אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"צ 55296-12-11

החלטה בתיק ת"צ 55296-12-11

תאריך פרסום : 08/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
55296-12-11
06/02/2013
בפני השופט:
יצחק ענבר

- נגד -
התובע:
1. שמחה רוטמן
2. אבידן ברמן

עו"ד ד' קירשנבוים
הנתבע:
פלאפון תקשורת בע"מ
עו"ד ר' ברקמן ג' פורת ש' מרקוביץ'
החלטה

1.         המבקשים עותרים לתיקון בקשתם לאישור תובענה ייצוגית, " באופן שתכלול את האסמכתאות המתאימות לרבות ניתוח יסודות עילות התביעה המאוזכרות בבקשה". 

אקדים ואומר, כי בהתאם לאמות המידה שהותוו אך לא מכבר בבר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (ניתן ביום 22/11/12; להלן - עניין אינסלר), באשר למתן היתר לתיקונן של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות  - דין הבקשה להידחות.

רקע עובדתי ודיוני

2.         המבקשים הגישו ביום 29/12/11 נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. על פי הנטען בבקשה, במהלך השנים 2009-2010, בהיותה מודעת לאפשרות לפיה יפחית משרד התקשורת את תעריף "דמי הקישוריות" (התשלום שחברת תקשורת מקבלת בכל פעם שהיא מעבירה לחברה אחרת שיחה או מסרון), החלה המשיבה להחתים את לקוחותיה העסקיים החדשים, ואת לקוחותיה העסקיים הוותיקים המשדרגים את מכשיריהם, על נוסח חדש של הסכם למתן שירותי רט"ן. בנספח לאותו הסכם נכלל תנאי הקובע, כי אם בעתיד יופחת תעריף דמי הקישוריות, תהיה המשיבה רשאית להעלות את תעריפי זמן האוויר/דקות שיחה/תשלום חודשי קבוע - בשיעור זהה לשיעור ההפחתה של דמי הקישוריות - וזאת ללא צורך בהודעה נוספת (להלן: " תנאי עדכון המחיר"). המשיבה לא הסבירה ללקוחותיה את פשרו של תנאי עדכון המחיר. החל מיום 1/11/11, בעקבות הפחתת תעריף דמי הקישוריות ב-74%, העלתה המשיבה את תעריפיה ב-22% בהסתמכה על התנאי הנזכר.

עד כאן העובדות העומדות ביסוד בקשת האישור, אשר אינן שנויות, למעשה, במחלוקת.

3.         בפרק III של בקשת האישור מצהירים המבקשים, כי " בפרק זה להלן נסקור את הוראות הדין המחייבות את המשיבה באיסור הטעייה, בחובת גילוי ובאיסור ניסוח תניות מקפחות בחוזה אחיד", אלא שמדובר בהצהרה חסרת כיסוי, שכן המציאות היא שפרק  IIIאינו כולל סקירה כלשהי אלא הקורא מועבר מייד לפרק IV, המתאר את "המעשים והמחדלים של המשיבה המקימות את עילות התביעה...". בפרק זה נטען, כי הסכמיה של המשיבה הם "חוזה אחיד" כהגדרתו בסעיף 2 ל חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, וכי תנאי עדכון המחיר הנו "תניה מקפחת" שעל פי סעיף 3 לאותו חוק דינה בטלות, שכן המשיבה לא אפשרה ללקוחות לבטל את ההסכם במקרה בו תעלה את תעריפיה בעקבות הפחתת דמי הקישוריות, ואם חפץ הלקוח לבטל עקב כך את ההסכם היה עליו לשלם עמלות יציאה. בפרקים V - VIII לבקשה מועלות טענות משפטיות נוספות, לאמור: המשיבה הפרה חובה חקוקה במובנה בסעיף 63 ל פקודת הנזיקין בכך שהפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן; המשיבה עוולה ברשלנות כמובנה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין; המשיבה החתימה לקוחותיה על תניה מקפחת בחוזה אחיד; המשיבה עשתה שימוש בזכות הנובעת מחוזה שלא בדרך מקובלת ובתום לב. בהמשך נטען, בין היתר, כי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה תוכרע לטובת הקבוצה, זאת מהטעם " שטענות המבקשים בדבר הפרת הוראות החיקוק הרלבנטיות על ידי המשיבה, מבוססות על ראיות מוצקות, ובכלל זה הודעת המשיבה מיום 14.11.10 בדבר העלאת התעריפים וכן תצהירו של המבקש 2. לפיכך ברור כי קיימת אפשרות סבירה, אם לא למעלה מכך, שהתביעה תוכרע לטובת חברי הקבוצה" (סעיף 49 לבקשה). ייאמר מייד, כי הטיעון המשפטי הנכלל בבקשת האישור, אשר הובא לעיל כמעט במלואו, דל ושטחי להפליא. הבקשה אינה כוללת ולו אסמכתא אחת, זולת שמותיהם של החיקוקים ולעיתים מספרי סעיפיהם. יסודותיהם של עילות התביעה שהמבקשים נוקבים בשמותיהן, כפי שבוארו בהלכה הפסוקה ובכתבי מלומדים, אינם מנותחים כלל. הטיעון המשפטי בכללותו סתמי וכללי ומוצג ברמה של כותרות. ודוקו: להשקפת המבקשים עצמם - כפי שהובעה בסעיף 49 הנ"ל לבקשת האישור - סיכויי ההצלחה הטובים של הקבוצה בתביעה אינם נובעים אלא " ממוצקותן של הראיות", היינו, לשיטתם של המבקשים אין כלל צורך בניתוח משפטי, אלא אפשר להכריע לזכותה של הקבוצה רק על יסוד הראיות.

4.         חרף כלליותה וסתמיותה של התשתית המשפטית שנפרשה בבקשת האישור הגישה המשיבה תשובה מפורטת, שבה פירטה את הוראות הרישיון וההסכם, לפיהן, על פי השקפתה, אין היא מנועה להעלות את תעריפיה המתייחסים ללקוחות עסקיים. בהמשך סקרה המשיבה את ההלכה הפסוקה אשר הכירה, לטענתה, בצורך בעדכון תעריפים בחוזים מתמשכים. בהמשך פירטה המשיבה מדוע - על רקע ההלכה הפסוקה שהוצגה קודם לכן -  מצדיקים השינויים הרגולטוריים מתן אפשרות למשיבה לשנות את תעריפיה, מה עוד שהשינוי נעשה לטענתה בצורה מתונה ומדודה. עוד הפנתה המשיבה לסעיף 51א אשר הוסף ל חוק התקשורת ביום 6/12/10, אשר ביטל את ההוראות ההסכמיות בדבר "עמלות יציאה" וקבע, כי מקום בו מנוי מבטל את הסכם ההתקשרות במהלך תקופות ההתחייבות תגבה ממנו עמלת יציאה בשיעור מוגבל. המשיבה טענה כי תיקון זה משמיט את הקרקע לטענתם של המבקשים, כאילו הוחזקו כ"בני ערובה" בידיה של המשיבה. בבואה לדון בעילות התביעה האישיות ובתוחלת הזכייה של הקבוצה הדגישה המשיבה, כי טענותיהם של המבקשים הועלו בצורה סתמית וללא פירוט, וכי בכך בלבד די כדי לחייב את דחיית הבקשה. אלא שבה בעת ו"למען הזהירות" התייחסה המשיבה לכל אחת מהעילות הנטענות. במסגרת זו פרטה המשיבה את טענותיה המשפטיות באשר לכל אחת ואחת מעילות התביעה תוך שתמכה אותן באסמכתאות רבות, כאשר לצידו של כל עיקרון משפטי הוסיפה המשיבה ופרטה את אופן יישומו בנסיבות העניין (ראו את הפירוט בסעיפים 75 -170 לתשובה). בהמשך הדברים פרטה המשיבה מדוע לא מתקיימים בענייננו תנאי הסף לאישור התובענה כייצוגית.

5.         המבקשים בחרו שלא להגיש תשובה לתשובתה של המשיבה.

6.         במסגרת דיון מקדמי בתיק הסבתי את תשומת לב ב"כ המבקשים לרדידותו של הטיעון המשפטי הכלול בבקשת האישור ולקושי המובנה לקבוע על יסודו כי קיים סיכוי סביר שהשאלות המשותפות תוכרענה לטובת חברי הקבוצה, או כי התקיימו יתר תנאי הסף. ב"כ המבקשים השיב, כי להשקפתו, האכסניה ההולמת לעריכתו של הניתוח המשפטי אינה בקשת האישור כי אם שלב הסיכומים בה, וזו גם הסיבה לכך שלא הגיש תשובה לתשובתה של המשיבה. כדבריו: " אני לא סבור שצריך להגביל אותי כמבקש, לעשות רזולוציה של ניתוח כבר בשלב הכתיבה. אני יכול לעשות זאת בשלב הסיכומים לבקשה, אך לא בשלב הבקשה. בבקשה יש לפרט עובדות, לא פסיקה ולא שום דבר אחר" (עמ' 4 לפרוטוקול). לחילופין עתר ב"כ המבקשים להארכת המועד להגשת תשובה לתשובה. עתירה אחרונה זו נדחתה בהחלטה מפורטת מיום 6/12/12, אשר בוססה על שלושה נדבכים: האחד, דרישת תום הלב הדיוני המבוטאת בתקנה 2(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, אשר מכוחה חייב התובע המייצג לבסס את בקשת האישור על בדיקה מעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית כאחת, ולפרטן כדבעי כבר בבקשת האישור, באופן המראה, במידת הסבירות הראויה, כי התקיימו כל תנאי הסף; השני, מגמתה של ההלכה הפסוקה לשרש את התופעה של בקשות אישור נבובות המוגשות ללא תשתית ראויה, המתבטאת, בין היתר, באי מתן היתר לניסיונות ליצוק להן תוכן תוך כדי תנועה; השלישי, חשש לקיפוח זכותה של המשיבה להביא טענות לסתור, מחד גיסא, ולסרבולו של ההליך, מאידך גיסא.

בשולי החלטתי הנ"ל התבקש ב"כ המבקשים להודיע האם המבקשים עומדים על בקשת האישור, שאם התשובה לכך חיובית, אזי תינתן ההחלטה בה על יסוד החומר שבתיק, זאת נוכח העדרה של מחלוקת עובדתית ובהתאם לסמכותו של בית המשפט בהתאם לתקנה 2(ה) לתקנות תובענות ייצוגיות.

הבקשה לתיקון בקשת האישור

7.         על רקע האמור לעיל הגישו המבקשים את בקשת התיקון דנן, לפיה מבוקש להתיר להם את תיקון הבקשה באופן שתכלול את האסמכתאות המתאימות ואת ניתוח יסודות עילות התביעה המאוזכרות בבקשה. לשיטתם של המבקשים, כל אמות המידה שהותוו בהלכת אינסלר, שלפיהן יש לבחון בקשה לתיקון בקשת אישור, מתקיימות בענייננו ברמה גבוהה. לחילופין, היה ובית המשפט לא ייעתר לבקשת התיקון, מודיעים בזאת המבקשים כי אינם עומדים על בקשת האישור.

8.         המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי יישום אמות המידה שנקבעו בהלכת אינסלר תומך בהתנגדותה.  

דיון והכרעה

9.         אמות המידה למתן היתר לתיקונן של בקשות אישור הותוו בהלכת אינסלר בהתחשב באמות המידה הכלליות הנוהגות בפסיקה באשר לתיקון כתבי טענות, מחד גיסא, ובמאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגיות והשלכתם על האינטרסים המתחרים, מאידך גיסא. בהתאם להלכה שנפסקה שם, במסגרת הפעלת שיקול דעתו אם להתיר את תיקונה של בקשת האישור אם לאו, על בית המשפט לבחון ארבעה שיקולים, כדלהלן:

            א.         השיקול הראשון הנו האם התיקון דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. בהקשר זה יש להביא בחשבון כי במסגרת תובענה ייצוגית אין מדובר רק באינטרס של חברי הקבוצה אלא גם באינטרס הציבור. זאת ועוד: לעיתים עשוי להתעורר קושי להעריך את תרומתו של התיקון לבירור השאלה השנויה במחלוקת לפני שהותר התיקון ולפני שנערך בירור מקיף של בקשת האישור. מטעם זה, כאשר בקשת התיקון מוגשת בשלב מקדמי של ההליך, ראוי לאמץ אמת מידה ליברלית לפיה די בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק ויש יסוד להניח, כי התיקון המבוקש יתרום להכרעה בשאלה השנויה במחלוקת (עניין אינסלר, פסקה 14).

            ב.         השיקול השני מתייחס לסיבה לשיהוי בהעלאת הטענה או העובדה שמבוקש להוסיפה ולעיתוי שבו מוגשת בקשת התיקון. במסגרת זו יש לתת משקל לעובדה, כי בהליך הייצוגי קיים פער מידע אינהרנטי בין התובע המייצג לבין הנתבע, וכן יש להיות ערים לחובה לפרוש את התשתית העובדתית והראייתית המלאה כבר בשלב בקשת האישור, עוד קודם להגשת התשובה ולנקיטתם של הליכי גילוי מוקדם. שילוב מאפיינים אלה מגביר מראש את הסתברות הגשתן של בקשות תיקון להוספת ראיות וטענות עובדתיות חדשות, ומטה את הכף להקל בבקשות כאלו ובלבד שעל פני הדברים בקשת האישור אינה בקשת סרק (עניין אינסלר, פסקאות 15-17). עם זאת יש להדגיש, כי אין באמור לעיל כדי לגרוע מחובתו של התובע הייצוגי להגיש את בקשת האישור לאחר בדיקה מעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית, ואין להשלים עם הגשת תובענות ייצוגיות על בסיס תשתית עובדתית רעועה ובלתי מבוססת, ובלבד ששלילה גורפת של אפשרות לתקן בקשת אישור לשם הוספת עובדות וראיות שניתן היה לגלותן בשקידה סבירה לפני הגשת בקשת האישור עלולה להיחשב כבלתי מידתית (שם, בפסקה 17).

            ג.          השיקול השלישי נוגע לפגיעה שהתיקון יסב לבעל הדין היריב. ככלל, כאשר התיקון עלול לגרום נזק שאינו ניתן לפיצוי באמצעות פסיקת הוצאות - אין להתירו, ולהיפך (עניין אינסלר, בפסקה 18).

            ד.         השיקול הרביעי מתמקד בתום ליבו של המבקש, כנדרש גם בסעיף 8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, המשמיענו כי אחד התנאים לניהול תובענה ייצוגית בידי התובע המייצג ובא כוחו הוא שהתובענה תנוהל בתום לב. וכך נקבע בעניין אינסלר בהקשר זה  (בפסקה 19):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ