אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 53934-07-10

החלטה בתיק ת"פ 53934-07-10

תאריך פרסום : 05/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
53934-07-10
02/05/2011
בפני השופט:
צבי גורפינקל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שירי רום
הנתבע:
עלאא אסמעיל
עו"ד אדי גונן
החלטה

ביום 30.7.10 הוגש כתב אישום כנגד שני נאשמים. נאשם 1: עמאד אלנצאצרה ונאשם 2: עלאא איסמעיל, המייחס להם ביצוע עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה ציבורי בצוותא חדא- עבירה לפי סעיף 332(2) בצירוף סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין") ; נסיון גניבת רכב בצוותא חדא- עבירה לפי סע' 413ב(א) בצרוף סע' 25 וסע' 29(ב)  לחוק העונשין; קשירת קשר לביצוע פשע (גניבת רכב) - עבירה לפי סע' 499(א)(1) לחוק העונשין; החזקת מכשירי פריצה בצוותא חדא- עבירה לפי סע' 413ז בצרוף סע' 29(ב) לחוק העונשין; החזקת נכס חשוד כגנוב בצוותא חדא- עבירה לפי סע' 413 בצרוף סע' 29(ב) לחוק העונשין; פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה בצוותא חדא- עבירה לפי סע' 413ו סיפא בצרוף סע' 29(ב) לחוק העונשין; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - עבירה לםי סע' 274(1) לחוק העונשין.

 כמו כן, נאשם 1 הואשם גם בעבירות: נהיגה בזמן פסילה- עבירה לפי סע' 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) , התשכ"א- 1961 (להלן: " פקודת התעבורה"); נהיגה ללא ביטוח- עבירה לפי סע' 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) , תש"ל-1970 והסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין- עבירה לפי סע' 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב -1952 (להלן: " חוק הכניסה לישראל")

  ואילו נאשם 2 הואשם  בנוסף בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כדין- עבירה לפי סע' 12(1) לחוק הכניסה לישראל.

בכוונתו של הנאשם 1 להגיע להסדר עם המאשימה. לעומת זאת,  נאשם 2 אינו כופר בעובדות אך כופר בנפקותן המשפטית בהקשרן של העבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מאחר והוא לא נהג ברכב. משכך, ביום 14.3.11 , בעקבות הצעת ביהמ"ש , הגיעו הצדדים להסדר דיוני על פיו , לאור טענתו של נאשם 2 שאין לו חלק בביצוע העבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, יוגש תיק החקירה לעיונו של ביהמ"ש , הצדדים יטענו טענותיהם, ולאחר הכרעת ביהמ"ש על פי חומר הראיות מה חלקו של נאשם 2 בעבירת הסיכון, בין כמבצע בצוותא, בין כמסייע, ובין שאין לו אחריות כלל, יוגש כתב אישום מתוקן ברוח הדברים שהוחלפו בין התביעה וב"כ הקודמת של נאשם 1 ,אשר יחול גם על נאשם 2 ותינתן הכרעת דין לאחר שהנאשם 2 הודה בכל העבירות האחרות למעט עבירת הסיכון ועבירת התקיפה, כאשר הוא מודה בעבירה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו אך כופר בתקיפה.

משכך עניינה של החלטה זו הוא ההכרעה, בהתבסס על תיק החקירה וטענותיהם הכתובות של הצדדים , האם ניתן לקשור את הנאשם 2 לעבירת סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה , כאשר נאשם 1 הוא שנהג בפועל ברכב. 

אפרוש את טענות הצדדים:

טענות התביעה

המאשימה סבורה כי הנאשם 2 ביצע את העבירה של סיכון חיי אדם , בצוותא עם נאשם 1 כאמור בסעיף332 ביחד עם סע' 29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. לפי המאשימה, העבירה לפי סעיף 332 (2)   הינה עבירת התנהגות אשר היסוד הנפשי הנדרש לקיומה הינו מטרה לגרום לתוצאות המעשה, ובע"פ 217/04 אלקורעאן נ' מ"י, נקבע כי בעבירה זו חל כלל הצפיות.

טוענת המאשימה כי היסוד הנפשי הנדרש בעבירה מתקיים בעושה גם אם לא ביקש להשיג בהתנהגותו את התוצאה של סיכון חיי אדם, אך נתקיימה אצלו צפייה ברמת הסתברות גבוהה כי התוצאה תושג עקב ההתנהגות.

המאשימה הפנתה לשורה של פסקי דין מתוכם עולה כי אחריותו של הנוסע לעבירה של סיכון חיי אדם ניתנת להוכחה נסיבתית, על רקע התנהגותו לפני  ואחרי הנהיגה הפרועה. (ע"פ 7632/05 ג'ומעה אלטרש נ' מ"י , תק-על 2006(3) 1289; בש"פ 2891/04 מ"י נ' חליל חואלד, תק-על 2004(1) 3394; ע"פ 5751/98 זיר נ' מ"י , פד"י נג(2)  712 )

לפי המאשימה , הראיות מראות כי הנאשם 2 נכנס לשטח ישראל, בשעת לילה מאוחרת, ללא היתר חוקי, ביחד עם אחרים, ובמטרה לבצע בצוותא עבירה פלילית. לאחר שפרצו לרכב, ועם הבחינם בניידת המשטרה , נמלטו הנאשם 2 והאחרים רגלית לתוך רכב המילוט הנהוג ע"י  נאשם 1, תוך השמעת צעקות בערבית. מיד עם כניסתם לרכב, החל הרכב להימלט בנסיעה פרועה מניידת המשטרה והמשכו של האירוע במרדף ממושך, המערב מספר רב של ניידות, תוך סיכון הולכי רגל וכלי רכב אחרים בכביש, פגיעה מכוונת בניידת משטרה ועד לעצירתו במחסום. בשלב זה יוצא נאשם 2 מהרכב ומתחיל בבריחה רגלית מהשוטרים וגם לאחר שהללו מדביקים אותו, משתולל, מתנגד למעצר ותוקף את השוטרים עד כדי גרימת חבלות לאחד מהם.

טוענת המאשימה כי המערך העובדתי הנ"ל מוכיח מעבר לכל ספק, כי נאשם 2 נכנס לרכב במטרה להימלט מהמשטרה, וחבר יחד עם נאשם 1, בכוונה ספונטנית, להתחמק בכל מחיר מהמשטרה כדי להציל נפשו ממעצר. אף שנאשם 1 הוא שמכאן ואילך החזיק בהגה, והוציא מן הכוח אל הפועל את מגמת ההימלטות, מעשיו נועדו לקדם את המטרה המשותפת ועל פי סעיף 29(ב) לחוק " אין נפקא מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר".  המאשימה מבקשת להבהיר כי במקרה זה הוכחו הנסיבות הפליליות שקדמו להימצאותו של נאשם 2 ברכב המילוט ומכאן שדעת המיעוט בעניין ע"פ 5751/98 זיר נ' מ"י, אינה רלבנטית.

המאשימה טוענת כי היסוד הנפשי של נאשם 2 מוסק ממכלול התנהגותו עובר ולאחר הכניסה לרכב, התנהגות המלמדת כי מטרתו היתה לברוח מהמשטרה, וגם אם לא התכוון לסכן חיי אדם הוא וודאי צפה זאת כאפשרות קרובה לוודאי.

טוענת המאשימה כי בשעה שחברו כל המעורבים למעשה להתחמק מניידת המשטרה תוך צפיות קרובה לוודאי כי המעשה כרוך בסיכון בטיחותם של כלי תחבורה בכביש, אין כל נפקות לשאלה מי מהמעורבים בביצוע העבירה אחז בפועל בהגה. ב"כ המאשימה הפנתה לע"פ 2247/10 , 3164/10 שלום ימיני נ' מ"י , תק-על 2011(1) ומאבחנת בין המקרה שלפנינו. טוענת ב"כ המאשימה כי בעניין ימיני לא הוכח כי השניים (ימיני וסימון) חברו יחדיו לצורך ביצוע נהיגה פרועה. שניהם הלכו לכיוון הרכב באיטיות, והרכב עזב את הנמל בנסיעה איטית ללא כל סממני הימלטות. כמו כן, לא הוכח כי נרקמה תכנית בין השניים לביצוע עבירת ההפקרה, וימיני למעשה נקלע לזירה, כך נקבע, בעצם הימצאותו ברכב הפוגע. על מנת להקים ביצוע בצוותא, קובע כב' השופט עמית, יש להראות כי ההלך הנפשי של המשתתף היה לפעול למטרה אחת עם המבצע העיקרי . עוד מאבחנת ב"כ המאשימה בין שני המקרים וטוענת כי העובדה שעבירת ההפקרה לפי פקודת התעבורה מטילה אחריות מפורשת על נהג הרכב, הובילה את כב' השופט עמית לתור אחר מקור חבותו של ימיני , גם כאשר דן בשאלת חלקו של ימיני כמסייע לעבירה. שלא כמו בסעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה, סעיף 332 לחוק אינו מטיל אחריות מפורשת על הנהג ברכב דווקא.  נאשם 2 פעל באופן אקטיבי  עוד קודם לכניסתו לרכב, תוך הבעת כוונה לתוצאות מעשיו, שהיו צפויות מראש. פעולתו סיפקה את הרשות והעידוד לנאשם 1 לנהוג כפי שנהג בהמשך, והשלמתו של נאשם 2 עם אותה התנהגות ודרך פעולה של נאשם 1 נלמדת לא רק ממעשים אלו, אלא גם, כך המאשימה, ועל דרך ההגיון, מהתנהגותו המאוחרת. כניסתו המהירה של נאשם 2 לרכב המילוט , יחד עם האחרים, חייבה את הנאשם 1 לנסוע במהירות מהמקום על מנת להוציא אל הפועל את כוונת הבריחה. מעשיו אלו של הנאשם 2, שקולים, לפי המאשימה כנגד אמירה: " סע, סע" .

בהינתן חוסר התקיימותן של המגבלות המופיעות בפרשת ימיני, קרי נוכחותו המקרית ברכב, חוסר שליטתו על הנהג, והעובדה כי דובר בעבירת מחדל, אין להסתפק, לפי המאשימה, בהרשעתו של הנאשם 2 בסיוע לעבירה של סיכון חיי אדם ויש לראותו כמבצע בצוותא. 

טוענת המאשימה כי אם לא בענייננו תקבע אחריותו של הנאשם 2 קשה לדמיין באלו מצבים יראה ביהמ"ש נוסע ברכב כאחראי עיקרי לביצוע העבירה של סיכון חיי אדם. הרשעת הנאשם 2 כמסייע בלבד תרחיב למעשה את גדרה של הלכת ימיני, ותחיל אותה, שלא לצורך, על העבירה של סיכון חיי אדם ובכך תהווה מסר שלילי לעבריינים המבקשים לחמוק מזרועות החוק.

התביעה הפנתה לראיות הבאות :

אין מחלוקת כי תחילת הארועים נשוא כתב האישום בהגעתו של הנאשם 2 , ביחד עם נאשם 1 ושניים נוספים (להלן: " החוליה" ) ביום 18.7.10 בשעה 02:30 , ברכב סובארו  השייך למר אחמד ג'אבר (להלן: " רכב המילוט") סמוך לשדרות איינשטיין בבני ברק.

אין מחלוקת כי במועד הנ"ל היה נאשם 2 ללא היתר שהייה כדין בישראל. עוד אין מחלוקת כי ברכב המילוט היה ציוד פריצה וכי החוליה הגיעה למקום במטרה לגנוב רכב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ