אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"צ 3225-01-11 ארלבוים נ' קרית ספר

החלטה בתיק ת"צ 3225-01-11 ארלבוים נ' קרית ספר

תאריך פרסום : 11/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי ירושלים
3225-01-11 ארלבוים נ' קרית ספר
22/04/2012
בפני השופט:
גילה כנפי-שטייניץ

- נגד -
התובע:
אלחנן ארלבוים
עו"ד י' אלחרר ומ' שופל
הנתבע:
1. קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ
2. א. גן-צבי עורכי דין בע"מ
3. עו"ד אסתר גן-צבי
4. עו"ד אברהם גן-צבי

עו"ד א' פוזנר ואח'
החלטה

1.         האם בית משפט בישראל מוסמך לדון בתביעתו של אזרח ישראלי המתגורר באזור יהודה ושומרון שעילתה נובעת מן הצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מס' 892), תשמ"א-1981, ותקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), תשמ"א-1981, או שמא לבתי המשפט לעניינים מקומיים הפועלים באזור יהודה ושומרון סמכות ייחודית לדון בעילה כזו. זו השאלה הנדונה בהחלטה זו.

2.         המבקש, תושב העיר מודיעין עילית, הגיש נגד המשיבים תובענה, וכן בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית. התובענה עוסקת בדמי טיפול הנגבים ע"י המשיבה 1, כחברה משכנת של נכסי מקרקעין שבנתה במודיעין עילית, וע"י המשיבים 2-3, הפועלים מטעמה, בגין העברת זכויות במקרקעין, רישום משכנתא, הנפקת אישור זכויות וכיוצא באלה. לטענת המבקש, דמי הטיפול הנגבים ע"י המשיבים, עומדים בניגוד להוראות חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, ולשני צווים שניתנו מכוחו: צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), תש"ס-1999, וצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999, הקובעים מחיר מרבי לשירותים האמורים (להלן - חוק הפיקוח וצווי הפיקוח). אין חולק כי חוק הפיקוח וצווי הפיקוח האמורים, הוחלו על תושבי המועצות המקומיות באזור יהודה ושומרון מכוחו של הצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מס' 892), התשמ"א-1981, ותקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1981, שהותקן מכוחו (נספח 10 לתקנון).

3.         המשיבים הגישו תשובתם לבקשה, ובה טענו, בין יתר טענותיהם, כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בתובענה. לטענת המשיבים, הסמכות הייחודית לדון בתובענה נתונה לבתי המשפט לעניינים מקומיים הפועלים באזור יהודה ושומרון.

טענות המשיבים

4.         לטענת המשיבים, חוקי מדינת ישראל לא הוחלו על שטחי יהודה ושומרון, ושטחי ההתיישבות היהודית בכללם. התפיסה שהוחלה על ההתיישבות היהודית באזור היא מוניציפאלית באופייה, ע"י ארגון ההתיישבות במועצות אזוריות ומקומיות, וקביעת תקנון מיוחד למועצות אלה, באמצעותו "מיובאות" נורמות חוקיות מן המשפט הישראלי, ובעיקר בתחום המקומי והמוניציפאלי. לטענת המשיבים, יבוא הנורמות הישראליות באמצעות התקנון נעשית באופן נקודתי, מדוד וזהיר, בדרך של הקניית סמכות מנהלית לפקידים הישראליים המוסמכים לפי חיקוקים אלה, ותוך התאמתו לסביבה המשפטית של יהודה ושומרון. בכל הנוגע לסמכות שיפוטית, נזהר המחוקק במיוחד. הוא לא הסמיך בית משפט ישראלי לדון בעניינים אזרחיים ופליליים מכוח הדינים "המיובאים" ליהודה ושומרון, אלא הקים בתי משפט מיוחדים ביהודה ושומרון לעניינים אלה - בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה ובית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת ערעור. החלת החיקוקים הישראליים בתקנון נעשית, לפיכך, ע"י הקניית סמכות מנהלית לפקידים הישראליים המוסמכים לפי חיקוקים אלה, וע"י הקניית סמכות שיפוטית לבית המשפט לעניינים מקומיים לדון מכוח אותם החיקוקים. לכן, למרות שבדרך כלל שאלת הדין לחוד ושאלת הדיין לחוד, ואין שני אלה קשורים בהכרח זה בזה, הרי שכאן הדין והדיין באים כאחד, ו"אין דין אלא ע"י הדיין הספציפי שהוסמך לדון לפיו" (ס' 17 לתשובת המשיבים).

5.         התוצאה המשפטית הנובעת מן האמור היא, לטענת המשיבים, שהסמכות הייחודית לדון בתביעה אשר עילתה נובעת מתקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון) תשמ"א-1981, נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים אשר הוקם מכוחו של התקנון. בענייננו, עילת התביעה העומדת ביסוד התובענה צומחת מנספח 10 לתקנון, המפרט רשימה של דיני צרכנות, תעשיה ומסחר, שהוחלו על תושבי המועצות המקומיות באזור, בהם חוק הפיקוח וצווי הפיקוח, ולפיכך הסמכות הייחודית לדון בתובענה נתונה לבתי המשפט לעניינים מקומיים באזור. יוסף כי המשיבים אינם חולקים על כך שבעניינים שאינם מנויים בתקנון המועצות המקומיות, נתונה סמכות שיפוט לערכאות השיפוטיות בישראל.

טענות המבקש

6.         המבקש מצטרף לעמדת היועץ המשפטי לממשלה כפי שתפורט להלן. עוד הוא מוסיף וטוען כי סמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים באזור מקבילה לתחום סמכותו של בית משפט שלום בישראל, זאת מאחר ששופטי בית המשפט לעניינים מקומיים בערכאה הראשונה הם שופטי שלום. לפיכך, בתובענה שסכומה מעבר לתחום סמכותו של בית משפט השלום, ובאין בית משפט מחוזי באזור, נתונה סמכות שיורית לבית המשפט המחוזי בירושלים. המבקש מוסיף וטוען כי התקנון, בהתייחסו לסמכות בתי המשפט לעניינים מקומיים, אינו נוקט לשון של סמכות ייחודית, ולפיכך אין לראות בסמכות שניתנה לבתי המשפט לעניינים מקומיים בתקנון, משום סמכות ייחודית. עוד טוען המבקש כי פרק ט"ז לתקנון, העוסק בבתי המשפט לעניינים מקומיים, קובע  שני מבחנים מצטברים המקימים את סמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בתביעה: מבחן העילה, כמפורט בס' 126 לתקנון, ומבחן זהות הצדדים לפי ס' 136 לתקנון. מבחן אחרון זה מגביל את זהות הצדדים להתדיינות לשלושה גורמים: מפקד כוחות צה"ל באזור, מתיישב ו"מי שהסכים להיות צד לדיון". מבחן זה אינו מתקיים בענייננו. המבקש הוסיף והתייחס בטיעוניו למאפיינים הישראליים הרבים של התובענה, בהם הדין החל, זהות הצדדים, מקום גביית דמי הטיפול, ועוד. אלה מורים, לטענתו, כי יש לדון בתובענה בפני בתי המשפט בישראל.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

7.         היועץ המשפט לממשלה הודיע על התייצבותו בהליך, מכוח סמכותו לפי ס' 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], והגיש עמדתו בשתי סוגיות: סוגיית סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה, ושאלת תחולתם של חוק הפיקוח וצווי הפיקוח על מקרקעין באזור. 

8.         באשר לסמכותו של בית המשפט, סבור היועץ המשפטי לממשלה, כי אין בהקמת הערכאות השיפוטיות באזור כדי לשלול את יכולתם של אזרחים ישראליים המתגוררים באזור לפנות לערכאות השיפוט הישראליות, אף בנושאים המנויים בתקנון. הדבר נובע מכללי המשפט הבינלאומי הפרטי המקימים את סמכותם של בתי המשפט בישראל לדון בתובענה מכוח המצאתה לנתבע, בכפוף לכללי נאותות הפורום וברירת הדין. לפיכך, אזרח ישראלי המתגורר בהתיישבות ישראלית באזור, זכאי לתבוע חברה ישראלית בערכאות המשפטיות בישראל, ואין בכוחה של תחיקת הביטחון של המפקד הצבאי באזור להגביל את זכותו זו. אף אין בכוחה של תחיקת הביטחון של המפקד הצבאי באזור כדי להגביל את סמכותם של בתי המשפט בישראל לדון בעניינים שבתחום סמכותם על פי חוק. מסקנה זו מתיישבת יפה, הן עם כללי המשפט הבינלאומי פרטי, הן עם החקיקה החלה באזור, והן עם המדיניות הראויה ויחסי הגומלין שבין מדינת ישראל לתושבים הישראלים החיים באזור.

9.         היועץ המשפטי מוסיף וטוען כי התכלית המרכזית והמקורית של כינון מערכת בתי המשפט לעניינים מקומיים באזור, היתה טיפול בסוגיות בעלות אופי מקומי מובהק, הנוגעות לישובים ולתושבים הישראליים באזור. מטרת המפקד הצבאי בהקימו את בתי המשפט לעניינים מקומיים באזור, לא היתה להגביל את האזרחים הישראליים המתגוררים באזור, אלא ליצור עבורם ערכאת שיפוט נוחה ויעילה אשר תדון בעניינם.

דיון והכרעה

10.       אקדים מסקנה לדיון ואומר כי בתי המשפט בישראל מוסמכים לדון בתביעתו של אזרח ישראלי המתגורר באזור יהודה ושומרון, גם כשעילת תביעתו צומחת מן הצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מס' 892), תשמ"א-1981, והתקנון שהותקן מכוחו. בטרם אפרט את טעמי, אדרש תחילה בקצרה לדין החל באזור.

הדין החל באזור

11.       המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל אינם חלים באזור יהודה ושומרון. אזור זה לא סופח לישראל, חוקיה לא הוחלו עליו, והוא מוחזק ע"י ישראל בדרך של תפיסה 'לוחמתית'. באזור הוקם ממשל צבאי אשר בראשו עומד מפקד צבאי, אשר סמכויותיו יונקות מכללי המשפט הבינלאומי הפומבי, שעניינם תפיסה צבאית. על פי כללים אלה, כל סמכויות הממשל והמינהל מוחזקות בידיו של המפקד הצבאי. בהפעילו את סמכויותיו, פועל המפקד הצבאי על פי הדין המקומי שעמד בתוקפו ערב התפיסה הלוחמתית. במנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2), תשכ"ז-1967, נקבע כי "המשפט שהיה קיים באזור ביום כ"ח באייר תשכ"ז (7 ביוני 1967) יעמוד בתוקפו, עד כמה שאין בה משום סתירה למנשר זה או לכל מנשר או צו, שיינתנו על ידי, ובשינויים הנובעים מכינונו של שלטון צבא הגנה לישראל באזור". יחד עם זאת, ובמסגרת הסמכות הנתונה לו על פי דיני התפיסה הלוחמתית, מוסמך המפקד הצבאי, כחליף לריבון באזור, לשנות את הדין המקומי, והוא אכן עשה כן (במה שקרוי "תחיקת הביטחון"). הדין החל כיום באזור מורכב, אפוא, מהדין ששרר בו עם כניסתם של כוחות צה"ל לאזור בשנת 1967 (הדין הירדני) ומתחיקת המפקד הצבאי. על דין זה נוספו הוראות חוק ישראליות פנימיות אשר הוחלו באופן פרסונאלי על אזרחים ישראליים המתגוררים באזור יהודה ושומרון, במובחן מכלל תושבי האזור.  עוד נפסק כי המפקד הצבאי, בהפעילו את סמכויותיו באזור, כפוף לעקרונות היסוד של המשפט המינהלי הישראלי, כגון הגינות, אי שרירות, סבירות, מידתיות וכללי הצדק הטבעי, זאת מבלי שיש בכך משום החלת המשפט הישראלי באזור (בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2) 481, בע' 519, בג"ץ 5324/10 מלכה נ' המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, ניתן ביום 28.12.11).

12.       מכוח סמכויותיו האמורות חוקק המפקד הצבאי את הצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מס' 892), התשמ"א-1981 (להלן - צו הניהול). בניגוד לצווים אחרים שהוצאו ע"י המפקד הצבאי, אשר חלים על כלל תושבי האזור, ישראלים ושאינם ישראליים, חל צו זה רק על תושבי המועצות המקומיות שבאזור. בהתאם לס' 2(א) לצו, חוקק המפקד הצבאי את תקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א-1981 (להלן - התקנון) אשר קובע את הכללים לניהולן של המועצות המקומיות באזור (צו ניהול ותקנון מקבילים חוקקו גם בהתייחס למועצות האזוריות באזור). צו הניהול והתקנון הסדירו את ענייני תושבי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון והחילו עליהם, בשורה של עניינים, את דיני מדינת ישראל.

13.       ס' 2(ב) לצו הניהול הסמיך את המפקד הצבאי להקים בית משפט לעניינים מקומיים, ולקבוע בתקנון את "סמכות בית המשפט, הדין שעל פיו ידון, הרכבו וכן כל הוראה אחרת הדרושה לפעולתו התקינה של בית המשפט". פרק ט"ז לתקנון המועצות המקומיות מסדיר את פעילותם של בתי המשפט לעניינים מקומיים. ס' 125 לתקנון, המצוי בפרק זה, קובע:

"מפקד כוחות צה"ל באזור רשאי להקים בתי משפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה ובתי משפט לעניינים מקומיים של ערכאת ערעור לניהולן התקין של כל המועצות המקומיות ולצורך הסדרת ענייני תושביהן".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ