אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 6128-07

החלטה בתיק ת"פ 6128-07

תאריך פרסום : 22/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
6128-07
23/03/2011
בפני השופט:
שריזלי דניאלה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מיה בראל - פרקליטות מחוז ת"א (פלילי)
הנתבע:
1. קובי כלב
2. משה קינד

עו"ד יהודה רסלר
עו"ד אריה גרובר
החלטה

מ ב ו א

לפניי בקשה מטעמו של הנאשם 1, קובי כלב, לביטול כתב האישום מטעמים של צדק והגינות.

הבקשה נולדה נוכח הסדר טיעון שמסתמן בין המאשימה לבין הנאשם 2 בתיק, משה קינד (להלן: "קינד"). הנאשם 1 סבור, כי בנסיבות אלה, כאשר חוזרת בה המאשימה מהאשמות כנגד שותפו לכתב האישום, הרי שהמשך ניהול ההליך הפלילי כנגדו מהווה אכיפה בררנית פסולה, שעומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

האישומים   וההליכים   בתיק

1.         שני הנאשמים העומדים לדין בתיק זה היו בעבר עובדי אגף מס ההכנסה ברשות המסים. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום (מדובר בכתב אישום מתוקן שהוגש ב-22.3.2010, להלן: "כתב האישום"), דהיינו: משנת 2000 עד 2005 הועסק הנאשם 1 (שיכונה להלן: "הנאשם") כחוקר במחלקת החקירות של אגף מס ההכנסה; ואילו קינד הועסק בתפקידי מודיעין במחלקת המודיעין של אגף מס ההכנסה.

המאשימה טוענת כנגד הנאשמים כי בתקופה הרלוונטית, בצד ובנפרד מעבודתו ברשות המסים, עסק כל אחד מהנאשמים בעיסוק צדדי - מתן הלוואות ללווים פרטיים, וכי כל אחד מהם הפיק הכנסות מריבית בת עשרות אחוזים שגבה מהלווים. בששה האישומים שבכתב האישום מגוללת המאשימה את מעשי ומחדלי הנאשמים הכרוכים בעיסוק הצדדי האמור, ועבירות נלוות שעברו בקשר לו; האישומים הראשון עד הרביעי מיוחסים לנאשם, ואילו לקינד מיוחסים האישומים החמישי והשישי, כפי שיפורטו להלן. 

2.         באישום הראשון מואשם הנאשם בכך שלא דיווח כנדרש לפקיד השומה על פתיחתו של עסק, ולא נרשם כ"עוסק מורשה"; בכך שלא הגיש לפקיד השומה בתקופה הרלוונטית דו"חות על הכנסותיו (להוציא דו"חות שנתיים שהגיש הנאשם בשנים 2000 ו-2001, בהם השמיט את הכנסותיו ממתן הלוואות); וכן, בכך שלא ניהל פנקסי חשבונות כקבוע בחוק, ולא הגיש לרשויות מע"מ דו"חות תקופתיים. מעשים ומחדלים אלה מיוחסים לקינד ב אישום החמישי, אף כי היקפם קטן יותר מזה של הנאשם.

3.         בגין המעשים והמחדלים המפורטים לעיל, מואשמים שני הנאשמים בשימוש במרמה, עורמה ותחבולה, במזיד ובכוונה לעזור לאחר להתחמק ממס, עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"); ב אי הודעה על התחלת התעסקות, לפי סעיף 215א(א) לפקודה; ב אי הגשת דו"חות במועד, לפי סעיף 216(4) לפקודה; ב אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 216(5) לפקודה; וב אי הגשת דוחות תקופתיים במועד לרשויות מע"מ, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק  מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") . עוד מואשם הנאשם באישום הראשון (להבדיל מקינד), בעבירה של השמטת הכנסה מדו"ח, לפי סעיף 220(1) לפקודה.

4.         נגד הנאשם תלויים ועומדים שלושה אישומים נוספים:

באישום השני מואשם הנאשם בעבירות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וזאת, על שום שאיים והילך אימים על ששה לווים כדי להניעם לפרוע את כספי ההלוואה והריבית המוסכמת; באישום השלישי מייחסת לו המאשימה עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, וכן, עבירה של מרמה והפרת אמונים ע"י עובד הציבור, לפי סעיף 284 לחוק העונשין; ו באישום הרביעי הוא מואשם בעבירה של הדחה בחקירה ו הטרדת עד, לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין, וכן, בעבירה נוספת של מרמה והפרת אמונים ע"י עובד הציבור.

5.         לקינד מייחסת המאשימה ב אישום השישי עבירה של סחיטה באיומים, שביצע, על פי הטענה,  ביחס לאחד מהלווים.

6.         מספר מילים על השתלשלות ההליכים בתיק, המשליכה אף היא על ההכרעה בבקשה: משך שנתיים ויותר עיכבו הנאשמים את קיום ההקראה בתיק, באמצעות בקשות דחייה חוזרות ונשנות שהגיש מטעמם סנגורם, עורך-הדין מ' רובינשטיין (מי שייצג באותה תקופה את שני הנאשמים). נאמר לי, כי הדחיות מתבקשות עקב מגעים שמתקיימים בין הצדדים לסיום קרוב של ההליך ללא שמיעת ההוכחות. אלא שבחלוף תקופה ממושכת - שכר כל אחד מהנאשמים סנגור אחר לייצגו. בקשת קינד להפרדת משפטו ממשפטו של כלב נדחתה על ידי (ראו: החלטתי מיום 26.2.10). משהוברר לי בשלהי שנת 2009 כי המגעים בין הצדדים לא נסתייעו, קצתי בהתנהלות המתמשכת ללא תכלית, קיימתי "הקראה", ונוכח כפירתם של הנאשמים בעובדות כתב האישום נקבעו מועדים לשמיעת הראיות. 

7.         ביום 19.1.11, בעיצומה של שמיעת הראיות בתיק, הודיעו המאשימה וסנגורו של קינד, עוה"ד א' גרובר, על הסדר טיעון שהושג ביניהם, במסגרתו הוסכם, כי המאשימה תקיים נגד קינד הליכים משמעתיים בבית הדין של נציבות שרות המדינה, הליכים שגם לגביהם קיים הסדר טיעון. בין הצדדים הוסכם, כי לאחר שיושלמו ההליכים המשמעתיים, תחזור בה המאשימה מהאישומים כנגד קינד (האישום החמישי והאישום השישי).

הבקשה  לביטול  כתב  האישום

8.         נוכח פניו של ההסדר הנ"ל עם קינד, באה בקשתו של הנאשם לבטל את כתב האישום נגדו מכוחו של סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), מטעמי "הגנה מן הצדק".

9.         בטיעוניו בעל פה שאף הוגשו ערוכים בכתב, טען ב"כ הנאשם, כי המאשימה נוהגת באכיפה בררנית כשהיא מבטלת את כתב האישום כנגד קינד, וממשיכה בהליכים הפליליים כנגד הנאשם. לגישתו, יחסה המפלה של המאשימה כלפי הנאשם עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, ומצדיקה שיפעיל בית המשפט סמכותו לפי סעיף 150 לחסד"פ, ויבטל את כתב האישום. במה דברים אמורים?

10.       מן ההיבט העובדתי, טען ב"כ הנאשם, קיים מכנה משותף לשני הנאשמים, החולקים אותו כתב אישום; השניים כרוכים ושזורים במעשיהם זה בזה עד שלא ניתן להפריד ביניהם: נסיבותיהם דומות, והעבירות שמייחסת להם המאשימה - זהות בחלקן (מוסכם עמו קיומו של פער משמעותי ניכר בין מספר ההלוואות שהעניק הנאשם ללווים לבין אלה שהעניק קינד), ומשום כך, וזה הנדבך השני, ראתה המאשימה מלכתחילה בשני הנאשמים שותפים לפרשה אחת ולכן גם צירפה אותם לכתב אישום אחד, ואף התנגדה לבקשה להפרדת הדיון ביניהם. מטעמים אלה, נדחתה בזמנו בקשתו של קינד להפריד את הדיון בעניינו מזה של הנאשם. לא זו אף זו, מעמדו של קינד כעורך-דין, מחמיר את ההתייחסות הערכית למעשיו לעומתו של הנאשם. הנדבך הנוסף קשור בעבירה של סחיטה באיומים המיוחסת לקינד כלפי המתלונן דוד בכר. המשך ההליך כנגד הנאשם בעניינו של בכר ממחיש את אפלייתו הפסולה לרעה, כאשר המאשימה נכונה לחזור בה מכתב האישום נגד קינד באותו עניין ממש. על כן, טוען בא כוחו של הנאשם, בהמשיכה לנהל את ההליך הפלילי כנגד הנאשם, בעוד כתב האישום כנגד קינד עומד להתבטל, כאילו לא היה, מפלה המאשימה את הנאשם לרעה, באורח בלתי נסבל, המצדיק את ביטולו של כתב האישום. הסנגור הודה כי אינו יכול להצביע על שיקול זר המנחה את הפרקליטות בהחלטתה, אולם, האבחנה שהיא מאבחנת בין שני הנאשמים מעוררת תחושה של שרירות לב; בקשתו, על כן, היא לקבוע כי אין לאבחן בין הנאשמים, וכי לא הייתה הצדקה לנהוג איפה ואיפה בין הנאשמים. בהתייחסו לנורמות שנקבעו בפסיקה לגבי אכיפה בררנית פסולה והשפעתה על המשך ההליכים, ביקש הסנגור לבטל את כתב האישום, ולחילופין, לבטל את הסעיפים 3, 4, 6, 7 שבכתב האישום; וכן, את האישום הראשון ואת האישום השני.

לחלופי חילופין, ובמידה שאחליט לדחות את הבקשה, התבקשתי לשמוע עדויות שתסייענה להכרעה בסוגיה.          

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ