אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"צ 844-11-10

החלטה בתיק ת"צ 844-11-10

תאריך פרסום : 12/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי ירושלים
844-11-10
17/04/2011
בפני השופט:
גילה כנפי-שטייניץ

- נגד -
התובע:
1. מיכאל שורץ
2. גל שוורץ הפקות בע"מ
3. שמעון דבוש
4. פאי איתן בע"מ

עו"ד יאיר שפרן
הנתבע:
בנק אוצר החייל בע "מ
עו"ד ש' לובוצקי ואח'
החלטה

1.         לפני בקשה למחיקת המבקשת 2 כצד לתובענה ולבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית.

2.         המבקשים הגישו נגד הבנק המשיב תובענה שעניינה תקלה במערכת המחשוב של הבנק, אשר אירעה ביום 22.11.08, ואשר בגינה לא ניתן היה לבצע באופן זמני פעולות בנקאיות מסוימות באתר האינטרנט של המשיב. כן עתרו לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. המשיב מבקש למחוק את המבקשת 2 (להלן- המבקשת) מן התובענה ומן הבקשה, לרבות כל הנטען בעניינה בבקשה. לטענת המשיב, זוהי תביעה שנייה המוגשת ע"י המבקשת לבית המשפט בגין מסכת עובדתית זהה ועילה זהה, לאחר שתביעה קודמת בגין אותה עילה ממש הוגשה לבית משפט השלום בהרצליה. עוד נטען כי מוטל היה על המבקשת לרכז בתביעתה הראשונה את כל הסעדים העומדים לה על פי אותה מסכת עובדתית, וככל שבחרה לתבוע אך מקצתם של הסעדים, אין היא רשאית עוד לתבוע סעדים נוספים במסגרת תובענה זו. המשיב מוסיף וטוען כי הותרתה של המבקשת כבעלת דין בתביעה זו, תחייב את המשיב לנהל את שתי התביעות במקביל, גם בבית משפט השלום בהרצליה וגם בבית משפט זה, להביא את מלוא עדיו בשתי התביעות, ולנהל, למעשה, את ההליך פעמיים. התנהלותה של המבקשת עומדת, לטענתו, בניגוד לדין ובניגוד לעקרונות יסוד של הדין הישראלי, ובכלל זה מניעת עומס על בתי המשפט, מניעת פסיקות סותרות, איסור על הטרדה חוזרת ונשנית של הנתבע ועוד.

3.         המבקשת טוענת כי שתי התביעות שהגישה מתייחסות למסכת עובדתית שונה ולעילות תביעה שונות לחלוטין, ולכן היא זכאית להגיש את שתי התביעות, ללא צורך בהיתר לפיצול סעדים. עוד היא טוענת כי הסעדים שנתבקשו בשתי התביעות מצויים, בשל שווי העניין, בסמכותם העניינית של בית משפט שונים, והיא רשאית לפצל את סעדיה גם מטעם זה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי בטרם ניתן פסק הדין בתביעה הראשונה, וכל עוד עומדת לה האפשרות לקבל היתר לפיצול סעדים, אין כל עילה למחיקת התביעה והבקשה שלפני.

4.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הנני סבורה כי הדין עם המשיב. עיון בשתי תובענותיה של המבקשת מעלה, כי אלה הוגשו בשל אותה עילה ממש. אין חולק, למעשה, כי המבקשת (יחד עם אחרים) הגישה, ביום 3.12.09, תביעה נגד המשיב לבית משפט השלום בהרצליה בגין אותה התקלה. בתביעה זו תבעה המבקשת פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לה בשל חוסר יכולתה לבצע פעולות בניירות ערך בהם החזיקה: נזק ממוני בגין אובדן פרמיה ששילמה עבור האופציות שברשותה ואובדן רווחים עתידיים, וכן נזק לא ממוני. בתובענה שלפני תובעת המבקשת, בגין אותו אירוע, החזר עמלות - עמלת דמי ניהול ועמלת הקצאת אשראי בסך כולל של כ-55 ש"ח - שנגבו ממנה לתקופה בה לא היה ביכולתה לבצע פעולות בניירות הערך שברשותה, וכן נזק לא ממוני (עוגמת נפש למנהלה) בסך 150 ש"ח.

5.         הכלל הוא כי מוטל על התובע להקפיד על מיצוי זכויותיו בדרך היעילה ביותר. עליו לרכז את כל העילות הצומחות לו בהתייחס למסכת עובדתית אחת, ולהביאן בפני ביהמ"ש במסגרת תביעה אחת, על מנת שהנתבע לא יוטרד בתביעות רבות בגין אותו מעשה. אם לא עשה כן, אין הוא רשאי להגיש תביעה חדשה באותה עילה לשם קבלת סעד נוסף, אלא אם קיבל היתר לכך מבית המשפט (תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, וכן ע"א 8/83 גורדון ואח' נ' כפר מונאש - מושב עובדים ואח', פ"ד לח(4) ע' 797, רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים, פ"ד נז(5) ע' 691). לצורך תקנה 45 זכה המונח "עילת תביעה", בפסיקת בתי המשפט, לפירוש רחב. נקבע כי זהות העילה תיבחן על יסוד מידת הדמיון בין התשתית העובדתית העומדת בבסיסם של שני ההליכים, ואפילו אם בתביעה המאוחרת נכללו רכיבים שלא נזכרו בתביעה הקודמת. למותר לציין שאין בשוני בסעדים הנתבעים כדי ליצור שוני בעילה. עוד נפסק:

"אמת המבחן לשאלה אם קיימת זהות עילות בין שתי תובענות איננה בבחינה פרטנית של שני כתבי התביעה זה מול זה, אלא בבחינה רחבה יותר של השאלה האם מדובר בשתי התדיינויות באותו ענין עצמו, ומקום שהתובע יכול היה לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות - ואלה שבתובענה החדשה בכלל זה - במסגרת ההתדיינות הראשונה, תיחשבנה שתי התובענות כבעלות עילות זהות" (ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, ניתן ביום 21.7.03).

6.         השוואת שני ההליכים בענייננו, מובילה למסקנה כי מדובר בשתי תובענות המושתתות על אותה מערכת עובדות, ואשר עילותיהן זהות. בשתיהן אף נתבע סעד כספי, שחלקו הינו בגין נזק לא ממוני. ההבדל האחד בין התובענות הוא בטיב הסעד הממוני שנתבע. בעוד שבראשונה נתבע החזר פרמיה ששולמה ואובדן רווחים, בשנייה נתבע החזר עמלות שנגבו. אין ספק כי ניתן היה, ואף רצוי היה,  לרכז את שתי התביעות תחת קורת גג דיונית אחת במסגרת תביעה אחת.

7.         לטענת המבקשת, כל עוד עומדת לה האפשרות לקבל היתר לפיצול סעדים במסגרת התביעה הראשונה,  ובטרם ניתן פסק הדין בתביעה זו, אין כל עילה למחיקת התביעה השנייה, ולכל היותר, רשאי בית המשפט לעכב את הדיון בעניינה מכוח הכלל של "הליך תלוי ועומד".

יש לדחות טענה זו. תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלהלן:

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".

המבקשת סומכת טענתה על ההלכה שנפסקה בע"א 615/84 אברהם מרקוביץ - חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' סתם(פ"ד מב(1) 541 (1988), שם נקבע כי "כל עוד לא נסתיים הדיון בתביעה הראשונה, אין תקנה 45 מונעת הגשת תובענה בשל אותה עילה שבה נתבע סעד אחר". גישה שונה מן הגישה שננקטה בעניין מרקוביץ,הועלתה בע"א 372/85 פרץ נ' פרץ, שם נאמר:

"בהקשר זה יש מקום להעלאתם של ספקות, אם יש להוסיף ולקיים את התיזה שהוצגה בע"א 91/63 ...לפיה ניתן לבקש רשות גם אחרי שהוגשה התביעה השנייה, ובלבד שהתביעה  הראשונה - בה נתבעו מקצת הסעדים - עדיין תלויה ועומדת... תקנה 45 דהיום... מתייחסת, לפי לשונה, לכך שמי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת "לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו", אלא ברשות. "לא יתבע" נאמר בתקנה, ו"לא יזכה בסעד" לא נאמר, קרי עצם הגשת התביעה היא הנמנעת.

...

הגישה, הדורשת קבלת הרשות לפני הגשתה של התביעה השנייה, גם משתלבת היטב עם מגמתה הבסיסית של תקנה 45, ובכך העיקר לצורך הסוגיה שלפנינו, והמקרה שלפנינו גם מדגים מטרה זו היטב: האינטרס הציבורי מחייב ריכוזם ושילובם של ההליכים כדי למנוע כפל ושילוש הדיון בשל אותה עילה. גם התדיין האינדוווידואלי זכאי לכך שיראה קץ להתדיינויות וכי לא יוטרד פעמים חוזרות. ייתכן שתובע פלוני יראה, בנסיבות מסוימות, תועלת בפיצול הדיון כדי להכביד עולו על הנתבע, אך בית המשפט אינו צריך להושיט לו עזר בכגון דא, ומכאן מגמתה וכוונתה של תקנה 45" (פ"ד מ(4) 781).

וראה גם א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, בע' 136:

"....הגישה, שהיתה מקובלת עד כה, מתבטאת בכך שניתן לבקש היתר לפיצול סעדים גם לאחר שהוגשה התביעה השניה, ובלבד שטרם נסתיים הדיון בתובענה הראשונה.

ניכרת מגמה לשנות את הגישה האמורה ולתחום את המועד שבו ניתן יהיה להגיש את הבקשה, עד לפני הגשת התובענה השנייה. גישה זו תואמת את מטרתה הבסיסית של התקנה ל'ריכוזם ושילובם של ההליכים כדי למנוע כפל ושילוש הדיון בשל אותה עילה...'" (ההדגשה במקור).

על פי ההשקפה שהובעה בענין פרץ, רשאי תובע לבקש היתר לפיצול סעדים כל זמן שהתובענה הראשונה תלויה ועומדת בבית המשפט, אולם לפני הגשת התובענה השניה. דומה כי פרשנות זו היא פרשנות ראויה גם נוכח נוסחה של התקנה, וגם נוכח תכליתה שנועדה לחסוך מן הנתבע התדיינות שניה באותה עילה, וחיסכון במשאבי זמן והוצאות. ואולם, גם אם ההלכה היא כבענין מרקוביץ, עדיין אין בכך כדי להועיל למבקשת, וזאת משני טעמים: האחד, על פי ההלכה, וכל עוד לא הוכרעה התובענה הראשונה, "דרך המלך" לתבוע נזקים נוספים שנגרמו בשל אותה עילה לאחר הגשת התובענה, היא באמצעות הגשת בקשה לתיקון התובענה הראשונה (רע"א 2695/08 דוכן נ' מדינת ישראל, ניתנה ביום 21.5.08). והשני, כי הסעדים הנתבעים בשתי התובענות שניהם סעדים כספיים בגין נזק שנגרם למבקשת בשל אותה עילה. על פי הכלל כאשר מדובר בפיצולו של אותו הסעד, לא ניתן לקבל היתר לפיצול סעדים:

"ספק אם היה ניתן כלל להיעתר לבקשה לפיצול סעדים ככל שנוגעת היא לסעד הכספי. הכלל הוא כי אין אפשרות ליתן היתר לפיצולו של סעד אחד לכמה חלקים (תקנה 44(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי)..." (ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י בע"מ, פ"ד נח(6) 447, וראה גם ע"א 532/86 המועצה לייצור ולשיווק של פרחי נוי נ' פרחי שומרון סלע בע"מ, פ"ד מג(1) 252).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ