים (להלן: "המנויים"), את החלק היחסי של המנוי. התובע הגיש, אפוא, תביעה ייצוגית ובה טען כי התובענה מקיימת את תכליות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות"), וכי ניהול התובענה בדרך של תובענה ייצוגית, יהיה נכון וממצה. התובע השתית את התביעה על הפרת חוזה, זכות ההשבה, עשיית עושר ולא במשפט. נטען כי לתובע עילת תביעה אישית.

במסגרת הבקשה להכרה בתביעה כייצוגית, הכחישה הנתבעת את טענות התובע, הן באשר לתביעה לגופה והן באשר להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית. לא ראיתי צורך לפרט את טענות הנתבעת, שכן הן אינן דרושות להחלטה. עם זאת אציין, בקליפת האגוז, כי לעמדת הנתבעת, היא לא אחראית להתפרעות אוהדיה; אין לה אחריות לעונש של משחקים ללא קהל שהוטל על הקבוצה; בכרטיס המנוי צוין שקיימת אפשרות של משחקים ללא קהל; כי התובע לא רכש את המנוי ממנה; כי היא לא התעשרה על חשבון התובע ועוד. 

הנזק

התובע טען כי על פי נתונים הידועים לו נמכרו כ -8,500 מנויים, המקנים כניסה ל-22 משחקי בית. לפי הערכות התובע, ובהעדר נתונים המאפשרים כימות של הנזק המדויק, נוכח סוגי המנויים השונים, טען התובע כי על יסוד מחירי המנויים הידועים לו, כנקוב בפרק ח. לתביעה, מחושב מחיר צפייה למשחק בממוצע לסך של 105 ש"ח (למשחק גביע חישב התובע סך של מחצית משווי הכניסה של משחק ליגה), מוכפל בשלושה משחקים, ל - 8,500 מנויים, ובסך הכל  2,677,500 ש"ח (סעיף 50 לתביעה). הנתבעת לא הציגה נתונים באשר למחירי המנוי, הגם שבתגובתה לבקשת ההכרה, טענה שישנם מספר סוגים של מנויים. 

לאחר ישיבת קדם המשפט ביום 21.12.12, סברתי כי יש מקום לאמת את נתוני המכירה של המנויים, כנטען על ידי התובע, וזאת כבר בתחילת ההליך, בין היתר, לשם בירור הסמכות העניינית של בית המשפט. משכך, ניתנה על ידי, סמוך לאחר מכן, ביום 23.12.13, החלטה בה הורתי לנתבעת למסור נתונים באשר למספר המנויים שנמכר, סוגי המנויים, מחירי המנויים, ופילוח המנויים.

הנתבעת מסרה נתונים כאמור, ואלו נתמכו בתצהירה של גב' ליהי טביב, ששימשה כמנהלת הכספים של הקבוצה בזמנים הרלוונטיים לתובענה. לפי המידע שנמסר, מספר המנויים שנמכרו היה 7,860 והתמורה שהתקבלה, הכוללת גם את עמלת משרד ההפצה, הינה 8,710,406 ש"ח, ומכאן שמחיר מנוי ממוצע הינו 1,108 ש"ח בלבד ולא 2,150 ש"ח כהערכת התובע. לפי המוצע האמור, מחיר כניסה למשחק, לפי העקרונות שהתווה התובע בתביעה, הינו 54 ש"ח למשחק, כפול 7,860 מנויים, לשלושה משחקים ללא קהל, ומשכך הנזק מגיע לכל היותר לסך של 1,273,320 ש"ח.

התוצאה המתחייבת לפי נתונים אלה, היא שהסמכות לדון בתביעה מוקנית לבית משפט השלום. לכן, ביקשתי את עמדת התובע. התובע טוען כי אין מקום להעביר את ההליך לבית משפט השלום. לדידו, הסעד המבוקש נקבע ככלל על ידי התובע בכתב התביעה, והוא שקובע את הערכאה שתדון בתביעה. עוד נטען כי לא היה מקום שבית המשפט יעורר מיוזמתו את שאלת הסמכות העניינית, במיוחד שהנתבעת לא חלקה על הנתונים בתביעה ולא הציגה אחרים מאלה שבתביעה, ואף לא הכחישה את הסמכות העניינית של בית המשפט המחוזי לדון בתביעה. הוסיף התובע וטען כי הנתבעת אף לא הציגה אסמכתאות לאימות הנתונים שמסרה בהודעתה, כמתחייב. הנתבעת בתשובתה, סבורה כי יש לדחות את התביעה על יסוד אי גילוי נתונים מצד התובע, ולחלופין להורות על העברתה לבית משפט השלום. בגדר הנתונים האמורים הוא שהתובע לא רכש מנוי אחד, כי אם שני מנויים, עבורו ועבור בנו, וכי הסכום ששילם הוא עבור שני המנויים יחדיו, ומשכך הממוצע הכספי למנוי בודד שנקב התובע בתביעה, הינו עבור שני מנויים ומשכך הנתון אותו הציג התובע בתביעה לצורך חישוב הנזק, מנופח ומופרך מיסודו. הנתבעת שבה והפנתה לנתונים שמסרה, ואף צרפה תצהיר נוסף של מר נעם פילוסוף, מנהל במשרד ההפצה של המנויים, אשר מסר נתונים לגבי המכירות של המנויים, סכומם, התפלגות המנויים וצירף טבלה סדורה. נתונים אלה, מאוששים את האמור בתצהיר הגב' טביב הנזכר לעיל ובתגובת הנתבעת, לפיה הפיצוי המרבי לא יכול לעלות על הסך 1,273,320 ש"ח.

לאחר ששבתי ועיינתי בכתב התביעה, בטענות הצדדים בבקשה, ויישמתי את ההלכה, הגעתי לידי מסקנה כי התביעה היא בסמכות בית משפט השלום. ואפרט:

שאלת הסמכות העניינית מיוזמת בית המשפט:

ההלכה הפסוקה הורתה כי שומה על בית המשפט לעורר את סוגית סמכותו העניינית, ואין הוא נדרש לפניית מי מבעלי הדין. בהקשר זה נקבע בע״א 613/77 אדלר נ׳ שימורי אמוני בע״מ, פ״ד לב (1) 788, בעמ' 792:

" בית המשפט הוא שחייב בבדיקת העובדות המקנות לו את הסמכות, אפילו לא חלקו על עניין הסמכות. לא הצורה שבה הלבישו הצדדים את העסקה, אלא מהות העסקה היא הקובעת, ולכן רשאי בית-המשפט לשם כך "להרים את המסך", ולא להסתפק בצורה הפורמלית שלפיה ביקש התובע לקבוע את סמכותו של בית-המשפט".

כן ראה ספרו של השופט אורי גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, תשס"ט, בעמ' 16:

" על בית המשפט מוטלת החובה לבדוק את סמכותו העניינית לדון בתובענה שלפניו ולא להמתין ליוזמת בעלי הדין".

יישום ההלכה על המקרה שלפניי מחייב את המסקנה לפיה דין טענת התובע שלא היה מקום שבית המשפט יעורר את שאלת הסמכות העניינית לדון בתובענה, להידחות. אוסיף כי גם אם הנתבעת לא חלקה על הסמכות העניינית של בית המשפט לדון בתביעה ולא הציגה נתונים שונים באשר לנזק מאלה שנטענו בתביעה, אין בכך כדי למנוע מבית המשפט לברר את סוגיית הסמכות העניינית, וכאמור אף חובה עליו לעשות כן. לכן, לא נפל פגם בכך שבית המשפט עורר, מיוזמתו, את סמכותו לדון בתובענה בשים לב לסכום התביעה. אציין כי הסוגיה הועלתה בתחילת בירור ההליך, ולכן לא פיתח התובע ציפייה שבית המשפט מוסמך לדון בתביעה, והגם שניתן לעורר את שאלת הסמכות העניינית בכל שלב משלבי המשפט. לא למותר לציין כי קיימת פסיקה לפיה בנסיבות מסוימות, בהן הועלתה שאלת הסמכות העניינית רק בשלבים מאוחרים של ההליך, לא יורה בית המשפט על העברת התובענה לבית המשפט המוסמך, זאת מחמת טעמים של מניעות וחוסר תום לב (רע"א 11220/04 מוקלד נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (19.4.2005). נסיבות אלה לא חלות במקרה שלפניי שכן שאלת הסמכות העניינית התעוררה בתחילת ההליך. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ