אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"צ 15731-10-11

החלטה בתיק ת"צ 15731-10-11

תאריך פרסום : 29/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
15731-10-11
29/07/2012
בפני השופט:
ענת ברון

- נגד -
התובע:
1. נירם חומרי גלם וציוד דפוס בע"מ
2. תגליל בע"מ

הנתבע:
1. פזומט מקבוצת פז בע"מ
2. פז חברת נפט בע"מ

החלטה

1.         המבקשות בבקשת אישור התובענה כייצוגית שלפניי (להלן: " המבקשות") הודיעו לאחרונה לבית המשפט על החלטה שיצאה מלפני בית המשפט העליון, בבקשה לאיחוד הדיון בשורה של הליכי אישור תובענות כייצוגיות שעניינם דומה - וההליך דנן ביניהם. מדובר בבקשה מטעם סונול ישראל בע"מ (להלן: " סונול"), שנגדה מתנהלים שני הליכים בבית משפט מחוזי מרכז; והיא הוגשה לבית המשפט העליון מכוח סעיף 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: " תקנות סד"א"), המעניק לנשיא בית המשפט העליון סמכות להורות על העברת הדיון בתובענות שונות בנושא אחד שהוגשו לבתי משפט שונים. כבוד הנשיא א' גרוניס קבע כי הבקשה לוקה בשיהוי המצדיק את דחייתה, וכך הורה (ראו: בש"א 2740/12 סונול ישראל בע"מ נ' ניצנים עיצוב גנים בע"מ, ניתנה ביום 4/6/2012; להלן: " ההחלטה בבקשת האיחוד").

            במסגרת ההחלטה בבקשת האיחוד ציין בית המשפט העליון כי "על פני הדברים דרך המלך לאיחוד הליכים המתבררים לפי חוק תובענות ייצוגיות היא לפי סעיף 7(א) לחוק". ואולם נקבע כי בנסיבות המקרה אין טעם לקבוע מסמרות בעניין היחס שבין סעיף 7 לתקנות סד"א לבין סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות" או החוק") - שכן די בשיהוי כאמור שנפל בבקשה על מנת להביא לדחייתה.  

            עם זאת, מתוך ההחלטה בבקשת האיחוד עולה כי ההליך המתנהל נגד סונול (ת"צ 53368-02-11 בפני כבוד השופט ע' גרוסקופף בבית המשפט המחוזי מרכז, להלן: " תיק סונול") וההליך שבפניי (להלן: " תיק פז") עוסקים בנושא דומה:

"בחודש פברואר 2011 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד סונול. הבקשה הוגשה על ידי המשיבה 1. בבקשה נטען, כי סונול הטעתה את הלקוחות הקשורים עימה בהסכם לרכישת דלקים באמצעות מתקן הידוע בכינוי 'דלקן', בכך שגבתה מהם מחיר עבור ליטר דלק הגבוה מן המחיר המשולם על ידי לקוחות מזדמנים. בבקשת האישור נטען, בין היתר, כי בהסכמים שכרתה סונול עם לקוחות הדלקן הציגה סונול מצג שווא לפיו היא תגבה מהם מחיר נמוך מזה המשולם על ידי לקוחות מזדמנים. בחודש נובמבר 2011 הגישה המשיבה 2 בקשה נוספת לאישור תובענה ייצוגית נגד סונול, בה הועלו טענות דומות לאלה שהועלו בבקשה הראשונה.

...מכל מקום, אף הבקשות נגד דלק ופז נוגעות למחיר הדלק שהן גובות מלקוחותיהן הקבועים המשתמשים במתקן 'דלקן'. בכל הבקשות נטען, כי המחיר שנגבה מלקוחות מזדמנים הינו נמוך מזה שנגבה מלקוחות ה'דלקן'." (ההדגשות שלי- ע.ב.).

2.         סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות מוקדש לאופן הדיון בהליכים ייצוגיים המעוררים שאלות דומות בעיקרן (עובדתיות או משפטיות) ונקבעו בפני מותבים שונים. מדובר במנגנון ייחודי, שלפיו שומה על בית המשפט שבפניו נקבע ההליך המאוחר בזמן להעביר את הדיון למותב שבפניו נקבע ההליך המוקדם בזמן - אם מצא שהדבר צודק בנסיבות העניין. בית המשפט שבפניו נקבע ההליך המוקדם בזמן הוא זה שיחליט כיצד לנהל את הדיון בתיקים; ובהקשר זה הוא רשאי לאחד את הדיון בהם, למחוק או לעכב את הדיון באיזה מהם, וכיוצא באלה - הכל על פי שקול דעתו ועל מנת שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר.

            ויודגש: בניגוד להליך של איחוד דיון מכוח תקנה 7 לתקנות סד"א, נראה כי שיהוי אינו מן השיקולים הרלוונטיים ששומה על בית משפט לשקול בבואו להורות על העברת הדיון בהליך מאוחר למותב הדן בהליך המוקדם - ובכל מקרה לא החשוב מביניהם. כך, משום שהעברת הדיון לא נועדה לשרת רק את עניינו של הצד מבקש ההעברה - שבדרך כלל מטרתו היא שלא להיות חשוף לסיכון כפול, או לצמצם את עלויות ההתדיינות שבהן הוא נושא. האינטרס המרכזי שבהסדר הקבוע בחוק תובענות ייצוגיות הוא אינטרס ציבורי; ומטרת ההסדר היא למנוע התיידנות כפולה בהליכים דומים - הן על מנת שלא להשחית לריק זמן שיפוטי יקר, והן כדי להימנע מפסיקות סותרות של בתי המשפט [ראו בהקשר זה את דברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006, ה"ח 234 בעמ' 261 (26/1/2006) וההפניות שם]. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח תופעה שהופכת נפוצה יותר ויותר בתחום התביעות הייצוגיות, של הגשת סדרת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד שורה של גופים הקיימים בשוק והמתחרים ביניהם בשיווק מוצר מסוים או במתן שירות ספציפי - כאשר  הבקשות נסמכות על עילת תביעה זהה או דומה בעיקרה. בקשות כאלה מוגשות בדרך כלל נגד שורה של בנקים, חברות ביטוח, חברות סלולר, עיריות, רשתות שיווק מזון וכיוצ"ב. לעיתים מדובר בהליכים המוגשים בו זמנית, ולעיתים בהליכים שנפתחו לאחר שהליך ייצוגי ראשון כבר התברר והמבקשים נוכחו לדעת כי טוב. המצב הוא אפוא שבפני בתי משפט ומותבים שונים נפתחים הליכים ייצוגיים בהיקפים עצומים, באותו נושא עצמו, נגד נתבעים שונים שעיסוקם באותו תחום. כזה הוא המקרה בענייננו - שכן עסקינן בחמישה הליכים דומים שנפתחו נגד שלוש חברות דלק שונות.

            לא בכדי אפוא, על פי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות כלל לא נדרש שהעברת הדיון תתבצע על פי בקשה מאת אחד הצדדים לתיק. בית המשפט רשאי, ובמקרים מסוימים אף נדרש להורות כן, כל אימת שמצא כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף להעברה (כמובן תוך מתן זכות טיעון בנושא לצדדים). במאמר מוסגר יצוין כי אין באמור כדי לפטור את הצדדים מן החובה המונחת לפתחם להביא בפני בית המשפט מידע המצוי בידיהם על הליכים דומים המתנהלים בפני מותב או מותבים אחרים.

3.         לנוכח כל האמור לעיל, משהובאה בפניי ההחלטה בבקשת האיחוד וחרף תוצאתה, ראיתי לנכון לבקש את עמדתם של הצדדים בסוגיה של העברת הדיון בתיק פז למותב הדן בבקשת האישור בתיק סונול - מכוח סעיף 7(א) לחוק.

            המבקשות הביעו דעתן כי מדובר בתביעות דומות, ואף כי נוכח השלב המקדמי שבו מצוי ההליך דנן אין מניעה לכך שזה יועבר לבית המשפט הדן בעניינה של סונול.

המשיבות בבקשת האישור (להלן: " פז"), לעומת זאת, הביעו התנגדות להעברת הדיון, ובתוך כך השמיעו שתי טענות שיש לתת עליהן את הדעת במסגרת החלטה זאת. האחת היא הטענה כי הגם שבאופן כללי תיק פז ותיק סונול עוסקים באותו נושא - רב השונה על הדומה ביניהן. לגישת פז, שני ההליכים נסמכים על הטענה שלפיה סונול ופז הציגו מצגי שווא כלפי לקוחותיהן, ולצורך בירור טענה זאת נדרשת בדיקה והתייחסות ספציפית למצגיהן של כל אחת מחברות הדלק בנפרד - כאשר אין ולא יכול להיות חולק כי מדובר במצגים שאינם אחידים. טעם נוסף שהשמיעו פז בהתנגדותן להעברת הדיון הוא העובדה שבתיק סונול כבר החלה שמיעת הוכחות בבקשת אישור התובענה כייצוגית, ואילו ההליך דנן מצוי רק בשלב המקדמי של הדיון בבקשת האישור.

4.         אין חולק, וכך גם עולה מההחלטה בבקשת האיחוד, כי עסקינן בשני הליכים דומים שבמרכזם טענות לגבי גובה המחיר שגבו פז וסונול מלקוחות שרכשו מהן "דלקן", לעומת המחיר שנגבה מלקוחות מזדמנים. אחת מעילות התביעה היא הטעיה - ופז מבקשת להיאחז בטענה שלפיה עילה זאת מחייבת בירור פרטני בנוגע לנסיבות, מצגים והסכמים ספציפיים שבין כל אחת מהחברות לבין לקוחותיה. אלא מאי? מטבע הדברים, ומעצם טיבו וטבעו של ההליך הייצוגי, לא ניתן לקיים בגדרו בירור פרטני של היחסים שבין ספקית שירותים כדוגמת פז או סונול לבין כל אחד מלקוחותיה; ויפים לעניין זה דברים שנאמרו לאחרונה על ידי בית המשפט העליון:

            "אחד השיקולים המרכזיים בבחינת יעילות והגינות השימוש בתובענה ייצוגית הוא המידה שבה ההכרעה בשאלות המשותפות לכלל חברי קבוצת התובעים תסייע לפתרון הסכסוך האינדיבידואלי שבין כל אחד מהם לבין הנתבע. ככל שימצא כי ההכרעה המשותפת תקדם רק במעט את פתרון הסכסוך ונותרו שאלות אינדיבידואליות רבות, היעילות וההגינות הנלוות לדיון בדרך של תובענה ייצוגית, תפחתנה. המבקשות טוענות כי בכל הקשור לעילת ההטעיה הקבועה בסעיף 55 לחוק הפיקוח, נדרש בירור אינדיבידואלי מקיף ביחס למצג שהוצג לכל תובע ותובע, בטרם יקבע בית המשפט כי הוא הוטעה.

...בנסיבות העניין, אין צורך לקבוע כללים ברורים בדבר דרכי גיבוש עילת ההטעיה על-פי סעיף 55 לחוק הפיקוח. אין אף צורך לבחון אם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה לדון בנושא. זאת מכיוון שתובענה ייצוגית - ככל שהיא נסמכת על עילת ההטעיה - אינה הדרך ההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

...
בסופו של דבר, על מנת להכריע אם תובענה ייצוגית היא הדרך הדיונית ההוגנת והיעילה, נדרש בית המשפט לשקול את כלל תכליות התובענה הייצוגית ולבחון אם הן מתקיימות במקרה זה. ביחס לעילת ההטעיה, יש לקחת בחשבון כי לכל תובע נגרם נזק משמעותי אשר עשוי להוביל להגשת תביעה נפרדת, ויתכן שנסיבותיהם האישיות של חלק מהתובעים יחזקו את סיכוייהם לקבלת הסעד המבוקש. עוד יש לקחת בחשבון את העובדה שישנו ספק בדבר היעילות של הדיון המשותף בעילת ההטעיה. בהתחשב בכל זאת נובעת המסקנה כי אין להגביל את זכותו של כל תובע להגיש תביעה אישית בעילת ההטעיה, שתתבסס על נסיבותיו האישיות, ועל כן אין לאשר את התובענה כייצוגית בעילה זו. אם לא יזכו חברי הקבוצה בסעד המבוקש בתובענה הייצוגית, יוכלו להגיש תביעות אישיות בעילה זו מבלי שיעמוד כנגדם מעשה בית-דין." [ראו: רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע " מ נ ' עמוסי, ניתן ביום 5/7/2012 (סעיף 19 לפסק דינו של כב' השופטת א' ריבלין).

הנה כי כן, נמצאנו למדים כי בכל מקרה לא ניתן במסגרת ההליך הייצוגי להידרש לבירור פרטני של נסיבות ההטעיה - לא ביחס ללקוחות של כל אחת מן החברות הנתבעות בנפרד, ולא בכלל. לא זו אף זו, מן הקטע המצוטט עולה עוד כי לא מן הנמנע שהעובדה ששני ההליכים נסמכים בין היתר גם על עילת הטעיה, דווקא מעוררת שאלה משפטית מהותית משותפת - והיא אם בנסיבות אלה תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

התנאי המרכזי הקבוע בסעיף 7 לחוק בכל הנוגע להעברת הדיון בבקשת אישור הוא אפוא קיומן של שאלות זהות או דומות בעיקרן המתעוררות בשני ההליכים. אין למעשה חולק כי תנאי זה מתקיים בענייננו, והדברים אף קיבלו ביטוי מפי בית המשפט העליון במסגרת ההחלטה בבקשת האיחוד. לא נעלם מעיני כי ייתכן שקיים שוני מסוים בפרטים המרכיבים את המסכת העובדתית המשמשת רקע להגשת כל אחת מבקשות האישור השונות. ואולם, אין בפרטים אלה כדי לגרוע מהתמונה הכוללת - כי מדובר בהליכים דומים, באופן המחייב את העברת הדיון בהליך המאוחר למותב הדן בהליך המוקדם. 

5.         טענתן השנייה של פז נוגעת לשלב הדיוני שבו נמצא כל אחד משני ההליכים. מדברי פז משתמע כי העובדה שבתיק סונול כבר החלה שמיעת ההוכחות בבקשת האישור, ולא כך בתיק שבפניי, מהווה כשלעצמה סיבה מספקת להימנעות מהעברת הדיון. אלא שהשלב הדיוני אמנם עשוי להוות אינדיקציה ליעילות העברת הדיון, אך בוודאי שלא שיקול מכריע; והא ראיה, כי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות קובע באופן מפורש שקיימת אפשרות להעביר את הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית אפילו למותב הדן בתובענה דומה שאושרה זה מכבר כייצוגית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ