אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"צ 18707-03-10

החלטה בתיק ת"צ 18707-03-10

תאריך פרסום : 19/09/2012 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז
18707-03-10
29/01/2012
בפני השופט:
מיכל נד"ב

- נגד -
התובע:
אריאל איציקוביץ
הנתבע:
1. מועדון לקוחות רבוע כחול - דור אלון
2. מגה קמעונאות בע"מ
3. דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ

החלטה

1.      הצדדים עתרו לאישור הסכם פשרה לאחר שנעשה פרסום ראשון ולאחר שנתקבלה עמדת היועץ המשפטי לממשלה. בבחינה חוזרת של הסדר הפשרה הסתבר כי הקבוצה המוגדרת בהסדר הפשרה היא: "'תובע מיוצג' - חבר מועדון You אשר ביצע רכישה במרכולי סופר אלונית ולא קיבל הנחה בשיעור 10% מהרכישה בשבע השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה לאישור ועד ליום 31.3.10, הוא המועד בו שונה הפרסום על ידי המשיבות". הקבוצה המוגדרת בבקשת האישור היא: "חברי מועדון לקוחות "יו" ( You ) אשר רכשו מוצרים ברשת החנויות "אלונית" וקיבלו הנחה בשיעור נמוך מ- 10%, או שלא קיבלו הנחה כלל".

2.      נוכח צמצום הקבוצה בהסדר הפשרה נתתי החלטה ביום 16.1.12 לפיה: "מאחר ופסק הדין צריך להיות מעשה בית דין כלפי כל הקבוצה נראה כי על הצדדים לתקן את בקשת האישור בהתאמה להסדר - לתגובת הצדדים" .

3.      בתגובה טען המבקש: ההסדר אינו יוצר מעשה בית דין ביחס לרכישות שבוצעו בחנויות הנוחות אלונית על כן ככל שיש למאן דהוא תביעה היא לא תיפגע. אין על כן מקום לתיקון הבקשה. גם היועץ המשפטי לא העיר בעניין זה. הצדדים כבר ביצעו פרסומים בנוגע להסדר כפי שהוא.

4.      בתיק ת"צ (מרכז) 25670-01-10 צור נ' 012 טלקום בע"מ נדרשתי כבר לעניין זה של צמצום הקבוצה בהסדר הפשרה לעומת בקשת האישור, ואין לי אלא לחזור על הדברים שנאמרו שם:

"9. סעיפים 18 ו-19 בחוק מסדירים את סמכותו של בית משפט לאשר הסדרי פשרה. תכליתם של סעיפים אלו היא לוודא שמירה על האינטרסים של כלל חברי הקבוצה, ובין היתר שההסדר יהיה ראוי והוגן מבחינת עניינם של חברי הקבוצה ושינתן פיצוי הולם לקבוצה במסגרת ההסדר אליו הגיעו הצדדים (לבעיית הנציג בהסדר פשרה בתובענות ייצוגיות ר' אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא  5, 12-10 (תשע"א)). אין ספק שתפקידו של בית המשפט בעניין אישור הסדרי פשרה מחייב אותו להבטיח את טובת הקבוצה. זאת גם משום שמשאישר בית המשפט הסדר פשרה, נוצר מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה עליהם חל ההסדר (ר' תקנה 12(א)(9) בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010).

10. אישור הסדר הפשרה לגבי קבוצה מצומצמת מזו שמוגדרת בבקשת האישור, משמעה, אישור הסדר פשרה לגבי חלק מהקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור. במקרה מעין זה, הדיון באשר לחלק מהקבוצה עליו חל הסדר הפשרה מסתיים ואילו בקשת האישור צריכה לכאורה להמשיך להתברר ביחס לאותו חלק של הקבוצה שאינו נכלל בהסדר הפשרה.

11. ואולם, לא לכך מכוונים הצדדים בהסדר נושא הדיון. הצדדים שלפניי מבקשים להביא את התובענה לסיומה באמצעות הסדר פשרה החל רק על חלק מהקבוצה שהוגדרה בבקשת האישור. לדעתי - דבר זה אפשרי, אם בכלל, רק לאחר תיקון בקשת האישור והתובענה ואסביר.

12. החוק מסדיר את המקרה שבו מבקשים צדדים לכלול בהסדר עילות או חברי קבוצה שלא נכללו בבקשת האישור וקובע בסעיף 18(ז)(1):

'(ז)    הסדר פשרה לא יכלול -

(1)   עילות תביעה, בעלי דין או חברי קבוצה, אשר לא נכללו בבקשה לאישור או בהחלטה על אישור התובענה הייצוגית; ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לבקש מבית המשפט רשות לתקן את הבקשה לאישור או את התובענה הייצוגית, לפי כל דין;'.

ברור שנוכח העובדה שהסדר פשרה מהווה מעשה בית דין לגבי הקבוצה שבהסדר לא יתכן כי זה יחול על מי שלא נכלל  בבקשת האישור. החוק מבטיח את זכויות הקבוצה בין היתר בכל הנוגע להסדר פשרה, בסעיפים שונים:יידוע באמצעות רישום בפנקס (סעיף 6 בחוק), אישור בית המשפט, התנגדויות להסכם והודעה על יציאה מהקבוצה (סעיף 18 בחוק). מי שלא נכלל בקבוצה ממילא לא יובטחו זכויותיו בכל הדרכים הנ"ל ועל כן נקבעו הוראות סעיף 18(ז)(1).

'כוונת ההגבלה הזו היא למנוע מהצדדים, ובעיקר מהנתבע, להשיג באמצעות הסדר הפשרה השתק נגד תביעות עתידות שלא נכללו בתובענה הייצוגית שאושרה.

החשש הוא שהתובע והנתבע ישתמשו בתובענה הייצוגית באופן שיפגע בזכויותיהם של תובעים - בין אלה שהתובענה הייצוגית אושרה רק לגבי חלק מעילות התביעה שעומדות להם ובין אלה שכלל לא נכללו בבקשת האישור. כפי שהוסבר לעיל, כוח המיקוח של התובע המייצג נשען על האיום המרחף על ראשו של הנתבע לאחר אישור התובענה כייצוגית. כוח מיקוח זה מתקיים רק לגבי עילות תביעה, בעלי דין (לרבות נתבעים) וחברי קבוצה שנכללו בהחלטת האישור. לגבי אחרים אין איום וממילא גם אין כוח מיקוח. יתרה מזו: כאשר אישר בית המשפט את התובענה כייצוגית, הוא עשה זאת לגבי העילות, הנתבעים וחברי הקבוצה שנכללו בהחלטת האישור; הוא לא התכוון שהחלטתו תחייב או תזכה נתבעים ותובעים אחרים או שתכלול עילות תביעה נוספות.

         לפיכך, הסדר הפשרה אינו יכול לכלול תנאי שמשנה את היקף התובענה הייצוגית. אם הצדדים מעוניים להחיל שינוי כזה, עליהם לעשות זאת באמצעות הגשה של בקשה נפרדת לתיקון של החלטת האישור של התובענה הייצוגית, ועל בית המשפט לשקול בקשה זו לפני שהוא דן בבקשה לאישור הסדר פשרה'.

(ר' קלמנט במאמרו הנ"ל בעמ' 39-38).

13. אני ערה לכך שסעיף 18(ז)(1) עוסק בהרחבת הקבוצה או בהוספת עילות, להבדיל מענייננו שמדובר בצמצום הקבוצה. עם זאת אני סבורה, כי ככל שהצדדים מבקשים לאשר הסדר המצמצם את הקבוצה, וכוונתם היא להביא את התובענה לסיומה, כאשר חלק מהקבוצה נושא בקשת האישור אינו נכלל בקבוצה שבהסדר (להלן: 'יתרת הקבוצה') ועניינו לא ימשיך להידון, כי אז על המבקש לתקן את בקשת האישור והתובענה, על מנת שתהיה הלימה בין הקבוצה שבהסדר הפשרה לקבוצה שבבקשת האישור ובתובענה. הטעם לכך הוא שיש ליידע את הציבור, שיודע כבר על היקף הקבוצה עם הרישום בפנקס התובענות הייצוגיות, על צמצומה. כמו כן יש ליידע את יתרת הקבוצה, כי עניינה לא נדון ולא עומד עוד לדיון לאחר תיקון בקשת האישור.

  אני גם סבורה כי מתן רשות לתיקון בקשת האישור אינו עניין טכני בלבד. בשיקולי בית המשפט אם להתיר את התיקון עליו להביא בחשבון את הסיבה לצמצום הקוצה, את טובתה של יתרת הקבוצה, כגון למשל שיקולי התיישנות, את גודל יתרת הקבוצה וסיכויי עילותיה. כמו כן עליו לשקול את חובת התובע המייצג לייצג את יתרת הקבוצה בהתחשב בחובת תום הלב המוטלת על התובע המייצג".

(ר' החלטה מיום 25.1.12 בת"צ 25670-01-10 הנ"ל).

5.  ולענייננו. נראה כי יש טעם לצמצום הקבוצה נוכח טענת המבקש כי בידו ראיות לאי מתן ההנחה המוסכמת רק ברכישות במרכולים, להבדיל מחנויות הנוחות. על כן אני מורה כי ככל שמבקש המבקש לסיים את ההליך בהסדר הפשרה, יתקן את בקשת האישור, באופן שתהיה הלימה בין הקבוצה נושא הבקשה לקבוצה שבהסדר הפשרה, וינהג לפי סעיף 6(א) בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו - 2006.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ